1. לפני בקשת התובעים להורות לנתבעת לגלות מסמכים ספציפיים. 2. התביעה העיקרית עניינה השבה של כספים אשר נגבו ביתר עקב הצלבה בין מד המים של התובעים למד המים של השכנים. 3. לטענת התובעים, במועד כלשהו, שאינו ידוע להם, לפני חודש מאי 2009, ביצעה הנתבעת הצלבה בין מד המים שלהם ושל שכניהם "מטטיאב רעיה וזרחיה" (להלן: "השכנים"). כתוצאה, צריכת המים שלהם עלתה מממוצע של כ-20 קוב לחודשיים, לצריכה של כ- 40 קוב. לטענתם, בחודש מאי 2009, העבירה התובעת את נושא גביית המים והביוב של תושבי מגדל העמק לתאגיד המים "מי-נע" (להלן: "תאגיד המים"). בעקבות פניות רבות מצידם לנתבעת ולתאגיד המים, אישר תאגיד המים (מכתב מיום 17.04.2013- נספח ד' לכתב התביעה), כי אכן מדי המים שהוחלפו הוצלבו, אולם מאחר ואין באפשרותו להצביע על מועד תחילת ההצלבה, הסכים לזיכוי חשבונם רטרואקטיבית אך מחודש מאי 2009. התובעים טוענים, כי על הנתבעת להחזיר להם סך של 20,000 ₪ (מוערך), בגין תשלומי חשבונות מים ששילמו ביתר לאורך השנים. 4. התובעים הגישו בקשה לגילוי מסמכים, כדלקמן: א. המסמכים הנמצאים ברשות הנתבעת, הרלוונטיים לתובענה, ואשר עליהם הסתמכה המצהירה מטעם הנתבעת, הגב' אתי ברהון. ב. חשבונות המים ששלחה הנתבעת לתובעים מיום רישומם במרשמי הנתבעת. ג. חשבונות המים ששלחה הנתבעת לשכניהם, מטטיאב רעיה וזרחיה", החל מיום רישומם במרשמי הנתבעת. ד. דוחות מטעם הנתבעת המעידים על החלפת מדי המים אצל התובעים. ה. דוחות מטעם הנתבעת המעידים על החלפת המים אצל השכנים. ו. דוחות מטעם הנתבעת המעידים על החלפת מדי המים בבניין בו מתגוררים התובעים. 5. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, הבקשה כוללת בתוכה מסמכים שאינם רלוונטים, מפאת התיישנות (חשבונות המים ששלחה לתובעים החל מיום רישומם במרשמיה, שנת 1983), לפיכך לעמדתה, יש להידרש לטענת ההתיישנות של כלל התובענה, כבר בשלב זה. הנתבעת טענה, כי היא מסרה לידי התובעים את כל המסמכים הרלוונטיים לתביעה והמצויים בידה, לגבי השנים 2006-2009. ככל שהתובעים עומדים על קבלת העתקי חשבונות המים שנשלחו למשפחת מטטיאב, עליהם לפנות בבקשה מסודרת לממונה על חוק חופש המידע בעירייה ולשאת בתשלומי האגרה. הנתבעת ציינה לסיום, כי אין בידיה כל מסמכים בעניין החלפת מדי המים בבניין בו מתגוררים התובעים, דבר התומך בטענתה, כי לא ביצעה כל הצלבה במד המים של התובעים. 6. התובעים מתנגדים, בתגובתם לתגובת הנתבעת, לדיון בשאלת ההתיישנות בשלב זה של הדיון. לטענתם, חלה בעניינם התיישנות שלא מדעת שכן גילו את ההצלבה במד המים שלהם רק ביום 6.02.2013. דיון והכרעה התיישנות 7. לאחר עיון בכתבי הטענות, הנני מגיע למסקנה, כי דינה של הבקשה להידחות, מחמת התיישנות ושיהוי, כמפורט להלן. 8. דיני ההתיישנות כוללים מערכת של כללים וחריגים אשר נועדו לאזן בין אינטרסים של התובע, של הנתבע ושל כלל הציבור "משמעותו של איזון זה הוא להניח לבעל דין המבקש לתבוע את זכויותיו בערכאה שיפוטית, שהות מספקת להיערך לכך, היערכות המלווה, לא אחת, בקשיים, עלויות ואילוצים; מנגד - לקצוב מראש תקופת זמן סבירה לצורך הגשת התביעה, אשר מעבר לה תוסר אימת התביעה המשפטית מהנתבע, והוא לא יחוייב עוד בשמירת ראיותיו, ואשר לאחריה, יוסר הסיכון כי ראיות שהיו זמינות בידיו בעבר, שוב לא תהיינה בהישג ידו, ותכבדנה על יכולתו להתגונן בפני התביעה" (ע"א 9413/03 אילן אלנקווה נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים (22.06.2008). הכלל בדבר מניינה של תקופת ההתיישנות קבוע בסעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשנ"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") ולפיו יש למנות את תקופת ההתיישנות החל מהיום בו נולדה עילת תביעה, כדלקמן: "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה". "העובדות המהוות את עילת התובענה" אשר עם גילוין מתחיל מירוץ ההתיישנות, הינן "מכלול העובדות המזכות את התובע לסעד שהוא דורש מעם הנתבע. כל עובדה החיונית כדי לבסס עילת תביעה, שבלי ידיעתה לא ניתן להגיש את התובענה ולהצליח בה, נכללת במסגרת העובדות המהוות את עילת התביעה לצורך סעיף 8 לחוק ההתיישנות ..." (ע"א 901/07 מדינת ישראל-הוועדה לאנרגיה אטומית נ' עדנה גיא-ליפל ואח' (19.09.2010). מכאן, שעילת התביעה נולדת במועד שבו מתגבשות העובדות המהותיות המזכות את התובע בקיום החיוב כלפיו על ידי הנתבע; היינו, תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו אילו היה מגיש התובע את תביעתו לבית המשפט והיה מוכיח את כל העובדות המהותיות היה זוכה בפסק דין (ד"נ 84/32 עיזבון ולטר נתן וויליאמס ז"ל נ' Israeli British Bank (London) (in liquidation, פ"ד מד(2) 265, 271 (1990); ע"א 2462/97 הפועלים ליסינג בע"מ נ' טיפול שורש, ניהול ושירותים למרפאת שיניים (ישראל מספר 1) בע"מ, פ"ד נד(1) 529, 541 (2000). סעיף 5 לחוק ההתיישנות קובע, כי תביעה שאינה במקרקעין, דינה להתיישן כעבור שבע שנים: "התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן: "תקופת ההתיישנות") היא (1) בשאינו מקרקעין-שבע שנים...". בחוק ההתיישנות קבועים כמה חריגים שעניינם תחילת מניינה של תקופת ההתיישנות. מתוך חריגים אלה, הרלבנטי לעניינינו הוא סעיף 8 לחוק ההתיישנות, שעניינו גילוי מאוחר של העובדות המהוות את עילת התביעה, כדלקמן: "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה". הנטל להוכיח או להציג תשתית עובדתית לצורך תחולתו של סעיף 8 לעיל, מוטל על המבקש להסתמך על הסעיף (ראה לעניין זה- רע"א 5087/10 מדינת ישראל ואח' נ' אריאל דוננפלד ואח', (7.11.12). מוטל עליו להוכיח, לא רק שנעלמו ממנו "העובדות המהוות את עילת התובענה", אלא, גם שהעובדות נעלמו ממנו "מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא היה בידו למנוע סיבות אלה" ע"א 675/87 מידל איסט אינווסטורס נ' בנק יפת בע"מ, פ"ד מג(4) 861 בעמ' 870; (ע"א 148/89 שיכון עובדים בע"מ נ' עיזבון בליבאום ז"ל, פ"ד מט (5) 485, 503); ע"א 244/81 פתאל נ' קופת חולים של ההסתדרות, פ"ד לח (3) 687 ,673; ע"א 630/90 רוז'נסקי נ' ארגון מובילי לוד (העולה) בע"מ, פ"ד מה(5) 371 ,365). 9. תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), קובעת, כי כתב טענות צריך לכלול את העובדות המפרטות את עילות התביעה ומועדן, כדלקמן: "ואלה הפרטים שיכיל כתב תביעה, וחוץ מן האמור בתקנות להלן לא יכיל אלא פרטים אלה:.. (5) העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה;" ציון מועד לידתה של עילת התובענה נועד לשמש בבירור שאלת מועד תחילת ההתיישנות של התביעה. 10. לאור האמור לעיל, חובה היה על התובעים להציג את התשתית העובדתית, המעניקה להם ארכה בהתאם לסעיף 8 לחוק ההתיישנות, כלומר, לטעון עובדתית, כי עילת התובענה נעלמה מהם מסיבות שלא היו תלויות בהם, וכי הם גם לא התרשלו במניעתן. מעיון בכתב התביעה עולה, כי עילת התביעה נולדה "במועד שאינו ידוע במדוייק לתובעים, לפני חודש מאי 2009...כך שהתובעים שילמו, לאורך שנים רבות את חשבונות המים הגבוהים של שכניהם" (סעיף 2 לכתב התביעה). התביעה הוגשה ביום 16.05.2013. לטענת התובעים, לא חלה התיישנות לגבי התקופה שקדמה לשנת 2006, שכן חלה התיישנות שלא מדעת, כאמור לעיל. 11. התובעים טענו, כי לא ידוע להם מהו המועד בו ביצעה הנתבעת הצלבה במד המים שלהם עם זה של שכניהם, אולם לטענתם, הדבר נעשה לפני חודש מאי 2009 (סעיף 9 לכתב התביעה). עוד מציינים התובעים, כי בחודש מאי 2009 העבירה הנתבעת את נושא ניהול המים לידי איגוד המים. לאור האמור לעיל, כתב התביעה לוקה בחסר, בכל הנוגע למועד לידתה של עילת התביעה. התובעים דורשים גילוי מסמכים לתקופה שמשנת 1996, המועד בו מצויים רישומים לגבי חשבונות המים שלהם במחלקת הגביה של הנתבעת. מסמכים אלה אמורים להיות ברשותם. אם כטענתם, הם שילמו לאורך שנים רבות את חשבונות המים של שכניהם, מדוע לא פנו והלינו לפני הנתבעת על כך, הרי הם לא טענו כי לא קיבלו את חשבונות המים במועד. משכך, המידע, החשבונות הגבוהים, כטענתם, היה ברשותם, ולא מצאתי כל הסבר סביר מדוע לא עשו דבר בנדון לאורך השנים. משכך, התובעים לא עמדו בנטל לצורך תחולתו של סעיף 8 לחוק ההתיישנות, והמסקנה המתבקשת היא, כי טענת הנתבעת מתקבלת ויש לדחות את הבקשה לגילוי מסמכים בכל הנוגע לתקופה שקדמה לשנת 2006, מחמת התיישנות. גילוי מסמכים 12. הליכי הגילוי והעיון במסמכים מבוססים על העיקרון לפיו יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של המידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט. ואולם, כלל זה לא ניצב בדד, כנגדו ניצבים ערכים אחרים ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, כאשר "האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה" (ראה- א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורת עשירית, 198, 2009; רע"א 7114/05 מדינת ישראל נ' חיזי (פורסם ביום 11.12.2007). לערכאה הדיונית מוקנה שיקול דעת רחב בסוגיית גילוי המסמכים (רע"א 10454/08 דוברונסקי נ' י.ד עורקים והפצה בע"מ (פורסם ביום 22.1.2009). 13. השאלה הראשונה אותה על בית המשפט לבחון, בבואו לדון בבקשה לגילוי מסמכים, היא שאלת הרלוונטיות. בעניין זה, גישת הפסיקה הינה גישה מרחיבה, כעולה מרע"א 6546/94, בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי, פ"ד מט(4) 54: " גילוי מסמכים משתרע על "כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון" (תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). על צד לגלות כל אותם מסמכים אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה...הרלוונטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים... ...ודוק: לעיתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. דרישה לגילויים של אלה אינה מהווה "דיג" אסור: " 'הדיג' איננו מעשה פסול, אלא אם כן כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, כי אם לאסוף ראיות להכנת משפט אחר, או למטרה אחרת. ואילו מסמכים מזיקים או מועילים, לצורך המשפט התלוי ועומד, שייכים לעניין והחיפוש אחריהם אינו דיג. הנטיה המודרנית היא לקולא דווקא..." . 14. יש לבחון, עם זאת, בנוסף, אם אין בגילוי המסמכים משום הכבדה בלתי סבירה בנסיבות העניין. המבחן בעניין זה גמיש. ככל שמדובר במסמך שחשיבותו לליבון המחלוקת בין בעלי הדין רבה יותר, כך תהא נטיה להורות על גילויו גם במחיר תוספת הכבדה, וככל שגילויו של מסמך מכביד יותר, כך יש לבחון ביתר הקפדה את נחיצותו (רע"א 9322/07 Greber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (פורסם ביום 15.10.2008). על רקע דברים אלו, אבחן את הבקשה שלפני, וליתר דיוק - את הרלוונטיות של המסמכים לגביהם הגישו התובעים את הבקשה לגילוי מסמכים, בכל הנוגע לתביעה ולגדר המחלוקת בין הצדדים. 15. התובעים ביקשו גילוי של המסמכים הנמצאים ברשות הנתבעת, הרלוונטיים לתובענה, ואשר עליהם הסתמכה המצהירה מטעם הנתבעת, פקידת גבייה בנתבעת, הגב' אתי ברהון (להלן: "גב' ברהון") (סעיף א' לבקשה). לתצהירה של הגב' ברהון צורף פירוט חשבונות המים והביוב של התובעים, לגבי מד מס' 298157, שהותקן ביום 27.06.2003, לתקופה שמיום 16.01.2006 ועד ליום 16.11.2009. חשבונות אלה הועברו על ידי הנתבעת לרשות התובעים. זאת ועוד, התובעים לא טענו כי לא קיבלו את חשבונות המים והביוב במועד, כך שחשבונות אלו היו אמורים להיות ברשותם ממילא. 16. בהתייחס לחשבונות המים ששלחה הנתבעת לשכניהם של התובעים, משפחת מטטיאב (סעיף ב' לבקשה). הנתבעת, שהינה עירייה, כפופה להוראות חוק חופש המידע, תשנ"ח -1998 (להלן: "חוק חופש המידע"). סעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע קובע, כי: "(א) רשות ציבורית לא תמסור מידע שהוא אחד מאלה: ... (3) מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן - חוק הגנת הפרטיות), אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין;" סעיף 13 (א) לחוק חופש המידע קובע לעניין מידע בנוגע לצד ג', כדלקמן: "(א) נתבקש מידע הכולל פרטים על אודות צד שלישי, אשר מסירתם עלולה לפגוע בצד השלישי, והרשות הציבורית שוקלת לאפשר למבקש המידע לקבל את המידע, תודיע הרשות לצד השלישי, בכתב, על דבר הגשת הבקשה ועל זכותו להתנגד למסירת המידע ותודיע על כך למבקש; קיבל אדם הודעה כאמור, רשאי הוא להודיע לרשות, בתוך 21 ימים, כי הוא מתנגד לבקשה, בנימוק שאין למסור את המידע, כולו או מקצתו, מכוח הוראות סעיף 9 או הוראות כל דין; 21 הימים האמורים, לא יבואו במנין המועדים המנויים בסעיף 7. " ככל שהתובעים מבקשים לקבל מידע לגבי חשבונות המים של שכניהם, עליהם לפנות בבקשה לממונה על חופש המידע אצל הנתבעת, ולשאת בתשלום האגרה כקבוע בתקנות חופש המידע (אגרות), תשנ"ט- 1998. הנתבעת טענה כי אין ברשותה מסמכים המעידים על החלפת מדי מים אצל התובעים, שכניהם והבניין בו מתגוררים התובעים (סעיפים ד'-ו' לבקשה). משכך, אני קובע, כי הבקשה בעניין זה נדחית. 17. לאור אמור לעיל, הבקשה לגילוי מסמכים - נדחית. בנסיבות, אין צו להוצאות. גילוי מסמכיםמסמכיםהתיישנות