מונחת בפני בקשה להורות על דחיית התובענה כנגד המבקשים על הסף, מחמת התיישנות. המבקשות הינם הנתבעות 3 ו 4 בתובענה, והמשיב 1 הינו התובע [להלן: "המשיב"]. המשיב נפגע בתאונה ביום 20.4.97, עת עבד כמפעיל מנוף בעבודות קידוח באתר בניה במושב בני דרור. כתב התביעה הוגש ביום 18.4.04, כנגד המשיבים 2 ו 3, בהתבסס על עילת תביעה עפ"י פקודת הנזיקין [נוסח חדש] [להלן: "פקודת הנזיקין"]. ביום 20.6.04, הגיש המשיב 1 בקשה לתיקון כתב התביעה על ידי המבקשים, ובצירוף כתב תביעה מתוקן. ביום 27.7.04, ניתנה החלטה המתירה תיקון כתב התביעה כמבוקש. ביום 15.8.04, הומצא למבקשים כתב תביעה מתוקן, בו צורפו המבקשים כנתבעים נוספים ובהתבסס על עילת תביעה עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 [להלן: "ח' הפלת"ד"]. טענות המבקשים תקופת ההתיישנות בתביעה זו הינה 7 שנים מיום התאונה ועד הגשת תביעה לביהמ"ש. עילת התביעה נולדה ביום התאונה, קרי 20.4.99, ומסתיימת ביום 20.4.04. ממועד זה ואילך, התביעה מתיישנת. תקנה26(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובע כי לא ניתן לתקן כתב תביעה על ידי הוספת נתבע נוסף באם במועד התיקון התיישנה נגדו התובענה. הבקשה לתיקון כתב התביעה, על דרך הוספת המבקשים כנתבעים נוספים ובעילת תביעה חדשה, הוגשה ביום 20.6.04, לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות. לפיכך, יש להורות על דחיית התובענה מחמת התיישנות. טענות המשיב הבקשה לתיקון כתב תביעה הוגשה לאחר הגשת כתב התביעה המקורי, בעקבות מידע חדש שהגיע למשרדי ב"כ התובע, ולפיה הרכב המעורב היה מבוטח בביטוח חובה באמצעות המבקשים במועדים הרלבנטיים לתביעה. התביעה המתוקנת איננה כוללת עילה חדשה ו/או עובדות חדשות. בקשה לתיקון, שנועדה להוסיף עובדות שארעו לאחר הגשת התביעה, אין בה משום הוספת עילה חדשה, כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית. אין מניעה שביהמ"ש יתיר את התיקון, אפילו חלפה תקופת ההתיישנות. דיון ניתן לתקן כתב תביעה בכל שלב בהליך, ובלבד, שמחד, התיקון דרוש לשם בירור העניינים הנתונים במחלוקת, ומאידך גיסא, לא ייגרם עיוות דין לאחד הצדדים. בענייננו, התובע הגיש תביעתו המקורית כנגד הנתבעים 1 ו 2 בתוך תקופת ההתיישנות, בהתבסס על עילת תביעה מכח פקודת הנזיקין. הבקשה לתיקון כתב תביעה ע"י הוספת המבקשים כנתבעים נוספים, ובהתבסס על עילת תביעה מכח ח' הפלת"ד הוגשה לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות. אינני מקבל טענת המשיב כי "זהות התביעה" נשמרה לאחר התיקון. בענייננו, התיקון מהותי, שכן הוסיף נתבעים חדשים והתבסס על עילת תביעה חדשה וכל זאת לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות. תקנה 26(ב') לתקסד"א, קובעת כך: "הוסף או הוחלף בעל דין, רואים, לענין התיישנות, את ההליכים לגבי בעל הדין החדש כאילו התחילו עם כתב התביעה המתוקן". מכאן, שלא ניתן לתקן כתב תביעה על ידי הוספת נתבע נוסף באם במועד התיקון התיישנה נגדו התובענה. "התאריך הקובע לגבי בעל דין חדש הוא התאריך בו הוגש כתב טענות חדש...נתבע חדש צורף, ובאותו יום כבר התיישנה התביעה, טענת ההתיישנות שמורה לו, ואין התובע יכול להיבנות מכך שכתב התביעה המקורי הפסיק את ההתיישנות כלפי מי שהיה אז נתבע" [ראה: זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), 207]. "הכל מודים שאין ביהמ"ש מרשה תיקון של כתב טענות אם התיקון עשוי לגרום לבעל הדין האחד נזק שאינו ניתן לפיצוי על ידי פסיקת הוצאות. לפיכך, אם מבקש בעל דין להעלות, על דרך של תיקון כתב תביעה, עילה שהתיישנה, תידחה הבקשה, שהרי לו הגיש תובענה אחרת חדשה, היא היתה נדחית מטעם זה, ולא מן המידה הוא להרשות לתובע קבלת יתרון בלתי נאות על ידי הוספת עילה שהתיישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת כתב התביעה המקורי". ראה: ע"א 728/79 קירור נ' עבד אלחפיז זייד, פ"ד לד (4) 126]. לפיכך, אני עושה שימוש בסמכותי עפ"י תקנה 101(א)(ד) לתקסד"א, ומורה על דחיית התובענה כנגד המבקשים, מחמת התיישנות. המשיב ישלם למבקשים הוצאות משפט בצירוף שכ"ט עו"ד+מע"מ, על סך כולל של 3000₪. הסך הנ"ל יצבור הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכיםצירוף / החלפת בעלי דין