בפני בקשה להורות על גילוי מסמכים ספציפיים אותם ביקשה המבקשת במסגרת תובענה כספית שהגישה כנגד הנתבעת - עיריית בית שאן (להלן: "המשיבה"), בגין הפרת זכויות יוצרים ועשיית עושר ולא במשפט, על ידי ביצוע פומבי של יצירות מוגנות מרפטואר התובעת, ללא הסדרת רישיון עם אקו"ם. צו גילוי מסמכים ניתן בישיבת יום 5/12/10, וביום 20/12/10 דרשה המבקשת מהמשיבה גילוי מסמכים ספציפי. המשיבה לא גילתה מסמכים ספציפיים כבקשת המבקשת, גם פניה נוספת לא הועילה, המשיבה דחתה את בקשת הגילוי הספציפי. המבקשת טוענת, כי העיון במסמכים אלה דרוש לה כדי לגלות את האמת וכדי שההליך ינוהל בקלפים גלויים. לשם פישוט ההליכם וייעול הדיון, ראוי שבפניה יהיו מונחים כל המסמכים הרלבנטים. מגמת הפסיקה מרחיבה את חובת הצד שכנגד לגלות מסמכיו. הגילוי המבוקש מתייחס למסמכים רלבנטים ולא יהיה בהמצאתם משום הכבדה יתרה על המשיבה. המסמכים המבוקשים על פי דרישות המבקשת הינם: א. כל מסמך שיעיד על קיום מופעי מוזיקה מטעם העירייה בשנים 2004-2010. המשיבה סירבה בטענה, כי מופעי המוזיקה אינם קשורים לזכויותיה המוגנות של המבקשת או להפרתן. המבקשת טוענת, כי מופע מוזיקה וביצוע פומבי של יצירות מוגנות מהווה ליבת המחלוקת. המנעות מלגלות מסמכים אלה נועדה להכביד על ניהול התובענה תוך הסתרת האמת וסיבוך ההליכים. ב. נתבקש גילוי מסמכים הנוגעים לאירוע שהתקיים בגן ציבורי שבסמוך לבית העירייה ביום העצמאות - ביום 28/4/09. לדרישה זו השיבה המשיבה כי לא קויים אירוע שכזה. אירוע יום העצמאות התקיים בפארק הבנים שאינו צמוד לבית העירייה בו התקיימו הופעות חיות של אומנים ולא הושמעו יצירות מוגנות. המבקשת טוענת שבתשובתה זו של המשיבה יש משום הודאה בקיום אירוע ההפרה שכן, ברור כי בהופעות חיות של אומנים מושמעות יצירות מוגנות בפומבי. בתשובת המשיב, כך טוענת המבקשת, יש משום היתממות העולה כדי זלוזל. ג. כמו כן, נתבקשו המסמכים המעידים על פעילות או מופע הכרוכים בהשמעה פומבית של יצירות מוגנות במקומות ציבוריים על ידי המשיבה או בפיקוחה אשר מערבת העתקת יצירות ספרותיות מוגנות. לדרישה זו השיבה המשיבה, כי אין ברשותה מסמכים כנ"ל וזאת למרות שלא הכחישה קיום אירוע שקיימה בפארק הבנים, לכן אין לחייבה לגלות. ד. המבקשת דרשה לגלות כל מסמך הקשור לפעילות העירייה באמצעות החברה הכלכלית. לדרישה זו המשיבה טענה, כי פעילות החברה הכלכלית אינה מקיימת זיקה לעניין הנדון וכי הינה אישיות משפטית נפרדת. המבקשת טוענת, כי הואיל ובעלי מניותיה של החברה הכלכלית הינם פונקציונירים מן העירייה, על כן ברור הקשר בינה לבין העירייה. עוד הוסיפה המבקשת, כי הפסיקה פרשה את דרישת הרלבנטיות במגמה מרחיבה ונקבע, כי חובת הגילוי מתפרסת גם למסמכים אשר תועלתם להליך המשפטי הינה עקיפה גם אם מסמכים אלה לא היו קבילים בהליך עצמו, לכן יש לחייב המשיבה לגלותם לצורך עיון. ה. כך נתבקשה המשיבה לגלות כל מסמך ביחס לפעילות המתנ"ס העירוני הפועל בפיקוח העירייה ו/או בשיתוף עימה המתייחס לשנים 2004-2010. המשיבה גילתה רק את נוסח האמנה להפעלת המתנ"ס המסדירה את פעילות העירייה והמתנ"ס. המבקשת טוענת, כי המתנ"ס משמש כזרוע ביצועית של המשיבה בתחומי תרבות ופנאי ומקיים את כלל הטקסים והאירועים העירוניים כפי שמצהירה המשיבה באתר האינטרנט שלו. המשיבה בתגובתה טענה, כי יש בבקשה זו כדי להפוך את נטל ההוכחה ביחס לתביעת המבקשת ולהטילה על העירייה באמצעות גילוי מסמכים ספציפי. לטענת המשיבה, סמכותו של בית המשפט להורות על גילוי מסמכים ספציפי מונחת על פי איזון שבין שני אינטרסים, האחד בירור הסכסוך ביעילות בעוד כל המידע מצוי בפני בית המשפט והאינטרס השני, מניעת "מסע דיג" והכבדה תוך התייחסות לרלבנטיות של המסמכים שגילויים מבוקש. עוד טוענת המשיבה, כי אין להעתר לבקשה לגילוי ספציפי שעה שהבקשה מנוסחת בכלליות ומתייחסת לסוגי מסמכים ולא למסמכים ספציפיים. אין לאפשר לבעל דין לעיין ללא מגבלה במסמכיו של יריבו ואין לאפשר מסע דיג, אלא שיש לשכנע את בית המשפט בקיומה של זיקה ישירה בין המסמכים או סוגיהם לבין העניין הנדון, כן אין לאפשר הכבדה יתרה על המשיבה. באשר למסמכים שנתבקשו, טענה המשיבה, על פי סדרם, כך: א. ביחס לדרישה לקבלת כל מסמך שיש בו כדי להעיד על קיום מופע מוזיקה מטעם האירוע בשנים 2004-2010, הרי זוהי דרישה כללית ולא ממוקדת ומכבידה ביותר. ב. באשר לדרישה לקבלת מסמכים המתייחסים לאירוע מיום העצמאות - 28/4/09, טוענת המשיבה, כי הסיבה כי אירוע זה אינו רלוונטי לסכסוך הואיל וכלל הופעות חיות של אומנים בלבד. המשיבה הוסיפה וטענה, כי אירוע זה למעשה התקיים על ידי המתנ"ס ולא על ידה, על כן אינה יכולה להיתבע בגינו. המתנ"ס אשר אירגן את האירוע הינו אישות משפטית נפרדת. ג. הדרישה לקבל כל מסמך בגין השמעה פומבית של יצירות מוגנות במקומות ציבוריים, בדרישה זו מבקשת התובעת להוכיח את תביעתה. זוהי דרישה כללית שאינה מתאימה לגילוי מסמך ספציפי. דרישה כללית זו מכבידה עד מאוד. דרישה זו מוגזמת ומטילה נטל הוכחת התביעה על המשיבה. ד. ביחס לדרישה לקבל כל מסמך המתייחס לפעילות העירייה והגופים האחרים שיש בה משום העתקת יצירות ספרותיות מוגנות, טוענת המשיבה, כי הינה חורגת מהמחלוקת נשוא התובענה אשר מתייחסת אך ורק להשמעה פומבית של יצירות מוגנות בלבד. לפיכך מסמכים אלה אין להם זיקה לנשוא המחלוקת. בנוסף דרישה זו גם היא כוללנית וחסרת פירוט. ה. ביחס לדרישה לקבל כל מסמך הקשור לפעילות העירייה באמצעות החברה הכלכלית, טוענת המשיבה, כי דרישה זו מכבידה ובלתי סבירה, בפרט לאור כך שפעילות החברה הכלכלית אינה מקיימת כל זיקה לנשוא המחלוקת. גילוי כל מסמך כזה מכביד עד מאוד. החברה הכלכלית הינה אישיות משפטית נפרדת שאיננה צד לתובענה. ו. כך גם באשר לדרישה לקבל כל מסמך ביחס לפעילות המתנ"ס העירוני בין השנים 2004 ועד 2010, דרישה זו מכבידה והינה למעשה מסע דייג, ללא כל זיקה ישירה לנשוא המחלוקת. דיון: ההליך הדיוני נשוא בקשה זו מוסדר בתקנה 112-122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"). ביסודן של תקנות אלה מונח העיקרון לפיו יש לחתור לגילוי האמת בשאלת נשוא המחלוקת כך שהדיון יתקיים בקלפים גלויים. בפנינו בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים לגביו קובעת תקנה 113 לתקנות סד"א: "בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים, ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה - מתי יצא ממנו ומה היה עליו". כפי שנתפרשה תקנה זו בפסיקה, נקבע כתנאי ראשון במעלה כי המסמך שגילויו מבוקש יהיה רלוונטי לנשוא התובענה. כעולה מלשונה של תקנה 120(ב) לתקנות אשר קובעת, כי לא יינתן צו לגילוי מסמכים אלא אם יש בכך כדי לאפשר דיון הוגן. דרישת הרלוונטיות נתפרשה בפסיקה בהרחבה והותר אף לבקש גילוי מסמכים ספציפי, בכל הנוגע לאותו סוג של מסמכים, תוך כדי כך שהמבקש יצביע על רלוונטיות אותו סוג של מסמכים לנשוא המחלוקת (ראה רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים פד"י נו (5) 193, פרשת "שמשון"). עוד נפסק בפרשת שמשון, כי מקום בו מתבקש גילוי סוגי מסמכים והמבקש אינו יכול להצביע על מסמכים ספציפיים עלול להיווצר "מעגל שוטה" בשל כך שהמבקש יתבקש להצביע על הרלוונטיות של סוג המסמכים עליהם יוכל להצביע רק לאחר העיון בהם. לפיכך, קבע בית המשפט שעל המבקש להוכיח זיקה בין דרישת הרלוונטיות לבין הסעד המבוקש, כך שידרש להצביע על כך שסוגי המסמכים המבוקש הינם רלוונטים. לעניין שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים, נקבע ברע"א 9322/07 gerber products company ואח' נ' חברת רנדי בע"מ, מפי כב' השופט מלצר (להלן: "פרשת גרבר", ניתן ביום 15/10/08), כי די אם יש יסוד סביר להניח כי למסמכים המבוקשים עשויה להיות רלוונטית במהלך ההליך. "... להפוך את שלב גילוי המסמכים לתחליף לשלב ההוכחות (השוו, אם כי בהקשר שונה, לפרשת פלץ). בהתאם למתווה זה יש לבחון התנגדות לגילוי מסמכים, הנסמכת על הטענה כי גם אם יוכחו העובדות שלשמן מבוקש הגילוי - אין בכך כדי להועיל למבקשת. יחד עם זאת, אם ברור בעליל כי הטענה העובדתית שלשמה מבוקש הגילוי לא תועיל למבקש גם אם תוכח, יש בכך אכן עילה לדחיית בקשת הגילוי. אולם, אין להפוך את שלב גילוי המסמכים לבחינה מדוקדקת של טענות הצדדים. ומכאן - כאשר הטענה שמבוקש להוכיחה באמצעות גילוי המסמכים אינה "חסרת שחר" אין לאמר שמדובר במסמך רלוונטי" (סעיף 7 לפיסקה שניה). בעניינו, נאמר כי כל המסמכים המתייחסים לנשוא המחלוקת שבין הצדדים והמתייחסים למשיבה, אשר כלפיה נטען כי השמיעה יצירות מוגנות, אף אם אין בידי המבקשת את מלוא ההוכחות לכל אותן פעמים בהם נעשה מעשה שכזה על ידי המשיבה, הרי שבפנינו סוג מסמכים רלוונטים אף אם אין בידי המבקשת להצביע על מועדים מסויימים. אולם, המסמכים המבוקשים ביחס לפעילות החברה הכלכלית והחברה למתנ"סים, אינם יכולים להיות רלוונטים לנשוא המחלוקת באשר אין די לטעון, כי לעירייה מניות באותן חברות וכי בעלי תפקידים בעירייה משמשים גם כפונצקציונרים בחברות אלה. שהרי אם כך תאמר, אין עוד צורך ביישות משפטית נפרדת לשתי החברות. לבד מזאת, לא ניתן לבקש במסגרת בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים את כל המסמכים המתייחסים לפעילות חברות אשר פועלות כאישיות משפטית נפרדת, גם אם הן חברות המכונות חברות עירוניות (אם אכן כך הוא הדבר). הגם שסברנו, כי יש בבקשה לגילוי ספציפי רלוונטיות באשר לשאלה שבמחלוקת, עדיין יש לבחון האם לא מתקיימים הסייגים שנקבעו בפסיקה. סייגים אלה סוכמו בהרחבה בפרשת גרבר הנ"ל, בסעיף 8 לפסק הדין: "לצד העיקרון הבסיסי לפיו יש לגלות מסמכים רלוונטים, קיימים סייגים העשויים להביא לצמצום היקפו של עיקרון הגילוי. אחד מסייגים אלו עניינו מקרה בו יש בגילוי כדי להכביד על בעל הדין (פרשת כיאט עמ' 162; רע"א 6292/97 רכאח נ' חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ 26/1/1998, פיסקה 6). מובן כי אין די בכך שנגרמת הכבדה כלשהי, שכן זו מתלווה, מטבע הדברים, לכל מקרה בו מוטלת חובת גילוי מסמכים. על מנת שהשיקול בדבר הכבדה יצדיק את צמצומה של חובת הגילוי נדרש כי ההכבדה שתיגרם תהייה בלתי סבירה בנסיבות העניין. מבחן זה הינו גמיש ותלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (פרשת כיאט, עמ' 162; פרשת שמשון עמ' 196). ודוק: מניעת הכבדה בלתי סבירה מבעל דין הינה שיקול העשוי להביא לצמצום חובת הגילוי גם ביחס למסמכים רלוונטים. עם זאת שאלת הרלוונטיות אינה מנותקת מהשאלה האם מדובר בהכבדה בלתי סבירה. רלוונטיות של מסמך אינו מצב בינארי. הרלוונטיות של מסמך פלוני או סוג מסמכים פלוני עשויה להיות בעוצמות שונות. הכלל, עליו עמדה הפסיקה, הוא ככל שגוברת תלותו של בעל הדין בהליך הגילוי, כך גוברת הנכונות להרחיב את תחילת ההליך (פרשת שמשון, עמ' 196). על כן, ככל שמדובר במסמך שחשיבותו לליבון המחלוקת בין בעלי הדין רבה יותר, יש בכך כדי להצדיק את גילויו גם במחיר תסופת הכבדה...". כך בעניננו, אומנם אין די בטענה כי הבקשה לגילוי מסמכים מסוג מסויים מכבידה ויש לפרט מהו הקושי העומד בפני הטוען להכבדה. אלא שבעניננו טענה המשיבה ואף פרטה את הקושי הרב אשר בקשה זו מצריכה. כך טענה בסעיף 9 (ב) לתגובה כי בקשה בהיקף כה נרחב שעניינה קבלת כל מסמך המעיד על השמעה פומבית של יצירות מוגנות בין התאריכים 2004 ועד 2010, הינה דרישה כללית ומטעם זה הינה מכבידה מאוד בכך שעל העירייה לערוך חיפוש בלתי אפשרי כדי לאתר כל אירוע בו, לכאורה, הושמעו יצירות מוגנות. אין זאת אלא הכבדה ברורה מאוד. הגם שאין כל ספק ברלוונטיות של המסמכים המבוקשים ושסוגם רחב מאוד, הרי שבמאזן הראוי שיש לערוך בין שאלת הרלוונטיות של כל מסמך כזה, ביחס להכבדה הנדרשת מן המשיבה לגשש באפלת שנים כה רבות, מצאתי כי כל עוד הדרישה היא כללית כל כך אין מקום לחייב המשיבה לבצע חיפוש שכזה. ככל שהמבקשת תגדיר את בקשותיה למסמכים ספציפיים למסגרת זמן יותר מדוייקת, ניתן יהיה להעתר לבקשה. כך גם מכבידה ואינה מתאימה הדרישה לקבל מסמכים ביחס לחברות המתנ"ס והחברה הכלכלית שהרי אינן צד לתובענה, והינן גופים משפטיים עצמאיים. על כן אין כל רלוונטיות למסמכים אלה בתובענה זו. יחד עם זאת, על המשיבה למסור לתובעת כל מסמך הקשור לאותו מועד שבו נערכה מסיבת יום העצמאות - 28/4/09, במידה ומסמכים אלה טרם נמסרו. התוצאה היא, שיש לדחות הבקשה, פרט לגילוי הספציפי אשר נתבקש בסעיף א' לדרישה. על כן אני רואה שיש מקום לחייב המבקשת בהוצאות בקשה זו בסך 5,000 ₪ אשר ישולמו למשיבה בתוך 60 יום. גילוי מסמכיםמסמכים