בפני בקשה החושפת את הפער בין הפרקטיקה שנוהגת בין עוה"ד העוסקים בתביעות נזיקין לבין סדרי הדין הקבועים בתקנות. התובע מבקש להורות לנתבעות: (1) ליתן גילוי מסמכים בתצהיר ערוך כדין. (2) להשיב לשאלון. (3) תצהיר גילוי ספציפי ועיון ספציפי. בבקשתו הוסיף וביקש: "במידה ויש בידי הנתבעים מסמכים רפואיים שבכוונתם להציג בבית-המשפט, כי אז מתבקש בית-המשפט הנכבד להורות לנתבעים למספרם בסדר רץ מ - 1 ואילך ולציין זאת במסגרת תצהיר גילוי המסמכים הכללי. רק בדרך זו, ניתן יהיה "לשלוט" במסמכים הרפואיים המצויים בידם, ואלו לא יוכלו להפתיע את התובע בהצגת מסמכים רפואיים מעבר לאלו שמוספרו וגובו בתצהיר. במידה ויש בידי הנתבעים חומר חקירה בתיק זה, כי אז אין די בכך שיצויין במסגרת תצהיר הגמ"ס כי קיים "חומר חקירה", אלא עליהם לפרט מה כולל חומר החקירה וכי ינתן הסבר מדוע הנתבעים סבורים כי הוא חסוי." הנתבעים הגיבו על כך בהודעה קצרה שלפיה כבר מילאו, או הם עומדים למלא אחרי משאלותיו של התובע ו"הבקשה מתייתרת". על-כך הגיב התובע וטען, שהמענה שנתנו הנתבעים לבקשותיו כלל אינו עונה עליהן. הוא צירף את מכתבם מיום 25.12.08 שבו הפירוט של המסמכים שבידי הנתבעים. בין השאר צויין: "ד. ד"ח חקירה (חסוי עיון). ה. מסמכים רפואיים. ו. מסמכים מהמוסד לביטוח לאומי." התובע עומד על כך שהנתבעים יצהירו שהתיקים שבידיהם הם התיקים המלאים שקיבלו ממחלקות הרשומות הרפואיות שאליהן פנו ושהמסמכים יהיו ממוספרים. על כך הגיבו הנתבעים במחאה. הם מדגישים שמדובר במסמכים השייכים לתובע ודרושים לו להוכחת תביעתו ואין זה מתפקידם של הנתבעים להמציאם לו. הם סבורים שהתובע מבקש לשנות סדרי עולם ולהוכיח את תביעתו באמצעות הנתבעים. באשר לדו"ח החקירה, הם סבורים שאין כל צורך להסביר מדוע הוא חסוי, שהרי הדבר כבר הוכרע בפסיקה ואם יחליטו להגיש תצהיר חוקרים מטעמם, תוגש בקשה להגישו בתום ראיות התביעה. תכליתו של הליך גילוי המסמכים היא לאפשר הליך הוגן ב"קלפים פתוחים" המיועד לסייע לבית-המשפט להגיע לחקר האמת. לשיטת הנתבעים די לתובע לדעת שיש בידיהם "מסמכים רפואיים" ואין לו כל צורך לגיטימי בפירוטם. להפך, הוא מטריד אותם בדרישות מוזרות, כשהוא מבקש שקבצי המסמכים ימוספרו. לדעה זו של הנתבעים אין כל בסיס בדין. הדין אינו מבדיל בין מסמך אחד לחברו ול"מסמכים רפואיים" אין "זכויות יתר" לעומת מסמכים אחרים למרות הנטיה הנפוצה להגישם ב"תפזורת". גילוי מסמכים כדין נעשה רק על-ידי תצהיר שבו מזוהה כל מסמך ומסמך אינדיבידואלית. מסמך שלא זוהה באופן מספיק הוא מסמך שכלל לא גולה. זיהוי "מעורפל", פותח פתח להסתרת מסמכים ולהתחמקות מחובת הגילוי. חסד עשה התובע עם הנתבעים, כשלא עמד על כך שכל אחד ואחד מהמסמכים הרפואיים יזוהה אינדיבידואלית, בכותרתו ובתאריכו (כפי שהוא בהחלט זכאי לדרוש על-פי הדין וכפי שנעשה לא פעם בתביעות אזרחיות שאינן בתחום הנזיקין) אלא הסתפק בבקשה טכנית קלה לביצוע, שהם ימוספרו. טענת הנתבעים שהתובע מבקש להוכיח באמצעותם את תביעתו ואין זה מתפקידם להמציא לו את המסמכים הדרושים להוכחת תביעתו פשוט אינה נכונה, הן עובדתית והן משפטית. יתכן, שהמסמכים הרפואיים שבידי הנתבעים כבר נמצאים בידי התובע ויתכן שאינם נמצאים בידיו. זכותו לדעת, אילו מסמכים נמצאים בידי הצד שכנגד אינה תלויה בשאלה אילו מסמכים נמצאים בידיו ואף לא בשאלה למי המסמכים נחוצים בהליך. באשר ל"חומר החקירה", כורכים הנתבעים יחדיו שלושה עניינים שונים, גילוי המסמכים, העיון בהם והגשת הראיות. בשלב גילוי המסמכים מזהים את המסמכים אינדיבידואלית ומתעדים את קיומם. אם המסמך רלוונטי, חייב בעל-הדין לפרט את דבר קיומו. נוסח התצהיר שנקבע בתקנות מיועד להתמודד גם עם הסכנה שבעל-דין ישמיט מסמכים בלתי נוחים שהוא הוציא מידיו כדי לא לגלותם. זכות העיון נגזרת מהגילוי. ניתן לשלול אותה אם המסמך חסוי או לבקש מבית-המשפט לעכבה (לפי הלכת סוויסה), עד לשלב דיוני מאוחר יותר. רעיון העיון הנדחה מבוסס על ההנחה שאין מדובר במסמך חסוי ולצד שכנגד יש זכות לעיין בו. תיעוד המסמכים בשלב הגילוי עשוי להתגלות כמשמעותי, דווקא אם הנתבעים בוחרים לא להגיש את כל חומר החקירה כראיה מטעמם, למשל מפני שמקצתו מועיל דווקא לתובע. אם לא יזוהו כל המסמכים בשלב גילוי המסמכים, לא יוכל התובע לעקוב אחרי ביצוע החלטת העיון הנדחה, ולא יוכל לוודא שכל מה שחייבים לחשוף בפניו (ואפילו באיחור) אכן נחשף. לאור האמור, ניתן צו כמבוקש. הנתבעים ישיבו בתוך 30 יום בתצהיר על השאלון, יתנו תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין ויציינו בו את מספר הדפים המדוייק שכוללות קבוצות המסמכים שבידיהם, דהיינו, כמה דפים של מסמכים רפואיים, מסמכי מל"ל ו"חומר חקירה" יש בידיהם. הנתבעים יאפשרו את העיון בכל המסמכים הללו, למעט מסמכים שלגביהם הם מבקשים לטעון לחיסיון, או מסמכים שלגביהם בכוונתם לבקש את דחיית זכות העיון. בתוך 30 יום יגישו הנתבעים בקשות מפורטות לבית-המשפט הן לענין החיסיון והן לענין עיכוב זכות העיון. גילוי מסמכיםרפואהמסמכים