1. לפני שתי בקשות מטעם המבקשת, היא הנתבעת בתיק עב' 7863/03, (בש"א 6284/05 ובש"א 6283/05), האחת, למחיקתה של התביעה ולחיוב התובע בהוצאות משפט בשל אי הגשת תצהיריו במועד והשניה, "להורות לתובע להגיש תצהירי עדות ראשית" ולחייבו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בהתאם לפקודת בזיון בית המשפט, (להלן: "הבקשות"). 2. בתגובה לבקשות ציין המשיב, כי נהג בהתאם להחלטת בית הדין מיום 20.3.05 המאפשרת לו הארכת מועד להגשת תצהיריו עד תום הדיון בהליך גילוי המסמכים, לרבות, בערעור שהוגש בנדון. עוד הוסיף המשיב, כי המבקשת היא זו הנוהגת בזילות כלפי בית הדין, תוך התעלמות מתמשכת מהחלטותיו. 3. התובע הגיש ביום 10.8.05 "בקשה נוספת להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע", (להלן: "הבקשה הנוספת"). עוד יצויין, כי ביום 16.8.05 הגישה המבקשת "בקשה דחופה ביותר להארכת המועד להגשתו של תצהיר גילוי מסמכים מתוקן מטעם הנתבעת", (להלן: "הבקשה הדחופה"). בבקשה הדחופה עתרה המבקשת להאריך לה את המועד להגשת תצהיר גילוי מסמכים מתוקן, עד יום 9.9.05. 4. ראשיתו של תיק זה הינו בהגשת כתב התביעה ביום 23/12/03. כתב הגנה הוגש ביום 31/3/04. ביום 24/6/04 ניתנה החלטת בית הדין הקובעת את התיק לקדם משפט והמורה לצדדים לגלות האחד למשנהו מסמכים, לערוך רשימת פלוגתאות ומוסכמות ולהגיש עדויותיהם הראשיות בתצהירים. 5. התובע ביקש לתקן כתב תביעתו והרשות ניתנה לו ובהתאם הגישה הנתבעת כתב הגנה מתוקן. מיד לאחר מכן, החלה מסכת ארוכה ביותר של הגשת בקשות ותגובות בענין קיום ההחלטות השיפוטיות הנוגעות להליכים המקדמיים. ביום 4.10.04 הגיש התובע בקשה להורות לנתבעת לפעול בהתאם להחלטה מיום 24/6/04 ולגלות לו את המסמכים המבוקשים על ידו ולאפשר לו עיון בהם. משלא הוגשה תגובת הנתבעת במועד, הגיש התובע בקשה למתן החלטה בנדון. המועד לתגובת הנתבעת הוארך על ידי ביה"ד בחמישה ימים נוספים. לאחר שנתקבלה תגובת הנתבעת, ניתנה החלטת כב' הרשמת צדיק, מיום 15.12.04, לפיה, לאור טענת הנתבעת, כי המסמכים המבוקשים אינם בידה, הבקשה למתן צו גילוי מסמכים נדחית. עם זאת, נדרשה הנתבעת להצהיר על כך מפורשות בהתאם לדרך הקבועה בתקנה 113 לתקנות סדרי הדין האזרחי, בתוך 7 ימים. ביום 6/1/05 הגיש התובע בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט ובה עתר למחוק את כתב הגנתה של הנתבעת או לחלופין לקנסה וזאת, בשל אי קיום החלטת כב' הרשמת צדיק, מיום 15.12.04. ביום 24/1/05, לאחר שנתקבלה תגובת הנתבעת, נדחתה הבקשה למחיקת כתב ההגנה, אך הושתו על הנתבעת הוצאות בגין מחדלה. ביום 15.3.05 הגיש התובע בקשה נוספת למתן צו לעיון במסמכים וכן בקשה להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמו. ביום 20/3/05 נקבע, כי הבקשה תועבר לתגובת הנתבעת וכי "המועד להגשת תצהירים מוארך עד לאחר מתן החלטה ולאורה". משלא נתקבלה תגובת הנתבעת במועד, הגיש התובע בקשה נוספת לפי סעיף 6 לפק' בזיון בית המשפט ושוב ביקש למחוק את כתב ההגנה. בהחלטת בית הדין הוארך המועד להגשת תגובת הנתבעת, אשר הוגשה לבסוף ביום 1/5/05. ביום 8.5.05, בהחלטת כב' הרשמת צדיק, נדחתה בקשת התובע לגילוי מסמכים. על החלטה זו של כב' הרשמת צדיק ערער התובע. פסק הדין בערעור ניתן על ידי כב' השופט איטח, ביום 3.7.05 ובו חוייבה הנתבעת לתקן את תצהיר גילוי המסמכים מטעמה וליתן תצהיר ערוך כדין, (להלן: "פסק הדין בערעור"). 6. שוכנעתי, כי צודק התובע בטענתו, לפיה, לאור ההחלטה מיום 20/3/05, נדחה המועד להגשת תצהיריו עד לאחר יישום פסק הדין בערעור. הנתבעת טרם ביצעה את פסק הדין בערעור ותצהיר גילוי מסמכים מתוקן מטעמה טרם הוגש. בבקשה הנוספת, ביקש התובע להאריך את המועד להגשת תצהירי עדותו הראשית, באופן שיוגשו לאחר עיון במסמכים שתגלה הנתבעת בתצהיר גילוי המסמכים המתוקן מטעמה. כזכור, בבקשה הדחופה, ביקשה הנתבעת להאריך את המועד להגשת תצהיר גילוי מסמכים מתוקן, עד ה- 9/9/05. 7. לאור האמור, ובהתחשב במהלך השתלשלות העניינים בתיק זה, שתי הבקשות נדחות. למען הסר כל ספק, המועד להגשת תצהיר גילוי מסמכים מתוקן מטעם הנתבעת מוארך עד 9/9/05. המועד להגשת תצהירי עדותו הראשית של התובע מוארך עד 9.10.05. משהוארכו המועדים כאמור, אין עילה למחיקת התביעה ואין עילה לבקשה על פי פקודת בזיון בית המשפט. 8. כאמור, הבקשות נדחות. בשאלת ההוצאות בגין הדחיה כאמור, יוחלט בתום ההליך. גילוי מסמכיםמסמכיםערעור