1. העבירות המיוחסות לנאשמים בכתב האישום הן, כי בתקופה שבין אוקטובר 1998 לינואר 2002, ובמיוחד בתאריכים 27.10.98, 28.10.98, 15.12.98, 28.12.98, 1.2.99, 16.9.99 ו- 9.11.99, בהיות הנאשמת מס' 1, שהינה מועצה מקומית בעלת אתר המשמש כתחנת מעבר לשינוע פסולת לשם סילוקה לאתר אחר לסילוק פסולת. האתר מבוסס על שתי רמפות, שהאחת מיועדת לפסולת גושית והשניה לפסולת פסדים ומחזיקתו, (להלן: "האתר"), ובהיות הנאשם מס' 2, בתקופות האמורות, יו"ר הנאשמת מס' 1, האחראי על פי דין לסילוק הפסולת שבתחומי הנאשמת מס' 1, ובהיות הנאשם מס' 3 מנהל מחלקת התברואה ואחראי על נושא התברואה ופינוי הפסולת בתחום השיפוט של הנאשמת מס' 1, ניהלו הנאשמים את האתר בצורה לא מסודרת לסילוק פסולת גושית, בכך שנמנעו הנאשמים, מלנקוט אמצעים, שהיו מחויבים לנקוט כמפעילי האתר לסילוק פסולת, אמצעים שהיו דרושים לפי התקנות על מנת למנוע זיהום אויר וריח בלתי סבירים, בעירה של פסולת באתר, ולכיבוי בעירה של פוסלת באתר. כן נאמר בכתב האישום, כי הנאשמים נמנעו מלנקוט באמצעים הבאים: * להתקין גידור באתר למניעת כניסה או יציאה של אנשים והכנסה או הוצאה של פסולת שלא דרך שער הכניסה. * להחזיק באתר חומר הדרוש לכיסוי יום יומי מהודק של כל פסולת באתר, באמצעות חומר כיסוי בשכבה שעוביה לא יפחת מ-15 ס"מ. * להחזיק באתר חומר כיסוי בכמות שתספיק לתקופת עבודה של שבועיים לפחות, ולהפסקת בעירה באירעה באתר. * להחזיק באתר ציוד מכני מתאים וזמין לסילוק פסולת וכיבוי בעירה באתר. * להתקין שלטים במספר סביר באתר וסביבתו, שעליהם כתוב באופן ברור לעין "אסור להבעיר אש, העבריין יענש...". כתוצאה ממעשיהם וממחדליהם, גרמו הנאשמים להשלכת פסולת ביתית וגושית, מגוונת באתר, גרמו לבעירת פסולת גושית וביתית, פסדים, צמיגים וגזם. כתוצאה מהבעירה גרמו לפליטת עשן, גזים, אדים ואבק לעבר ישובי הסביבה והכביש הראשי וגרמו לזיהום אוויר בלתי סביר הגורם לריח בלתי סביר העשוי להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום. בכך, נאמר בכתב האישום, ביצעו הנאשמים את העבירות דלקמן: 1) אי מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים, עבירות על סעיף 4 יחד עם סעיפים 11, 11 ב' ו-14 לחוק מניעת מפגעים, התשכ"א - 1961. 2) אי נקיטת אנצעים למניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת- עבירה על תקנות 3, 4, 5, 6, 7, 9 ו-12 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת) התש"ן - 1990. 3) איסור לכלוך והשלכת פסולת - עבירות על סעיפים 2, 13 ו-15 לחוק שמירת הנקיון התשמ"ד 1984. 2. תשובת הנאשמים לכתב האישום בהקראה שהתקיימה ביום 16.12.02, השיבו הנאשמים לעובדות כתב האישום. בתשובתם, הם אישרו, כי במועדים הרלוונטיים לכתב האישום כמפורט לעיל, שימשו בתפקידים כאמור בכתב האישום בהסתייגותו של נאשם מס' 2, שלפיה, החל את תפקידו כיו"ר הנאשמת 1 מינואר 1999, כך שהאישומים, שקדמו למועד זה והמיוחסים לו, לא בוצעו על ידו. ייאמר כבר כעת, שהמאשימה לא סתרה הסתייגות זו. אשר לעובדות, שעליהן מושתתים האישומים המיוחסים להם, הנאשמים כפרו. 3. לתימוכין בגירסאותיהם השונות, הגישו הצדדים את הראיות באחת: א. ראיות התביעה 1) נשמעה עדותו של ד"ר תומא עבוד, עת/1. במהלך עדותו הוגשו המסמכים: ת/1 ו-ת/2. 2) נשמעה עדותו של מר אייל מילס, עת/2. במהלך עדותו הוגשו המסמכים הבאים: * סט של 4 תמונות מיום 28.10.98, סומנו ת/3. * מסמך שמהווה סיכום פגישה מיום 15.12.98, סומן ת/4. * סט של 4 תמונות מיום 15.12.98, סומנו ת/5 * סט של 5 תמונות מיום 28.12.98, סומנו ת/6. * דו"ח סיור ותמונה מיום 1.2.99, סומנו ת/7. * הוגשה הודעתו של מר אחמד חוסיין, נאשם מס' 3, שגבה העד ביום 5.10.99, סומנה ת/8. * דו"ח סיור ו-4 תמונות מיום 9.11.99, סומנו ת/9. * הוגשה הודעתו של מר רבאח אסדי, נאשם מס' 2 מיום 16.11.99, אותה גבה העד, סומנה ת/10. 3) הוגשה בהסכמה הודעתו של הפקח צור אבלס, סומנה ת/11, וכן מכתב ששלח לאייל מילס ביום 22.9.99 אליו צורפו שני תצלומים, סומנו ת/12. ב. ראיות ההגנה. 1) נשמעה עדותו של מר אסדי רבאח, נאשם מס' 2. 2) נשמעה עדותו של מר חוסין אחמד, נאשם מס' 3. במהלך עדותו הוגשו 5 דפי יומן החל מיום 1.10.98 וכלה ביום 27.12.99, בכפוף להגשת היומן המקורי, סומנו נ/1. היומן המקורי הוגש לביהמ"ש במסגרת הסיכומים להכרעת הדין שהגיש ב"כ הנאשמים. כן הוגשו 4 תמונות שצולמו לפי הטענה ביום 15.11.99, סומנו נ/2, וכן תמונה שצולמה לפי הטענה ביום 11.12.99, סומנה נ/3. 4. הבסיס הסטטוטורי הנוגע לעבירות, נשוא כתב האישום. א. חוק למניעת מפגעים, תשכ"א - 1961 מניעת זיהום אויר - בסעיף 4 לחוק נקבע לאמור: 4. (א) לא יגרום אדם לזיהום חזק או בלתי-סביר של האויר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת-מקום או לעוברים ושבים. (ב) זיהום אויר, לענין סעיף זה - זיהום על ידי עשן, גזים, אדים, אבק וכיוצא בזה. עונשין (תיקון התשנ"ז) - בסעיף 11 לחוק נקבע לאמור: 11. (א) העובר על הוראות אלה, דינו - מאסר ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור: (1) סעיפים 2, 3 או 4 לחוק זה; (2) ...... (3) תקנות שהתקין השר הקובעות מהם רעש, ריח או זיהום אויר חזקים או בלתי סבירים, או תקנות הקובעות את הצעדים שיש לנקוט כדי למנוע הפרת הוראות סעיפים 2, 3 או 4 לחוק זה..." אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון התשנ"ז) - בסעיף 11ג לחוק נקבע לאמור: 11ג. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 11 על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. (ב) נעברה עבירה לפי סעיף 11 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. (ההדגשה שלי מ.א.) גרם מעשה - בסעיף 14 לחוק נקבע לאמור: 14. כל מקום בחוק שמדובר בו על גרימת מעשה פלוני, רואים אדם כאילו גרם לאותו מעשה גם אם הוא נעשה במקום הנתון לשליטתו או לפיקוחו, או על ידי מי שנתון לשליטתו או לפיקוחו, והוא לא נקט כל האמצעים הסבירים למניעתו; הטוען כי נקט אמצעים כאמור - עליו הראיה. (ההדגשה שלי מ.א.) ב. תקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש"ן - 1990. נקיטת אמצעים - בתקנה 3 (א) לתקנות נקבע לאמור: 3. (א) מפעיל אתר לסילוק פסולת יתחזק את האתר ויפעילו באופן שימנע זיהום אויר וריח בלתי סבירים מהאתר וינקוט אמצעים הדרושים לפי תקנות אלה, למניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים. איסור הבערת פסולת - בתקנה 3 (א) לתקנות נקבע לאמור: 4. מפעיל לא יבעיר פסולת באתר, ולא יתיר לאחר להבעיר כאמור, וינקוט כל אמצעי סביר ויעיל למניעת בעירה של פסולת באתר. כיבוי בעירה - בתקנה 5 לתקנות נקבע לאמור: 5. אירעה בעירה בפסולת באתר לסילוק פסולת, ינקוט המפעיל מיד אמצעים יעילים ומתאימים לכיבויה. כיסוי הפסולת בחומר כיסוי - בתקנה 6 לתקנות נקבע לאמור: 6. (א) מפעיל ינקוט כל אמצעים הדרושים לכיסוי יומיומי מהודק של כל הפסולת באתר באמצעות חומר כיסוי בשכבה שעוביה לא יפחת מ-15 סנטימטרים. (ב) המפעיל יחזיק ברשותו בכל עת חומר כיסוי בכמות מספקת (1) לכיסוי יומיומי שוטף של הפסולת, בכמות שתספיק לתקופת עבודה של שבועיים לפחות באתר; (2) לצורך הפסקת בעירה שאירעה באתר. ציוד מכני - בתקנה 7 לתקנות נקבע לאמור: 7. לצורך הפעלה תקינה של אתר לסילוק פסולת וכיבוי בעירה בו יהיה למפעיל ציוד מכני מתאים וזמין בכל עת, בין ברשותו ובין ברשות אחר, על פי הוראתו. אופן השלכת פסולת באתר לסילוק פסולת - בתקנה 8 לתקנות נקבע לאמור: 8. (א) מפעיל יקבע את שעות העבודה וסדרי העבודה באתר לסילוק פסולת ויודיע על כך לכל המשתמשים באתר. (ב) לא ישליך אדם פסולת ולא ירשה מפעיל לאחר להשליך פסולת בתחום אתר לסילוק פסולת, אלא במקום שנקבע לכך ובשעות העבודה באתר. שער כניסה, גידור ושילוט- בתקנה 9 לתקנות נקבע לאמור: 9. (א) מפעיל יתקין - (1) שער בכניסה לאתר, ויסדיר את פתיחת השער מידי יום עם תחילת שעות העבודה באתר ואת נעילתו בסיום כל יום עבודה; (2) גדר לאתר, למניעת כניסה או יציאה של אנשים, והכנסה והוצאה של פסולת שלא דרך שער הכניסה; (3) שלט במקום בולט לעין ליד שער הכניסה, שבו יפורטו באופן ברור וקריא: שם האתר, שעות העבודה בו, שם מפעילו, מענו ומספר הטלפון שלו; (4) שלטים במספר סביר, באתר וסביבו, שעליהם כתוב באופן בולט לעין "אסור להבעיר אש - העבריין ייענש" (ב) מפעיל יחזיק את שער הכניסה, הגדר והשלטים כאמור, בכל עת במצב תקין ויתקן בכל ההקדם כל פגיעה, בלאי או נזק שנגרמו בהם. סייג - בתקנה 11 לתקנות נקבע לאמור: 11. הוראות תקנות 6, 7 ו-10 לא יחולו על אתר המשמש תחנת מעבר לשינוע פסולת לשם סילוקה באתר אחר לסילוק פסולת. עונשין - בתקנה 12 לתקנות נקבע לאמור: 12. העובר על הוראות תקנות אלה, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס. ג. חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד - 1984. איסור לכלוך והשלכת פסולת - בסעיף 2 לחוק נקבע לאמור: 2. לא ישליך אדם פסולת, פסולת בנין או גרוטות רכב ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, ולא ילכלך את רשות הרבים. עונשין (תיקונים: התשנ"ז, התש"ס) - בסעיף 13 לחוק נקבע לאמור: 13. (א) העושה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור: (1) משליך פסולת בניגוד להוראות סעיף 2 למעט השלכת פסולת כאמור בסעיף קטן (ב)(1);..... (5) מלכלך את רשות הרבים בניגוד להוראות סעיף 2 באופן שאינו מפורט בסעיף קטן (ב)(1), (2) ו-(3); (ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור: (1) (א) משליך פסולת גושית, פסולת בנין, גרוטאות, גרוטות רכב, פסדים או צמיגים בניגוד להוראות סעיף 2; .... (ו) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה...." שיעורי קנסות (תיקון התשנ"ז) 13א. על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן - חוק סדר הדין הפלילי), רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר לאיכות הסביבה, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה. התיישנות (תיקון התשנ"ז) - בסעיף 13ג לחוק נקבע לאמור: 13ג. על אף האמור בסעיף 225א(א) לחוק סדר הדין הפלילי, ניתן להגיש כתב אישום, להמציא הזמנה, או להמציא הודעת תשלום קנס כאמור באותו סעיף, בשל עבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, אם טרם חלפו שנתיים מיום ביצוע העבירה. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון התשנ"ז) - בסעיף 15 לחוק נקבע לאמור: 15. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 13 על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. (ב) נעברה עבירה לפי סעיף 13 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. ד. צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת נקיון), התש"ס-20001 בתוקף סמכותי לפי סעיף 221 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, וסעיף 13א לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 (להלן - החוק), בהסכמת השרה לאיכות הסביבה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור: קביעת עבירות קנס - בסעיף 2 לצו נקבע לאמור: 2. עבירה על הוראות סעיף 13 לחוק נקבעת בזה עבירת קנס. שיעור הקנס - בסעיף 3 לצו נקבע לאמור: 3. הקנס לעבירה כאמור בסעיף 2 הוא סכום בשקלים חדשים הנקוב בתוספת לצד פרטי העבירה. 5. דיון בראיות הצדדים, ממצאים ומסקנות מגוון האישומים המיוחסים לנאשמים, במועדים השונים ולפי דברי החקיקה השונים והמגוונים, כמפורט בכתב האישום וכמובא לעיל, מחייב התייחסות מפורטת, כפי שיובא להלן. דיון בעבירות לפי החוק למניעת מפגעים, תשכ"א - 1961 (להלן: "החוק") והתקנות שהותקנו על פיו (להלן: "התקנות"); א. עיקר העבירות לפי דברי החקיקה האמורים, מבוסס על מחדליהם של הנאשמים, מחד; אי מניעת זיהום אויר וריחות, בלתי סבירים, בניגוד להוראות החוק ומאידך; אי נקיטת אמצעים למניעת זיהום אויר וריחות, בלתי סבירים, בניגוד לתקנות, כמפורט בכתב האישום וכמובא לעיל. ב. כבר כעת יש להקדים ולומר, כי הצדק עם ב"כ הנאשמים באומרו כי לאור האמור בתקנה 11 לתקנות אין להחיל את הוראות תקנות 6 ו- 7 על הנאשמים מאחר ומדובר באתר המשמש תחנת מעבר לשינוע פסולת לשם סילוקה לאתר אחר לסילוק פסולת, לפיכך, הנני מזכה את הנאשמים מן העבירות המיוחסות להם לפי תקנות אלה. ג. לאחר שבחנתי את ראיות התביעה ולאור התימוכין שמצאתי להן בראיות ההגנה, הגעתי למסקנה שלפיה עמדה התביעה בנטל השכנוע ביחס לביצוען של העבירות לפי דברי החקיקה האמורים, הן ביחס לתאריכים, כמפורט בכתב האישום, והן ביחס לתאריכים אחדים נוספים, זאת מן הטעמים שיפורטו להלן. ד. להלן פירוט התאריכים והראיות; עיקר ראיות התביעה ביחס לרוב המועדים בהם בוצעו העבירות, מבוססות על עדותו של המפקח, מר אייל מילס ועל התמונות שצילם במקום, המדברות בעד עצמן. הנה כי כן, 1) לגבי תאריכים 27.10.98 - 28.10.98; מסר מר מילס בעדותו, בין השאר, את הדברים הבאים: "אני מפקח במשטרה הירוקה ממאי 1990. יש לי נסיון של 13 שנה בפיקוח ואכיפת חוקי איכות הסביבה. יש לי הכשרה בנושא חקירות, שפכים וחומרים מסוכנים..... מדובר ב-4 תמונות שאני צילמתי ביום 28.10.98 ברמפה בפסולת של דיר אל אסד, מסביב לרמפה שמיועדת כתחנה לשינוע פסולת, כלומר אחת ליום יש לפנות את המכולות בין אם הם מלאות ובין אם הם לא מלאות לאתר פסולת חוקי כדי למנוע הבערת פוסלת, הפצת ריחות, חרקים, בעלי חיים טורפים או צפרים שמעבירות מחלות". "מה שרואים בתמונות הוא שישנה פסולת מסביב לרמפה, מסביב למכולה, פסולת נמצאת בחלק הדרומי של הרמפה, איזור לא מגודר , בתמונה המסומנת 1 רואים ערימות פסולת שרופות, רואים שאין גדר בחלק הזה, רואים בה גם פסדים מסביב לרמפה. בתמונה 2 רואים פסולת שמושלכת על הקרקע ליד הרמפה. בתמונה 3 רואים פסדים ופסולת מפוזרת מסביב לרמפה ובשולי השטח. בתמונה מס' 4 רואים שוב פסדים על פני הקרקע". (ע' 13) (ההדגשות שלי מ.א.) להמחשת המצב שהיה, ראה תמונות שהוגשו וסומנו ת/3. 2) לגבי התאריך 15.12.98; לשאלת התובע ביחס לתמונות ולמסמך שנקרא סיכום פגישה מיום 15.12.98, השיב, מר מילס: "בפגישה שנערכה במועצת דיר אל אסד בנוכחות מנהל מחלקת תברואה מר אחמד חוסין (נאשם מס' 3)..... דובר והובהר מצב הרמפה על כך שפסולת ביתית פסדים וגרוטאות מפוזרים בשטח ומידי פעם נשרפת. הוזכר שטרקטור של המועצה יצא מהשטח אחרי ששפך פסולת במקום כאשר לא היתה במקום מכולה. אחמד חוסין התחייב לפנות את הפסולת תוך שבועיים מיום 15.12.98. התמונות שהוגשו לי הן תמונות שאני צילמתי ביום 15.12.98 ובארבעת התמונות רואים שמפוזרת פסולת מסביב לרמפה כולל פסדים, רואים שרידי פסולת שרופה ורואים שאין מכולה ליד הרמפה". (ע' 14) (ההדגשות שלי מ.א.) להמחשת המצב שהיה, ראה המסמך ת/4 וראה ארבעת התמונות, שהוגשו וסומנו ת/5. חיזוק למצב הדברים הלקוי המתמשך ניתן למצוא בעדותו של עד תביעה מס' 1 ד"ר תומא עבוד אשר ציין בעדותו, בין השאר, כדלקמן: "אני מרכז אגרואקולוגיה חקלאית במשרד לאיכות הסביבה מחוז צפון..... "הנאשמת 1 הגישה בקשה לסיוע להקמת רמפה אישרנו להם 50 אחוז מימון והרמפה הוקמה. המכתב שהוצג בפני הינו מיום 3.12.98, הייתי בשטח כדי לאשר ביצוע הרמפה ולהעביר את הכסף. במכתב כתוב שהרמפה לא מטופלת בכלל, פגרים ופסדים מושלכים סביב הרמפה ולא בתוך המכולה שאמורה לשמש לפינוי הפגרים והפסדים. השטח שהיה אמור להיות מגודר היתה מסביבו גדר הרוסה וכל השטח שהיה אמור להיות נקי היה ערימות של פגרים ופסדים. לכן החלטנו לא לאשר את העברת הכסף שהבטחנו". (ע' 12) 3) לגבי התאריך 28.12.98; תובע מציג בפני העד סט תמונות מיום 28.12.98, לשאלתו העד משיב: "אני צילמתי את 5 התמונות בתאריך 28.12.98, בתמונה 2 רואים עשן שמקורו בסביבות הרמפה. בתמונה 1 רואים פסולת שמתעופפת מחוץ לשטח הרמפה לכביש ראשי שמוביל לכיוון פלך. ניתן לראות שהעשן לכיוון מערב כלומר לכיוון הישובים תובל ופלך. בית הספר של דיר אל אסד היה הכי קרוב, היה במרחק של כ-200- 300 מטר". (ע' 14) (ההדגשות שלי מ.א.) להמחשת המצב, ראה דו"ח הסיור ו-5 התמונות המצורפות לו, שהוגשו סומנו ת/6. 4) לגבי התאריך 1.2.99; הוצגו בפני מר מילס דו"ח סיור ותמונה מיום 1.2.99 לשאלתו של התובע השיב, בין השאר, את הדברים הבאים: "זה דו"ח סיור שאני כתבתי ואני צילמתי את התמונה המצורפת לדו"ח. את הדו"ח הפנתי לד"ר תומא עבוד מהמשרד לאיכות הסביבה אחרי שדיווחתי לו טלפונית על כך שהרמפה לפסדים לא הושלמה כפי שנדרש, לא היה גידור מסביב למכולה. לא היה שער עם רשת כפי שהמועצה נדרשה". (ע' 14) להמחשת המצב, ראה דו"ח הסיור והתמונה שהוגשו וסומנו ת/7. 5) לגבי התאריך 16.9.99; בהסכמת ב"כ הנאשמים הוגשו; הודעתו של הפקח צור אבלס וכן מכתב בצירוף תמונות, שצור אבלס צילם ושלח לאייל מילס. הנה כי כן, בהודעה שהוגשה וסומנה ת/11, ציין מר אבלס, בין השאר, כדלקמן: "...ביום 16.9.99 בשעה 9:00, בדרכי לישובי משגב פלך ותובל, לרמפה השייכת למועצה המקומית דיר אל אסד, המזבלב/רמפה ממוקמת מדרום לכביש המוביל לפלך. בשטח הרמפה מסביבה ולאורך הדרך המובילה אליה, מהירידה מהכביש היתה וישנה פסולת פסדים, פסולת ביתית, גרוטאות מתכת... ופסולת מגוונת אחרת. רוב הפסולת היתה שרופה ועדיין ניתן לראות בתמונות שאותן אני מגיש שרידי שריפה" להמחשת הדברים, ראה המכתב והתמונות שהוגשו וסומנו ת/12. 6) לגבי התאריך 9.11.99; התובע הציג בפני מר מילס דו"ח סיור ו-4 תמונות מיום 9.11.99, לשאלתו השיב: "אני צילמתי את התמונות ואני ערכתי את דו"ח הסיור. בתמונות רואים פסדים מושלכים על הרמפה , רואים שרידי שריפה ורואים שהחלק הדרומי לא מגודר. פסולת עומדת על השוליים במורד לכיוון הואדי". (ע' 15) להמחשת המצב, ראה דו"ח הסיור והתמונה שהוגשו וסומנו ת/9. ה. כפי שצויין לעיל, לראיות התביעה נמצאו דברי חיזוק ותימוכין בעדויותיהם של הנאשמים 2 ו- 3. מן הנכון, איפוא, להביא דברים בשם אומרם; להלן הדברים מפיו של הנאשם מס' 2, מר רבאח אסדי; "נכנסתי לתפקידי כראש המועצה בדיר אל אסד ביום 15.12.98 ומאז אני ראש המועצה עד היום. כשנכנסתי לתפקיד העובדים היו בשביתה, היו ערימות אשפה ואני עשיתי מבצע נקיון עם כל התושבים, המועצה היתה בשביתה קרוב לחודשיים ימים. המצב היה מאוד קשה בגלל ערימות האשפה, עקב שביתות של רשויות ולכן התחלתי במבצע ניקיון שהשתתפו בו הרבה תושבים. ..... יש לנו קבלן שהוא מפנה מדי שבוע את המכולות ומעביר את האשפה להטמנה. כראש מועצה אני אחראי לתחזוקתה של הרמפה ולפינויה וזאת אני עושה באמצעות מחלקת התברואה והפקח שהם אחראיים על כל מה שקורה עם הרמפה...... במקרים מסויימים כשיש בעיות גם התושבים מתקשרים אלי". (ע' 17) (ההדגשות שלי מ.א.) בהשיבו לשאלות התובע בחקירה הנגדית השיב מר אסדי, בין השאר, את הדברים הבאים: "אני מכיר את התקנות המתייחסות לאתרי פסולת. זה מחייב ניקיון, פינוי, לא לפנות פסדים, לשים שילוט וגידור..." לשאלה: "האם זה נכון שעד 11.99 באתר הרמפה לא היה גידור, שילוט, לא היה שופל שיפנה פסולת" השיב: "... לגבי הגדר, לא היתה גדר ..... היו בולדרים, כוונתי לאבנים גדולות שאי אפשר להזיזן אלא בכלי כבד על מנת למנוע כניסת כלי רכב. היתה כניסה אחת ברוחב המאפשר כניסת כלי רכב, שאנו משאירים אותו פתוח כדי לאפשר לתושבים לפנות פסולת לאתר. זה המצב מבחינת הגידור עד היום". (ע' 18) (ההדגשות שלי מ.א.) לשאלה: "אני מציג לך את צילומים, ת/6, ת/7, ת/9 שהוגשו ע"י הפקח שלי לבית המשפט, אנחנו רואים בצילומים האלה הרבה פסולת המפוזרת על השטח והיא לא נמצאת בתוך המכולות. איך אתה מסביר את זה?" השיב: "נכון שהאתר בתאריכים האלה לא צריך להיות ככה. ברגע שאנו יודעים כי זה המצב ישר המחפרון עולה למעלה, מסדר על מנת לפנות מיד את האשפה, כלומר באותו יום או ביום השני מקסימום". (ע' 18) לשאלת המסוכנות של הפסולת שמשאירים אותה, אפילו יומיים, והיא לא מכוסה השיב: "אני בטוח שזה מסוכן אך אין זה המקום להטמנת האשפה אלא מקום מעבר לאשפה. אני לא צריך להטמין במקום הזה את האשפה. אי אפשר לכסות, צריך לפנות. אם אני לא יכול לפנות וזה נשאר לתקופה שהיא מסוכנת אז אני חייב לכסות, אבל אני לא משאיר אותה לתקופה ארוכה שצריך לכסות". (ע' 18) (ההדגשות שלי מ.א.) בהודעתו, ת/10, ציין מר אסדי כי שרפו לקבלן את המכולות. לשאלה: "איך כזה דבר קורה אם יש שומר באתר"? השיב: "כשהתחילו לשרוף את המכולות, זה היה כנראה אחרי שהעובד שלנו עזב, ולכן ביקשתי ממנו שישמור 7 ימים וכנראה המכולות שנשרפו הקבלן חייב אותנו בתיקונם ולכן במקום לתקן אותם העדפתי לשמור על הרמפה 7 ימים בשבוע כי הריח והעשן של השריפה הם מסוכנים. (ע' 19) (ההדגשה שלי מ.א.) "קרו מקרים לתקופות קצרות שהקבלן היה כועס אז הוא היה לוקח את המכולות לשבוע או שבועיים, אך מיד עשינו פינוי עם מישהו אחר". (ע' 19) (ההדגשה שלי מ.א.) להלן הדברים מפיו של הנאשם מס' מספר 3, מר חוסיין אחמד: "אני מנהל מחלקת תברואה, מזה 13 שנה. במסגרת תפקידי אני האחראי לפינויים של הפסולת מהרמפה". "לשאלה איך מתבצע פינוי הפסולת מהרמפה אני משיב שבממוצע 3 פעמים בשבוע ולפעמים, הינו אפילו 4 או 5 או 6 פעמים, היינו מפנים את הפסולת מהרמפה. יש קבלן שעובד אצלנו בפינוי המכולות ואנו מודיעים למשרד שלו לבוא עם הציוד שלו, עם המשאית והמנוף לפנות" "בזמן שאין שומר למעלה ברמפה, זאת אומרת לאחר שעות העבודה, אנו משאירים את הפתח לרמפה פתוח כדי שהתושבים יוכלו להביא את הפסולת למקום. יש אנשים שמפנים למעלה פסולת בניין ומעורבת..." (ע' 19) (ההדגשות שלי מ.א.) "הניקיון ברמפה מתבצע באמצעות עובד שלנו, עם מחפרון של המועצה. הוא מבקר, אפשר להגיד יומיים, שלושה ולפעמים קורה שיש לנו מחדלים". (ע' 20) (ההדגשות שלי מ.א.) "אני מנהל רישומים של פינויים ברמפה. אתה מציג לי רישומים משנים 98 ו- 99 ואני מאשר שאלו רישומים המצביעים על התאריכים בהם פונו המכולות והרמפה, כולל כל הפעולות שנעשות באתר. הרישומים הם בכתב ידי. הדפים האלה שהוצגו בפני כעת הם העתק מהיומן האישי שלי". לשאלה מה יש למר חוסיין להגיד ביחס לתאריכים 27.10.98, 28.10.98, 15.12.98 ו- 28.12.98 לגבי מצב הרמפה ופינוי הפסולת, השיב: "בתקופה הזו שלפי דעתי מתחילה בתחילת 10.98 עד תחילת 1.99, התקופה הזו כללה את תקופת הבחירות לרשות המועצה... היו לנו בעיות בתפקוד וגם כולל אותי כמנהל מחלקת התברואה שקיבלתי הנחיות מוועד העובדים שיש לנו עיצומים ושביתות.... באותה תקופה לא היה פינוי באופן סדיר אלא רק בתאריכים מסויימים והתאריכים הם: 4.11.98 פינוי שתי מכולות ע"י הקבלן, בתאריך 10.12.98 נעשה מבצע ניקיון ברמפה ע"י חסן מוסא ... הוא לא פינה את המכולות. הוא עשה ניקיון של פסולת בניין. ביום 11.12.98 לפי הרשום אצלי היה פינוי של מכולה ע"י הקבלן, ובתאריך 13.12.98". (ע' 20) (ההדגשות שלי מ.א.) "לגבי התאריך 16.9.99, בתקופה הזו.... היתה הפסקת פינוי מהאתר עקב מצב כלכלי ונכנסנו לשביתת פועלים. חזרנו לפינוי בתאריך 26.9.99. לפני הפינוי של יום 26.9.99 היה מבצע נקיון ביום 22.9.99. במבצע הזה פינינו את כל האתר לאתר הטמנה". בתאריך 9.11.99 שוב נקלענו כמעט לאותו מצב שהיה עקב הפסקת פינוי בתאריך 30.10.99 והפינוי חזר בתאריך 11.11.99". (ע' 20) (ההדגשות שלי מ.א.) 4 תמונות מתאריך 15.11.99 , שצולמו ע"י מר חוסיין, הוגשו וסומנו במאוגד נ/2. תמונה מיום 11.12.99 - סומנה נ/3. לשאלה בחקירה הנגדית: "אם הייתם עושים גדר ושער וסוגרים אותו לאחר שעות העבודה, אז אנשים לא יכולים לזרוק פסולת אלא בפיקוח שלכם בשעות העבודה, האם אתה מסכים איתי?" השיב: "אני בשום פנים ואופן לא יכול להסכים עם התובע, היות ואם אני סוגר את האתר למעלה והעבודה שלנו מתחילה בשעה 07:30 ומספיקה בשעה 16:00 ואם אני סוגר את האתר ואני הדרכתי את תושבי הכפר שאם הם יגשו לרמפה וימצאו שער סגור יהיו לי 1,200 מזבלות פירטיות סביב הכפר. אני דאגתי שיהיה רק מקום אחד למזבלה". (ע' 22) (ההדגשות שלי מ.א.) לשאלה: "מ- 12.98 לא היו גדרות ולא שער, האם זה נכון?" השיב: "אף פעם לא היה שער ולא יהיה. גדר תיל על הכביש יש מלפני שפתחנו את הרמפה ויש בולדורים. יש פתח של 6 מטר. ביתר הכיוונים אי אפשר להגיע לרמפה כי שי מדרון". (ע' 23) (ההדגשות שלי מ.א.) 6. סיכום ומסקנות א. לסיכום הדברים, הגעתי למסקנה, הן בהתבסס על ראיות התביעה, המהימנות עלי והמומחשות בצילומים שהוגשו, והן בחיזוקים ובתימוכין שמצאתי להן בראיות ההגנה, כי העבירות, ביחס לתאריכים, שפורטו לעיל, כמיוחס לנאשמים , שעניינן; 1) אי מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים, עבירות על סעיף 4 וסעיפים 11, 11ג' ו-14 לחוק מניעת מפגעים, התשכ"א - 1961. 2) אי נקיטת אמצעים למניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת- עבירה על תקנות 3, 4, 5, 9 ו-12 לתקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת) התש"ן - 1990. בוצעו על - ידי הנאשמים, ואולם ביחס לנאשם מס' 2, מר רבאח אסדי, שנבחר לתפקידו רק ביום 15.12.98, הנני מזכה אותו מביצוע העבירות שביצוען קדם לבחירתו. ב. הנאשמים הביאו ראיות לפיהן, במהלך התקופה הרלוונטית לכתב האישום, דאגו מדי פעם בפעם, כמפורט בעדותו של הנאשם מס' 3, כמצויין בדפי היומן שהוגשו וסומנו נ/1 וכפי שהמחיש נאשם 3 בתמונות נ/2 ו- נ/3, אך דא עקא, שלא היה די במה שנעשה כדי למלא אחר הוראות החוק והתקנות הנ"ל וקוק, שלאור הוראת סעיף 11ג (ב) לחוק משנעברה עבירה לפי סעיף 11 לחוק על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, "חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו". הנאשמים 2 ו- 3 לא סתרו את החזקה. ככלות הכל, גם באותם תאריכים, שלפי הטענה היתה שביתה של עובדי המועצה, לא נבצר מהנאשמים למלא את חובותיהם, כיוון שפינוי הפסולת והמפגעים היה מתבצע, ממילא, על-ידי קבלן חיצוני, שהיה נותן את שירותיו לנאשמים ללא קשר עם השביתה, לא כל שכן בימים כתיקונם, שגם בהם לא עמדו הנאשמים בחובות המוטלות עליהם בחוק ובתקנות. ג. לאור כל האמור, שוכנעתי מעל לכל ספק סביר שהנאשמים ביצעו את העבירות המפורטות בס"ק א', לעיל, לפיכך; 1) הנני מרשיע את הנאשמים 1 ו- 3 בעבירות המיוחסות להם; 2) אשר לנאשם מס' 2, הנני מרשיע אותו בעבירות אשר בוצעו בתאריכים החל מיום 1.2.99. לא למותר לציין כי העבירות שבוצעו ביום 28.12.98, בוצעו כאשר הנאשם 2 היה כבר בתפקיד, אך אין להתעלם מכך שנאשם זה נבחר לתפקידו רק ביום 15.12.98היינו; 13 ימים לאחר בחירתו, לא יהא זה נכון ולא יהא זה ראוי למצות עמו את הדין, כה מהר ביחס למצב עניינים, שנמשך תקופה ארוכה לפני הבחרו. היה הגיוני יותר אם קודמו, שהיה אחראי למצב העגום בו מצא נאשם זה את עצמו שלא בטובתו, היה מובא לדין. 7. העבירות לפי החוק שמירת הנקיון, התשמ"ד - 1984; א. למרות שעובדתית העבירות המיוחסות לנאשמים לפי חוק זה בוצעו, כעולה מן הראיות שפורטו לעיל, הרי שלא היה על המאשימה להגיש בגינן כתב אישום מחמת התיישנות העבירות, ובמה דברים אמורים; בסעיף 2 לצו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס - שמירת נקיון), התש"ס-2000, שהובא לעיל, נקבע כי: "עבירה על הוראות סעיף 13 לחוק נקבעת בזה עבירת קנס". בסעיף 13ג לחוק נקבע לאמור: "על אף האמור בסעיף 225א(א) לחוק סדר הדין הפלילי, ניתן להגיש כתב אישום, להמציא הזמנה, או להמציא הודעת תשלום קנס כאמור באותו סעיף, בשל עבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, אם טרם חלפו שנתיים מיום ביצוע העבירה. כתב האישום הוגש ביום 14.5.02, היינו; לאחר שחלפו יותר משנתיים ימים מיום ביצוע העבירות המיוחסות לנאשמים לפי סעיף 13 לחוק זה ד. לאור האמור, לא נותר לי אלא לזכות את הנאשמים מביצוע העבירות לפי סעיף 13 לחוק זה. זיהום אוויר