1. המערערת היא אלמנת אחיו של המשיב. למנוח ולאחיו היתה שותפות לא רשומה של הנהלת חשבונות. הצדדים חלוקים בשאלה מתי הופסקה קיומה של השותפות. המערערת טוענת שהשותפות המשיכה להתקיים עד ליום פטירת המנוח (19.10.96). כנגד המשיב טוען שהפירוק בוצע עת קיבל רישיון רואה חשבון (1.6.87). המשיב מוסיף, שב- 1.6.87 הקים משרד רואה חשבון והמנוח עבד במשרדו כשכיר. על כך משיבה המערערת, שהמנוח אמנם היה רשום כשכיר, אולם ההוכחה העיקרית לשותפות מצויה ברשומי חלוקת רווחי ההכנסות בין האחים, ומסמכים אלה בידי המשיב. 2. עיקרה של התביעה היא למתן חשבונות מספט' 93 ואילך, לחיוב כספי עפ"י החשבונות שינתנו, ולפיצוי בגין המוניטין. 3. בבקשה נשוא הערעור עתרה המערערת לגילוי מסמכים והמצאת מסמכים, בטרם שמיעת ההוכחות. מסבירה המערערת בערעור, שהמסמכים שיומצאו עשויים ללמד על השותפות, נוכח הזהות בין הסכום שהמנוח הרויח כשכיר לבין הסכום שהמשיב דיווח כעצמאי לאחר תשלום ההוצאות כמעסיק, ונוכח הזהות בהפרשות השונות לקופת גמל, ביטוחים ופנסיה. המסמכים שצירף המשיב לאחר הגשת הבקשה אינם עונים לדרישה זו של המערערת. 4. רשמת בית המשפט דחתה את הבקשה. עיקר ההנמקה, שהסעד הזמני המבוקש, אם יעתר, נותן בידי המערערת את הסעד הסופי שנתבע בתביעה. עוד הוסיפה הרשמת, שלא ניתן להעתר לבקשה לאור הוראת תקנה 258 ט. (ד), שהוראת פרק ט' בעניין גילוי מסמכים לא יחולו על תובענות בענייני משפחה. הנמקות משניות נוספות אינן יכולות לעמוד. צו הירושה צורף בקדם. איחור בהגשת מסמך אינו חוסם בקשה נגדית לגילוי מסמכים, שהוגשה לאחר ריפוי הפגם. המערערת הודיעה בקדם על כוונתה להגיש את הבקשה. המשפט עדיין בשלב מקדמי, טרם נשמעו הוכחות, ואין בתקנות הוראה הקוצבת זמן להגשת הבקשה. הוראת הסודיות בסעיף 3 למסמך ההבנות בוטלה מכוח הוראת סעיף 6 להסכם, לאחר שהמשיב לא קיבל את המלצת רואה החשבון שמונה (ראו: סעיף 21 יג. לכתב ההגנה). 5. מושכלות ראשונים, שתביעה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים, והחובה להוכיח את הזכות לחשבונות היא תנאי מוקדם למתן החשבונות. ראו: ע"א 2724/90 א.ש.ת. כספים נ' בנק המזרחי פ"ד מו (3) 570, 584. ע"א 85/83 בניאל נ' תמ"י פ"ד מב (3) 606, 614. עפ"י כלל זה אין ליתן חשבונות כל עוד לא הוכחה קיומה של שותפות, ובענייננו קיום השותפות לאחר 1.6.87 - שנויה במחלוקת. 6. נטל ההוכחה לקיומה של שותפות רובץ לפתחה של המערערת, שהודתה שהמנוח היה רשום ברישומים כשכיר של השותפות (ראו: עמ' 3 שורה 3). לעניין נטל ההוכחה והחזקות הניתנות לסתירה, ראו: סעיף 2 לפקודת השותפויות (נוסח חדש) תשל"ה - 1995. המערערת מבקשת גלוי מסמכים מקדמי לא כדי לערוך את החשבונות ולקבוע את החיוב הכספי אלא כדי להוכיח את עילת התביעה - קיומה של השותפות. 7. מה דין גילוי מסמכים שיש בהם גם כדי להוכיח את עילת התביעה, וגם כדי להעניק בפועל סעד חלקי של מתן חשבונות. עוד בע"א 40/49 כיאט נ' כיאט פ"ד ג 149 פסק השופט אגרנט, שניתן להעתר לבקשה לגילוי מסמכים כאשר יש בה כדי להוכיח את עילת התביעה, ואפילו הצגת המסמכים הם גם בגדר חלק ממסירת החשבונות לגופם. לאור הזהות בין המסמכים המוכיחים את עילת התביעה לבין המסמכים המהווים חלק ממתן החשבונות - יש להורות בשלב המקדמי על גילוי והמצאת מסמכים באופן חלקי, באשר עדיין יש לשמור, ככל הניתן, על תורת שני השלבים בבירור תביעה למתן חשבונות, ולא לעבור בשלמות לשלב מתן החשבונות בטרם הוכחה הזכאות לקבלת החשבונות. בענייננו, המערערת מבקשת לקבל גילוי והמצאת מסמכים על התשלומים החודשיים ששולמו למנוח ולמבקש מספט' 93 ועד ליום הפטירה, לרבות ההפרשות לקופות גמל, פנסיה וביטוחים, כדי להראות על חלוקה שוויונית בהכנסות, וללמד על קיומה של שותפות. המסמכים נדרשים להוכחת עילת התביעה וניתן להעתר לבקשה זו. כן יש הצדקה כבר בשלב המקדמי להורות על גילוי כל מסמך בכתב, אם היה, שהסדיר את היחסים העסקיים בין המנוח לבין אחיו. כנגד אין הצדקה, בשלב של הוכחת הזכות למתן חשבונות, להורות על גלוי שמות של לקוחות, שכר טרחה ששילמו, הכנסות והוצאות של העסק או מתן מסמכי חשבונות אחרים. 8. משקבענו שהמערערת הייתה זכאית לגלוי והמצאת מסמכים באופן חלקי, כדי לאפשר לה להוכיח את עילת התביעה, נעבור ונבחן את הפרוצדורה של סדרי הדין ליישום זכות זו. 9. לבית המשפט למשפחה הותקנו סדרי דין מיוחדים כדי להבטיח את אפקטיביות הדיונים בסכסוכי משפחה. ביסוד התקנות מספר עקרונות יסוד: (א) חשוב להבטיח שהחלטות בית המשפט למשפחה ינתנו ללא עיכובים, אחרת ההחלטה תהפך ללא רלונטית, מאחר והבעיות יפתרו דה - פקטו, או במקרה הגרוע יותר, יגרם נזק שאינו ניתן לתיקון. המערכת המשפחתית היא דינמית ומצריכה פתרונות מידיים. (ב) חשוב ליתן החלטות בהתבסס על אינפורמציה מעודכנת ומהימנה. (ג) יש ליצור יכולת לזהות עניינים דחופים בבית המשפחה למשפחה, ולקבוע סדר עדיפות בשמיעת התביעות. (ד) יש ליצור יכולת להביא לניצול מכסימלי של האפשרויות לפתרון סכסוכים קודם ניהול המשפט. 10. גלוי המסמכים והעיון בהם נעשה בבית המשפט למשפחה בכתב הטענות (ראו: תקנה 258 ט. לתקנות). כתבי טענות אלה מאומתים בתצהיר, המהווה גם תצהיר עדות ראשית (ראו: תקנה 258 ח. (ד) לתקנות). בענייני משפחה אין צורך בדרישה מקדמית לבעל - הדין שכנגד או בצו שיפוטי המורה על גלוי מסמכים. בענייני משפחה דרישת הגלוי אינה משמשת מבוא לדרישת העיון במסמכים. עפ"י המנגנון שנקבע בתקנות, הגילוי והעיון בענייני משפחה אוחד לשלב אחד, ומועדו הוקדם לשלב הגשת כתבי הטענות. עפ"י התקנות בבתי משפט רגילים חובת הגילוי אינה כוללת את החובה להמציא מסמכים (ראו: ע"א 95/68 עממית נ' בריטיש אינשורנס פ"ד כב (2) 689, בה בעת שבענייני משפחה חובת הגילוי כוללת את החובה להמציא מסמכים (ראו: תקנה 258 ט. (ב) לתקנות). תובע שרוצה להתייחס גם למסמכים שצירף הנתבע לכתב הגנתו, יגיש בקשה להגשת כתב תשובה (ראו: תקנה 258 י. לתקנות). שיטת הגילוי והעיון במסמכים בענייני משפחה הועתקה לאחרונה גם להליכים אזרחיים הנידונים בבתי משפט השלום בסדר דין מהיר (ראו: תקנה 214ח. לתקנות סדר הדין האזרחי). הגילוי המקדמי של מסמכים בענייני משפחה מחוייב המציאות, באשר בסכסוך משפחה "רוב רובו בסתר ואפס קצהו בגלויו התמונה הנוצרת לעיני בית המשפט עלולה להיות מרוסקתו ובלתי נאמנה למציאות" (ראו: דברי השופט טירקל ברע"א 6810/97 בן שושן נ' בן שושן פ"ד נא (5) 1). 11. יחד עם זאת, גלוי המסמכים בענייני משפחה הוא מצומצם יותר מגילוי המסמכים בתביעות אזרחיות הנדונות בבתי משפט השלום. לעניין תביעות אזרחיות, הנדונות בבתי משפט השלום, מורה תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, שהגילוי יתייחס לכל מסמך "הנוגע לעניין הנדון". בטוי זה פורש בפסיקה ככולל הן "מסמכים מזיקים" העלולים לפעול לרעת מבקש הגילוי, והן "מסמכים מועילים", שתוכנם עשוי לסייע למבקש הגילוי. ראו: ע"א 27/91 קבלן נ' שמעון פ"ד מט (1) 450. בה בעת, לעניין תביעות בענייני משפחה, מורה תקנה 258 ט. (א), שהגילוי יתייחס למסמכים "שעליה נסמך כתב הטענות". חובת הגילוי בכתבי הטענות בענייני משפחה אינה חלה על מסמכים שיכולים להזיק למשיב בבקשת הגילוי, קרי להועיל למבקש הגילוי. ראו: השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה חמישית) עמ' 586 רע"א (חיפה) 800/99 פלוני נ' אלמוני, פסק - דינו של סגן הנשיא השופט א' יעקובי - שווילי. 12. הסנקציה בענייני משפחה על אי גילוי מסמך ע"י המשיב, שיכול להועיל לו, היא בכך, שבעל - הדין לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו אלא ברשות בית המשפט לאחר שיוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו (ראו: תקנה 258 ט. (ג) לתקנות). עוד ראו: רע"א 4217/96 כל אלערב נ' אלסינארה פ"ד נ (1) 437, 439. 13. מהי התרופה שעומדת למערערת שעה שהמשיב לא מגלה מסמכים, שיש בהם כדי להזיק לו, דהיינו להועיל למבקשת. התרופה היא בבקשה לגילוי והמצאת מסמכים ספציפייים מהמשיב או בבקשה להזמנת עד מטעם בית המשפט, הכוללת בגדרה גם הזמנת מסמכים. לעניין הזמנת עד מטעם בית המשפט ראו: תקנה 258 יג. לתקנות וסעיפים 26 (א) (1) ו- 26 (ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה - 1995. 14. וכאן עומדת השאלה, האם הוראת תקנה 258 ט (ד), ששללה את תחולת פרק ט' לתקנות על ענייני משפחה, מונעת מבית המשפחה למשפחה ליתן סעד של גילוי והמצאת מסמכים ספציפיים. 15. ההסדר שנקבע בתקנה 258 ט. (ד) אינו הסדר שלילי, הבא למנוע מבית משפט למשפחה הענקת סעד של גילוי מסמכים מיוחדים. ההסדר שנקבע בתקנה 258 ט. (ד) לא אימץ את הפרוצדורה הנהוגה בבתי המשפט הרגילים לעניין התנאים למתן צו לגילוי מסמכים ספציפי, היקף חובת הגילוי והתוצאת של הפרת הצו. בבתי המשפט הרגילים התנאים למתן צו לגילוי מסמכים ספציפי זהים לתנאים לגילוי מסמכים כללי. יש לפנות תחילה לצד שכנגד בדרישה במועדים הקבועים בתקנות. ברע"א 2362/90 הלפור נ' מיליקובסקי פ"ד מד (4) 285, 288 פסק השופט שלמה לוין: "בעוד שתקנה 113 מופנית לבית המשפט הרי האיסור לסטות מסדרי הזמנים הקבוע בתקנה 120 מופנה בעיקרו לבעל הדין". הגילוי הספציפי בבתי המשפט הרגילים גם לא כולל עיון במסמך, והסנקציה בגין ההפרה היא מחיקת התביעה, כאשר התובע מפר את הצו, או מחיקת כתב ההגנה, כאשר הנתבע מפר את הצו, ובעקבות כך ניתן לעתור לפסק דין כנגד הנתבע בהעדר הגנה. בענייני משפחה הגילוי כולל בתוכו גם את העיון. הסנקציה של מחיקת כתב הגנה ומתן פסק - דין בהעדר אינה מתאימה לתביעות בענייני ילדים (משמורת, חטיפה, סדרי ראייה, אימוץ), לתביעות בעניין סטטוס (אבהות, הצהרה על תוקף נישואין או גירושין). גם הדרישה לפניה מוקדמת לצד שכנגד לא אומצה. כדי לפשט ולקצר את ההליכים בענייני משפחה ניתנה רשות לפנות ישירות לבית המשפט. 16. הסמכות של שופט בקדם משפט להורות על גילוי מסמכים ועיון בהם, מכוח תקנה 143 (3) לתקנות, היא סמכות נוספת ואינה קשורה למילוי התנאים של גילוי מסמכים הקבועים בפרק ט'. סמכות בית המשפט להפעיל סמכויות עזר אינה תלויה דווקא ביוזמת בעל - דין, ובית המשפט יכול להידרש לה גם ביוזמתו. סמכות זו ניתנת להפעלה גם בבית המשפט למשפחה. 17. יתרה מכך, משקבענו שבתקנה 258 ט. (ד) אין המדובר בהסדר שלילי, השולל את הסמכות ליתן סעד לגילוי מסמכים ספציפי, אלא בהסדר השולל את הפרוצדורה להפעלה הקבועה בפרק ט' - ניתן להשלים את החסר מכוח סעיף 8 (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה - 1995. סעיף 8 (א) לחוק ההקמה מורה: "בכל עניין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק". הוראה דומה מצויה גם בסעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט - 1969. בבג"ץ 1199/92 לוסקי נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם) הוסבר הרציונל שבבסיס החקיקה: "כדי לאפשר התפתחות סדרים ונוהלים על פי הצורך והניסיון הוענקה לבתי הדין לעבודה בסעיף 33 לחוקו סמכות רחבה לנקוט בדרך מעין "חקיקה שיפוטית" בכל הנוגע לסדרי דין שלא הוסדרו בתקנות המיוחדות לערכאות אלה". 18. אין מניעה להורות על גילוי מסמכים ספציפי בבית משפט למשפחה, כדי לאפשר למערערת להוכיח את עילת התביעה. 19. אשר על כן דין הערעור להתקבל, וניתנות הוראות כדלקמן: (א) המשיב ימציא תצהיר תוך 30 יום ממועד ההמצאה ובו פירוט המסמכים המצויים בידו או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, בהתייחס לתשלומים החודשיים ששולמו למנוח ולמשיב מ- 1.9.93 ועד 19.10.96, לרבות הפרשות לקופות גמל, פנסיה וביטוח, ובהתייחס למסמכים, אם היו, שהסדירו את היחסים העסקיים בין המנוח לאחיו בתקופה זו. (2) לתצהיר יצורפו העתק או צילום המסמכים האמורים. (3) המשיב ישלם למערערת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח + מ.ע.מ. צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל. (ד) על הפסק לא יחול צו איסור פרסום. גילוי מסמכיםמסמכים