בתא"ק 7221-09-09 הגיש המשיב תובענה בסדר דין מקוצר נגד המבקשים לתשלום סכום של כ-8,700,000 ₪. נטען בתובענה כי הסכום הוא יתרת החוב בחשבון שניהלה המבקשת 1 ("החברה") אצל המשיב ("הבנק") וכי המבקשים 2 ו-3 ערבו לחוב החברה כלפי הבנק. המבקשים הגישו בקשה לרשות להתגונן ובהחלטה שניתנה ביום 8.4.10, בהסכמת הבנק, ניתנה להם הרשות. בבקשה זו (מס' 18) עתרו המבקשים למתן צו להמצאת מסמכים מסוימים ולגילוי מסמכים מסוימים, הכל כמפורט בדרישה שנשלחה לבאי כוח המשיב בתאריך 28.4.11. בכלל המסמכים שגילויים והמצאתם נדרשו עתרו המבקשים למתן צו שיחייב את המשיב להמציא להם העתקים של הקלטות של שיחות בין המבקש 2 ("אורי") לנציגי הבנק בלוויית תצהיר שלא נעשתה עריכה של הקלטות אלה. עוד הם עתרו להמצאת מסמכים מסוימים נוספים, המתעדים עסקאות שעשה הבנק עם בנקים זרים, ואליהם אתייחס בנפרד. קודם שאגיע לנימוקי ההחלטה אציין כי בגדר הגנתם של המשיבים נטענו טענות שעיקרן הוא שמשנת 2000 ואילך החל אורי לבצע - באמצעות הבנק - עסקאות עתידיות במט"ח וכי בשל התנהלות, שלטענת המבקשים הייתה חסרת תום לב ומפירה את חובת האמון המוטלת על הבנק נגרם למבקשים נזק בסכום העולה על סכום התביעה ואשר אותו הם קיזזו כנגד תביעת הבנק. מבקשת הרשות להתגונן, אשר נקבע כי היא מהווה את הגנת המבקשים, עולה כי טענותיהם העיקריות של המבקשים מוסבות על פעילותו של אורי במסחר בעסקאות עתידיות במט"ח וכי המבקשים טוענים שבמקרים רבים הבנק פעל שלא בהתאם להוראות שקיבל ולעתים בניגוד להן. בקשר לכך נטען גם על ידי המבקשים כי פעילותו של אורי נעשתה בדרך של מתן הוראות לנציגי הבנק באמצעות הטלפון כאשר לפי נוהלי הבנק נעשית הקלטה של כל השיחות. בבקשה הנוכחית עתרו המבקשים להמציא להם הקלטות של שיחות הטלפון האמורות ועיקרה של טענת הבנק הוא שהמצאת ההקלטות של שיחות שהתקיימו בתקופה שבין השנים 2003 עד 2009 מהווה הכבדה של ממש המצדיקה את דחיית הבקשה, ולו מטעם זה בלבד. בתשובה לתשובת המשיב צמצמו המבקשים את היקף ההקלטות שאליהן מתייחסת הבקשה והעמידו אותה על הקלטות שנעשו במשך מחצית השעה שקדמה לכל אחת משישים ואחת העסקאות המפורטות בסעיף 2.4 של התשובה לתשובה (שיחות המתייחסות ליום 24.8.06 בין השעות 14:00-21:00, ליום 24.9.07 בין השעות 14:00-17:00, ליום 26.10.08 בין השעות 09:00-12:00 וליום 27.10.08 בין השעות 10:00-13:00). בנוסף הם ביקשו את ההקלטות של שיחות מסוימות כמפורט בסעיף 2.5 של התשובה לתשובה ונטען כי המשיב אישר כי הקלטות שיחות אלה מצויות בידו לאחר שעלה בידו לאחזרן. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים נראה לי לקבל את הבקשה ולהורות כנעתר בה בסייגים שלהם הסכימו המבקשים, היינו הגבלת ההקלטות לתאריכים והשעות המפורטים בסעיף 2.4 לתשובה לתשובה, וכן לאלו המפורטות בסעיף 2.5 לתשובה לתשובה, ובאשר למסמכים הנוגעים לעסקאות הבנק עם בנקים זרים יוגבל הגילוי והעיון במסמכים המתייחסים לעסקאות בתאריכים הנזכרים בסעיף 3.4 של התשובה לתשובה, היינו 24.8.06 ו-28.8.06. הכלל הוא "שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט. אך כלל זה אינו ניצב בדד. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם במקומות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה" (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' תשיעית, 194). דעתי היא שהמבקשים הראו, במידה הדרושה, הן את הרלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש, והן את הצורך בגילויים כמתחייב מן העיקרון של גילוי מירבי. יחד עם זאת, ושלא כמתבקש על ידי המבקשים, אין מקום לכך שיינתן צו לגילוי או לעיון במסמכים מסוימים כאשר אלה אינם מצויים בחזקתו של בעל דין שהרי אם אינם ברשותו, כיצד יאפשר עיון בהם? טענת הבנק כי איתור ההקלטות והמצאתן למבקשים כרוך בהכבדה בלתי סבירה אינה נראית לי ואני דוחה אותה. עיינתי בתשובת הבנק ולא מצאתי בה הסבר מניח את הדעת מדוע בכלל מתבצעת ההקלטה ובהעדר הסבר כזה ניתן להניח, כפי שיעשה כל אדם בר דעת, שלבנק יש עניין בתיעוד השיחות עם לקוחותיו. עניין כזה הוא לגיטימי אלא שבצד עניינו של הבנק בתיעוד השיחות עם לקוחותיו גם לאחרונים יש עניין בתיעוד כזה, ובמקום שהתיעוד יכול לסייע בבירור העובדתי הדרוש לשם הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת אזי מאליה מתבקשת המסקנה כי, בניגוד לטענת הבנק, התיעוד הוא רלוונטי ויש מקום להורות על המצאתו למבקשים. את טענת ההכבדה שהעלה המשיב יש לדחות גם מטעם נוסף ונראה לי שהאסמכתאות שעליהן הוא שהובאו לביסוסה אינן מועילות לו. מטענות המבקשים ברור כי ליבת המחלוקת בנושא העסקאות העתידיות שאותן ביצע אורי נוגעת לדרך התנהלותו של הבנק ועובדיו ומכאן חשיבותם של המסמכים לבירורה של התביעה ולליבונן של השאלות השנויות במחלוקת. העובדה שגילוי ועיון במסמכים אלה, ובכלל זה הקלטות שיחות טלפוניות, כרוכים בהכבדה על הבנק, היא פועל יוצא של מהותה וטיבה של הפעילות העסקית הנדונה ומשום כך לא ניתן לקבוע, כפי שמבקש המשיב, שמדובר בהכבדה המצדיקה פטור מעולו של עיקרון הגילוי המירבי ושל הזכות לעיון. זאת ועוד, יהיו אשר יהיו ההכבדה והעלות הכרוכה באיתור ההקלטות והמצאתן למבקשים, עניין זה יכול לבוא על נקלה על פתרונו בגדר פסיקת הוצאות בהליך ומכל מקום אין לקבל את טענת הבנק בהקשר זה, שיש לחייב את המבקשים כבר עתה בעלות איתור ההקלטות והמצאתן. קבוצת מסמכים נוספת העומדת לדיון היא זו של מסמכים המתייחסים לעסקאות עתידיות במט"ח שהבנק ביצע עם בנקים זרים כ"שחקן עצמאי" או "עושה שוק". בעניין זה טוען הבנק שבניגוד לטענת המבקשים הוא לא פעל כשלוח של אורי בעסקאות שאותן ביצע אורי, ומשום כך לחייבו בגילוי מסמכים הנוגעים לעסקאותיו עם בנקים זרים. טענת המבקשים, הן בגדר הגנתם בפני התביעה והן בתשובתם לתשובת המשיב, היא שהיא שסוכם בין אורי לבין הבנק שהאחרון יפעל "גב אל גב" ביחס לעסקאות שאותן ביצע אורי, ואם הוא פעל אחרת כי אז הוא הפר חובה שהייתה מוטלת עליו, בין מכוח הסיכום הנטען ובין מכוח מעמדו כבנקאי. בגדר התשובה הרחיב הבנק את הטיעון בעניין זה תוך שהוא כופר מכל וכל בטענותיו של אורי ביחס למעמדו בעסקאות שנעשו עם בנקים זרים. עיקר טענתו היא שעסקאות שנעשו על ידי הבנק הן עסקאות נפרדות ועצמאיות שאינן קשורות לעסקאות שאותן ביצע אורי, ומכאן שלמבקשים אין כל זכות לקבל נתונים לגביהן. בתשובת המשיב נכלל הסבר ארוך ומפורט על מהות העסקאות שביצע אורי, כמו גם על העסקאות שהבנק ביצע עם בנקים זרים, ועל יסוד הנטען ביקש המשיב כי בית המשפט יכריע תחילה במהותן של העסקאות קודם שתינתן החלטה אם עליו לגלות את המידע המבוקש בקשר לעסקאות עם הבנקים הזרים. לא למותר לציין כי בצד כל אלה נטען על ידי המשיב (בסעיף 32 של תשובתו) שהמידע המבוקש, היינו ציטוטי מחירי עסקאות עם בנקים זרים, אינו נשמר על ידי הבנק ולכן לא ניתן להמציאו למבקשים. לטענה האחרונה השיב המבקש (בסעיף 3.4 של תשובתו לתשובת הבנק) כי בהתדיינות אחרת בין הצדדים (ת"א 33293-11-10) העיד עובד הבנק כי קיים תיעוד של אינדיקציות המחיר הנוגעות לעסקאות. עניין זה אנו יכול כמובן להיות מוכרע בגדר הליך מקדמי זה והעת לכך תגיע, מן הסתם, כאשר יביאו הצדדים את ראיותיהם. מאותו טעם ממש נראית לי טענת המבקשים שאין מקום להיעתר לבקשת הבנק ולקיים הליך מקדמי , בבחינת "משפט זוטא" כדי לקבוע מהו טיבן וטבען של העסקאות אותן עשה אורי באמצעות הבנק ומה היה מעמדו של הבנק בעסקאות אלה. טענת אורי , שהיה על הבנק לפעול כלפיו "גב אל גב" היא בבחינת טענה - המצריכה אמנם הוכחה- אולם כל עוד היא נטענת יש בה כדי לקבוע את גבולות גזרת המחלוקת והיא מכתיבה גם את הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים. סיכומו של דבר, בכפוף לצמצום היקף הגלוי כמוצע על ידי המבקשים בתשובתם לתשובה אני נעתר לבקשה ומורה כי המשיב יגלה, ויעביר לעיון המבקשים, את המסמכים המפורטים בבקשה. סייג נוסף הוא שהחלטה זו לא תתפרש כמחייבת את הבנק לגלות או להעביר לעיון מסמכים שאינם ברשותו, אם בא על כך תצהיר מטעמו. המשיב ישלם למבקשים שכר טרחת עורכי דין בסכום של 7500 ₪. גילוי מסמכיםבנקמסמכים