בפני בקשת הנאשמת לבטל כתב האישום לפי סעיף 239 א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב התשמ"ב- 1982] בטענת התיישנות. סעיף 239 א' לחסד"פ קובע כי לא יוגש כתב אישום בנוגע לעבירה שבוצעה עפ"י פקודת התעבורה, ואשר לא גרמה לתאונת דרכים, אלא אם בתוך שנה מיום שבוצעה העבירה "הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה" "מטרתו של תנאי זה, כך נראה, היא שהחשוד לא יופתע על ידי קבלת דו"ח כעבור למעלה משנה מיום ביצוע העבירה. קיים חשש שבמקרה כזה לא ידע במה המדובר ויקשה עליו להתגונן. כדי שהדבר לא יקרה דורש התנאי שתשומת לבו של החשוד תוסב לכך שמיוחסת לו העבירה תוך שנה מיום שזו נעברה. הדבר יכול להיעשות אם על ידי כך שיוזמן לחקירה ואם על ידי כך שתימסר לו הודעה על ביצוע העבירה. גם במקרה כזה אין הכרח שתתקיים חקירה, אפילו לא של החשוד. די בכך שיודע לחשוד על העבירה המיוחסת לו". (דנ"פ 9263/99 מדינת ישראל נ' בקשי) "משהוזמן החשוד לחקירה, או נשלחה אליו הודעה על היותו חשוד בביצוע העבירה, רואים אותו כמי שהועמד מבעוד מועד על החשדתו בביצוע העבירה ובכך ניתנה לו הזדמנות להיערך לקראת הצורך להתגונן מפני האשמתו בביצועה. בכך מוסר החשש שהגשת כתב אישום נגדו, או הזמנתו למשפט, בחלוף תקופה יותר ארוכה משנה, תפתיע אותו ותפגע ביכולתו להתגונן...". ע"פ 6629/98 אורי הלר נ' מדינת ישראל, וכן ראה רע"פ 3018/06 יחזקאל שבת נ' מדינת ישראל. בענייננו העבירה (נהיגה בשכרות) בוצעה ביום 10/4/10 ובאותו מועד נמסר ביד לנאשמת הזמנה לדין. טוען ב"כ הנאשמת כי היות וממועד ביצוע העבירה ועד היום לא התקיימה ישיבת הקראה, הרי שיש למחוק את כתב האישום מחמת התיישנות על פי סעיף 239 א' לחסד"פ. יוסבר כי במקרה שבפני כתב האישום נמחק בעקבות פס"ד עוזרי (ת 11893/07) שקבע כי לא ניתן לאכוף עבירת שכרות מתחת ל- 400 מ"ג באמצעות מכשיר הינשוף, אולם הוגש מחדש, לאחר קבלת ערעורה של המדינה, שם קבע ביהמ"ש המחוזי בעפ"ת (ים) 25457-04-10 מיום 14/10/10 כי ניתן לאכוף עבירת שכרות מ- 290 מ"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף ומעלה. (רמת השכרות הנטענת כנגד הנאשמת הינה 295 מ"ג). אין בדעתי לקבל טענה זו שכן סעיף 239א' מורה במפורש כי ההתיישנות נעצרת עם משלוח ההודעה ולא עם קיום ישיבת ההקראה. גם אם נתעלם ממסירת ההודעה הראשונה, הרי שהזמנה לדין בצרוף כתב האישום החדש נשלחה לנאשמת בדואר רשום ונתקבלה אצלה ביום 20/1/11 (ראה אישור המסירה שצורף לבקשה), במועד זה טרם חלפה שנה מיום ביצוע העבירה, ועל כן גם אם נתעלם מההודעה הראשונה, הרי שגם במועד משלוח ההודעה השניה לא חלפה שנה. ואם רוצה ב"כ הנאשם ליתן משקל דווקא למועד הגשת כתב האישום בבית משפט, הרי שזה הוגש ביום 7/4/11, וגם במועד זה טרם חלפה שנה מיום ביצוע העבירה, כך שהטענה בסעיף 4 לבקשה כי לא הוגש כתב אישום למעלה משנה מיום ביצוע העבירה אינה נכונה. מכל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה. משפט תעבורהשכרותהתיישנות