ביום 6.2.11 בדיון ק.מ. שהתקיים לפני, הוריתי להגיש תצהירי עדות ראשית (בהתאם לסמכותי על פי תקנה 143(5) לתקנות סדר הדין האזרחי. בהתאם ללוח הזמנים שהוסכם על הצדדים בדיון - הוריתי כי התובע יגיש תצהירים עד ליום 10.6.11 והנתבעים יגישו תצהיריהם עד ליום 6.9.11; כן הוריתי כי: "כל צד יצרף לתצהיריו את כל המוצגים שבכוונתו להגיש באמצעות עדיו. צד המבקש להעיד עד ללא הגשת תצהיר, יגיש במועד שנקבע להגשת תצהירים בקשה לזימון עדים ויפרט בה את שמות העדים, הסיבה לאי הגשת תצהיר מטעמם וכן את תמצית העדות הצפויה. חוות-דעת של מומחים יש להגיש במועדים אשר נקבעו לעיל". התובע אכן הגיש תצהיריו במועד קרי, ב-9.6.11. הנתבעים ביקשו לדחות את מועד הגשת התצהירים עד לאחר המצאת מסמכים ובהחלטתי מיום 20.7.11 קבעתי כי "תצהירי הנתבעים יוגשו עד ליום 27.9.11" וזאת בשים לב לכך שמועד ההוכחות נקבע ליום 9.10.11 קרי, ימים ספורים לאחר מכן. ביום 25.9.11 הגישו הנתבעים בקשה נוספת לדחיית מועד להגשת תצהירי העדות הראשית (יומיים בלבד לפני המועד שאפשרתי). בהחלטתי מיום 1.10.11 ציינתי כי אני מקבלת את עמדת הבנק אשר למועד בו הוגשה הבקשה (יומיים לפני חלוף המועד להגשת התצהירים) וציינתי כי היה מקום להגיש התצהירים זה מכבר, יחד עם זאת באתי לקראת הנתבעים וכדי לאפשר להם להציג את הגנתם קבעתי כי "לפנים משורת הדין והגם שלא היה מקום להעתר לבקשה יומצאו [התצהירים] לידי התובע ובמקביל לבית המשפט עד ליום 5.10.11" (יוזכר כי דיון ההוכחות נקבע ליום 9.10.11). והנה - ביום 4.10.11 הוגשה לפתע בקשת הנתבעים להורות לזמן עדים למתן עדות ללא שהקדימו והגישו תצהיר וכלשון הבקשה "לפי תקנה 168 לתקסד"א למועד הדיון ... ולהורות לעדים להביא את המסמכים כמבוקש בבקשה", יצויין כי בבקשה מנו הנתבעים חמישה עדים הכוללים עו"ד אחד, שני רואי חשבון, ושני עדים נוספים, כן נתבקשו עדים אלה להביא חומר רב היקף הכולל מסמכים רבים הקשור לתיקים, הסכמים, דוחות כספיים, חשבוניות וכו' הרלבנטיים לחברת ג'ט אייר שהנתבעים היו בעלי השליטה בה. מאחר שבנוסף לעיתוי הגשת הבקשה (חמישה ימים לפני ישיבת ההוכחות), מצאתי כי הבקשה כללית ואינה ממלאה את התנאים שבתקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, באשר לא הוצגה בה תשתית לשכנע את בית המשפט "כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות", ולמעשה נראה כי נועדה לעקוף את החלטתי להגשת תצהירי עדות ראשית ולהגשת חוות דעת, ולאחר שגם הליך גילוי המסמכים הסתיים זה מכבר; משכך קבעתי כי "הזמנת עדים אינה תחליף להגשת תצהיר עדות ראשית וגם לא תחליף להליך גילוי המסמכים והעיון שהיה על הנתבעים לעשות" וכן ציינתי כי הבקשה כללית ולא פורט בה מה "הנסיונות שנעשו לקבל התצהירים הללו (מכל אחד מהעדים), גם לא ראיתי מי הוא שפנה ... מה היתה תשובתו..." וסברתי כי הסיבות הכלליות והסתמיות אינן משכנעות אך תחת דחיית הבקשה אפשרתי בכל זאת הגשת בקשה מפורטת ומגובה בתצהיר. הנתבעים אכן הגישו בקשה שכותרתה 'בקשה מתוקנת' ואליה אכן צורף 'תצהיר' אלא שהבקשה נותרה כללית והתצהיר לא תרם מאומה והוא למעשה העתק של הבקשה הכללית (המצהיר אפילו לא שינה את המלל של הבקשה ולא ציין כפי שהיה מצופה שיצהיר כי 'אני פניתי..' אלא ממש בנוסח הבקשה מתייחס אל עצמו ומציין 'מר בן אור פנה...'). כך תחת הכנת התיק ותצהירי עדות ראשית להוכחת טענות הנתבעים כנדרש וכמתחייב ממי שמבקש להוכיח טענותיו, מצאו הנתבעים להסביר מדוע חמשת עדים אלה דרושים להגנתם. כך הרחיבו 'מה הם רוצים להוכיח' באמצעות עדים אלה וכך הסבירו כי הם מבקשים "להדוף טענות שהועלו ע"י נציגי הבנק" (סעיף 2 לבקשה), אלא שהגם שהמטרה בהחלט לגיטימית - אין היא רלוונטית לעת הזאת, עת מוטל על הנתבעים להצדיק את הסיבה לאי הגשת התצהירים ולא מדוע העדים הללו חיונים. לא מצאתי כל סיבה אמיתית בבקשה גם לא בתצהיר מדוע לא הוגשו תצהירים מפי העדים אותם מבוקש עתה לזמן, גם לא כל הוצגה כל ראייה להבהיר מדוע לא הוכנו תצהירים במועד, וגם אין הסבר אמיתי לשאלה מדוע לא הוגשו התצהירים מלווים במסמכים שעתה מבוקש לקבלם בדרך עוקפת צו גילוי מסמכים, הליכים שכבר הסתיימו מכבר; ביתר שאת נשאלת השאלה מדוע לא נעשה כך לאחר שציינתי זאת במפורש בהחלטתי; אין די באמירות סתמיות כמו "רו"ח קליין ומר ויינברג ומר גייפמן התבקשו לתת תצהיר אולם לא התפנו לעשות כן..." (סעיף 2 לבקשה). לא רק זאת אלא שבתצהיר שצורף לבקשה המתוקנת צוין כי "הנתבעים פנו במספר הזדמנויות שונות לעו"ד טישמן..., עו"ד טישמן דחה את המבקשים בלך ושוב..." (סעיף 4 לתצהיר); כי "לאחר הגשת תצהירי העדות של הבנק פנה מר בן אור מס' פעמים למר הנדלר...אולם לא קיבל דבר..." (סעיפים 11, 12 לתצהיר), אשר למר קליין אליו פנה הנתבע "מספר פעמים בחודש האחרון...העד טען כי הוא עסוק מדי" (סעיף 13) גם למר ויינברג פנה הנתבע בחודש האחרון אך "העד עסוק מדי... והוא לא מצליח להתפנות. דבריו הוא יתפנה גם בשבוע הבא..." (סעיף 14) ואשר לשרון גרייפמן גם אליו פנה הנתבע בחודש האחרון אך "העד טען כי הוא מצוי בחו"ל בעבודה והוא הגיע לפני ימים ספורים" (סעיף 15 לתצהיר). מאלה הדברים ומההתנהלות המתוארת התרשמתי כי לא נעשו מאמצים ראויים, בודאי לא היה נכון לעשות כך בחודש האחרון, כשניתן לנתבעים מועד ארוך למדי להגיש את התצהירים או למצער את הבקשה לזמן עדים ללא הגשת תצהירים מראש, ולא שוכנעתי כי אמירות סתמיות כמו הפנייה נעשתה "רק בחודש האחרון" "מספר פעמים" - מצדיקות זימון עדים ללא תצהירים מראש. יתרה מזאת בדיון שהתקיים לפני הוצג מייל מאת עו"ד טישמן מיום 6.10.11 ובו ציין כי "לא זכור לי שעו"ד ברמי ביקש ממני אי פעם לתת תצהיר או להעיד בתביעה... לא קבלתי ממנו פניות נוספות בנושא במהלך השנה האחרונה..." - ואדגיש אינני מבססת את החלטתי זו על מייל כזה או אחר רק אציין כי הוא מבסס את התרשמותי שלא נעשו פניות אמיתיות לעדים 'החיוניים' הללו, בודאי לא נעשה כך במועד המתחייב. אומר עוד כי לפחות כי חלק מהעדים הם מטעם הנתבעים (כך רו"ח שליווה את החברה מאז הקמתה, כך מי שהיה מנהל מכירות בחברה), ובודאי היה מקום לתת תצהירים מטעמם בטרם הדיון בהתאם לדין ולהחלטתי. לא רק זאת אלא שמבוקש מהעדים להציג שורה ארוכה מאוד של מסמכים רבים הכוללים בין השאר "הנהלת חשבונות של חברת ג'ט אייר לאחר מתן צו כינוס, לרבות כל תעודות החיוב והזיכוי תעודות המשלוח של חשבוניות של הלקוחות והספקים, רשימות וספירת מלאי ודוחות ערך של המלאי... הסכמים עם לקוחות ...כל תיקי התצוגות..." (סעיף 5 לתצהיר) וכך הייתי ממשיכה ומצטטת את היקף המסמכים והחומר הרב המבוקש כי יובא לדיון על ידי העדים אותם מבוקש לזמן. תחילה לציין כי כל החומר שייך לחברת ג'ט אייר ולכן אלה מסמכים שאמורים להיות בחזקת הנתבעים והיה מקום לגלותם בגילוי המסמכים, ובודאי שהמקום להתייחס אליהם היה בשלבי קדם המשפט, ובהעדר התייחסות כזו, או דרישה להצגת המסמכים (באמצעות פנייה לבית משפט ככל שלא נענו) אני מתרשמת כי דרך זו של הזמנת העדים נועדה למעשה לרפא את החסר ואת המחדל של אי דרישת המסמכים במועד, וכן של אי הגשת תצהירים במועד. התרשמתי כי הבקשה לזימון עדים נועדה אך להכניס לתיק בית המשפט חומר בהיקף נרחב, הכולל בין השאר מסמכים מקצועיים, הנהלת חשבונות, חשבוניות (שממילא היו צריכים להיות בידי הנתבעים) ואין זו הדרך הדיונית הנכונה ל'הכניס' לתיק בית המשפט חומר 'באופן סתמי'. לשון תקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי מורה במפורש כי "לא הגיש בעל דין תצהיר של עד כפי שנדרש על פי תקנה זו או על פי תקנה 143, לא יורשה להביא את העד או להוכיח עובדה אלא אם כן שוכנע בית המשפט על פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות". בהתאם לתקנה זו על בעל הדין לשכנע את בית משפט כי התצהירים לא הוגשו מסיבות מוצדקות. לא רק שלא השתכנעתי כך אלא להפך. משכך הסנקציה שנקבעה בתקנה היא כי לא יוכל אותו בעל דין להעיד את העד כעד מטעמו במהלך המשפט. משכך אני דוחה את הבקשה. למעלה מהצורך אומר עוד כי הנתבעים מבקשים בדרך 'הכנסת המסכמים' להרחיב עד מאוד את המחלוקת בתיק זה , שעילתו היא חתימה על ערבות לחובות החברה. כאמור מצאתי לדחות את הבקשה. גילוי מסמכיםמסמכים