התיישנות אגרת בית משפט

1.המבקש - צד ג' 1 הגיש בקשה למחיקת הודעת צד ג' ששלח לו הנתבע. 2.בבקשה נטען, כי התביעה הוגשה ביום 31/1/07 אך הנתבע הגיש את הודעת צד ג' 1 רק ביום 3/4/08 למרות שהמועד להגשת הודעת צד ג', חלף וזאת בניגוד להוראות תקנה 220 (ב) לתקסד"א. המבקש הוסיף "למען הזהירות" את טענות ההגנה של צד ג' 1 ולפיהן המועד למשלוח הודעת צד ג' התיישן זה מכבר וכן ציין את טענות ההגנה הנוספות ביחס להודעת צד ג' שנשלחה. 3.ב"כ הנתבע שהוא המשיב בבקשה טען, כי יש לדחות את הבקשה. כתב התביעה אמנם הוגש בחודש ינואר 2007 אך בד בבד הגיש התובע בקשה לפטור מאגרה - בקשה אשר נדחתה והתובענה נמחקה. רק לאחר מכן הוגשה בקשה להחייאת התיק והתובענה נמסרה למשרד ב"כ הנתבע רק ביום 16/9/07. לפיכך, הוגש כתב ההגנה במועד ביום 9/10/07 ובאותו מועד הוגשה גם ההודעה לצד ג'. 4.בישיבת קדם המשפט שהתקיימה בפני היום הודיע ב"כ צד ג' 2, עו"ד חריש, כי גם הוא מצטרף לטענות המבקש. 5.לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה מהטעם ולפיו הוגשה הודעת צד ג' באיחור. התביעה אמנם הוגשה בחודש ינואר 2007 אך היא נמחקה ביום 20/5/07 בהתאם להחלטת כב' הרשם משה כהן והוגשה בקשה לפתיחת התיק מחדש ולביטול החלטה למחיקת התיק רק בחודש יוני 2007. ניתנה החלטה על פתיחת התיק מחדש רק ביום 26/6/07 ושולמה אגרת בית משפט רק ביום 5/7/07. כתב ההגנה הוגש ביום 9/10/07 ואין כל טענה מצידו של התובע ולפיה כתב ההגנה הוגש באיחור. ב"כ הנתבע בתגובתו לבקשה דנן טען, כי הוא כלל לא קיבל מסירה כדין של כתב התביעה והתביעה הומצאה למשרדו בפקס רק ביום 16/9/07. ב"כ המבקש טען בישיבת קדם המשפט, כי יש בידו אישור מסירה לנתבע מחודש פברואר 2007. אך גם אם יש אישור מסירה כזה, אזי כל עוד לא הוכרעה הבקשה לקבלת פטור מאגרה, אזי לא נדרש כלל הנתבע להגיש כתב הגנה (אלא רק נדרש להגיב לבקשה למתן פטור מאגרה וכך עשה!), והוא נדרש לראשונה להגיש כתב הגנה רק לאחר ששולמה אגרת בית משפט והתיק אשר נסגר נפתח מחדש. 6.בנסיבות אלו, הוגשה הודעת צד ג' במועד בהתאם לאמור בפרק י"ז לתקסד"א. 7.באשר לטענת ההתיישנות: ב"כ צד ג' טען, כי המועדים הרלוונטיים לתובענה הם כדלקמן: בשנת 1987 - הסכם ההלוואה. בשנת 1990 - רישום הערת האזהרה בשנת 1994 - החתמת צדדים ג' על ייפוי כח נוטריוני בשנת 1996 - צד ג' 2 מגישה תביעה לבטלות המסמכים הנזכרים לעיל (תמ"ש 77440/96). בשנת 1998 - הנתבע מעיד בבית המשפט לענייני משפחה בתמ"ש 77440/96, שם נקבעה בטלות ייפוי הכח הנדון בהודעת צד ג' כאן. ב- 1/2007 - הגשת התובענה על ידי התובע כנגד הנתבע. ב- 4/4/08 - הגשת הודעת צד ג' כאן. בנסיבות אלו, טען ב"כ צד ג', כי העילה אשר ביסוד הודעת צד ג' - התיישנה. הנתבע עצמו סבור אף הוא שהתביעה הראשית התיישנה. (ראה סעיפים 1 - 10 לכתב ההגנה). הנתבע שלח את הודעת צד ג', למרות שהוא סבור כי דין התביעה הראשית להידחות בטענת התיישנות, וזאת על מנת להבטיח עצמו במקרה שבו בית משפט בכל זאת ימצא לנכון לקבל את התביעה או חלקה למרות הטענות שטען, בין היתר, בטענת ההתיישנות. (ראה למשל סעיף 26 להודעת צד ג' והמבוא להודעת צד ג'). לפיכך, כל עוד טענת ההתיישנות של הנתבע לא הוכרעה, לא מצאתי לנכון לקבל את טענת ההתיישנות של צדדי ג'. הרי אם בסופו של יום אקבע במערכת היחסים בין התובע והנתבע, כי לא קיימת טענת התיישנות, כי אז ניתן יהיה בנסיבות מסוימות שלא לקבל את טענת ההתיישנות גם בנוגע למערכת היחסים שבין הנתבע וצדדי ג'. ואם בסופו של יום אקבע במערכת היחסים בין התובע והנתבע, כי קיימת טענת התיישנות, ממילא טענה זו תתקבל גם במערכת היחסים בין הנתבע וצדדי ג'. 8.בישיבת היום, אליה לא התייצב ב"כ הנתבע (וספק בעיני, אם הוא זומן כדין), נתתי הוראות בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית בתיק. לאחר שעיינתי בטיעונים שנטענו בבש"א 162174/08, וכן בכתב ההגנה של הנתבע במסגרתו טענת ההתיישנות ומצאתי כי כתב תשובה מטעמו של התובע לא הוגש, הרי שלא היתה התייחסות של התובע לגופו של עניין לטענת ההתיישנות שנטענה כטענה מקדמית בכתב ההגנה והתובע גם לא נדרש ולא הגיב לטענת ההתיישנות שנטענה במסגרת בש"א 162174/08. לפיכך - מצאתי לנכון ליתן החלטה לגבי טענת ההתיישנות רק לאחר שהתובע יגיב לגופו של עניין לבקשה בנושא "טענת ההתיישנות". תגובה כזו תוגש עד ליום 22/10/08. תשובה לתגובה תוגש עד ליום 20/11/08. לאחר מכן, אתן החלטה בנוגע לטענת ההתיישנות הן במישור היחסים שבין התובע והנתבע והן במישור היחסים שבין הנתבע וצדדי ג'. 9.ההחלטה בנוגע להגשת תצהירי עדות ראשית שניתנה ה יום בישיבת קדם המשפט - תבוטל. 10.התיק יועלה לתזכורת פנימית לצורך מתן ההחלטה בנוגע לטענת ההתיישנות ביום 21/11/08. 11.אגרת בית משפטאגרההתיישנות