לפני בקשה של צד ג' 2 (בהודעה שהגישה נגדו המשיבה 3) וצד ד' (בהודעה שהגישה נגדו צד ג' 1), לדחיית ההודעות שהוגשו נגדו מחמת התיישנות. רקע: בשנת 2000 שכרה המשיבה 1 רכב מהמשיבה 3. הרכב, שניתן למבקש לצורך ביצוע עבודתו במשיבה 1, נגנב ביום 26.6.00 שעה שהיה בחזקתו של המבקש. המשיבה 3 ביקשה לגבות את שווי הרכב באמצעות שובר כרטיס אשראי של המשיב 2 שניתן לה, לטענתו של המשיב 2, רק לתשלום דמי שכירות ולתשלום דמי השתתפות עצמית. המשיב 2 התנגד לגבייה, וחברת האשראי הגישה טען ביניים לבית המשפט השלום בתל-אביב, בו היו המשיב 2 והמשיבה 3 משיבים. ביום 13.10.02 ניתן פסק דין בטען ביניים לטובת המשיבה 3. המשיב 2 הגיש ערעור על פסק הדין בטען הביניים והוא בוטל בהסכמת הצדדים תוך הסכמה שהתובענה תתוקן כך שהמשיב 2 יהפוך לתובע, המשיבה 3 תהיה לנתבעת ותפקיד ערבות בנקאית על מלוא הכספים שקיבלה, וחברת האשראי תצא מהתמונה. המשיבה 3 טוענת כי אם תחויב לשלם למשיב 2 היא זכאית לשיפוי מהמשיבה 1 ומהמבקש ולפיכך הגישה נגדם הודעה לצד ג'. המשיבה 1 טוענת כי אם תחויב היא זכאית לשיפוי מהמבקש והגישה נגדו הודעה לצד ד'. בין יתר ההליכים שהתקיימו, הגישה המשיבה 1 בקשה לדחיית ההודעה נגדה על הסף בטענת התיישנות. בהחלטת כבוד השופטת גרוסמן מיום 5.6.08 נקבע כי ההודעה לצד ג' נסמכת על התביעה העיקרית וכי בטרם באה זו לאוויר העולם, לא ניתן היה לשלוח את ההודעה לצד ג', ולפיכך תקופת ההתיישנות טרם חלפה. החלטה זו אושרה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (בר"ע 2738/09 לפני כבוד השופטת ש' ברוש) מיום 23.6.09. עיקר טענות הצדדים: המבקש טוען כי הואיל והגניבה אירעה ביום 26.6.00, וההודעות נגדו הוגשו לאחר למעלה משבע שנים ממועד הגניבה, יש לסלק את ההודעות נגדו על הסף בשל התיישנות עילת התביעה. לטענתו, המחלוקת שבין המשיב 2 והמשיבה 3 אינה אותה המחלוקת המשפטית שבגינה הוגשו ההודעות כנגדו. כמו כן, טוען המבקש כי הגשת ההודעות נעשו ללא קבלת ארכה להגשתן. בתגובות שהגישו טוענות המשיבות 1 ו-3 כי עילת התביעה בהודעה שהגישו לא התיישנה שכן העילה בהודעה לצד ג' קמה עם הגשת התביעה על ידי המשיב 2 כנגד המשיבה 3 ועילת התביעה בהודעה לצד צד ד' קמה עם הגשת הודעת צד ג' כנגד המשיבה 1. זאת ועוד, טוענת המשיבה 3 כי לא יכולה הייתה להגיש תביעה נגד המבקש לאחר קרות האירוע מהטעם הפשוט שאם הייתה עושה כן תביעתה הייתה נדחית לאור פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב בטען הביניים שהגישה חברת האשראי, כאמור לעיל. המשיבות 1 ו-3 מפנות גם להחלטתה מיום 5.6.08 בבקשה שהגישה המשיבה 1 לדחייה של הודעת צד ג' כנגדה בטענת התיישנות, וכן לפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 23.6.09 בבר"ע 2738/09. דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, מטעמים שלהן: בקשה זהה הוגשה על ידי המשיבה 1 כנגד הודעת צד ג' שהגישה נגדה המשיבה 3 (בש"א 158248/08), בקשה שכאמור נדחתה, וההחלטה אושרה על ידי בית המשפט המחוזי. עילת התביעה בהודעה לא התיישנה מאחר והיא נסמכת, בין היתר, על הגשת התביעה העיקרית. באשר לטענת המבקש לפיה המחלוקת המשפטית בין המשיב 2 והמשיבה 3 אינה אותה המחלוקת המשפטית שבגינה הוגשו ההודעות נגדו - אכן מדובר במחלוקות משפטיות שונות אולם, הדרישה לשיפוי על פי הודעת צד ג' והודעת צד ד' תיבחנה רק אם שולחות ההודעות תחויבנה. 3. למשיבה 1 ניתנה ארכה להגשת הודעת צד ד' בהחלטת בית המשפט מיום 9.2.09. לכן, טענתו של המבקש כי ההודעה לצד ד' הוגשה בניגוד להחלטת בית המשפט מיום 11.3.08, אין בה ממש. באשר להודעת צד ג' של המשיבה 3, זו הוגשה במועד ולא היה צורך בנטילת רשות. כל שהיה על המשיבה 3 לעשות הוא להודיע לבית המשפט על פעולות האיתור של המבקש. 4. אשר על-כן, הבקשה לסילוק ההודעה לצד ג' וההודעה לצד ד' נגד המבקש - נדחית. 5. המבקש יגיש, תוך 30 יום כתבי הגנה בהודעה לצד ג' ובהודעה לצד ד'. 6. נקבע לקדם משפט ליום 4.4.11 שעה 08:30. 7. עד 45 יום לפני הישיבה רשאים הצדדים להגיש כל בקשה להליכים מקדמיים. על המבקש להעביר עותק ישירות לצדדים שכנגד, אשר יגישו תגובה תוך 20 יום. המשיב ישלח עותק התגובה ישירות לצדדים והמבקש יגיש תשובה תוך 10 ימים מקבלת התגובה. 8. המבקש ישלם למשיבים 1-2, ולמשיבה 3, לכל אחד מהם הוצאות בסך 1,500 ש"ח (סה"כ 3,000 ש"ח) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל. הודעה לצד שלישיהתיישנות