לפני בקשה לביטול פסק דין, שניתן על ידי ביום 31.8.09, ולפיו הוריתי על דחיית התובענה בהעדר תגובה לבקשה לסילוק התביעה על הסף. רקע עובדתי 1. התובע מס' 1 (להלן: המבקש), הוא בעל זכויות במקרקעין בעיר טול כרם בהם מצוי מפעל לעיבוד בשר, המופעל על ידי התובע והמאוגד תחת התובעת מס' 2, אשר התובע מנהלה ובעל מניותיה. 2 .על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 28.10.01, עת חנו טנקים של צה"ל בחצר המפעל, נפלטו שני פגזים מאחד הטנקים ופגעו במפעל. כתוצאה מהפגיעה נגרמו למפעל נזקים רבים. ביום 11/09/08 הגיש התובע את תביעתו דנן במסגרתה הוא עתר לחייב את הנתבעת לפצותו בסכום של 1,708,504 ₪, בגין הנזקים שנגרמו לו באירוע. 3 .בטרם הגשת תביעה זו הגישו המבקשים, בגין הנזקים שנגרמו להם באירוע, תביעה בהתאם לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 (להלן: חוק מס רכוש). תביעה זו נדחתה, וערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא (להלן: ההליך לפי חוק מס רכוש). 4 .ביום 30.4.09 הוגשה בקשה מטעם המשיבה לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות. התובעים לא הגישו תגובה לבקשה על אף שתי ארכות שניתנו להם, ולפיכך ניתן על ידי פסק דין, המורה על דחיית התביעה נגד המשיבה, ומחייב את התובעים לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ (להלן: פסק הדין). הבקשה וטענות הצדדים 5 .בבקשה טען המבקש, כי התגובה לבקשה לסילוק התביעה על הסף הוכנה מבעוד מועד אך הגשתה התעכבה לצורך קבלת תצהיר המבקש, אשר נפל למשכב, ולא ניתן היה להחתים אותו על התצהיר לפני חלוף המועד להגשת התגובה. לבקשה לביטול פסק הדין צירף המבקש את תגובתו לבקשת המדינה לסילוק התביעה על הסף. 6 .המשיבה התנגדה לביטול פסק הדין. לטענתה, המבקש לא נתן הסבר מניח את הדעת באשר למחדליו. לבקשה לא צורף תצהיר לאימות מרבית העובדות הנטענות בה, ומכאן שהבקשה נעדרת תשתית ראייתית לתמיכה בעובדות המפורטות בה. המדינה טענה עוד, כי אין טעם בביטול פסק הדין מקום שעל פניו דין התביעה להידחות מחמת התיישנות. דיון והכרעה 7 .ביטול פסק דין שניתן כדין בהעדר נתון לשיקול דעת בית המשפט, והוא מותנה בקיום שני תנאים מצטברים; הראשון- המבקש חייב להצביע על סיבה אשר גרמה למחדל שבעטיו ניתן פסק דין בהעדר; השני, על המבקש להראות, כי יש לו סיכוי לזכות בתביעתו. לשאלה השנייה חשיבות רבה בהשוואה לשאלה הראשונה. ככל שסיכויי התביעה טובים יותר, כך ייתן בית המשפט משקל פחות לסיבת אי ההתייצבות. 8 .בענייננו, המבקש נתן הסבר קלוש, אם כי מספיק, למחדל שגרם לו לא להגיש את תגובתו לבקשה לביטול פסק הדין. על כן, התנאי הראשון לביטול פסק הדין מתקיים. יתרה מכך, עיון בכתב התביעה מגלה, כי בפיו של התובע, לכאורה, טענות ממשיות נגד המדינה ועל פניו נראה, לכאורה, כי סיכויי התביעה, בהתעלם מטענת ההתיישנות, טובים הם. עולה, אם כן, כי שני התנאים לביטול פסק הדין, לכאורה, מתקיימים. 9. ברם, במקרה דנן הוגשה בקשה לדחיית התובענה על הסף והוגשה תגובה לבקשה (צורפה לבקשה לביטול פסק הדין), ועל כן רואה אני לנכון לדון בטענת ההתיישנות כבר בשלב זה. ברור הוא שאם אגיע למסקנה שאין בסיס לטענת ההתיישנות, אורה על ביטול פסק הדין. ואולם, אם אגיע למסקנה, כי הדין עם המדינה וכי דין התובענה להידחות מחמת התיישנות, לא יהיה טעם בביטול פסק הדין, שכן דין התביעה נחרץ להכשל. התיישנות התובענה טענות הצדדים 10 .בבקשה לדחיית התובענה על הסף טענה המדינה, כי חלה על התביעה תקופת התיישנות מקוצרת בת שנתיים, וזאת בהתאם להוראת סעיף 5א לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952 (להלן:"חוק הנזיקים האזרחיים). לטענתה, מאחר שהאירוע נושא התובענה אירע ביום 28.10.01 וכתב התביעה הוגש ביום 11.9.08, זמן רב לאחר שחלפו השנתיים, דין התביעה להידחות מחמת התיישנות. 11 .בתגובה לבקשה טען המבקש, כי דין טענת ההתיישנות להידחות, וזאת מהנימוקים הבאים: ראשית, אין תחולה במקרה דנן לחוק הנזיקים האזרחיים, מאחר שהמשיבה טענה בהליך לפי חוק מס רכוש, כי טול כרם והמפעל נושא התובענה אינם באים בגדר "אזור" לפי הגדרת החוק, ובית משפט קיבל טענה זו. שנית, המשיבה הודתה בזכות התובעים לפיצויים, ולכן חל סעיף 9 לחוק ההתיישנות,תשי"ח- 1958 (להלן: חוק ההתיישנות), אשר לפיו מניין תקופת ההתיישנות מתחיל מחדש מיום ההודאה. שלישית, הואיל והתובעים היו מצויים בהליך של תביעה על פי חוק מס רכוש, הרי שפרק הזמן בו הליכי מס רכוש היו תלויים ועומדים, אינו בא במניין תקופת ההתיישנות, לפי סעיף 15 לחוק ההתיישנות. תחולת חוק הנזיקים האזרחיים 12 .סעיף 5א לחוק הנזיקים האזרחיים (הוסף בתיקון מס' 4 משנת 2002) (להלן: "החוק"), קובע כדלקמן : " תובענה נגד המדינה או נגד שלוח של המדינה בשל נזק שנגרם באזור כתוצאה ממעשה שנעשה על ידי צבא הגנה לישראל תידון בכפוף להוראות סעיף זה: (1) בסעיף זה- "אזור"- כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה; "צבא הגנה לישראל"- לרבות כוחות ביטחון אחרים של מדינת ישראל הפועלים באזור; (2)........ (3)א.לא ידון בית המשפט בתובענה שהוגשה לאחר שחלפו שנתיים מיום המעשה נושא התובענה, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי לא היתה בידי התובע אפשרות סבירה להגיש את תביעתו בתוך התקופה האמורה, להאריך את התקופה בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת; היה התובע קטין ביום המעשה, תקופת ההארכה כאמור לא תעלה על שלוש שנים". בעת שחוקק מס' תיקון 4 לחוק, כוונת המחוקק הייתה לתחום בשנתיים את התקופה אשר בגדרה ניתן יהיה להגיש תביעה בגין פעולות צה"ל באזור יהודה והשומרון וחבל עזה. המחוקק קבע בצורה מפורשת בסעיף 5 א (3) לחוק תקופת התיישנות מקוצרת של שנתיים ימים בלבד, ובכך סטה מתקופת ההתיישנות שנקבעה בחוק ההתיישנות. באשר לאירועים שקרו לפני כניסתו לתוקף של התיקון, קרי לפני יום 1.8.2002, נקבע בחוק הנזיקין האזרחיים, כי ביחס לאירועים אלו תימנה תקופת ההתיישנות בת השנתיים מיום 1.8.2002, ובלבד שבכל מקרה לא תעלה תקופה זו על תקופת ההתיישנות המקורית ביום המעשה. 13 .לענייננו, טען המבקש כי אין תחולה לחוק הנזיקים האזרחיים מאחר שהמפעל לא נמצא ב"אזור" כהגדרת מונח זה בחוק. לטענתו, במסגרת ההליכים על פי חוק מס רכוש טענה המדינה שהמפעל אינו נמצא באיזור, ובית המשפט קיבל טת הטענה. על כן, כך נטען, מנועה המדינה מלטעון היום טענה הפוכה מזו שנטענה על ידה במסגרת ההליך על פי חוק מס רכוש. 14 .אין בידי לקבל טענה זו. מעיון בהגדרת הביטוי "אזור" בהוראות החוק השונים עולה, כי הגדרת "אזור" בחוק מס רכוש שונה בתכלית מהגדרת "אזור" בחוק הנזיקים האזרחיים. חוק מס רכוש הגדיר את המונח "אזור" כדלקמן: "אזור- יהודה והשומרון, חבל עזה או אזור אחר המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל". לעומת זאת, המונח "אזור" הוגדר בחוק הנזיקים האזרחיים כדלקמן: "יהודה והשומרון וחבל עזה" ללא תוספת המילים "המוחזק על ידי צבא הגנה לישראל". אין בחוק הנזיקין האזרחיים, להבדיל מחוק מס רכוש, אבחנה בין שטחים המוחזקים על ידי הצבא לבין שטחים שאינם מוחזקים על ידי הצבא. המחוקק קבע תקופת התיישנות מקוצרת לגבי כל תביעה בגין כל נזק שנגרם באזור, בין אם אותו אזור מוחזק בידי הצבא ובין אם לאו. הטעם שעמד בבסיסי חקיקת סעיף 5א לחוק הנזיקים האזרחיים הוא העובדה שרוב התביעות בגין נזקים שנגרמו על ידי הצבא התייחסו לאירועים שהתרחשו בשטחים שאינם מוחזקים על ידי הצבא, ולכן נתקלו רשויות המדינה בקושי לחקור אירועים אלו ולברר את חבותן. על כן, ביקש המחוקק לתחום את תקופת ההתיישנות בשנתיים, כדי לאפשר למדינה לחקור את האירוע ולברר את חבותה בזמן אמת. 15 .לעומת זאת, חוק מס רכוש בא לפצות את הנפגע בגין נזקי מלחמה באזורים המוחזקים על ידי הצבא, בין אם מדובר בשטח שנמצא ביהודה והשומרון וחבל עזה ובין אם מדובר בשטח אחר. הרעיון הוא שכאשר מדובר בנזק מלחמה שהתרחש בשטח אשר מוחזק על ידי הצבא, רואה את המדינה מחובתה לפצות את הנפגע. בכך ביקש המחוקק להשוות בין נפגעי מלחמה תושבי המדינה ובין נפגעים אשר נמצאים באזורים שהם בשליטת הצבא. 16. מכל האמור עולה, כי אין לתת פרשנות אחידה למונח "אזור" בחוק מס רכוש ובחוק הנזיקים האזרחיים מקום שהגדרת אותו מונח, מבחינה לשונית, שונה היא, ומקום שתכלית כל אחד משני החוקים שונה באופן מהותי. 17 .המפעל נושא התובענה הינו מפעל הנמצא כולו בשטח A, אשר מלוא הסמכויות בו הועברו לידי הרשות הפלשתינאית מאז 1995 . מכאן, אין המדובר במפעל הנמצא בשטח שמוחזק בידי הצבא בהתאם לסיפא של ההגדרה של "אזור" בחוק מס רכוש. מנגד, אותו מפעל נמצא "באזור" כמשמעות מונח זה בחוק הנזיקים האזרחיים, ועל כן חלה לגביו תקופת התיישנות מקוצרת. על כן, בצדק טענה המדינה, כי הגדרת המונח "אזור" בחוק מס רכוש שונה מהגדרת אותו מונח בחוק הנזיקים האזרחיים, ואין לראות בטענותיה בשני ההליכים כטענות סותרות. 18 .כאמור, האירוע נושא התובענה אירע ביום 28.10.01, כתב התביעה הוגש לבית המשפט ביום 11.9.08, דהיינו כארבע שנים לאחר תום מניין תקופת ההתיישנות, ולפיכך ממועד היווצרות עילת התביעה ועד הגשת התובענה חלפה תקופת ההתיישנות. 19 .מאחר שהגעתי למסקנה שעל המקרה דנן חלה הוראת סעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים, וכי חלפה תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף זה, יש מקום לדון ביתר טענות התובעים שעניינן הודאת המדינה בזכותם והפסקת מרוץ ההתיישנות בשל ההליכים שהתנהלו על פי חוק מס רכוש. הודאה מטעם המדינה, האומנם? 20 .סעיף 9 לחוק ההתיישנות קובע: "הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה ; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה". כאמור, המבקש טען, כי מרוץ ההתיישנות הופסק והחל מחדש עקב הודאת המדינה בזכות המבקשים לפיצויים בגין האירוע נושא התובענה. לתמיכה בטענתו הפנה המבקש למסמכים שהוגשו על ידי המדינה לבית המשפט במסגרת ההליך על פי חוק מס רכוש, מבלי להפנות למסמך ספציפי . 21. הפכתי והפכתי בתגובת התובעים ובנספחיה, ועיינתי שוב ושוב במסמכים שהוגשו על ידי המדינה במסגרת ההליך על פי חוק מס רכוש, ולא מצאתי בשום מקום הודאה, בין במפורש ובין במשתמע, בזכותו של המבקש לפיצויים. אין זה ראוי שבעל דין מגיש תגובה המבוססת על מסמכים, מצרף כביכול מסמכים רבים התומכים בטענתו, מבלי להפנות את בית המשפט למסמך הספציפי עליו הוא מבקש להסתמך . העלאת הטענה באופן סתמי אילצה את בימ"ש לנבור בחומר הרב שצורף לבקשה שמא ניתן להתחקות אחר כוונתו של המבקש לעניין המסמך המכיל כביכול הודאה מטעם המדינה. כאמור, לא מצאתי באף מסמך מהמסמכים שביקש התובע להסתמך עליהם ושכביכול כוללים הודאה מטעם המדינה, הודאה בזכותו של התובע לפיצויים. 22 .יתרה מכך, המבקש לא פירט בתגובתו מתי נמסרה אותה הודאה שמייחס למדינה. כזכור, בהתאם לחוק ההתיישנות, מרוץ ההתיישנות מתחיל מחדש מיום ההודאה. המבקש לא הראה מתי ניתנה אותה הודאה, ואם תקופת ההתיישנות חלפה ממועד אותה הודאה שמיוחסת למדינה. 23 .המבקש טען, כי המדינה הודתה בזכותו לפיצויים מעצם הכרתה באירוע. לטענתו, ביום האירוע אישרו נציגי הצבא לנציגי מס רכוש את עצם אירוע המקרה, וביום 5.11.01 הוציא מס רכוש הזמנת עבודה לשמאי מטעמו לאמוד את נזקי המבקשים למפעל ולמקרקעין. אין ממש בטענה זו. לטעמי, מסמכותם ואף מחובתם של שלטונות מס רכוש הייתה לבחון את שאלת הנזק לצד בחינת החבות. מס רכוש הוציא שמאי מטעמו, כדי שבמידה ותיקבע אחריותו לנזקי המבקשים, תעמוד בפניו חוות דעת שמאית לעניין שיעור הנזק. אין משמעות הדבר היא שהמדינה מודה באחריותה לפצות את המבקשים בגין נזקיהם. הפסקת מירוץ ההתיישנות מכוח סעיף 15 לחוק ההתיישנות 24. אין בידי לקבל את טענת התובעים, כי דאין למנות במניין ההתיישנות את פרק הזמן בו התנהל ההליך על פי חוק מס רכוש. עילות התביעה בשתי התובענות שונות בתכלית. התביעה עפ"י חוק מס רכוש הינה תביעה נפרדת ובלתי קשורה לתביעה נושא התיק בו אנו עסקינן. שתי התביעות שונות מבחינת האחריות, ראשי הנזק ושיעורם וההליכים שעל הנפגע לנקוט בהם על מנת לממש כל אחת משתי התביעות. להלן אפרט את דברי. 25 .בעוד שאחריות המדינה לפי חוק מס רכוש היא אחריות מוחלטת למי שנכנס לגדרו של החוק, אחריותה של המדינה על פי פקודת הנזיקין מבוססת על אשם, דהיינו יהיה על התובעים להוכיח, כי הנזקים נגרמו עקב התרשלות מצד המדינה. אין גם חפיפה בין ראשי הנזק לפי חוק מס רכוש לבין ראשי הנזק על פי פקודת הנזיקין. בסעיף 35 לחוק מס רכוש הוגדר המונח "נזק" באופן שונה בתכלית מהגדרת "נזק" בפקודת הנזיקין. זאת ועוד, בחוק מס רכוש הוסמך השר לקבוע כללים לעניין שיעור הנזק בר הפיצוי. שונה המצב בתביעות המוגשות על פי פקודת הנזיקין בהן אין כל הגבלה על שיעור הפיצויים. זאת ועוד, הליכי הגשת התובענות וקבלת הפיצוי בשני ההליכים שונים לגמרי. בהתאם לחוק מס רכוש, מוטלת על התובע החובה להגיש את תביעתו לשלטונות מס רכוש ואם התביעה נדחית קמה לו הזכות להגיש ערר ולאחר מכן רשאי הוא להגיש ערעור בשאלות חוק ומשפט בלבד לבית המשפט המחוזי. ההליך לפי פקודת הנזיקין הוא אחר. אין חובה להגיש תובענה ודרישה מוקדמת למדינה, וההליך מתנהל בצורה אחרת מההליך המתנהל לפי חוק מס רכוש. העובדה שעמדו בפני התובע שתי דרכים חלופיות להגשת התובענה נגד המדינה, אינה יוצרת חפיפה וזהות בין עילות התביעה, מקום שעילות התביעה שונות במהותן ובדרכי מימושן. סוף דבר 26 .מאחר שדין התביעה להידחות מחמת התיישנות, אין טעם בביטול פסק הדין הדוחה את התובענה, ועל כן אני מורה על דחיית הבקשה. המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו מועד ועד התשלום המלא בפועל. מס רכוש - נזקי מלחמהמיסיםהתיישנות