1. בפני בקשה לדחיה על הסף של כתב תביעה מחמת התיישנות. המדובר בתביעה לתשלום עבור שיחות טלפון בינלאומיות שבוצעו באמצעות המשיבה בטלפונים של המבקש, שניהל עסק למכירת שיחות טלפון לחו"ל. עובדות והליכים 2. בתאריך 10.07.2000 הגישה המשיבה כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקש שהועבר לבית משפט זה, בסכום של 38,459 ש"ח, השימוש בשניים או בשלושה קווי טלפון [להלן: "התביעה הקודמת"]. המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן כנגד התביעה הקודמת. בישיבת בית המשפט בה נדונה הבקשה נחקר המבקש ואישר כי היו שלושה קווי טלפון על שמו [ראה בפרוטוקול הדיון נספח א' לבקשה בעמ' 1 שורה 10], כן אישר כי מספרי טלפון אלה שימשו אותו לממכר שיחות. המבקש טען בהגנתו כי שילם את החיוב על שיחות הטלפון הבינלאומיות באמצעות החשבונות של חברת הטלפון בזק וכי הוא יכול להציג חלק מהקבלות ששילם. לאור טענות אלו של המבקש ניתן צו לחברת בזק להעביר את פירוט התשלומים בגין הקווים שהופיעו בתביעה הקודמת בתוך 30 יום, כן ניתנו הוראות לסיכומים בכתב לאחר קבלת פירוט זה. החלטה זו של בית המשפט לא בוצעה וביום 03.12.2001 נמחקה התביעה הקודמת מחוסר מעש. 3. ביום 09.07.2006 הגישה המשיבה כנגד המבקש את כתב התביעה נשוא תיק זה, שסכומה71,200 ש"ח, שהינו שערוך של סה"כ חובו של המבקש בסך 38,458 ש"ח [להלן: "כתב התביעה"]. יתרת חוב זו נוצרה, על פי הנטען, בגין שימוש בשבעה קווי טלפון על ידי המבקש. חוב זה כולל חובות אשר חלפו למעלה משבע שנים מיום הווצרם ועד למועד הגשת התביעה. 4. על פי סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958 [להלן: "החוק"], התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה בשאינו מקרקעין היא שבע שנים ועל כן, לכאורה, חובות המבקש שנוצרו לפני תאריך 09.07.1999 [שבע שנים לפני הגשת כתב התביעה] התיישנו, ואלה עיקר החובות נשוא כתב התביעה. אולם, טענה המשיבה בכתב התביעה כי התובענה לא התיישנה, זאת על פי סעיף 15 לחוק הקובע כדלקמן: "הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבואו במניין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה" לפיכך, טענה המשיבה כי אין לכלול במניין תקופת ההתיישנות את התקופה שבין הגשת התביעה הקודמת [10.07.2000] ובין מחיקתה מחוסר מעש [03.12.2001], סה"כ כ- 15 חודשים, ומכאן טוענת היא כי התביעה לא התיישנה. טיעוני הצדדים 5. על אף טענת המשיבה לתחולת סעיף 15 לחוק, הגיש המבקש בקשה זו לדחיית חלק מסעיפי התביעה. טוען הוא כי התביעה לא הוגשה בשל אותה עילה של התביעה הקודמת מכיוון שבתביעה הקודמת פורטו שני קווי טלפון ובכתב התביעה פורטו שבעה קווים (נטען כי על אף שהתביעה הקודמת התייחסה לשלושה קווי טלפון, נרשמו בה בפועל שני קווים בלבד). כן טוען הוא כי אין להאריך את תקופת ההתיישנות במקרה דנן, מקום שהתביעה נדחתה מחוסר מעש של המשיבה שלא פעלה לקידום התביעה הקודמת ואל לה להרוויח ממחדלה זה על ידי מתן אפשרות להגיש תביעתה לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות. 6. בתגובתה טוענת המשיבה כי הארכת תקופת ההתיישנות על פי סעיף 15 לחוק אינה מהווה הארכת מועד הנתונה לשיקול דעת בית המשפט והואיל והתביעה הקודמת נמחקה באופן שלא נבצר מן המשיבה להגישה שוב, חל סעיף 15 ותקופת ההתיישנות הוארכה. כן טוענת המשיבה למחלוקת עובדתית לעניין תחילת מירוץ תקופת ההתיישנות עצמה, כי אינה מתחילה במועד ביצוע שיחות הטלפון בקווים של המשיבה, אלא במועד הנקוב בחשבונות הטלפון השונים שנשלחו למבקש, על ידי חברת בזק, חשבונות שנשלחו תקופת מה לאחר שבוצעו השיחות. טוענת היא שעילת התובענה נתגבשה רק כאשר חשבונות הטלפון לא שולמו על ידי המבקש. על כן, לטענתה, מניין ההתיישנות מתחיל במועד מאוחר יותר ממועד ביצוע השיחות, אותו יש להוכיח בראיות שיבהירו מתי יצאו החשבונות על ידי חברת בזק ומתי הודיעה בזק למשיבה כי החשבונות לא שולמו על ידי המבקש. דיון 7. טענת המשיבה לפיה הוקפא מירוץ ההתיישנות על פי סעיף 15 לחוק בתקופה בה היתה התביעה הקודמת תלוייה ועומדת נכונה. מחיקת תביעה מחוסר מעש מאפשרת הגשתה מחדש. חלוף הזמן בנסיבות אלה יכול להקים להגנה טענות של שיהוי, נזקים ראייתיים וכדומה, אך אינו תומך בטענת התיישנות. 8. עיון בכתבי התביעה של התביעה הקודמת ושל התביעה הנוכחית מלמד שסכומי קרן החוב שננקבו בהם הינם זהים. בתביעה הקודמת פורטו אמנם פחות קווי טלפון, אולם לא הוגש פירוט החוב ויכול שפירוט זה כלל חיובים קווים נוספים שלא פורטו בהתביעה הקודמת. לכן, ובשים לב להגדרה הרחבה של מבחן העילה בסעיף 15 לחוק, שאינה נמדדת בהשוואה מדוייקת ופרטנית של שני כתבי התביעה זה מול זה אלא בבחינה רחבה יותר של השאלה אם מדובר בשתי התדיינויות באותו ענין [ראה ע"א 1650/00, זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נ"ז(5) 166, ע"א 7401/00 יחזקאלי נ' גלוסקה, עו"ד בתפקידו ככונס נכסים, פ"ד נ"ז(1) 289], סברתי כי בשלב מקדמי זה, כאשר טרם הובאו ראיות להוכחת טיעוני הצדדים להבהרת סכום החוב, עילת הווצרותו ומועד התגבשותו, יש לדחות הבקשה לסילוק התביעה על הסף. 9. המחלוקות הקשורות למועד היווצרות העילה ראוי שתתבררנה בשלב הראיות, בסיכומיו. 10. המבקש יהיה רשאי לחזור על טענת ההתיישנות בשלב הסיכומים. 11. מכל אלו הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות הבקשה בסך 2,000 ש"ח. 12.התיישנות חובחובהתיישנות