החלטה בפני בקשה לגילוי מסמכים. במסגרת תיק זה מתבררת תביעה בסדר דין מהיר, אשר הגישו המבקשים ובמסגרתה הם עותרים לחיוב המשיבה בתשלום סך של 49,160 ₪. בתמצית, בכתב התביעה טוענים המבקשים כי המבקש 2, טכנאי מקררים ומכונות כביסה במקצועו, התקשר עם המשיבה בהסכם, אשר במסגרתו התחייבה המשיבה לספק לו קריאות שירות. המבקש 2 מצידו, התחייב לשלם למשיבה עבור כל קריאת שירות אשר תופנה אליו. בפועל ולאחר זמן, התברר למבקש 2 כי רוב הקריאות אשר העבירה לו המשיבה ואשר עבורן שילם, היו קריאות שווא, בגינן אסור היה למשיבה לחייבו בתשלום כלשהו, אולם המבקש 2 איננו יודע את הנתונים המדויקים של החיובים בהם חויב, שלכן עותר לפיצוי בסך המוערך על ידו ב- 40,000 ₪. בנוסף, טוענים המבקשים בתביעתם כי להבטחת התחייבויות המבקש 2 נמסרה למשיבה המחאות של המבקשת 1 ובגינן גבתה המשיבה בהליכי הוצל"פ סך של 9,160 ₪. המבקשים עותרים איפה לחיוב המשיבה גם בהשבת הסכומים שגבתה בהליכי ההוצל"פ. בכתב ההגנה כופרת המשיבה בטענות המבקשים וטוענת כי תביעה זו הינה תביעת סרק אשר תכליתה היחידה משקל נגד להליכי ההוצל"פ המנוהלים כנגד המבקשת 1. לטענת המשיבה, אף זאת בתמצית, נכרת בינה לבין המבקש 2 הסכם אשר תכליתו שירותי פרסום ותשלום עבור כל פנייה למבקש 2, בלא כל תלות בתוצאות הפנייה או במתן השירות בפועל לפונה. המבקש 2 אכן רווה נחת מהיקף הפניות והא ראיה, שחדש את ההתקשרות עם המשיבה בפברואר 2009 ולאחר מכן, ב- 5.11.09, אף חתם על הסדר וחידוש ההתחייבות. במסגרת בקשה זו עותרים המבקשים לחיוב המשיבה בגילוי מסמכים, אשר נחוצים להם לצורך עריכת ההתחשבנות עם המשיבה, כאשר הם באמונה שחיובי המשיבה היו מוטעים. המשיבה מצידה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הוגשה בניגוד לתקנות סדרי הדין ומבטאת מסע דיג אשר תכליתו היחידה הטרדת המשיבה. לשם הכרעה בבקשות, ראוי לזכור כי הגישה לגילוי מסמכים היא ליברלית. כלל מושרש הוא כי גילוי רחב של המסמכים בין בעלי דין מותר ובלבד שהמסמך רלבנטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט. את שאלת הרלוונטיות ניתן לבחון לנוכח המחלוקות בכתבי הטענות. לבחינתה אין צורך בתצהיר ובניגוד לטענת המשיבה בתגובתה. לטענת המשיבה מבטאת הבקשה מסע דיג. אכן, הגישה הליברלית לגילוי מסמכים לא נועדה להעניק הכשר לבעל-דין לעיין ללא מגבלה במסמכיו של יריבו. מאידך, יש להבחין בין "מסע דיג" של מסמכים, הפורץ את גדרי השאלות שבמחלוקת, לבין איתור מסמכים המכוון לבירור המחלוקת הנדונה. כלומר, "מסע דיג" של מסמכים אצל היריב אינו אסור, ובלבד שהדיג יהיה קשור לתביעה גופה, ולא נועד לדוג במי היריב לצורך תביעה אחרת או לצרכים אחרים. על-מנת לחייב בגילוי איפה, על המבקש לשכנע את בית-המשפט כי לכאורה קיימת זיקה ישירה בין המסמכים (או סוגיהם) לבין העניין שבפניו. אשר למשמעות הבקשה בתביעה המתבררת בפסים של סדר דין מהיר, הרי שהכללים המחייבים גילוי ומאפשרים צו לגילוי חלים גם על תביעות המתבררות בסדר דין מהיר. החרגת חלק מהתקנות העוסקות בגילוי מסמכים (תקנה 214ח (ג) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) מתבססת על ההנחה שממילא קיימת חובת גילוי לפי תקנה 214ח (א) ואיננה שוללת את זכותו של בעל דין לכפיית גילוי מקום בו בעל דין איננו ממלא אחר חובת הגילוי (ראו גם: מנחם קליין, "סדר דין מהיר בבתי משפט השלום"). במסגרת הבקשה, בסעיפים א' ו- ב' במסמכים המבוקשים, עותרים המבקשים לגילוי כל החיובים בהם חויבו מדי חודש, כולל פירוט מספרי הטלפון נשוא החיובים. פירוט זה נוגע במישרין למחלוקות נשוא התביעה ולכאורה אכן מבטא ניסיון לבחון את חיובי המשיבה. לא מצאתי בתגובת המשיבה כל טענה כי אין בידה את הנתונים המבוקשים או אפילו כי תתקשה לאתרם. המשיבה תגלה איפה את הנתונים המבוקשים בסעיפים א' ו- ב' לבקשה. בסעיפים ג', ד' (בשוגג נכתב ה' בבקשה) ו- ה' (בשוגג נכתב ו' בבקשה) עותרים המבקשים לפרטים ממערכת הנהלת החשבונות של המשיבה. גם פרטים אלו נוגעים להתחשבנות וגם לגביהם אין כל טענה בדבר קושי מיוחד במסירתם, ולפיכך תגלה המשיבה גם פרטים אלו. אשר על כן אני מקבל את הבקשה. המשיבה תגלה את כל המסמכים המבוקשים בתוך 30 יום. אף שהבקשה התקבלה, כך שראוי לחייב את המשיבה בהוצאות הגשתה, הרי שנוכח עלויות איתור המסמכים אני סבור כי את ההכרעה בהוצאות יש לעשות בתום ההליך ולפיכך יובאו ההוצאות נשוא בקשה זו בחשבון במתן פסק הדין. גילוי מסמכיםמסמכיםבעלי חיים (דיג)