לפני בקשת הנתבעים ( להלן: "המבקשים" ) כי בית המשפט יורה לתובעים ( להלן: "המשיבים" ) למסור למשיבים העתקי כל המסמכים המפורטים בדרישתם לגילוי מסמכים מיום 24.7.13. המבקשים מסבירים את בקשתם המאוחרת להליך גילו מסמכים, בכך שהמשיבים, לטענתם, הטעו אותם לחשוב ,כי הם מסכימים להעביר את כל ההליכים שמתנהלים בין הצדדים לבוררות ( ראה נספח 1 ) ואף התקיימו שתי ישיבות בוררות, האחת בפני כבוד השופט בדימוס שמעוני וביום 15.7.13 בפני כבוד השופט בדימוס ארבל. בכך מסבירים המבקשים את האיחור בהגשת בקשה לגילוי מסמכים והגשתה ביום 24.7.13. לטענת המבקשים, התנהלות המשיבים הנה חלק מניסיון חסר תום לב להפוך את היוצרות ולייצר לעצמן יתרון דיוני בלתי הוגן. בנסיבות אילו, טוענים המבקשים, כי אופי השאלות שבמחלוקת בין הצדדים, בין היתר בדבר השותפות בעסקית בין הצדדים וכישלון התמורה, לא יוכלו המבקשים להגיש תצהירי עדות ראשית. המשיבים עותרים לדחיית הבקשה לאור העובדה שהמבקשים ויתרו על הליך גילוי מסמכים קודם לקדם המשפט ובקשה כזו לא הוגשה ולא נדונה קודם לסיום הליכי קדם המשפט ולכן דין בקשת המחיקה להדחות. מטרת הבקשה לשיטת המשיבים, היא שיבוש הליכי הגשת ראיות ודחיית מועד המשפט שנקבע זה מכבר. ברור למשיבים שהענות בית המשפט לבקשה תגרום לביטול מועדי המשפט שכן אחת הבקשות הנה דחיית מועד הגשת תצהירי עדות הנתבעים עד סיום הליכי גילוי מסמכים. טענת המבקשים, לפיה האיחור בהגשת הבקשה לגילוי מסמכים מוגשת באיחור, בשל הליך בוררות שהתקיים כ-3 ימים לפני מועד הגשת תצהירי עדות ראשית של המבקשים , איננה מסבירה לשיטתם את האיחור בהגשת הבקשה. כן לשיטתם, ביום 12.6.13 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי, ואכן באותה ישיבה הועלתה אפשרות לקיים הליך בוררות או מחיקת התביעה בתיק שמתנהל בבית המשפט המחוזי, כאשר בקשה לגילוי מסמכים הייתה אמורה להיות מוגשת בדיון קדם שהתקיים ביום 10.3.13 ולא כעת. טענה נוספת שבגינה מתבקשת דחיה של הבקשה הנה כי הבקשה בפועל היא לגילוי מסמכים ספציפי שאינה מנומקת , אינה נתמכת בתצהיר וטרם הגיע מועדו כהגדרתם. המבקשים בתשובתם טוענים כי בתגובת המשיבים אין כל טעם ראוי לסרוב לניהול הליך גילוי מסמכים בטרם הגשת תצהירי עדות ראשית. המשיבים נאחזים לשיטת המבקשים בטענות משפטיות ועובדתיות לא נכונות במטרה להתחמק מגילוי המסמכים המבוקשים. המבקשים טוענים כי בניגוד לטענת המשיבים כאילו המבקשים ויתרו על הליך גילוי מסמכים, העלו המבקשים בישיבת 10.3.13. המבקשים טוענים כי פעלו ללא שיהוי, בערנות ובזריזות כאשר התברר להם כי המשיבים מסרבים להמשיך בהליך הבוררות כך שמיד, יום לאחר החלטת בית המשפט הנכבד מיום 23.7.13 בדבר מועד הגשת התצהירים, בבקשה לגילוי מסמכים. המבקשים בתשובתם, טוענים כי בניגוד לטענת המשיבים לפיה טרם הגיע המועד להגשת בקשה להליך גילוי מסמכים ספציפי רשאי בית המשפט לתת בהתאם לתקנה 113 , בכל עת צו לגילוי מסמכים ספציפי. תקנות 112-113 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") קובעות את סמכותו של בית המשפט להורות על גילוי מסמכים כללי וספציפי, בהתאמה: 112. "בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים. 113. בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה — מתי יצא ממנה ומה היה עליו." במקרה נשוא הדיון טוענים המבקשים, כי פנו בבקשה לגילוי מסמכים בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 10.3.13 , אולם בעקבות הסכמת המשיבים להעביר את הדיון בתיק נשוא הבקשה ותיקים אחרים בין הצדדים להליך בוררות, התייתר באותו שלב הצורך בהגשת בקשה לגילוי מסמכים. המבקשים מציינים כי הליך הבוררות החל בפני כבוד השופט בדימוס שמעוני ו, ביום 9.7.13 , והמשיך בפני כבוד השופט בדימוס ארבל ביום 15.7.13. כן מציינים המבקשים כי מיד כשהבינו ביום 23.7.13 כי המשיבים אינם מעוניינים להמשיך בהליך הבוררות ובית המשפט קבע מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית, פנו בבקשה לגילוי מסמכים לבית המשפט. המשיבים מנגד טוענים, כי טענות המבקשים אין בהסבר שניתן ע"י המבקשים, לפיו , האיחור בהגשת הבקשה לגילוי מסמכים נבע מהליך הבוררות גרם לכך שהדרישה לגילוי מסמכים הוגשה באיחור לשיטתם , שכן ההצעה לקיים הליך בוררות הוצעה ביום 12.6.13 ואילו את בקשת גילוי המסמכים היה על המבקשים להגיש 3 חודשים קודם, כבר בישיבת 10.3.13 בדיון קדם המשפט שהתקיים. מדובר בהליך שנועד לצורך גילוי מירבי במטרה להגיע לחשיפת האמת ונועד לאפשר לבעלי הדין לדעת מראש אילו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי היריב בין מסמכים הפועלים לטובתו ובין מסמכים הפועלים לרעתו של בעל הדין, אשר יהיה עליו להסבירם (ע"א 27/91 קבלו נ ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ פ"ד מט (1) 450, 458; א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט), 198 (להלן: "גורן")). הליך זה נועד לגילוי מירבי לצורך חשיפת האמת המשרתת את אינטרס בעלי הדין והציבור כולו. (ראו: גורן, בעמ' 198).ראה האמור ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי פ"ד מט (4) 54, 61: "...נקודת המוצא העקרונית הינה עקרון הגילוי. כל אדם חייב למסור כל ראיה. ביסוד עיקרון זה עומד הערך של גילוי האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט. גילוי האמת משרת את אינטרס הציבור, בהבטיחו את "תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה..." ... גם אם, "קורת תקלה או כשבעל דין עושה שגיעה במהלך המשפט", והשגיאה ניתנת לתיקון , אזי בית המשפט יאתר לה , שכן פרוצדורה נועדה לאפשר לבעל דין "להציג את עניינו בצורה מלאה ושלמה והיא חייבת להישאר כך...במהלך המשפט." בתנאי ולא יגרם לצד השני עינוי דין כאמור בע"א 189/66 ששון נ' "קדמה" בע"מ, פ"ד כ (3) 477 , 479 : "...הפרוצידורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב'עוול' מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף הענין, ולא רק לאי נוחות נוהלית. אי נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעלי-הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול..." "הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות... איש לא יחלוק על הצורך בייעול העבודה בבתי-המשפט. בדרך כלל, יש לשבח את הרצון לנהל משפט בכל המהירות האפשרית וביעילות רבה ככל האפשר. אבל דחף היעילות אינו צריך ליהפך לבהילות. לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. " בנסיבות המפורטות בבקשה, כאשר שוכנעתי כי אין כל ראיה על ויתור המבקשים על הליך גילוי מסמכים וכי בין הצדדים התקיים הליך בוררות בהתאם לנספח שצורף לתגובת המשיבים, מסמך בו נשלחת הודעת עדכון הדדית, עד ליום 15.7.13, לפיה הצדדים בודקים אפשרות לסיום המחלוקת בהליך בוררות ,ואף התקיימו שתי ישיבות בעניין בפני הבוררים , ראיה שתומכת בטענת המבקשים לפיה סוגיית גילוי המסמכים נדחתה בשל הליך הבוררות וכן מהטעם כי לא ניתן כל הסבר שמקים הצדקה לדחיית הבקשה , דין הבקשה להתקבל. לאור האמור אני מורה למשיבים , להעביר למבקשים העתקים המפרטים במכתב הדרישה עד ליום 20.10.13. המבקשים יגישו תצהירי עדות ראשית עד ליום 5.11.13 והמשיבים עד ליום 25.11.13. מועד ההוכחות ישאר על כנו. אין צו להוצאות. גילוי מסמכיםיישוב סכסוכיםמסמכיםבוררות