בפניי בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט במסגרתה עותרים חברת ICC, ג'ון פרבר וג'ון אורם (להלן "המבקשים", "ICC", "פרבר" ו"אורם" בהתאמה) להורות על ביטול ההיתר שניתן לבקשת המשיבה חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: "חברת החשמל" או "המשיבה" בהתאמה) ע"י כב' הרשמת ת. שרון נתנאל ביום 19.7.09, בקשר עם תביעה כספית שהוגשה לתשלום סך של 18,000,000 ₪ בעילה כספית, חוזית ונזיקית. חברת חשמל, חברה ציבורית שהתאגדה בישראל ועוסקת עפ"י דין בייצור, הולכה, השנאה ואספקת חשמל לצרכנים ברחבי המדינה, עותרת לחייב את המבקשים בחוב צריכת חשמל של חברת תעשיות אלקטרוכימיות (1952) בע"מ (בפירוק) (להלן: "תא"ל") שהצטבר עד לכניסתה של תא"ל להליכי הקפאת הליכים ואחר כך לפירוק. גובה החוב של תא"ל, אשר בשל מעשי המבקשים נמנע ממנה לגבותו, כטענת חברת החשמל, עומד על סך 42,426,553 ₪ למועד הגשת התביעה, אך משיקולי אגרה הועמדה התביעה על הסך האמור לעיל. הרקע: המבקשת מס' 1 (להלן: "ICC") הינה חברה זרה שהתאגדה בשווייץ מחזיקה של 55% מן המניות של חברת תא"ל. המבקש מס' 2 מר ג'ון פרבר (להלן: "פרבר") תושב ארה"ב כיהן במועדים הרלוונטים לתביעה כדירקטור בתא"ל והיה ו/או עודנו בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון של ICC. המבקש מס' 3 ג'ון אורם (להלן: "אורם") תושב ארה"ב היה נשיא ICC, בעל מניות ודירקטור בתא"ל. בקליפת אגוז טוענת חברת חשמל כי לפני כניסת תא"ל להליכי הקפאת הליכים בשנת 2003, עסקה תא"ל בתחום תעשיית הפטרוכימית, בייצור ומכירה של כימיקלים שונים לתעשיה ממפעלה בעכו. מפעל תא"ל, כטענת חברת חשמל, היה מפעל עתיר בצריכת חשמל. בתחילת שנת 2001 על רקע איחור בתשלום חשבונות חשמל שוטפים, נתנה חברת חשמל לתא"ל אפשרות לתשלום החוב באשראי. בפועל חרגה תא"ל מהסיכומים שהיו לה עם חברת חשמל כך שבחודש אוגוסט יצרה חוב בסך 12,000,000 ₪ ומאז חודש אוגוסט החוב לא רק שלא סולק, חרף סיכומים שהושגו, אלא ששיעורו גדל. בתחילה, כשעל הכף דרישת חברת החשמל לסילוק החוב בטרם נקיטת הליכים משפטיים לגבייתו לרבות הפסקת אספקת החשמל, התקיימה פגישה ביום 14.4.02 בלשכת מנכ"ל חברת החשמל בה נכחו פרבר ואורם מטעם ICC , מנכ"ל תא"ל ואחרים. בפגישה, לטענת חברת החשמל, הבהירו פרבר ואורם לנציגי חברת החשמל כי ICC תומכת בתא"ל באופן מוחלט וללא הסתייגות, לרבות בדרך של הזרמת כספים לתא"ל. באותה פגישה, לטענת חברת החשמל, ניתנה ע"י פרבר ואורם התחייבות מפורשת כי ICC עומדת ותעמוד מאחורי תא"ל בנוגע להתחייבויותיה בכלל, ובגין צריכת החשמל בפרט. בפגישה יצרו פרבר ואורם מצג ברור ומפורש כי בכל הנוגע לחוב שעמד על סך 4.6 מיליון ₪ כלפי חברת החשמל, תא"ל ו-ICC חד הם וכי תיבדק האפשרות עם הבנקים שתא"ל ו-ICC יתנו ערבויות לחובתן לחברת החשמל, כך כטענת חברת החשמל. על יסוד אלה, נמנעה חברת החשמל מנקיטת הליכים. שיעור החוב המשיך לעלות או אז התקיימה פגישה נוספת בחודש אוגוסט 2002 עם נציגי הצדדים ובהשתתפות פרבר ואורם מטעם ICC במהלכה חזרו פרבר ואורם פעם נוספת ובמפורש בפני נציגי חברת החשמל כי ICC עומדת מאחורי תא"ל, ועל היותה ערבה להתחייבויות תא"ל כלפי חברת החשמל. על רקע ההתחייבויות שניתנו, כאמור, השתהתה חברת החשמל פעם נוספת מנקיטת הליכים כנגד תא"ל, המשיכה באספקת החשמל והגיעה להסדרים חדשים לסילוק החוב שעמד על סך 12,000,000 ₪, באותם ימים. תא"ל הפרה את ההסדרים וההסכמים האחרונים והמחאות שנמסרו לא כובדו, בתגובה הודיעה חברת חשמל על צמצום בהיקף אספקת החשמל וכוונתה לנקוט הליכי גבייה. נוכח הודעת חברת החשמל התכנסו שוב ביום 21.1.03 במשרדי חברת חשמל לפגישה דחופה נציגי הצדדים ובה נכח אורם מטעם ICC אשר פעם נוספת הצהיר כי לחברת החשמל אין מקום לדאגה וכי זו יכולה לסמוך כי ICC תומכת בתא"ל ותעמוד מאחוריה בגין התחייבויותיה, ככל שיידרש. בסופו של יום, בתאריך 30.6.03 כשחובה של תא"ל עמד על סך 27 מיליון ₪, שלחה חברת החשמל התראה לפני ניתוק זרם החשמל וביום 7.7.03 שהחוב לחברת החשמל עמד על 30 מיליון ₪ ניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה צו הקפאת הליכים. באלה הנסיבות, טוענת חברת החשמל, בין היתר, כי המבקשים התחייבו כלפיה לערוב לחובה של תא"ל; בהדגישה כי בהתאם לחוק הערבות אין כל דרישה כי יצירת הערבות תיעשה בכתב ודי בהתחייבות שניתנה; כן טוענת להרמת מסך ההתאגדות של תא"ל ולחייב את ICC ואת אורם כבעל מניות בתא"ל, בתשלום חובותיה של תא"ל נוכח מצגי שווא שיצרו פרבר ואורם, וכן טוענת לעוולות בנזיקין ולחיוב חוזי. דיון והכרעה: ככלל בית משפט נוקט משנה זהירות בבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט. בבוא בית משפט לשקול אם להתיר המצאת כתבי בי-דין מחוץ לתחום על בית המשפט לבחון קיומם של שלושה תנאים; א. האם למבקש "עילת תביעה טובה". ב. האם מתמלאים התנאים באחת מפסקאותיה של תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי ג. האם בית המשפט הישראלי הוא הפורום הנאות לדיון בתובענה. (ר' רע"א 2705/97 הגבס א. סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer co. ואח', פ"ד נב(1) 109 וכן ע"א 837/87 סרג'יו הוידה נ' דן הנדי, פ"ד מד(4) 545). קיומה של "עילה טובה": בבקשה להיתר המצאת כתבי בי-דין מחוץ לתחום השיפוט או ביטול ההיתר שניתן במעמד צד אחד, כבענייננו, אין בית משפט עורך חקירה מעמיקה היורדת לשורשו של הסכסוך; המבקש היתר אינו מחויב להראות שיש לו עילה טובה במידה הדרושה לזכייה במשפט; די שיראה כי יש בסיס לתביעתו ושעילת התביעה ראויה להתברר (ר' ע"א 548/79 ורנבוט ואח' נ' אלבה חברה לציוד וחומרים בע"מ ואח', פ"ד לד(4) 339, 337; ע"א 625/73 קורנול נ' קורנול, פ"ד כט(2) 259, עמ' 267-268; ע" 98/67 ליהבה נ' גזית ושחם חברה לבניין בע"מ, פ"ד כא(2) 248, 243). חברת החשמל טוענת כי בידה עילת תביעה ראויה וטובה כנגד המבקשים ועותרת להרמת מסך ההתאגדות, בין היתר נוכח מצגים כוזבים ומטעים שיצרו המבקשים כלפי חברת החשמל בפגישות השונות שהיו, בנסיבות בהן תא"ל היתה שקועה בחובות ולא יכולה לעמוד בפרעון חובותיה כלפי חברת החשמל, בציינם כי תא"ל עומדת להתאושש מן המשבר אליו נקלעה, תוך הבטחה והתחייבות מפורשות כי ICC עומדת ותעמוד מאחורי תא"ל. מצגים אלה הוצגו בפני חברת החשמל ע"י המבקשים שידעו כבר בעת יצירתם במידה גבוהה ביותר של ודאות, ולחילופין היה עליהם לדעת, כי סיכויי תא"ל לצאת מהמשבר קלושים ביותר, כטענת חברת החשמל. כמו כן טוענת חברת החשמל כי פרבר ואורם הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם כנושאי משרה בתא"ל הן כלפי תא"ל עצמה והן כלפי חברת חשמל, כנושה של תא"ל. טענות חברת החשמל רבות ומגוונות אך מצאתי שלא להעמיק בכולן ודי כי אבחן את עילת התביעה שעניינה בערבות אשר ICC התחייבה לתת, כטענת חברת החשמל, לחוב של תא"ל הן לעבר והן לעתיד, אשר לימים הלך והצטבר, ועילת תביעה כנגד המבקשים כולם במישור החוזי בסוגיית תום הלב הקבוע בסעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973; ובכלל זה התחייבותם לדאוג לערבות ICC כנגד המשך אספקת החשמל ע"י חברת החשמל בנסיבות בהן חברת החשמל עמדה בהתחייבותה ומעת לעת סיפקה חשמל, עד כדי הגדלת החוב שהלך ותפח. סבורני כי העילה שעניינה בהתנהלות בחוסר תום לב ודרך מקובלת מטעם המבקשים, כטענת חברת החשמל, לעת הזאת מעוררת שאלה שעילתה ראויה לדיון ולבירור, בין כלפי ICC אשר ה"ה פרבר ואורם, כפי הנטען התחייבו בשמה כי תערוב לחובות כנגד חברת החשמל, ובין כלפי פרבר ואורם באופן אישי, אף ללא בחינת הסוגיה של הרמת מסך, וכדברי כב' הנשיא (כתוארו אז) א. ברק בע"א 10582/02 ישראל בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ, פורסם באתר נבו (מיום 16.10.05), וזאת נוכח יחסים מיוחדים שנוצרו בין פרבר ואורם שבאו ויצאו במשרדי חברת החשמל, ותוכן התחייבויותיהם, כאמור בתצהיר מר מרדכי מרקוביץ מטעם חברת החשמל, אשר הוגש מתוקף תפקידו כסגן מנהל אזור הקריות בחברת החשמל אודות השתלשלות האירועים עפ"י בירור ועיון במסמכים שתחת אחריותו (סעיפים 15 ו-18 לתצהירו); "לאחר הדברים האלה, התקיימה בחודש אוגוסט 2002 פגישה נוספת בין נציגי הצדדים וגם הפעם השתתפו בה פרבר ואורם מטעם ICC. בפגישה זו חזרו פרבר ואורם שוב ובאופן מפורש באזני נציגי חברת החשמל על מצגיהם בדבר עמידתה של ICC מאחורי תא"ל, והיותה ערבה להתחייבויותיה כלפי חברת החשמל." (סעיף 18). אמור מעתה, עילה טובה לבירור בפני בית משפט קיימת גם קיימת, נוכח מערכת היחסים המיוחדת שנוצרה עם המבקשים, לטענת חברת החשמל, אודות ערבות ICC לחובות תא"ל בעטיה המשיכה והוסיפה חברת חשמל לספק חשמל, בעקבות מצגים והתחייבויות של המבקשים, כשלאורך כל ההתקשרות חשמל סופק אך החובות לא נפרעו וערבות ICC חרף ההתחייבות שהתחייבו המבקשים, אַיִן. אין באמור כדי לקבוע מסמרות בדבר תוצאות ההליך, שהרי כנגד טוענים המבקשים טענות של טעם שיתבררו בהליך העיקרי, כדוגמת הטענה לפיה הלכה למעשה אין בנמצא כתב ערבות וככל שהיה סיכום באחת הישיבות, שהועלה על הכתב, אין הוא מלמד אלא על כוונות בלבד שלא יצאו אל הפועל, כנוסח סיכום הפגישה שנכתב ע"י חברת החשמל כהאי לישנא; "EIL ו-ICC בהחלט מוכנים לקחת בחשבון, בכפוף לאישור הבנקים, לתת ערבויות לחוב שלהם או לקזז מהתשלום בגין הזכויות על הקרקע", ובהדגישם כי יתר המפגשים תוכנם כלל לא הועלה על הכתב ובסופו של יום כתב ערבות לא נחתם. כמו כן ראוי לציין כי לאורך כל השנים שחלפו מאז שנת 2002-2003 לא יצאה כל דרישה לתשלום למי מהמבקשים ע"י חברת החשמל, סוגיה שהמבקשים מעלים כנגד התביעה, הראויה לליבון. עוד מציינים המבקשים כי בעבר ניתנה ערבות ICC לתא"ל שהיתה ערבות בכתב, משמע, כי בהעדר ערבות בכתב אין ללמוד על ערבות בעל פה, ר' סעיף 38-39 לבקשה, וכלשונם; "38. סיכומם של דברים: ICC תמכה בתא"ל ועמדה מאחוריה במהלך שנות קיומה ואף בחודשי פעילותה האחרונים (ולמעשה - גם לאחר מכן). כחלק מתמיכה זו שהעניקה ICC לתא"ל העמידה היא, במספר הזדמנויות שונות, ערבויות לטובת תא"ל - שנעשו באופן מפורש ובכתובים. 39. לא כך הוא המצב בענייננו. לא כתובים; לא ראשית כתובים; לא מצגים ולא חצי מצגים -ולא כל אינדיקציה אחרת לתמוך בטענות המשיבה יש בנמצא (וכאמור, דווקא ההיפך הוא הנכון)." דא עקא, כפי שהבהרתי לעיל, אין השלב דנן מתאים לבירור טענות הצדדים במיוחד שטרם הוגש כתב הגנה ודי כי נמצאת תביעה הראויה לטעון, גם אם היא מבוססת על הסכמים בעל פה. עוד אציין כי גם טענת ההתיישנות וגם טענת השיהוי שמעלים המבקשים, מקומן בהליך העיקרי ובבקשה אחרת ככל שתוגש במהלך דיון בתובענה, ולא לעת הזאת, במיוחד שטוענת חברת החשמל למספר מפגשים בהם המבקשים התחייבו וחזרו והתחייבו כלפי חברת החשמל לרבות באוגוסט 2002 ובינואר 2003, שהמועד הנמנה מהם אינו מקים, לכאורה, טענת התיישנות. בנסיבות אלה, סבורה אני כי על יסוד תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 הקובעת מספר חלופות אשר בהתקיים אחת מהן, רשאי בית משפט להורות על המצאת כתב תביעה אל מחוץ לתחום השיפוט, מתקיימות מספר חלופות אלה; 500 (4), 500 (5) ו-500 (7), כדלקמן; "רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה: (4) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו, או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה: (א) החוזה נעשה בתחום המדינה; (ב) החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או המתגורר בתחום המדינה, או באמצעותו, מטעם מרשה העוסק או המתגורר מחוץ לתחום המדינה; (ג) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא; (5) תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה - ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה - אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה; (7) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה;" ובענייננו, מתקיימים התנאים של ס"ק (4) בדבר תביעת נזק בגין הפרת חוזה הנטען ע"י חברת חשמל, שנקשר בין המבקשים לבינה, ובכלל זה קיומה של התחייבות בגדרה של ערבות מטעם ICC לחובות תא"ל; וכן ס"ק (5) הקובע שלושה תנאים למתן היתר קרי קיומו של חוזה הנטען שהופר לתשלום החוב של תא"ל כנגד המשך אספקת חשמל, קיומה של הפרה כשהתשלום במקום עסקו של הנושה, והתרחשותה בישראל, החלים במקרה דנן, כטענת חברת החשמל; וס"ק (7) בדבר תובענה בגין מעשה או מחדל בתחום מדינה של המבקשים ובכלל זה ניהול מו"מ בחוסר תום לב ובדרך מקובלת, שהוכר בפסיקה, כבא בגדרה של תקנה 500(7), כאשר מחד נטענת טענה להמצאת ערבות של ICC בשלב המו"מ והתחייבות לערוב לחוב, כנגדה מסופק חשמל, ומאידך חובות לא רק שלא נפרעים אלא תופחים. אשר לפורום הנאות, הנקבע לפי מירב הזיקות הרלוונטיות (ר' ע"א 300/84 אימן עלי אבו עטיה נ' עיסא יוסוף ערבטיסי, פ"ד לט(1) 365, רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ'The Lockformer Co. פ"ד נב(1) 109, 112), טענה שהצדדים לא הרחיבו בה, ועל כן לא מצאתי להידרש לה אך למעלה מן הנדרש אציין כי בנסיבות הנטענות ע"י חברת החשמל, מירב הזיקות בארץ, במפגשים שהתקיימו בארץ בין המבקשים ובין חברת החשמל, במסגרתם נוהל מו"מ נקשרו חוזים ונוצרו התחייבויות, בנסיבות בהן הסכסוך נושא אופי ישראלי הקשור בתא"ל אשר מקום עיסוקה היה בארץ. בשולי הדברים אציין כי התצהיר שהוגש בבקשה להיתר המצאה של מר מ. מרקוביץ, המשמש סגן מנהל אזור הקריות של חברת החשמל, אזור בו פעלה תא"ל, מבסס את עילת התביעה בבקשה למתן ההיתר ודי בו בבקשה דנן, בהיותו תצהיר שניתן ע"י בעל תפקיד, ושהעמיק ומסר את העובדות בבסיס התביעה, ובכלל זה פירט את מועדי הפגישות בהן נוצרו התחייבויות במסגרת מו"מ שהתקיים, מסר את פרטי הנוכחים בפגישות, את תוכן הדברים שנאמרו, וצירף את המסמכים שנכתבו בעטיין. התצהיר בבקשה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט אינו נדרש להיות ראיה קבילה בהליך ועל כן יכול ויוגש תצהיר שכולל בחובו עדויות שמיעה, ובלבד שיהא בו כדי לשכנע שמדובר בתביעה ראויה לבירור, וכך הוא התצהיר שהוגש, שנותן כאמור תמונה מלאה לתביעה המוגשת ומניח תשתית עובדתית גם אם היא מסוייגת, משום היות הדברים הנמסרים מפי מי שלא נכח בפגישות הנזכרות. די בתצהיר זה לצורך קביעה ראשונית לקיומה של עילת תביעה המפרטת את המערכת העסקית בין הצדדים לתובענה, גם אם לה פרשנות אחת של חברת החשמל ופרשנות אחרת של המבקשים, שהמקום לבירורן בהליך העיקרי. התצהיר שהוגש בהמשך ההליך מטעם מר יעקב רזון, מנכ"ל חברת חשמל בתקופה הרלוונטית, שתוכנו כתוכן התצהיר של מר מ. ברקוביץ אינו נדרש, לשיטתי, הגם שמדובר בתצהיר מפי גורם שנכח במועד בו נוצרו התחייבויות מושא התביעה, שכן אין עסקינן בקביעת עובדות עפ"י ראיות קבילות, אלא בקביעה של קיומה של תביעה הראויה לבירור; למעלה מן הנדרש אציין כי לו סברתי כי התצהיר נדרש, הייתי מתירה הגשתו, כבקשת חברת החשמל, גם באיחור, נוכח השלב המקדמי של בירור הבקשה ומשניתנה למבקשים הזדמנות להגיב לתוכנו של התצהיר. הוא הדין לגבי יתר הראיות שהגישה חברת החשמל, ובכלל זה עדויות שנגבו במסגרת הליך פירוק תא"ל (תיק פש"ר 275/04), להן לא מצאתי להידרש, בהיותן ראיות בהליך העיקרי ולא לשלב זה. אשר על כן, בהתקיים התנאים למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, אין מקום לביטול ההחלטה שהתירה את המצאת כתבי בי-דין מחוץ לתחום השיפוט. נוכח התמשכות הדיון בבקשה אשר נגרמה ע"י חברת החשמל בבקשותיה השונות, עת עתרה להגשת מסמכים נוספים , שלא הוגשו באגד אחד בבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום , מצאתי שלא להשית הוצאות. כתב הגנה יוגש תוך 30 יום. החלטה זו ניתנת על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי. התיישנות חובחובחשמלהתיישנות