1. לפנינו בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ולזימון עד שהגישה המבקשת כנגד המשיבה. 2. המבקשת, התאחדות התעשיינים בישראל, מהווה ארגון מעבידים, הגישה תביעה כנגד המשיבה (להלן גם: "הנתבעת") לתשלום דמי טיפול ארגוני עבור השנים 2007-2001 בסך של 242,235 ₪ בנוסף עתרה לחייב את הנתבעת בגילוי נתוניה הכספיים ומספר עובדיה בתקופה נשואת כתב התביעה זאת, בהתאם להוראות סעיף 33 ז' לחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 ולאור הוראות תקנות ההסכמים הקיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון מעבידים), התשל"ז-1977 (להלן: "התקנות"). 3. המשיבה טענה כי אינה חברה במבקשת וכי משלמת דמי טיפול ארגוני לארגון מעסיקים אחר-ארגון לשכות המסחר וכן כפרה בחלות ההסכמים הקיבוציים מכוחם הוגשה התביעה בעניינה. 4. המבקשת הגישה הבקשה שלפנינו במסגרתה עתרה לחייב המשיבה בגילוי המסמכים הבאים: א. נתוני המחזור ומספר העובדים במשיבה בשנים 2006-2000. ב. אישור רואה חשבון ביחס לשכר ששולם לעובדי המשיבה בשנים 2006-2000, בהתאם לדיווחי המשיבה לביטוח לאומי באותן השנים. לחלופין עתרה לזמן את מנכ"ל הנתבעת או את רואה החשבון בנתבעת לעדות במסגרתה יוצגו נתוני המחזור ומספר העובדים בנתבעת בין השנים 2006-2000. 5. א. המשיבה התנגדה לבקשה, לטענתה, המבקשת תהא רשאית לדרוש גילוי המסמכים רק לאחר שתעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליה, במסגרתו תראה כי המשיבה חייבת בדמי טיפול ארגוני. תביעת המבקשת משוללת כל בסיס משכך, ובטרם הוכחה, אין מקום לחייב המשיבה לגלות המסמכים. ב. בנוסף טענה המשיבה כי מטרת הליך גילוי המסמכים לאפשר לצד שכנגד לעיין במסמכים המצויים בידי יריבו ואין פירושו לחייבו לייצר מסמכים חדשים, מה גם שגילוי המסמכים הנדונים יביא להיפוך נטל הראיה ולחלופין להיפוך סדר הבאת הראיות ובכך יפגע בהגנת המשיבה. ג. עוד טענה המבקשת כי המסמכים שגילוים מבוקש מתייחסים לתקופה שחלה לגביה התיישנות ואשר כלל לא נזכרה בכתב התביעה. 6. המבקשת טענה כי בנסיבות העניין אין מקום לפצל את הדיון ועל המשיבה להעביר כבר בשלב זה המסמכים כנדרש. דיון והכרעה: 7. "תכלית ראויה בכל הליך שיפוטי, הן אזרחי הן פלילי, היא לחשוף את האמת, "להוציא כאור משפט" {ראה ע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד, פ"ד מט(2) 516, 522; רע"א 4999/95 Albarici International נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 39, 42 (להלן: עניין אלבריצ'י)}. בהליך האזרחי הזכות לגילוי מסמכי הצד שכנגד ולעיון בהם נתפסת כמכשיר חשוב לגילוי האמת, כחלק בלתי נפרד מקיומו של הליך הוגן, שבו מתאפשר לצדדים לפרוס את מלוא ראיותיהם...בבסיס הגילוי והעיון עומדים שני אינטרסים: אינטרס היעילות - באמצעות הגילוי מתאפשר לבעל הדין להכין כראוי את התשתית הראייתית לתביעתו או להגנתו בלא שיופתע על ידי ראיות יריבו במהלך המשפט; האינטרס של גילוי האמת - חשיפת המסמכים שבידי הצד שכנגד מסייעת לחשוף את האמת העובדתית". (י' עמית, "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי - ניסיון להשלטת סדר", ספר קיטאי, עמוד 250 -247, 2008) (להלן: "עמית"). ב. לאור האמור, להליך גילוי מסמכים תפקיד חשוב במסגרת ההליך המשפטי, עם זאת, "צד המבקש גילוי מסמכים ספציפיים מהצד שכנגד צריך להראות כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים לזירת המחלוקת... דרישת הרלוונטיות היא תנאי מקדמי שאין בלתו, ואין לקבל טענה נוסח "אם לא יועיל לא יזיק". אין להקדים נעשה לנשמע, ואין לאפשר לצד לדיון לעיין בחומר לפני שהוחלט שהחומר רלוונטי לדיון, שאם לא כן, נמצאנו מכבידים על ניהול ההליך ומרחיבים את זכות הגילוי מעבר למידה הנדרשת באיזון בין הצדדים" (ראה עמית בעמוד 250). 8. תקנה 4 לתקנות ההסכמים הקיבוציים קובעת: (א) מעביד החייב בתשלום דמי טיפול חייב למסור פרטים האמורים בתקנות 1, 2 ו-3(11) בנוגע למפעלו, על פי דרישת ארגון מעבידים הזכאי לקבל ממנו דמי טיפול. (ב) לא מסר מעביד פרטים שנדרשו ממנו כאמור בתקנת משנה (א) לגבי שנה פלונית, רשאי ארגון המעבידים הזכאי לדמי טיפול לקבל מאותו מעביד בעד אותה שנה דמי טיפול בסכום השווה לדמי הטיפול שהגיעו ממנו בעד השנה שלגביה מסר לאחרונה פרטים כאמור, כשהוא מוגדל לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי, אלא אם כן הוכיח המעביד כי דמי הטיפול המגיעים ממנו לפי תקנות אלה סכומם נמוך יותר; לענין זה, "המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני תום השנה שלענין שכר העבודה ששילם בה לעובדיו מסר המעביד פרטים לאחרונה. (ההדגשה שלי - א.ע.). 9. טענתה העיקרית של המשיבה נעוצה בעובדה שתביעת המבקשת משוללת כל בסיס וטרם הוכחה ומשכך, אין מקום לחייבה בגילוי המסמכים נשואי הבקשה. המבקשת טענה כאמור, כי אין מקום לפצל הדיון ועל המשיבה להעביר המסמכים כבר בשלב זה. אנו מקבלים טענת המשיבה בנדון. אכן המידע הרלוונטי נחוץ לתובעת וזאת לצורך שומת דמי הטיפול הרלוונטים כפי שאף נקבע בתקנות, עם זאת לשון התקנות ברורה, החיוב למסור מידע כאמור חל על "מעביד החייב בתשלום דמי טיפול" המשיבה מכחישה כי חייבת בדמי טיפול ומשכך, בטרם הוכיחה המבקשת תביעתה באשר לחובת תשלום דמי טיפול החלה על המשיבה אנו סבורים כי בשלב זה, אין מקום לחייבה בגילוי מסמכים אלו. 10. אנו ערים להחלטת כב' השופטת צדיק {בש"א 6038/08 התאחדות התעשיינים בישראל-נפקון טכנולוגיות ייצור בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 05/01/09)} במסגרתה קבעה כי על מעביד כדוגמת הנתבעת לגלות הנתונים הרלוונטים בהתאם לדרישת תקנה 4 וחרף האמור, אנו סבורים כי על מנת להיכנס בגדרי תקנה 4 על ארגון מעבידים להראות תחילה כי המעביד אכן חייב בדמי טיפול ורק לאחר מכן יש להורות למסור המידע כנדרש. 11. גילוי המסמכים נשואי הבקשה אין בו כדי לבסס את עיקרה של התביעה שבפנינו שעניינה תחולת ההסכמים הקיבוציים הרלוונטים אשר מכוחם חייבת המשיבה בדמי טיפול ארגוני, לאחר שתעבור המבקשת משוכה זו, תהא זכאית לקבלת המידע על פי דין, כנדרש. 12. נציין כי המסמכים נשואי הבקשה התבקשו ביחס לתקופה החורגת מגדר כתב התביעה שהגישה המבקשת וכי חלה התיישות ביחס לחלק מהתקופה הנדונה. עוד יוער כי המבקשת עתרה במסגרת כתב התביעה לחייב המשיבה להמציא המסמכים נשואי הבקשה שלפנינו. 13. בשולי הדברים נציין כי יכול ומסירת המסמכים נשואי הבקשה תביא ליעול הדיון אולם לאור עמדת המשיבה ולאור מסקנתנו לעיל, אין מקום לחייב המשיבה במסירת המסמכים כאמור. 14. סוף דבר: א. הבקשה נדחית. ב. המבקשת תגיש תצהיריה תוך 45 יום מקבלת החלטה זו, עותק ישלח ישירות לצד שכנגד. המשיבה תגיש תצהיריה תוך 45 יום ממועד קבלת תצהירי המבקשת, עותק ישלח ישירות לצד שכנגד. ג. נקבע לדיון הוכחות ליום 07/02/2010 שעה 09:00. ד. המבקשת תשא בהוצאות המשיבה בסך 2,500 ₪. התיישנות