1. בפניי בקשה לתיקון כתב תביעה שהוגשה על ידי המבקש. המדובר בבקשה שהוגשה במסגרת תביעה כספית ונזיקית שהוגשה כנגד המשיב, ובה טען שלאור יעוץ משפטי כושל שניתן לו על ידי המשיב נגרמו לו נזקים. 2. מעיון בתיק, הרי שמדובר בתיק שהועבר מבית המשפט השלום בבאר שבע וככל הנראה, לאחר שנסיונות לסיים הסכסוך מחוץ לכתלי בית המפשט לא צלחו, הגיש המבקש בקשה לתקן את כתב התביעה על ידי הפחתת סכום התביעה מסך של 127,000 ₪ בכתב התביעה המקורי לסך של 87,000 ₪. בנוסף, שינה המבקש את אבות הנזק והוסיף עובדות חדשות שאין להן זכר בכתב התביעה המקורי. לטענתו, המדובר בתיקון שיבהיר ויצמצם את סעיפי המחלוקת כך שהדיון יהיה ממוקד בעניינים הצריכים דיון, על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. 3. המשיב התנגד לתיקון שכן לגרסתו, מדובר בבקשה שהוגשה בניגוד להחלטות קודמות של בית משפט. עם זאת, הוסיף וציין שאינו התנגד להפחתת סכום התביעה. לטענתו, לא צורף לבקשה כל תצהיר וזאת בניגוד להוראות תקנה 92 ותקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"). לפיכך, הוסיף המשיב וטען, שלא הוגש תצהיר המפרט את הנסיבות שהצריכו התיקון ואף לא הוגש תצהיר המאמת את העובדות שאותם מבקשים לצרף וזאת במיוחד לנוכח העובדה שכתב התביעה המתוקן כולל עובדות רבות שאינן מפורטות בכתב התביעה המקורי. כן טען המשיב שכתב התביעה הוגש באיחור ללא הסבר מניח הדעת, כשנתיים וחצי מעת שהוגש כתב התביעה ולכן דין הבקשה להידחות. 4. דיון בהתאם לתקנה 92 לתקנות ולפסיקת בית המשפט, כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, נעתרים לו ברוחב לב, למעט במקרים חריגים, כאשר במסגרת הבקשה בית המשפט ישקול גורמים כגון התנהגות בעלי הדין טרם בקשת התיקון והשלב בו מובאת הבקשה בפניו. כלומר, זיקת התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות כל ובמקרים בהם המבקש נהג בשיהוי רב או בחוסר תום לב, או במקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש, כך שנגרם לו עיוות דין שלא ניתן לרפאו בדרך של פסיקת הוצאות, אזי לא יעתר בית המשפט לבקשת תיקון כתב תביעה (329/60 פנחס נ' תעשית אבן וסיד, פ"ד ט 487, 490; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו (3) 214). כדרכו של כלל וכדרכם של חריגים, ראוי לפרש את האחרונים על דרך הצמצום. כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם השתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע - אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון (ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' בן הרוש, פ"ד מד (1) 160, 166 (1989)). 5. בעניין הנדון ובניגוד לאמור בהבהרת המבקש, עת נדרש לפרט מהו התיקון המבוקש בכתב התביעה, אין מדובר בתיקון של סכום תביעה, צמצום פערים ושינוי אבות התביעה בלבד, אלא מפורטת כעת גם מסכת עובדתית ענפה שאין לה ביטוי בכתב התביעה המקורי ללא כל הסבר מניח הדעת, הגם שהיה מקום לפרטה עת הוגש כתב התביעה המקורי. כך פורטו עובדות חדשות ועילות תביעה חדשות שאין להן כל זכר בכתב התביעה המקורי ואף לא פורט בבקשה מדוע עובדות אלו לא מצאו ביטויין בכתב התביעה המקורי. בהתאם לתקנה 92 לתקנות הוספת טענה עובדתית טעונה תצהיר. אומנם, לעיתים ניתן לפטור בעל דין מהגשת תצהיר (ראו רע"א 566/89 טרייס טריידינג קומפני ס.א. נ' ג'ימי פינטו פ"ד מד(1), 493, עמ' 495-496), אלא שבעניין הנדון המבקש לא טען שמתקיימות בעניינו נסיבות המצדיקות לפטור אותו מהגשת תצהיר, ולא הראה כי הוא נכנס לגדר אחד המקרים בהם ניתן פטור מהגשת תצהיר ודי בכך בכדי לדחות הבקשה. יתרה מזאת, המבקש לא טרח להגיש הבקשה בהתאם להוראות תקנה 241 לתקנות, לא צרף תצהיר לתמיכה בבקשה עצמה ואף לא מצא לנכון לפרט מדוע מבקש כעת לתקן את תביעתו ומדוע על בית המשפט להיעתר לכך ואין די בטענה סתמית לפיה מדובר בתיקון נחוץ על מנת שבית המשפט יוכל להכריע במחלוקת, כאשר המבקש לא מפרט מדוע יש צורך בכלל בתיקון ומדוע לא הוגש כתב תביעה המפרט את כל העובדות הרלוונטיות מלכתחילה. 6. המבקש לא מצא לנכון לפרט מדוע בכתב התביעה המתוקן הסעד המבוקש בגין "הפרש בסכום תביעה" עומד על סך של 27,000 ₪ לעומת סך של 25,000 בכתב התביעה המקורי . כך גם לא מצא המבקש לנכון לפרט מדוע נתבע המשיב כעת בגין עילה חדשה אשר אין לה כל זכר בכתב התביעה המקורי סך של 46,000 ₪ בגין נזק לנוכח ביטול הזמנה עקב עיקול בחשבון. המדובר בביטול הזמנה מיום 17/10/2007, בטרם הוגשה התביעה כנגד המשיב ואילו הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה רק ב- 14/8/2011 כמעט שלוש שנים לאחר מכן והמדובר בשיהוי ללא כל הסבר מניח הדעת ואין להתיר התיקון כעת. 7. יתרה מזאת, כפי שכבר קבעה זה מכבר כבוד השופטת חדד, לתובע לא ניתן כל היתר להגיש כתב תביעה מתוקן ובדיון בישיבת קדם המשפט שהתקיימה בפני כבוד השופט פרסקי ביום 14/10/2010 קבע כבוד השופט כי על המבקש להתייחס לאפשרות של תיקון כתב התביעה. חרף זאת והגם שבפני בית המשפט לא היתה מונחת בקשה לתיקון כתב התביעה ובית המשפט לא הורה על תיקונו, הוגש כתב תביעה מתוקן על ידי המבקש ללא כל הסבר מניח הדעת, אשר המבקש התנגד להוצאתו ועשה כן רק לאחר החלטת כבוד השופטת חדד אשר הורתה על הוצאתו מתיק בית המשפט לנוכח החלטות קודמות. אומנם טען המבקש שהמשיב לא התנגד בזמן הדיון בפני כבוד השופט פרסקי לתיקון כתב התביעה עת ציין שיבקש הוצאות, אך אין ספק שגם המבקש היה מודע לכך שהיתר להגשת כתב תביעה מתוקן לא ניתן במהלך הדיון שכן אחרת מדוע הצהיר לפרוטוקול ביום 14/3/2010 "אגיש בקשה לתיקון כתב תביעה" (עוד 2 לפרוטוקול, שורות 12-13) בנסיבות אלו, יש בהתנהגותו זו של המבקש בכדי להעיד על חוסר תום לבו של המבקש משהגיש כתב תביעה המתוקן לתיק ללא רשות מבית המשפט. לעניין זה כבר נקבע בפסיקה שעל בית המשפט לקחת בחשבון בין היתר גורמים כגון התנהגות הצדדים (ראו ע"א 329/60 פנחס נ' תעשיות אבן וסיד, פ"ד ט 487) ומשכך ולאור התנהגות המבקש המפורטת לעיל, אף מטעם זה, אין להתיר התיקון כעת. 8. עם זאת והואיל ומסיבות ברורות נתן המשיב הסכמתו לתיקון כתב התביעה כך שיעמוד על סך של 87,000 ₪, הינני מורה על תיקון זה בלבד ויתר הבקשה במתכונתה זו נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיב בגין הבקשה בסך של 1500 ₪. כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכים