##שימוש בקנאביס רפואי:## מתן רישיון לשימוש בקנביס רפואי לנזקקים לכך בהיקף רחב מבעבר, ובמקביל לכך מתן רישיון ייצור וניפוק קנביס לגורמים פרטיים רבים מחייבים התמודדות עם החשש מ"זליגתו" של הסם לשימוש שאינו רפואי. בשל כך נדרשים המשיבים לזהירות רבה במתן רישיונות לעיסוק בתחום. חוזר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, שכותרתו "גידול בתנאים נאותים של קנבוס רפואי – הנחיות, דרישות איכות ואמות מידה נדרשות", משקף את התיקון האמור לפקודת הסמים בקובעו כי העוסקים בקנבוס, נדרשים לקבל רישיון מהמשיבים, וכי "הרישיונות יינתנו ע"י היק"ר, בין השאר לאחר בחינת המלצות משטרת ישראל בכל הנוגע לדרישות זהות אשר תהיה רשאית לבחון לגבי כל מבקש רישיון... קיומו של מידע הפוסל את אפשרות מתן הרישיון ובכלל זה מידע על הרשעות בפלילים" (סעיף 4.4). ##רישיון עיסוק בקנאביס רפואי:## על פי פקודת הסמים המסוכנים גידול קנביס, עיבודו, מכירתו, החזקתו והשימוש בו, וכן כל עיסוק אחר בו אסורים, והם עולים כדי עבירה פלילית, זולת אם מנכ"ל משרד הבריאות או מי שהוסמך על ידו התיר זאת ברישיון על פי סעיפים 6 או 7 לפקודה. שיקול הדעת במתן רישיון כאמור הותווה בפקודת הסמים המסוכנים ובתקנות שהותקנו על פיה כלהלן: סעיף 25ב(א) לפקודה קובע: "רישיון לעיסוק בקנבוס יינתן לפי שיקול דעתו של המנהל, ויותנה בתנאי אבטחה ומיגון לשם שמירה על שלום הציבור וביטחונו". תקנה 6(א) לתקנות הסמים המסוכנים, תש"ם-1979, קובעת: "המנהל רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת רישיון כאמור בתקנה 5, עם או בלי הגבלות או תנאים, או לסרב לתיתו". סעיף 25ג לפקודה קובע: "(א) המנהל יפנה למשטרת ישראל לעניין המלצתה לרישיון לעיסוק בקנביס; לא יינתן רישיון לעיסוק בקנביס אלא לאחר שהקצין המוסמך מסר למנהל המלצה כאמור בסעיף קטן (ב)... (ב) המלצת הקצין המוסמך כאמור בסעיף קטן (א) תהיה לעניין אי מניעה לתת רישיון למבקש מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות בשל עברו הפלילי או בשל טעמים הנוגעים למהימנותו, ואם מבקש הרישיון הוא תאגיד – גם לאחר בחינת בעלי העניין בתאגיד...". ##להלן פסק דין בנושא עתירה מנהלית קנאביס:## הוגשהעתירה מנהלית שעניינה בדחיית בקשתה של עותרת לקבלת רישיון לגידול קנביס רפואי. בית המשפט ציין בפסיקתו כי החלטה בדבר פסילת העותרים מקבלת רישיון לעיסוק בקנביס רפואי פוגעת פגיעה ממשית בחופש הקניין ובחופש העיסוק שלהם. קבלת החלטה כאמור על בסיס מידע משטרתי שפרטיו נותרים חסויים מפני העותרים מכבידה על יכולתם להתמודד עם האמור בו, ומשכך פוגעת פגיעה ממשית בזכות הטיעון שלהם. בבג"ץ 10271/02 פריד נ' משטרת ישראל, פ"ד סב(1),106, נפסק בעניין זה: "זכות העיון קשורה קשר אמיץ לזכות הטיעון ולנוכח חשיבותה למיצוי הזכויות הדיוניות האחרות של הפרט, ההקפדה על קיומה מתחייבת מכללי ההגינות הבסיסיים הנוהגים ביחסים שבין אדם לרשות". עם זאת, זכות העיון אינה מוחלטת, ולעיתים נדרש לאזן בינה לבין אינטרסים אחרים. בעניין זה נקבע בעניין פריד כלהלן: "זכותו של הפרט לקבל מידע הנוגע לו והמצוי בידה של הרשות אינה זכות מוחלטת. היא עלולה להתנגש בזכויותיהם של פרטים אחרים ובאינטרסים ציבוריים בעלי משקל. על כן, כאשר הרשות בוחנת את בקשתו של הפרט לעיון במידע, עליה לערוך איזון בין הזכויות והאינטרסים המתנגשים על מנת להגיע להחלטה סבירה וצודקת". קנאביסעתירה מנהלית