גילוי מסמכים לפני בקשת רשות להתגונן

1. ערעור על החלטת כב' הרשם רובס (כתוארו אז) מיום 12/8/09, ת.א. 9672-03-09 לפיה דחה את בקשת המערערים לגילוי ועיון במסמכים במסגרת בקשת הרשות להתגונן (להלן : "ההחלטה"). המערערים מבקשים את ביטול ההחלטה, ולהורות על המצאת המסמכים בעלות הפקתם על פי הפסיקה הרלבנטית כעלות צילום (30-50 אג' לדף), כאשר שאלת הטרחה שבהפקתם תבחן כחלק משאלת הוצאות המשפט בסוף ההליך. לחילופין, ליתן להם רשות להתגונן ולו בשל סירובו הגורף של המשיב, בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן : "המשיב") להמציא המסמכים בטרם הגשת בקשת הרשות להתגונן. רקע עובדתי 2. המשיב, הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המערערים, בגין יתרת חוב בחשבון של המערערת 1, מטאנס מיכאל חברה לבנין ועבודות עפר, אשר נפתח ב- 21/5/89. על פי הנטען בכתב התביעה, במועדים הרלבנטיים לתובענה, יתר המערערים היו בעלי מניות ו/או מנהלים אצל המערערת 1 וערבו להתחייבויותיה וחיוביה כלפי המשיב, כפי שעולה מכתב הערבות מ- 1/11/92. 2. במכתב מ- 28/6/09 דרש עו"ד יונת מאיר, ב"כ המערערים, מב"כ המשיב, כי יומצאו לו המסמכים המנויים במכתב המומחה מטעמו מ- 8/6/09 (ממשרד שגיא חישובי ריבית (2000) בע"מ), וזאת בטרם הגשת בקשת רשות להגן ולצורך כימות טענות מרשיו. ככלל מדובר בדפי בנק מיום פתיחת החשבון ועד 12/79, ודפים ספציפיים, החל מ- 1980 וכלה ב- 2008. בנוסף, הודעות חיוב ריבית /יומני ריבית מפתיחת החשבון ועד יוני 1981, משנת 2000, 2003-2004. והודעות ספציפיות כמפורט שם מ- 1982 עד 3/2009, הסכמי אשראי, מסמכי פיקדונות שקליים, תוכניות חיסכון, הלוואות ואישורי יתרות. 3. בתגובה, השיב עו"ד זאבי, ב"כ המשיב, ב- 28/6/09, כי המדובר בדרישה "הזויה" לגילוי מסמכים, למצער, בשלב דיון בבקשת רשות להתגונן, כשמדובר בחברה שעליה רובצת חובה על פי דין לשמר את מסמכיה. בנסיבות אלו, לא מצא להיענות לבקשה. 4. המערערים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן בשל אי המצאת מסמכים או לחילופין להורות על גילוי ועיון במסמכים במסגרת בקשת הרשות להתגונן. לטענתם, פנו למומחה לצורך עריכת חוות דעת וכימות טענות ההגנה שלהם, הואיל ולהם טענות בדבר חיובי יתר שחיובו בחשבון במהלך כל שנות פעילותו, חריגה מהסכמות וכו'. המומחה ערך רשימה של מסמכים הדרושה לו, לאחר סינון המסמכים אשר נמסרו לו על ידם, לצורך השלמת חוות דעתו. סירוב המשיב להמציא להם את המסמכים הדרושים באופן גורף, מהווה טעם למתן רשות להגן. המדובר בדרישת מסמכים ממוקדת, הנוגעת לחשבונות המערערת 1, וחזקה על המשיב שמסמכים אלו קיימים ברשותו ו/או בשליטתו. תגובה לבקשה ותשובה לתגובה צורפו לערעור. 5. כב' הרשם רובס דחה, ב- 12/8/09 את בקשת המערערים למתן רשות להתגונן בשל אי המצאת מסמכים. נימוקיו של כב' הרשם היו, כי המדובר בבקשה גורפת לגילוי מסמכים, אשר המערערים לא פרטו מהי טענת ההגנה העומדת מאחורי הדרישה לעיון בכל אחד מסוגי המסמכים אשר נדרשו על ידם. המדובר בחשבונה של המערערת 1, שיתר המערערים הינם בעליה מניותיה ומנהליה ואך סביר להניח ולצפות מהם כי יבדקו את החיובים בחשבון בסמוך לאחר קבלתם ולא ימתינו במשך שלושה עשורים עד להגשת התביעה ואז יעלו דרישה גורפת לעיון במסמכי המשיב. המערערים לא הראו כי המסמכים הנדרשים אינם ברשותם ולא טענו כי לא נמסרו לידיהם בעבר. עם זאת, הורה למערערים להגיש בקשת רשות להתגונן. על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי. 6. ב- 7/9/09 הוגשה בקשת רשות להתגונן על ידי המערערים, לרבות מתן רשות וארכה לאחר מתן רשות להתגונן להגשת תביעה שכנגד. נימוקי הערעור הלכה פסוקה היא, כי אף בהליך בקשת רשות להתגונן קיימת חובת גילוי מסמכים, אם כי מצומצמת המשתרעת על המסמכים הנדרשים לנתבע, על מנת להבין כיצד חושב סכום התביעה כנגדו, וכדי לבסס את טענות הגנתו בבקשת הרשות להתגונן. קביעת הרשם הדוחה בקשה להמצאת מסמכים באופן גורף, בשלב בו טרם הוגשה בקשת רשות להתגונן, אינה מתיישבת עם הוראות הדין בנושא הליך גילוי ועיון במסמכים. דרישת המסמכים החסרים, אינה דרישה "סתמית", "כללית" וגורפת כפי שנקבע. טעה כב' הרשם עת התרשם מאורכה של רשימת המסמכים החסרים, מבלי לתת דעתו לעובדה, כי מדובר בחשבון המתנהל שלושה עשורים, כפי שהוא עצמו קבע בהחלטתו. טעה כב' הרשם עת קבע, כי על המערערים היה לבדוק במשך שלושה עשורים את החיובים בחשבון ולא להמתין עד לאחר הגשת תביעה. קביעה זו, אינה מתיישבת עם הזכות להעלות טענות קיזוז והגנה כנגד חוב נטען, כאשר לא חלה התיישנות כנגדו. דרישת המשיב, כי לגבי כל מסמך יפרטו המערערים מדוע נדרש הוא, מלמדת כי כוונתו ללמוד מה הן טענות ההגנה אותן יעלו המערערים, על מנת שיוכל לקבוע אם אכן עליו להמציא את המסמך הנדרש או לאו. מצב דברים זה יוצר טעם לפגם ויש בו כדי לפגוע בהליך תקין של גילוי מסמכים אף לאחר מתן רשות להתגונן, קיפוח זכויותיו של נתבע ויצירת יתרון מהותי ברור למשיב. 6. טענות הצדדים נשמעו בפניי ביום 18/10/09, הצדדים חזרו על עיקרי טיעוניהם. ב"כ המערערים הוסיף בין היתר, כי החשבון מתנהל החל משנת 1976 ועובדה זו לא הועלתה בכתב התביעה. המדובר ברשימת מסמכים מסודרת שעברה בדיקה מדוקדקת של מומחה, ולא בדרישה שאינה בתום לב, על מנת להערים קשיים על המשיב. דפי הבנק והודעות חיובי הריבית נדרשים לאור טענות המערערים, כי חויבו חיובי יתר בחשבון. הדפים בכל הנוגע לתוכניות החיסכון נדרשים לאור הטענה שלהם להתניית שירות בשירות אשר נעשתה לאורך השנים. מנגד טען ב"כ המשיב בין היתר, כי על פי המסמכים שהועברו אליו לא ידע שהחשבון נפתח בשנת 1976. המסמכים משתרעים על פני תקופה של 34 שנה, וכוללים גם מסמכים הקשורים לתוכניות חסכון של המערערים 2 ו-4 בחשבונותיהם הפרטיים אשר כלל לא נתבעו במסגרת תביעה דנא, ואשר מטרתם לא לבחון כיצד חושב סכום התביעה, אלא בכדי לכמת בצורה יותר מדויקת את הסכום אותו מתכוונים המערערים לתבוע בין במסגרת תביעה נגדית ובין במסגרת תביעה נפרדת מאת המשיב. דרישה זו עומדת בסתירה מוחלטת להלכה הנוגעת להליכי גילוי מוקדם טרם מתן רשות להתגונן. דיון 7. לאחר עיון בבקשה ובמסמכים המצויים בתיק, ולאחר ששמעתי את הצדדים, נחה דעתי, כי יש לקבל את הערעור בחלקו, ולהורות למשיב להמציא לידי המערערים את המסמכים החל מ- 1989. מסגרת נורמטיבית 8. המערערים זכאים לבקש בתנאים מתאימים, גילוי מסמכים עוד לפני שגיבשו והגישו בקשת רשות להתגונן. "ניתן להעניק רשות להתגונן כאשר אי-הגילוי פוגע ביכולת המבקש להכין ולגבש כראוי את הבקשה לרשות להתגונן" (א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, 2009), עמ' 423. בע"א 3376/05 ישראל משולם ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (23/5/2006), נפסק : "הואיל ואין חובה לצרף לכתב התביעה העתקים של כל דפי החשבון, ייתכן והנתבע יתקשה להגיש בקשת רשות להתגונן, הנתמכת בתצהיר מפורט וערוך כהלכה. ללקוח הנתבע נתונה הזכות לבקש את דפי החשבון על מנת שיוכל להתגונן ואם אלה אינם ניתנים לו "ללא צידוק סביר, לא יתקשה הלקוח לקבל רשות להתגונן על מנת להטיל על הבנק להוכיח באופן דווקני את תביעתו או לברר את החשבונות ולקבל את העתקיהם במסגרת קדם משפט": רע"א 3545/90 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אפ. אר. למימון והשקעות בע"מ (לא פורסם) (וכן ע"א 688/89 הנ"ל, עמ' 196, בין האותיות א'-ב'). יחד עם זאת, ברור כי אין מקום למתן רשות להתגונן בשל סירוב להיעתר לדרישה בלתי סבירה ובלתי מוצדקת של לקוח לקבלת מסמכים מן הבנק". מן הכלל אל הפרט 9 .המסמכים הנדרשים אמורים לסייע למערערים להתגונן בתביעתם. בכתב התביעה צוין כי החשבון נפתח ב- 21/5/1989, הגם אם כפי שהוברר בהמשך המדובר בטעות, שכן נפתח קודם לכן, אין מקום להיעתר לגילוי מסמכים הנוגעים קודם לתקופה זו, הואיל וכתב התביעה מתייחס לתקופה החל מ- 1989. 10. גם אם כתב התביעה מתייחס לתקופה שלפני 1989, הואיל והחשבון נפתח ב- 1976, עדיין אין מקום להיענות לבקשת גילוי כה גורפת. ברע"א 3545/90 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אפ. אר. למימון והשקעות בע"מ ואח' (8/11/1990), נפסק, כי לקוח של בנק יכול לדרוש ממנו עם קבלת התביעה אשר הוגשה כנגדו בסדר דין מקוצר , ורצוי אף לפני כן, שתדפיסי החשבונות "המתייחסים לאותה תקופה סבירה הדרושה ימסרו לו, או הוא יוכל לבקש לעיין בספרי הבנק ולצלמם. אם הבנק לא ייענה לו, ללא צידוק סביר, לא יתקשה הלקוח לקבל רשות להתגונן על מנת להטיל עלה בנק להוכיח באופן דווקני את תביעתו או לברר את החשבונות ולקבל את העתיקהם במסגרת קדם משפט". ראה גם פסק דינו של כב' השופט מלץ, ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושווק) בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 188 ות.א. 61916/05 בנק בינלאומי סניף דיזינגוף נ' המעבדה של רן בע"מ ואח' (26/7/06)) . דרישה לקבלת מסמכים הנוגעים לפני שלושה עשורים, אינה סבירה בנסיבות העניין. גם אם בקשת רשות להתגונן, נוגעת לנזקים אשר נגרמו למערערים בגין התניית שירות, עקב רכישת תוכניות חסכון עוד בשנת 1982, חיוב יתר בחשבון בניגוד להבטחות והסכמות החל מ- 1/1984 וכיוצ"ב, הרי שיכלו לתבוע בגינם עוד בשנות ה- 80, ולא לחכות עד שתוגש כנגדם תביעה זו. על אחת כמה וכמה שהמערערת הינה חברה, שההנחה היא שמסמכיה עוברים תחת שבט ביקורתם של רואה חשבון או הנהלת חשבונות. גילוי מסמכים אמור להעניק למבקש יכולת לגבש ולהכין כראוי את בקשתו, במסגרת המגבלות של תביעה בסדר דין מקוצר (ראה לעניין זה : ת.א. 61916/05 לעיל), אך לא להוות בעצם הבקשה "מעין תביעה נגד", לתביעת המשיב. אם סברו המערערים, כי נפל פגם בניהול חשבונם על ידי המשיב באמצע שנות ה-70 וה-80 היה עליהם לתבוע את הסעדים בגין כך אז, או כיום בתביעה נפרדת, ולא במסגרת בקשת רשות להגן. היעתרות לגילוי אינסופי של מסמכים בכל תביעה אשר מגיש בנק כנגד לקוחו, תביא לסרבול ההליכים ללא כל צורך. נכון הוא כי חובה על הבנק לשמור את מסמכי הלקוח, אך אין לפרש חובה זו, כמתן חובה מצידו להמצאת אין סוף מסמכים. נכונה טענת המערערים, כי יש לבדוק את "המהות" ולא את "כמות" המסמכים הנדרשת, אך גם בדיקה זו צריכה להיות סבירה בנסיבות העניין. במכתב התגובה מ- 28/6/09 של ב"כ המשיב לב"כ המערערים בנוגע להמצאת המסמכים, טען כי על המערערת 1 חובה על פי דין לשמר את מסמכיה. אין בטענה זו לשלול את חובת המשיב להמציא את המסמכים הנדרשים. לא פעם, הגם אם הדבר לא צריך לקרות, מסמכים הולכים לאיבוד במשך השנים, ועל המשיב היה להמציא ולו בחלק את המסמכים הנדרשים, ולא לדחות על הסף, דרישה זו. 11. על אף שהתרתי את גילוי המסמכים, איני מוצאת לקבוע כי יש מקום ליתן למערערים רשות להגן כבר עתה. גילוי המסמכים, עדיין אין בהם בכדי להוות בחינה של טענות ההגנה המועלים בבקשת רשות להגן. סיכומו של דבר 12. ניתן בזאת צו לגילוי מסמכים כנגד המשיב בתוך 30 יום, בכל הנוגע למסמכים החל משנת 1989. 13. כב' הרשם יקבע את עלות הפקתם. 14. המשיב ישלם למערערים סך של 2,500 ₪ בגין הוצאות בקשה זו . 15.גילוי מסמכיםבקשת רשות להתגונןמסמכים