1. לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 5.11.09, אשר קבעה כי אין החמרה במצבו של המערער בקשר לפגיעה בעבודה מיום 20.3.91 ובכך הותירה את נכותו בגין פגיעה זו, בשיעור של 30%. 2. אלה העובדות הרלבנטיות - 2.1. המערער נפגע ביום 20.3.91 בפגיעה בעבודה בברכו הימנית. 2.2. ועדה לעררים מיום 25.10.98, קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 30%. 2.3. ביום 5.11.03 נפל המערער ונפגע בברך שמאל. 2.4. המערער הגיש בקשה לבדיקה מחדש, בשל החמרה. ועדה רפואית מיום 2.10.08, קבעה כי אין החמרה במצבו של המערער. 2.5. המערער ערער על החלטה זו בתיק בל 1198/09. 2.6. ביום 6.9.09, ניתן פסק דין לפיו, עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים, על מנת שתתייחס במפורט ובמנומק לחוות הדעת של ד"ר רק עופר, מיום 13.5.07 ולחוות דעתו של ד"ר אגר גבריאל, מיום 12.7.08, תוך התייחסות אף לקשר הסיבתי ביחס לרגל שמאל. כן נדרשה הועדה לפרט אלו בדיקות רפואיות עמדו בפניה בעת מתן ההחלטה וליתן החלטה מנומקת. 2.7. הועדה מושא דיוננו התכנסה בעקבות פסק הדין מיום 6.9.09. 3. הועדה לעררים סוקרת את החבלה בברך שמאל מיום 5.11.03, ממצאיה, ותוצאותיה לרבות הניתוח מיום 7.12.03. מסקנת הועדה הינה: "לפני התאונה ב-2003, לא היו תלונות על ברך שמאל, אך בעקבות התאונה ארתרוסקופיה והחלפת PCL, החלו להופיע תלונות על ברך שמאל ומכאן הועדה אינה רואה קשר בין הממצאים לברך ימין לממצאים לברך שמאל ובחלק מהזמן הברך הימנית "סחבה" את רוב המעמסה לעומת השמאלית, כך שסה"כ יוצא שהרגלים מקזזות את זו, ולכן אין הועדה רואה קשר סיבתי בין 2 הברכיים". הועדה מתייחסת לחוות הדעת של ד"ר רק עופר וד"ר אגר גבריאל וקובעת כי היא מקבלת את חוות הדעת של ד"ר אגר לפיה, למערער 30% נכות בברך ימין, הכוללים אי יציבות מינימלית וכן שינויים שחיקתיים. לדעת הועדה את השינויים הנווניים בברך שמאל שנמצאו ב-2007 לעומת 2003, יש ליחס לתאונה ולניתוח. הועדה מוסיפה, כי בבדיקה מיום 18.5.08, לא מצאה סימנים מנסקליים או אי יציבות. 4. טענת המערער - 4.1.על הועדה היה לבחון קשר סיבתי בין הפגיעה בברך ימין, להחמרה רבתי במצב ברך שמאל לאורך השנים. 4.2.הועדה קבעה כי היא כמו ד"ר אגר קובעים למערער 30% נכות שכוללים בתוכם, אי יציבות מינימלית שנמצאה וכן שינויים שחיקתיים שנמצאו. אלא שד"ר אגר קבע בגין אי הייציבות, 20% נכות בנפרד מ-30% נכות שנקבעו בגין שינויים שחיקתיים. 4.3.בהחלטת הועדה קיימת סתירה פנימית. מצד אחד, קובעת הועדה כי אחוזי הנכות כוללים אי יציבות מנימלית שנמצאה, ובהמשך קובעת כי לא נמצאו סימנים מניסקאלים או אי יציבות. 4.4.המערער עותר להחלפת הרכב הועדה. 5. טענות המשיב - 5.1.הועדה התייחסה לפסק הדין ולהחמרה בברך שמאל. 5.2.לדעת הועדה, מצב רגל שמאל נובע מתאונה אחרת שגרמה לניתוחים. 5.3.הועדה לא מצאה סימנים מניסקאלים או אי יציבות, לפיכך דחתה בצדק את טענות המערער בקשר עם ברך ימין. 6. ההכרעה - הועדה התכנסה בעקבות פסק הדין מיום 6.9.09, אשר הורה לה להתייחס במפורט לחוות הדעת של ד"ר רק וד"ר אגר ולקשר הסיבתי בין התאונה, לרגל שמאל. לטעמי, לא מלאה הועדה אחר הוראות פסק הדין והנמקותיה אינן מספקות, ואלה הנימוקים: א. אשר לקשר הסיבתי בין הפגיעה לברך שמאל, הועדה יחסה את מצבה של ברך שמאל, לפגיעה מ-2003 ולניתוח בעקבותיו, ואף הוסיפה כי בחלק מהזמן, ברך ימין "סחבה" את רוב המעמסה, לעומת השמאלית, כך שהרגלים מתקזזות. בכך לטעמי אין התייחסות לעובדה, כי הפגיעה בעבודה ברגל ימין, ארעה בשנת 1991 והנכות הרפואית בגינה נקבעה בשיעור 30% משנה זו. הפגיעה בברך שמאל ארעה בשנת 2003 ודהיינו כעבור כ-12 שנה. הועדה לא התייחסה לעובדה זו וכן לעובדה, כי עד היום מצבה של רגל שמאל, טוב יותר משל ימין ולכן, לכאורה נושאת במעמסה גדולה יותר. ב. באשר להתייחסות לחוות הדעת של ד"ר אגר, הועדה קובעת כי היא מסכימה עם קביעתו כי למערער 30% בברך ימין הכוללים אי יציבות ושינויים שחיקתיים, בעוד שד"ר אגר קבע לכל אחד ממגבלות אלה, סעיף ליקוי נפרד. יתרה מכך, קביעתה של הועדה כי לא נמצאה אי יציבות, עומדת בסתירה לקביעתה שלה כי הנכות כוללת אי יציבות מנימלית. יתרה מכך, אחוזי הנכות של המערער הם לפי פריט 48(2)(א) המדבר על אי יציבות צדדית קשה. 7. המערער עותר להחלפת הרכב הועדה. הכלל הוא, כי יש להחזיר את הענין לועדה אשר בדקה את המערער, אלא אם כן עולה חשש של ממש, כי הועדה תהא נעולה על החלטתה. לא שוכנעתי כי יש בטעויות של הועדה כדי ללמד על כך, כי היא תהא נעולה על החלטתה. 8. לפיכך, מוחזר עניינו של המערער, פעם נוספת לועדה לעררים על מנת: א. הועדה תתייחס לקשר הסיבתי בין מצב ברך שמאל, לפגיעה בברך ימין, תוך התייחסות מפורטת לכך, כי בברך שמאל נעשה שימוש יתר, עד לפגיעה בה בשנת 2003 וכי גם היום לכאורה, משמצבה טוב יותר משל ברך ימין, נעשה בה שימוש יתר. הועדה תנמק מדוע אין כל קשר בין הנכות בברך שמאל, לפגיעה בעבודה בברך ימין. ב. הועדה תתייחס לחוות דעתו של ד"ר אגר ולקביעה כי למערער נכות של 30% בגין שינויים שחיקתיים ו-20% בגין אי יציבות. הועדה תנמק האם אין בכך כדי לשנות את דעתה. הועדה תבהיר, האם למערער אי יציבות בברך ימין, האם מדובר באי יציבות צדדית או אחורית - קדמית, וכיצד כל אלה משתלבים עם קביעתה, כי למערער אי יציבות מנימלית. המשיב ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ וזאת תוך 30 ימים מהיום. ברכיים