הוגשה בקשה להשלים תצהיר גילוי מסמכים. נטען כי הבקשה הנוכחית הנה למעשה "בקשה לתיקון תצהיר גילוי מסמכים" להגשתם של מסמכים רבים ביותר בהם תכתובות, תרשומות, החלטות ועוד...שלא אותרו בתחילת ההליך: ##להלן החלטה בנושא תיקון תצהיר גילוי מסמכים:## לפני בקשת הנתבע ( להלן: "המבקש" ) להשלים את תצהיר גילוי המסמכים מטעמו ולאשר ארכה להגשת המסמכים, ולטענתו, אותרו על ידו מסמכים נוספים שיש בהם כדי לשפוך אור על האירועים. המבקש מציין, כי גם המשיבה לא גילתה מסמכיה במועד, ואלה גולו על ידה לראשונה, רק בעת הגשת תצהיר עדות ראשית מטעמה לביהמ"ש. המבקש מציין, כי ביום 20.08.13 הגיש בקשה לאשר הצגת מסמכי מו"מ, שהצגתם אסורה בדרך כלל, וזאת בהתאם לבקשתו של עו"ד פרידמן אשר ביקש לצרפם לתצהיר עדותו הראשית. בקשה זו הועברה ביום 21.08.13 לתגובת התובעת, אשר התנגדה באמתלא שאלו מסמכים חדשים, ובהמשך לתגובתה זו, ביהמ"ש אסר הצגתם. טוען המבקש, כי ההלוואה נפרעה בשנת 2003 ואילו התביעה הוגשה בשנת 2010. לאור חלוף הזמן התקשה המבקש לאתר את כל המסמכים והדבר צויין מפורשות בתצהיר גילוי המסמכים, "...לאור הקושי הקיים כיום לאתר מסמכים, הבנק שומר לעצמו את זכותו, ככל שיאתר מסמכים נוספים, להציגם בהמשך...לנתבע שמורה הזכות לגלות בהמשך כל מסמך נוסף שיגיע לרשותו..." לטענת המבקש, הוא גילה את מסמכיו כפי שאותרו במועד הגשת תצהיר גילוי המסמכים, תוך שהוא שומר על זכותו כשהתובעת (להלן: "המשיבה" ), לא הביעה כל הסתייגות מהודעתו, על שמירת זכותו לצרף בעתיד מסמכים חדשים. לטענתו, כיוון שגילה את מסמכיו כפי שאותרו על ידו באותה עת, בהתאם לצו שניתן, מעמדו נחות מזה של התובעת אשר לא פעלה בהתאם לצו. התובעת הגישה ביום 26.2.13 תצהיר עדות ראשית מלווה במסמכים רבים, למרות שלא גילתה קודם לכו את מסמכיה. זאת עשתה בניגוד לצווים שניתנו לה בעניין. בעקבות צו ביהמ"ש, רק ביום 17.4.13 חודשיים לאחר שהגישה תצהיר עדות ראשית מלווה בשפע מסמכים שלא גולו ולמעלה משנתיים לאחר שהורה ביהמ"ש על גילוי ועיון , הואילה התובעת להמציא תצהיר גילוי מסמכים מטעמה. לכן, טוען הבנק, אין לקפח אותו ואין לאסור לעו להגיש מסמכים נוספים, עתה, ושגולו בשלב זה. בעקבות שיחות עם עדי הבנק, לצורך הכנת תצהירי עדות ראשית, נמצאו מסמכים בארכיב חיצוני. מסמכים שלשיטת הבנק הם מסמכים רלוונטים להליך. טוען הבנק כי שמורה לו זכות לצרף את המסמכים, הן בשל הקושי באיתור המסמכים בשל השיהוי שבו נקטה המשיבה והן בהתאם להודעתו בתצהיר גילוי המסמכים ואי התנגדות המשיבה. מוסיף המבקש, כי המשיבה לא פעלה בהתאם לצו גילוי המסמכים מיום 24.3.11 ולהחלטות בית משפט כאשר הגישה ביום 26.2.13 תצהיר עדות ראשית מלווה במסמכים רבים שלא גולו קודם לכן בתצהיר גילוי מסמכים. המבקש, מפנה לתצהיר גילוי מסמכים שהגישה המשיבה ביום 17.4.13 , תצהיר שבו היא מצהירה שתצהיר הגילוי כולל מסמכים שצורפו על ידה לתצהיר העדות הראשית וכן מפנה למסמך אותו הגדיר המבקש כ"מכתב נלווה" לתצהיר גילוי המסמכים ובו היא מציינת כי בתצהיר הגילוי צרפה מסמכים שלא צורפו לתצהיר העדות הראשית, ומבקש שתינתן לו גם לו האפשרות לצרף מסמכים נוספים שאותרו על ידו ולאפשר לו להציג את כל מסכת ראיותיו במלואה. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי מדובר במחזור של הבקשה למתן הוראות שהוגשה ע"י המבקש ביום 21.8.13 ונדחתה על ידי בית המשפט בנימוק כי הליך גילוי המסמכים הסתיים זה מכבר. לטענתה, מדובר בבקשה זהה לבקשה הראשונה, קרי, הגשת מסמכים שלא גולו בתצהיר גילוי המסמכים שהוגש ע"י הבנק. עוד טוענת המשיבה כי בית המשפט איננו יושב כערכאת ערעור על עצמו ולכן דין הבקשה להידחות. כן, מפנה המשיבה למכתב שנשלח אליה ע"י המבקש ביום 15.2.11 ( ראה נספח א' לתגובה ), לפיו מדובר בתיק ישן שמקיף חומר רב ביותר שהגיע לידי המבקש לפני מספר ימים. לשיטת המשיבה, עולה מהבקשה נשוא הדיון סתירה מהותית לגבי איתור המסמכים רק כעת, שכן המבקש מנמק את הבקשה בכך שהעובדים שטיפלו בתיק אינם עובדים עוד בבנק, מחד , ומאידך נטען כי מתוך שיחה עם העדים, התברר כי קיימים מסמכים נוספים, כך שלשיטת המשיבה, לא ברור מיהם אותם עדים שכבר לא עובדים בבנק. המבקש בתשובתו טוען, כי הבקשה מיום 20.8.13 מתייחסת להצגת "תכתובת מסויימת" שהתבקש היתר להצגתה "מחמת חיסיון שחל בעניין מו"מ" ( ראה פיסקה 1 לתשובה ) ובפסיקה 3 נאמר כי ההחלטה מיום 3.9.13 מתייחסת "לבקשה האמורה שהתייחסה להסרת חיסיון ממסמך ספציפי." ( פיסקה 3 לתשובה ). לטענת המבקש, הבקשה הנוכחית הנה בקשה אחרת - בקשה לתיקון תצהיר גילוי מסמכים "להגשתם של מסמכים רבים ביותר בהם תכתובות, תרשומות, החלטות ועוד...שלא אותרו בתחילת ההליך" ( פיסקה 3 לתשובה ). המבקש מציין בתשובתו, כי בפני בית המשפט לא הונחו כל העובדות "...בפני ביהמ"ש לא הייתה המסכת השלמה של העובדות, קרי, הצורך בצירופם של מסמכים רבים ביותר שהתגלו במועד מאוחר הכל כמתואר בבקשה הנוכחית על צרופותיה עילתן של הבקשות שונה ואין מדובר באותה בקשה או באותו עניין, ולכן, יכול ביהמ"ש להידרש לבקשה השנייה..." ולכן נטען שבית המשפט צריך לדון בבקשה השנייה בפני עצמה בלי קשר לבקשה הראשונה. עוד טוען המבקש, שהמשיבה לא התייחסה כלל לגופן של הטענות ולא נתנה כל נימוק שמצדיק התייחסות שונה וכן לא נימקה את התנגדותה להשלמת מסמכים ע"י המבקש כאשר לא התנגדה בעבר. לגרסתו, המשיבה לא הראתה מהו הנזק שיגרם לה במידה וינתן היתר למבקש לפרוס הגנתו ומסמכיו כראוי, לשיטתו. המשיבה מתעלמת מהנזק העצום שיגרם למבקש כאשר תמנה ממנו האפשרות לפרוס הגנתו, לטענתו. טוען המבקש, כי על בית המשפט לחתור לחשיפת האמת גם כאשר טעה בעל דין בניהול עניינו לפי תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי. דיון: לפני בקשה למתן צו לתצהיר גילוי מסמכים משלים, בעקבות איתור מסמכים רבים שקשורים לתביעה נשוא הבקשה בארכיב חיצוני. המבקש מפנה לתצהיר גילוי המסמכים, שניתן על פי צו לגילוי מסמכים ע"י כבוד השופטת פינצ'וק אלט ביום 24.3.11, בו מציין המבקש, כי לאור הקושי שקיים באיתור המסמכים הוא שומר לעצמו את הזכות להגישם בעת שיאותרו כאשר המשיבה לא התנגדה. לטענתו, המשיבה הגישה במסגרת תצהיר עדות ראשית מסמכים רבים מבלי שגילתה את עובדת קיומם קודם ובניגוד לצווים שבית המשפט נתן קודם. המשיבה מתנגדת לבקשה בטענה שמדובר בבקשה חוזרת לגילוי מסמכים בעקבות דחיית בקשת המבקש ביום 12.9.13 לגילוי מסמכים. לטענתה, מדובר בהחלטה שיפוטית לרעת המבקש, ולכן הגיש בקשה חוזרת שהיא "אותה גברת בשינוי אדרת" דהיינו מדובר בבקשה שבמהותה היא זהה לבקשה הראשונה. המשיבה מפנה למסמך ( נספח א' ) שמעיד כי ביום 15.2.11 היו בידי המבקש כל המסמכים המבוקשים היום היו כבר בידי המבקש. המשיבה איננה מתייחסת לגופן של הטענות ומסתפקת בטיעונים אילו. בתשובתו דוחה המבקש את הטענה, כי מדובר בבקשה זהה לזו שהוגשה על ידו ביום 20.8.13 בטענה כי הבקשה הראשונה נגעה לבקשה להגשת מסמך ספציפי שעליו חל חיסיון ואילו הבקשה דה כאן מתייחסת לבקשה כללית לגילוי מסמכים. תקנות 112 ו-113 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 קובעות את סמכותו של בית המשפט להורות לבעל דין לגלות בתצהיר את המסמכים שנוגעים לעניין הנדון שנמצאים או היו בחזקתו בעבר: "...בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים..." "...בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה — מתי יצא ממנה ומה היה עליו." מטרת הליך גילוי המסמכים נועד לאפשר לבעלי הדין לדעת מראש אילו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי היריב בין מסמכים הפועלים לטובתו ובין מסמכים הפועלים לרעתו של בעל הדין, אשר יהיה עליו להסבירם (ע"א 27/91 קבלו נ ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ פ"ד מט (1) 450, 458; א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט), 198 (להלן: "גורן")). הליך זה נועד לגילוי מירבי לצורך חשיפת האמת המשרתת את אינטרס בעלי הדין והציבור כולו. ראה האמור ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי פ"ד מט (4) 54, 61: "...נקודת המוצא העקרונית הינה עקרון הגילוי. כל אדם חייב למסור כל ראיה. ביסוד עיקרון זה עומד הערך של גילוי האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט. גילוי האמת משרת את אינטרס הציבור, בהבטיחו את "תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה..." ... גם אם, ארעה תקלה או כשבעל דין שגה במהלך המשפט, והשגיאה ניתנת לתיקון , אזי בית המשפט יאתר לה , שכן פרוצדורה נועדה לאפשר לבעל דין "להציג את עניינו בצורה מלאה ושלמה והיא חייבת להישאר כך...במהלך המשפט." בתנאי ולא יגרם לצד השני עינוי דין כאמור בע"א 189/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, פ"ד כ (3) 477, 479 : "...הפרוצידורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב'עוול' מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף הענין, ולא רק לאי נוחות נוהלית. אי נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעלי-הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול..." "הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות... איש לא יחלוק על הצורך בייעול העבודה בבתי-המשפט. בדרך כלל, יש לשבח את הרצון לנהל משפט בכל המהירות האפשרית וביעילות רבה ככל האפשר. אבל דחף היעילות אינו צריך ליהפך לבהילות. לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. " עסקינן בשתי בקשות שונות, שלהן נימוקים שונים. המבקש הודיע במסגרת הליך גילוי המסמכים שהתנהל בפני כב' השופטת פינצ'וק, כי היות ומדובר בתיק ישן שמקשה על איתור המסמכים הנוגעים לתביעה, הוא שומר על זכותו להביא את אותם מסמכים שימצאו ברגע שימצאו. המשיבה לא התנגדה להודעת המבקש בזמנו, ואף היא צירפה לתצהירה מסמכים שלא גולו בתצהיר הגילוי. בשים לב למועד הגשת הבקשה ובשים לב להלכה לפיה יש לאפשר לבעל דין שטעה אפשרות לתקן את טעותו, אני מתירה את הגשת המסמכים. בנסיבות האמורות לא ניתן צו להוצאות. הבנק יגיש תצהירי עדות ראשית תוך 14 ימים מהיום. גילוי מסמכיםתיקון תצהירתצהיר גילוי מסמכיםמסמכים