1. בפני בקשת התובע (מר דוד סומך) למתן צו כלפי הנתבעות ("קופת חולים מאוחדת, הממונה על השכר והסכמי עבודה") לגילוי ועיון במסמכים ספיציפיים. 2. הנתבעות, כל אחת מטעמיה היא, מתנגדות לבקשה. רקע עובדתי- 3. התובע הגיש תביעה לביטול פיטוריו אשר לטענתו נגועים באי חוקיות. מנגד טענה הקופה כי ההחלטה על פיטורי התובע נתקבלה כדין ולאחר מיצוי הליך השימוע בעניינו. 4. התובע הגיש בקשה לתיקון כתב תביעה במסגרתה ביקש להוסיף סעדים כספיים הנובעים לטענתו מסיום יחסי העבודה בין הצדדים. 5. לאור זאת ובהתאם להחלטת בית הדין צורף הממונה כצד להליך. במקביל החל בעניינו של התובע הליך שימוע בפני הממונה בעניין תנאי העסקתו ופרישתו, הנוגדים לכאורה את הוראות סעיף 29(א) לחוק יסודות התקציב , תשמ"ה-1985. 6. במסגרת השימוע נשלח לתובע מכתב שימוע מיום 04.10.2011 המפרט את תנאי שכרו ופרישתו החורגים לכאורה תוך שניתנה לתובע ולקופת חולים הזדמנות להגיב למכתב השימוע. במסמך מיום 31.01.2012. התקבלה החלטת הממונה על השכר בעניינו של התובע. בעקבות זאת פנה התובע לממונה בדרישה לגילוי מסמכים שונים אשר נובעים לטענתו מההליך המינהלי שננקט בעניינו. טעמי הבקשה בתמצית- 7. חרף מספר החלטות שניתנו,לא הוגש תצהיר גילוי מסמכים מטעם הממונה. אין כל טעם בהשתהות נוספת ובהגשת בקשה פורמאלית נוספת לגילוי מסמכים כללי. 8. במסגרת ההליך המינהלי נדרש הממונה להעביר לידי התובע כל מידע ומסמך הנוגעים למספר עניינים אשר נובעים מההליך המינהלי. גילוי המסמכים והמידע שנדרשו במסגרת ההליך המינהלי עומד בבסיס בקשה זו. 9. הממונה הסתפק בתשובה כי המידע והמסמכים המבוקשים "אינם רלוונטים" לתובע ואינם מהווים מקור השוואה לשכרו. 10. אשר למסמכים שהוחלפו בין הממונה לבין קופ"ח מאוחדת לאורך השנים , מסמכים שאין כל ספק כי יש להם נגיעה לתובע, ציין הממונה כי יש בכך כדי לפגוע בצדדים שלישיים. 11. הממונה אישר במכתבו כי במהלך השנים התקיימו מגעים רבים וממושכים בינו לבין נציגי קופ"ח , כאשר במסגרת המגעים גובשו שורה של כללים והסכמות לגבי תנאי שכרם של עובדים בכירים בארבע קופות החולים בכלל ובקופת חולים מאוחדת בפרט. הממונה סירב להעביר העתקי אותם כללים, הסכמות ומגעים בטענה כי "חזקה על התובע כי היה מודע לסיכומים אלו מתוקף תפקיד". 12. הוראת תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון כאשר נקודת המוצא הינה גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת. 13. טענת הממונה על פיה בחשיפת הפרטים המבוקשים יש כדי לפגוע בצדדים שלישיים הינה טענה סתמית נעדרת פירוט. בנוסף הסירוב להעביר כל פרט או מסמך הינו גורף ואינו עומד בקנה אחד עם כללי הגילוי. חמורה עוד יותר הטענה לפיה אין התובע זכאי לקבל ולו את התכתובות, ההסכמות ופרטי המגעים שבין יחידת הממונה לבין קופ"ח. 14. ממכתבי הממונה לרבות צרופותיהם עולה כי בשנים 1999-2009 התקיימו מגעים והתכתבויות בין הנהלת הקופה ליחידת הממונה ופרקליטות המדינה. התובע זכאי לעיין בכל ההתכתבות האמורה, הן התכתבות כללית והן התכתבות פרטנית הנוגעת לעובד פלוני או אלמוני ככל שעניינן בהיבט התפקיד, הותק או רכיבי שכר הדומים לעניינו של התובע. 15. הניסיון להסתיר מסמכים מהתובע בנימוק של חוסר רלבנטיות ופגיעה לכאורה בפרטיות הינו חסר כל בסיס משפטי קל וחמר שעה שהממונה שקל באותו הליך מינהלי להטיל סנקציות אישיות חמורות על התובע. 16. טענת הממונה כי חזקה כי המסמכים והמידע האמור מצוי בידי התובע בהיותו בכיר בקופה הינה מופרכת ומקוממת. לממונה הוסבר כי התובע כלל לא עסק בעניינים שנדונו במהלך השנים בין יחידת הממונה לבין הקופה. התובע סולק מתפקידו בקופה מבלי שנותר בידו זמן ליטול לידיו מסמכים כלשהם. 17. הדברים נכונים ביחס למסמכים בעניין מידע רלבנטי אודות תנאי שכר או פרישה הנהוגים במגזרים שונים של המדינה העשויים להיות רלבנטיים לטענות הממונה נגד התובע. 18. כל תמצית קיומו וסמכותו של הממונה על השכר מבוסס על מניעת חריגה מ"נורמה מסוימת" כאשר נורמה זו מוגדרת באופן עמום ביותר בפרט לאור המורכבות של שירות המדינה. משכך, כאשר נדון עניינו של פלוני המשמש כמבקר פנים בתאגיד בריאות יש לבחון את תנאי השכר והפרישה של מבקרי פנים בתאגידים ציבוריים וכן של בכירים אחרים בתאגידים. 19. עמדת הממונה כבר הוגשה ויש לברר את זכויות התובע גם על רקע המידע והמסמכים שנדרשו על כן,יש לאפשר לתובע לקבלם ללא סייג. 20. נוכח כל האמור מבוקש להורות לממונה להעביר לידי התובע את המידע והמסמכים כפי שנדרשו במסגרת מכתב ב"כ התובע מיום 09.11.2011 (נספח 4ב' לבקשה) כמפורט לעיל. 21. אשר לקופת חולים - משחזקה כי המסמכים הרלוונטיים מצויים גם בידיה, מבוקש להורות לקופה להעביר לידי התובע את העתקי כל ההתכתבויות ופרוטוקולי הפגישות שבין נציגי קופ"ח או עובדי קופ"ח לרבות עובדים לשעבר לבין יחידת הממונה החל משנת 2000 ועד היום, שעניינם תנאי שכר ופרישה של עובדים בכירים בקופה, לרבות כל מסמך שצורף אליהם. תגובת קופת החולים- 22. במסגרת הבקשה כלל לא הובהר מדוע המסמכים המבוקשים על ידי התובע באופן גורף רלוונטיים או נחוצים לניהול ההליך. די בכך כדי לדחות את הבקשה הכללית והבלתי מנומקת של התובע. 23. במסגרת הבקשה נטען כי ממכתבי הממונה עולה כי בשנים 99-09 התקיימו מגעים והתכתבויות ענפים בין הנהלת קופת חולים מאוחדת ליחידת הממונה על השכר ופרקליטות המדינה. לטענת התובע זכאי הוא לעיין בכל ההתכתבות האמורה ככל שעניינה בהיבט התפקיד, הותק או רכיבי השכר דומה לעניינו של התובע. עם זאת בסיפא לבקשה ביקש התובע באופן גורף את כל המסמכים שעניינים בתנאי שכר ופרישה של עובדים בכירים בקופה החל משנת 2000 ועד היום ,מבלי ליתן כל הסבר. לפיכך,עסקינן בבקשה שאינה מנומקת . 24. בנוסף - הסייפא לבקשה אינה מידתית ואינה דרושה כלל בנוגע לתביעתו. היענות לה תגרום לטרחה והכבדה מיותרת על קופת חולים. 25. במכתבה מיום 08.12.2011 גילתה קופת חולים את רשימת המסמכים המהותיים הרלוונטיים לתיק שבנדון בהמשך ניתן תצהיר גילוי מסמכים כללי אשר כלל "מסמכים בנוגע לפניית הממונה על השכר במשרד האוצר בעניין קיום הליך שימוע חריגות לכאורה בשכרו של מר סומך".עד היום לא פנה התובע אל הקופה לתיאום מועד לעיון והעתקת המסמכים ולא דרש לראות את תגובת הקופה בשימוע. 26. הקופה חשפה את כל המסמכים וההתכתבויות בינה לבין הממונה על השכר בהליך השימוע הספיציפי בעניינו של התובע. 27. יתירה מכך, התכתבויות ומסכמים רבים שבין הקופה לבין יחידת הממונה על השכר ממילא צורפו לכתבי בי דין בתיק. 28. בנסיבות אלה, שעה שגולו המסמכים הסופיים הרלוונטיים לתובע, סבורה הנתבעת כי אין רלוונטיות ליתר ההתכתבויות והמסמכים בין הצדדים ונראה כי מדובר בניסיון לדוג מסמכים תוך כדי גרימת טרחה והכבדה מיותרת. 29. ביחס ליתר המסמכים טענה הקופה כי - מדובר בבקשה כללית גורפת ובלתי מפורטת לגילוי אינספור מסמכים בכל הנושאים השונים שנדונו בין הקופה לבין הממונה במשך למעל מ- 12 שנים. במסגרת המגעים במהלך השנים עלו נושאים רבים ושונים שאינם רלוונטיים כלל לתובע ואינם נכללים במסגרת הליך השימוע בפני הממונה 30. הקופה עשתה מאמץ וריכזה עבור התובע מסמכים נוספים והתכתבויות נוספות הגם שסברה כי אין הם רלוונטיים, שהתייחסו רק לאותן סוגיות ותנאי ההעסקה ופרישה שנכללו בהליך השימוע של התובע - רשימה צורפה לתגובה כנספח מאוחדת 3. ככל שהתובע יבקש לעיין במסמכים ימחקו חלקים הנוגעים לנושאים שאינם רלוונטיים לתובע על מנת שלא לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים. 31. בקשת התובע הינה רחבה בלתי מפורטתו עשויה לכלול בקשמסמכים הנוגעים לעובדים ספציפיים אשר בגילויים יש משום פגיעה אסורה בצנעת הפרט. תגובת הממונה - 32. בקשת התובע הינה רחבה כללית וגורפת ומהווה מסע דיג אסור. מדובר בבקשה המטילה נטל כבד ובלתי סביר על הממונה, אינה עוסקת (ברובה) בגילוי מסמכים קיימים אלא במסמכים שיוכנו למטרת ההליך ומעל לכל אינה רלבנטית להוכחת עילות התביעה. 33. בהתאם לפסיקה לצד מבחן הרלבנטיות תיבחן מידת ההכבדה על הצד שכנגד שיביא לצמצום היקפו של הליך הגילוי, לפי נסיבות המקרה. כן צוין בפסיקה כי חובת הגילוי לא חלה מקום בו נדרש הצד שכנגד לייצר מסמכים אשר אינם קיימים. 34. בנוסף גילוי העלול לפגוע בזכותו של אדם לפרטיות ולצנעת חייו לא יותר. באופן זה נפסק לגבי תנאי פרישתם של עובדים כי הם ענייניו הפרטיים של אדם. 35. בכל מקרה לא יינתן צו כללי ורחב מידי שכן בהעדר פירוט מדויק של הנתונים הדרושים יתקשה הצד שכנגד להתמודד מול הבקשה ולטעון כנגדה. 36. התובע אוחז בעמדה שגויה לפיה היה על הממונה להעביר לידיו נתונים אודות תנאי שכר של עובדים בגופים מתוקצבים או נתמכים לצורך השמעת טענותיו בשימוע. כפי שפורט באריכות בעמדת הממונה שהוגשה לבית הדין , החריגות בשכרו ובתנאי פרישתו של התובע נבחנו לפי מה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה כאשר גוף מתוקצב או נתמך יכול להסכים על שינויים בשכר ובתנאי הפרישה באישור שר האוצר. על כן כל מידע באשר להסכמה או הנוהג בגופים שאינם המדינה באשר לתנאי שכר מאושרים ולהסדרי פרישה ,אינו יכול להועיל לתובע. 37. כך גם גילוי תנאי הפרישה של עובדים ספציפיים במדינה. מעבר לכך מדובר בפרטים חסויים. לאור הפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם חלק מההליך אין רלבנטיות למסמכים אלה. העובדה כי מאן דהוא קיבל אישור מפורש משר האוצר לקבלת שכר מיטיב כזה או אחר או לפרוש בתנאים מסוימים אינה מעידה כי יש לקבל אישור דומה בעניינו של התובע. 38. הבקשה לקבלת מידע בנוגע לעשרת העובדים בכירים במשרד מבקר המדינה - בקשה זו איננה רלבנטית , קבוצה זו אינה מהווה את קבוצת היחס הנכונה לגבי קביעת שכרם של עובדי ביקורת בגופים מתוקצבים ונתמכים כדוגמת הקופה לפיכך אין בה כדי להשפיע על שכרו החוקי של התובע בהתאם לחוק. תוספת מבקר המדינה המשתלמת במשרד מבקר המדינה הינה תוספת ייחודית לעובדי הביקורת במשרד מבקר המדינה שאינה משתלמת ליתר עובדי המדינה העוסקים בביקורת. על כן אינה אמורה להשתלם אף לתובע. (ע"ע 233/07 אוליאל אברהם ו- 15 אח' נ' מדינת ישראל - הממונה על השכר, מיום 12.02.2009). 39. לעניין הבקשה לקבלת נתונים בנוגע לתנאי השכר (לרבות כל תוספת מכל מין וסוג) והפרישה בין השנים 2000-2010 של עובדי הביקורת הפנימית בגופים המתוקצבים והנתמכים וביניהם עובדי הביקורת הפנימית בקופ"ח, בסוכנות היהודית, בקק"ל, בחברת החשמל, חברת נמל אשדוד, מקורות, דן, אגד, המל"ל , בנק ישראל ורכבת ישראל- הבקשה אינה רלבנטית שכן תנאי השכר בגופים אלה לא מעידים על מה שהונהג או הוסכם לגבי כלל עובדי המדינה ואינם מהווים מקור השוואה לתנאי שכרו החוקיים של התובע. הבסיס ההשוואתי לשכר חוקי בגופים מתוקצבים ונתמכים הוא השכר החוקי במדינה המשתלם לבעלי תפקידים דומים ובעניינו של התובע שכרם של מבקרי הפנים במשרדים הממשלתיים. אף אם היתה עוברת הבקשה את רף הרלבנטיות הרי שמטעם ההכבדה לא היה מקום להיעתר לה בשים לב לכמות המסמכים הנדרשים. 40. אשר לבקשה לקבלת מידע בנוגע לתנאי פרישתם של עובדים בכירים בשירות המדינה (דרג ראש אגף או תחום ומעלה) בין השנים 2000- 2010 - התובע הופנה לחוק הגמלאות ולהוראות התקשי"ר באשר לזכאות עובדים אלה.מדובר בבקשה כללית שכלל לא ברור כיצד יכולה היא להועיל לתובע. אין פירוט לגבי אילו תפקידים דורש התובע את המידע כאשר ברור כי תנאי שכרו נבחנים ביחס לקבוצת העובדים המקבילה לתפקידו בשירות המדינה (מבקרי פנים במשרדים ממשלתיים) . מעבר לאמור, מדובר בבקשה המטילה נטל שאינו סביר על הממונה שכן עסקינן במספר עצום של עובדים כאשר אין מדובר במסמכים המצויים בידי הממונה אלא במסמכים שיש להכינם במיוחד נוכח בקשת התובע. 41. אשר לבקשה לקבל את ההתכתבויות ופרוטוקולי פגישות בין נציגי הקופה לבין יחידת הממונה שעניינם תנאי שכר ופרישה של עובדים בכירים בקופה, לרבות כל מסמך שצורף אליהם - מדובר בבקשה כללית וגורפת שיש בה כדי לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים ואינה עומדת במבחן הרלבנטיות המקדמי הנדרש לצורך חשיפת המסמכים בהליך . המסגרת המשפטית- 42. בהתאם להלכה הפסוקה, השיקול המרכזי בשאלת מתן צו לגילוי מסמכים הינה שאלת רלבנטיות המסמכים לדיון באופן שגילויים ייעל ויקדם את הדיון. כאשר שאלה זאת תעשה תוך איזון האינטרסים בין בעלי הדין. 43. כך נפסק בסוגיה זו ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי הנרי פד"י מט (4) 54: "גילוי מסמכים משתרע על פני כל "המסמכים הנוגעים לענין הנדון"... על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את הענין נושא התובענה... הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו... גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצידו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן… יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים ..." 44. אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - אבנצ'יק, (ניתן ביום 28.03.2007) כי: "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים , על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי" . 45. בע"ע 64/10 מדינת ישראל- משרד החינוך- דניאל צברי, מיום 25.03.2010 נקבעו ע"י כב' א. השופט איטח הדברים הבאים באשר לעקרון מניעת הכבדה על הצד ממנו מבוקש הגילוי : "לצד מבחן הרלבנטיות קיים פרמטר נוסף, שעניינו מידת ההכבדה על הצד שכנגד. הצורך למנוע הכבדה בא בגדר הסייגים שיש בהם כדי להביא לצמצום היקפו של הגילוי, על פי נסיבות המקרה. בית המשפט העליון מצא להבהיר ביחס לכך, כדברים הבאים: "מובן כי אין די בכך שנגרמת הכבדה כלשהי, שכן זו מתלווה, מטבע הדברים, לכל מקרה בו מוטלת חובת גילוי מסמכים. על מנת שהשיקול בדבר הכבדה יצדיק את צמצומה של חובת הגילוי נדרש כי ההכבדה שתיגרם תהיה בלתי סבירה בנסיבות העניין. מבחן זה הינו גמיש ותלוי בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה". זאת ועוד: יודגש, כי אין בכל הכבדה כדי לצמצם את חובת הגילוי. המדובר בשני פרמטרים שעל בית הדין לאזן ביניהם: "ככל שמדובר במסמך שחשיבותו לליבון המחלוקת בין בעלי הדין רבה יותר, יש בכך כדי להצדיק את גילויו גם במחיר תוספת הכבדה. ניתן לנסח זאת גם בצורה הפוכה: ככל שגילויו של מסמך מהווה נטל מכביד יותר, יש לבדוק ביתר הקפדה את נחיצותו" (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, פסקה 8, 15.10.2008. וראו עוד: רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין, פסקה 19, 13.10.2009). עוד יצוין בהקשר זה, כי אין חובת גילוי מסמכים חלה מקום בו נדרש הצד שכנגד לייצר מסמכים שאינם קיימים. אכן: "חובת גילוי המסמכים חלה אך ורק על מסמכים שנמצאים בידיו של אחד מבעלי הדין או בשליטתו. חובת זו אינה משתרעת מטבע הדברים על מסמכים אשר טרם נוצרו.... אין זה מתקבל על הדעת, כי במהלך השלב המקדמי יידרש בעל דין לערוך בירורים וחקירות שונות, ודאי לא כאלו הכרוכים במאמץ רב, במטרה לייצר מסמכים הדרושים לצד השני לשם ביסוס תביעתו או הגנתו. הטלת נטל שכזה, ותהא תרומתם של המסמכים לביסוס התביעה גדולה ככל שתהא, אינה עולה בקנה אחד עם המטרה העיקרית העומדות בבסיס הליך גילוי המסמכים - קידום ההגינות והיעילות הדיונית - ונראה שהיא אף נוגדת את עקרונות שיטת המשפט בעניין נטל ההוכחה וחובתו של תובע (למעט במקרים חריגים) לשאת בו" (רע"א 6705/05 מחסני ערובה נאמן בע"מ נ' זאב אייזנברג, פסקה 7, 01.11.2005). על סמך עקרונות אלה אבחן את הבקשה שבפני- 46. תנאי השכר (לרבות תוספות מכל מין וסוג שהוא) של עשרת עובדים בכירים במשרד מבקר המדינה - בע"ע 233/07 אוליאל אברהם ו- 15 אח' נ' מדינת ישראל - הממונה על השכר ,הועלתה ע"י הממונה טענה כי "רק הסדרים החלים בתחולה כללית בשירות המדינה על בעלי מקצוע או דרגה מסוימים, הינם הסדרים הראויים לשמש מדד עבור עובדי גוף מתוקצב או נתמך". בית הדין הארצי קבע בעניין זה כי "לעניין טענת המערערים לפיה מבחינה מהותית עבודתם דומה לעבודתם של עובדי משרד מבקר המדינה, הפנה הממונה לנפסק בדב"ע נו/3-278 קיזמן ואח' - עיריית גבעתיים, לפיו מקום בו אין קבוצת ייחוס מקבילה לעובדי גוף מתוקצב או נתמך אין להנהיג בעניינם הטבות שכר שאינן ניתנות לכלל עובדי המדינה, ללא אישור הממונהמטעם זה, ניתן פסק בוררות בהליך שהתנהל בין ההסתדרות לבין המדינה, בו נפסק כי אין להשוות את שכרם של עובדי הביקורת במשרדי הממשלה לשכרם של עובדי משרד מבקר המדינה, ובאופן דומה יש לפסוק אף בענייננו". (ההדגשות הוספו- ר.צ). לאור האמור תנאי השכר של עשרת העובדים הבכירים במשרד מבקר המדינה אינם רלבנטיים לעניינו של התובע ואין בהם כדי לעמוד בתנאי הסף הצר והראשוני כמפורט לעיל. לפיכך אין להיעתר לבקשה להורות על גילוי או עיון בהם. כמו כן מקובלת עלי עמדת הממונה כי אין במידע זה כדי להשפיע על שכרו החוקי של התובע. 47. הבקשה לקבלת נתונים בעניין תנאי השכר (לרבות תוספת מכל מין וסוג) ופרישה של עובדי הביקורת הפנימית בגופים המתוקצבים והנתמכים בין השנים 2000-2010 -הבקשה לחשיפת כל נתוני השכר ונתונים בעניין פרישת כלל עובדי הביקורת הפנימית בגופים מתוקצבים הינה רחבה ,גורפת ולא ברור כיצד יש בנתונים אלה המתייחסים לכלל עובדי הביקורת הפנימית,לסייע לתובע. יתכן וקיימת רלבנטיות לחשיפת נתוני שכר ופרישה של מבקרי פנים בגופים מתוקצבים אולם,לא ניתן לחשוף את נתוני השכר של כל מבקרי הפנים בגופים המתוקצבים למינהם. משהבקשה איננה מתייחסת באפן ספציפי לגוף מתוקצב מסוים,לא מצאתי מקום ליתן צו לחשיפת מכלול נתוני מבקרי הפנים בגופים מתוקצבים. 48. הבקשה לקבלת מידע בנוגע לתנאי פרישתם של עובדים בכירים בשירות המדינה (דרג ראש אגף או תחום ומעלה) בין השנים 2000-2010 - מקובלת עלי עמדת הממונה על פיה מדובר בבקשה כללית אשר לא ברור כיצד יכולה להועיל לתובע. משהתובע אינו מפרט לגבי אילו תפקידים דורש הוא את המידע כאשר ברי כי יש להשוות את תנאי שכרו לקבוצת העובדים המקבילה לתפקידו בשירות המדינה- מבקרי פנים במשרדים ממשלתיים. כמו כן מקובלת עלי עמדת הממונה כי עסקינן בבקשה המטילה נטל שאינו סביר משמדובר במספר רב של עובדים. בנוסף משאין מדובר במסמכים המצויים בידי הממונה אלא במסמכים שיש להכינם במיוחד ובהתאם לפסיקת בית הדין הארצי על פיה חובת גילוי מסמכים אינה חלה מקום בו נדרש הצד שכנגד "לייצר" מסמכים שאינם קיימים, לא מצאתי מקום ליתן צו לגילוי מסמכים אלה. 49. הבקשה לקבלת ההתכתבויות ופרוטוקולי הפגישות בין נציגי הקופה לבין יחידת הממונה שעניינם בתנאי שכר ופרישה של עובדים בכירים בקופה , לרבות כל מסמך שצורף אליהם משנת 2000 ועד היום - מדובר בבקשה כללית וגורפת אשר אינה עומדת בתנאי סף הרלבנטיות המקדמי הנדרש לצורך חשיפת המסמכים. התובע אינו יכול להשליך מתנאי בכירים בקופה באופן כללי. קיימת רלבנטיות לתפקיד הספציפי אותו ממלא כל אחד מהעובדים כמו גם לותק, רכיבי שכר וכיוצ' . זאת ועוד, אף אם התובע יכול היה ללמוד מתנאי העובדים הבכירים לתנאיו הוא, לכל היותר במסגרת הליך זה רלבנטיות רק ההחלטות הסופיות ביחס לאותם עובדים בכירים. לא נהיר לשם מה דרושה כל ההתכתבות והפרוטוקולים הקודמים להחלטה הסופית וכיצד יש בהם כדי לסייע להוכחת עילות התביעה ומכל מקום "ההחלטות הסופיות" בעניינם של אלה כבר נכללות בנספח שצורף לתגובת קופת חולים. 50. אשר לבקשת התובע (סעיף 33 לבקשה) להורות לקופה "להעביר לידי התובע את העתקי כל ההתכתבויות ופרוטוקולי הפגישות שבין נציגי ו/או עובדי קופת חולים מאוחדת, לרבות עובדים לשעבר, לבין יחידת הממונה, החל משנת 2000 ועד היום, שעניינן תנאי שכר ופרישה של עובדים בכירים בקופה, לרבות כל מסמך שצורף אליהם" - הנתבעת הגישה לבית הדין תצהיר גילוי מסמכים כאשר בסעיף 4 צוין - "מסמכים בנוגע לפניית הממונה על השכר במשרד האוצר בעניין קיום הליך שימוע חריגות לכאורה בשכרו של מר סומך"מהאמור עולה כי הקופה הסכימה להעמיד לעיונו של התובע מסמכים בנוגע להליך השימוע בפני הממונה לרבות מכתב התשובה מטעמה לממונה אליו צורפו המסמכים הסופיים בנושאים הספציפיים אשר עלו בשימוע. כעולה מהתגובה התובע לא פנה אל הקופה בבקשה לעיין במסמכים כאשר יתכן ופנייה זו היתה מייתרת, ולו באופן חלקי , את הבקשה שבפני. עוד יצויין כי התכתבויות ומסמכים רבים בין קופת חולים לבין הממונה צורפו לתיק בית הדין כנספחים לכתב ההגנה המתוקן או לעמדת הממונה וכן כנספחים למכתב הקופה במסגרת הליך השימוע בפני הממונה. בנסיבות אלה ומשצורפו המסמכים הסופיים בעניינו של התובע לא מצאתי כל רלוונטיות לחשיפת יתר ההתכתבויות והמסמכים. 51. אשר ליתר המסמכים המצוינים בבקשה והמתייחסים לקופת חולים (סעיף 33 לבקשה) מדובר בבקשה כוללת, גורפת ולא מפורטת לגילוי רב של מסמכים, בנושאים השונים, אשר נדונו בין קופת החולים לבין הממונה וביניהם נושאים רבים שכלל אינם רלבנטיים לתובע.כעולה מהתגובה ערכה הקופה רשימה מפורטת של מסמכים נוספים והתכתבויות בינה לבין הממונה שהתייחסו רק לסוגיות ותנאי העסקה ופרישה שנכללו בהליך השימוע של התובע- נספח מאוחדת 3. בכך סבורני כי הקופה עמדה בחובת הגילוי המוטלת עליה, משמסמכים שאינם עוסקים בסוגיות תנאי העסקה והפרישה של התובע ממילא אינם רלבנטיים לסוגיות המתבררות בתיק זה. 52. נוכח האמור לא מצאתי להורות לקופת החולים לגלות לתובע מסמכים נוספים מעבר למסמכים אשר גולו במסגרת סעיף 4 לתצהיר גילוי המסמכים מטעמה ובמסגרת נספח מאוחדת 3. 53. סוף דבר- הבקשה נדחית. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון עם סיום ההליך. גילוי מסמכיםמסמכים