התיישנות חוב אגרת טלויזיה

לפני תביעה לפסק דין הצהרתי לפיה מתבקש בית המשפט להצהיר כי המבקש אינו מחזיק במקלט טלויזיה מאז שנת 1998 ולפיכך אינו חייב בתשלום אגרת הטלויזיה בגין תקופה זו. כן מבקש המבקש להצהיר כי חיובי אגרה בגין התקופה שקדמה לשנת 03 ככל שישנם, התיישנו ואין לגבותם. המשיבה הינה רשות השידור אשר שלחה למבקש דרישות תשלום בגין חיובי אגרה בגין מקלט טלויזיה. יצויין כי דרישת התשלום האחרונה אשר נשלחה אל המבקש עניינה ככל הנראה בחיובי אגרה משנת 04 ואילך. לא שמעתי מפי המשיבה כי ננקטו הליכי גבייה בשנים האחרונות בגין חיובי אגרה לתקופה שמעבר לשבע שנים עובר להגשת התביעה ומכאן כבר עתה ניתן לקבל את הסעד השני המבוקש בבקשה, דהיינו בשל התיישנות האגרות נשוא התקופה שקדמה לשנת 03, לא ניתן לנקוט בהליכי גביה בגין אגרות אלה. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לסעד הראשון ועניינו טענת המבקש לפיה אינו מחזיק מאז שנת 1998 במקלט טלויזיה. לפי טענת המבקש החל משנת 1998 הוא גר ביחד עם הגברת תמרה חודיאקוב, היא בת זוגו. תחילה התגוררו השניים בחיפה ומאז שנת 1999 הם מתגוררים באשקלון. בת זוגו של המבקש מחזיקה במקלט טלויזיה, אולם היא פטורה מתשלום האגרה. לטענת המבקש הוא עצמו אינו עושה שימוש במקלט טלויזיה, מקלטי הטלויזיה המצויים בביתם של בני הזוג הינם מקלטים המשמשים את בת הזוג ואת אמה ואת יתר דיירי הבית, אך לא את המבקש עצמו. העיד לפני המבקש וחזר על האמור בתצהירו. לטענתו הגיע ארצה בשנת 1990 ואז רכש מקלט טלויזיה, כאשר המקלט התיישן והפסיק לעבוד זרק אותו המבקש. היות ויחד עם המבקש התגורר בנו ובתחילה התגוררה אף אמו אשר נפטרה והם אלו אשר צפו בטלויזיה, הרי שלאחר פטירת האם ולאחר שהבן עבר לפנימיה, לא רכש המבקש מקלט נוסף לאחר שהראשון התקלקל, כיוון שהוא עצמו אינו צופה בטלויזיה. הצדדים חלוקים ביניהם בנוגע לשאלה העיקרית והינה האם קיימת על מי שחדל להחזיק במקלט טלויזיה החובה להודיע על הפסקת החזקת המקלט וכפועל יוצא של חובה זו על מי מוטלת חובת ההוכחה להוכיח החזקת מקלט או אי החזקתו, האם על הרשות או האם על האזרח אשר חדל לטענתו להחזיק במקלט. חוק רשות השידור התשכ"א - 1965 ותקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוזיה) תשמ"א- 1981, מטילים חובת מסירת הודעה על החזקת מקלט החל מהמועד שבו החל אדם להחזיק מקלט, קיימת אף חובת הודעה למי שמכר מקלט כאשר נדרש ממנו להודיע למי מכר את המקלט. אין בחוק כל חובה להודיע על הפסקה והחזקת המקלט. יתכן והמחוקק לא צפה אפשרות לפי מאן דהוא ימאס בטלויזיה ויחליט בשלב זה או אחר מסיבה זו או אחרת להפסיק ולצפות בטלויזיה. המחוקק כנראה לא צפה אפשרות כמו זו הנטענת על ידי המבקש כי רכש את המקלט על מנת שבנו יוכל לצפות בו ומשבגר הבן ועזב את הבן המבקש עצמו אינו זקוק עוד למקלט הטלויזיה. יתכן ומסיבה זו ויתכן כי מסיבה אחרת לפיה המחוקק הוא מתקין התקנות, לא רצה להכביד על האזרח, אך לא נקבעה כל חובה להודיע על חדלות החזקת מקלט טלויזיה. איני סבורה כי ניתן להטיל כזו חובה על האזרח, מקום בו המחוקק בחר שלא להטיל חובה זו באופן מפורש. ב"כ המשיבה מנסה ללמוד מתוך הוראות תקנה 6 לתקנות האמורות, חובה המוטלת על האזרח להודיע על החזקת המקלט. איני מסכימה עם הפרשנות אשר נותנת ב"כ המשיבה להוראות תקנה 6. עניינה של תקנה 6 בחובתו של מי שמעביר מקלט לדווח על זהותו של הנעבר, כשאר הפרטים החשובים הנדרשים בתקנה 6 הינם פרטיו של הנעבר או הרוכש ולאו דווקא פרטיו של המוכר. תקנה 9 אף מטילה קנס על מי שלא דיווח לרשות, איני סבורה כי בהעדר חובה שבחוק עצמו לדווח על הפסקת החזקת מקלט כי מתקין התקנות התכוון לקנוס את מי שחדל להחזיק מקלט ולא דיווח. ספק בעיני אף אם נתונה למתקין התקנות הסמכות האמורה, מקום בו מדובר בהוראה עצמאית שאינה באה מכח הוראות החוק, מה גם שבחוק עצמו קיים חיוב המוטל על הרוכש, הוא החיוב המופיע בסעיף 24 ב' לחוק ובצידה של הוראה זו אף קנס המוטל על מי שלא דיווח. מכאן ובשים לב להוראות החוק ובהעדר חובת דיווח מסכימה אני עם עמדתו של ב"כ המבקש כי לא היה חייב למסור דיווח לרשות על הפסקת החזקת המקלט. אין ספק בעיני כי מסקנתי זו מביאה לקושי של הרשות לפעול כנגד מי שטוען כי אינו מחזיק במקלט, אכן כל אחד יכול לטעון כי אינו מחזיק במקלט והרשות אף אינה ערוכה ככל הנראה בשל מגבלות תקציביות לבדוק אחת לשנה האם מאן דהוא מחזיק מקלט אם לאו. (לאור הוראות תקנה 7 לתקנות אין צורך בבדיקה בתדירות יותר גבוהה), אך עניין זה הוא עניין שעל המחוקק להסדיר ובוודאי שבי המשפט לא יטיל על האזרח חובה שהמחוקק לא מצא להטיל עליו. מכאן לשאלת חובת ההוכחה. היות ומדובר באגרה הרי שעל פניו נטל ההוכחה הוא על הרשות, אך מצאתי מקום לציין בהקשר זה כי בשל האפשרות שיש לאזרח למסור הודעה לרשות על חדלות החזקת מקלט בפרט כאשר נדרשות עליו דרישות תשלום כי אז אין מקום לפטור את האזרח מלפרט ולהראות כי לא החזיק במקלט, נטל ההוכחה אמנם על הרשות אך נטל הראיה הוא בראש ובראשונה על מי שיש בידיו את המידע העיקרי בנוגע להחזקת המקלט. במקרה שלפני הנני סבורה כי המבקש הרים את שני הנטלים האמורים, גם את נטל הבאת הראיות וגם את נטל ההוכחה. השתכנעתי מדבריו של המבקש כי הוא אמנם גר שנים ארוכות ביחד עם בת זוגו, הוא עצמו אינו צופה בטלויזיה והמקלטים הם מקלטים של בת הזוג. כמו כן, טענתו של המבקש בנוגע למגוריו במקום זה או אחר, אף היא לא נסתרה. המבקש גם הבהיר כי הוא אינו מעדכן את כתובתו בכל פעם שהוא עובר דירה ומכאן יתכן ואין זהות בין כתובת מגוריו לכתובת מגורי בת הזוג. סוף דבר - השתכנעתי כי המבקש אכן גר כאמור ביחד עם בת הזוג והמקלטים בבית אינם בבעלותו ולכן אינו חייב בתשלום האגרה. בשולי הדברים מצאתי מקום להעיר כי המשיבה טוענת כי מוטלת על האזרח החובה למסור הודעה בדבר הפסקת החזקה, אלא שהמשיבה דורשת מחד ואינה מקיימת מאידך. בשנת 2007 מסר המבקש הודעה אך המשיבה לא עדכנה את רישומיה ובהגינותו ציין העד מטען המשיבה כי עד אשר לא נערכת בדיקה לגבי מי שיש לו חוב קודם, הרישומים לא מתעדכנים. באשר להוצאות, מצאתי מקום בשים לב לכך שיכול והליך כולו היה נמנע ולו מסר המבקש הודעה מבעוד מועד למשיבה על הפסקת ההחזקה, שלא לחייב את המשיבה בהוצאות. התיישנות חובטלויזיהחובאגרההתיישנות