בפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות ולחילופין, למתן ארכה להגשת כתב הגנה. טענות המבקשים ביום 07.08.05 הוגש כתב התביעה לתשלום שכר טרחת עו"ד המגיע לכאורה למשיב, עבור טיפולו בפרויקט בניין למגורים בו רכשו המבקשים דירת מגורים בהתאם לחוזה מיום 23.02.9. המשיב הינו עורך דין במקצועו. המבקשים התחייבו לשלם לו שכר טרחה בשיעור 1.5 אחוז מסך התמורה עבור עריכת החוזה וטיפולו בעניינם, וזאת בשני תשלומים. כעולה מכתב התביעה, חוזה רכישת הדירה נחתם ביום 23.02.95 קרי למעלה מ - 10 וחצי שנים בטרם הגשת התביעה, בעוד שרישום הבית המשותף הסתיים ביום 11.03.96 קרי למעלה מ - 9 וחצי שנים. מועדי התשלום אינם שנויים כלל במחלוקת. מהאמור עולה כי מדובר בתביעה כספית לתשלום חוב וכי מועד היווצרות החוב לכאורה כלפי המשיב הינו לכל המאוחר ביום ה-11.03.96, דהיינו לפני כ-9 וחצי שנים. חוק ההתיישנות תשי"ח 1958, קובע בסעיף 5 (1) כי תקופת ההתיישנות לתובענה שאינה במקרקעין הינה 7 שנים אשר תחילתה, ע"פ סעיף 6 לחוק הינה ביום שבו נולדה עילת התובענה, דהיינו ביום 11.03.96. תקנה 101 (א) (3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 קובעת, כי בית המשפט רשאי בכל עת לדחות את התובענה, בין היתר, מפאת כל נימוק אחר, שעל פיו הוא סבור, שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע. הלכה היא, כי טענת התיישנות הינה בגדר "נימוק אחר" המהווה עילה לדחיית תובענה על הסף. מהאמור עולה בברור כי מדובר בתובענה שהתיישנה ולפיכך יש לדחותה על הסף. מובן, כי בידי המבקשים טענות הגנה רבות כנגד המשיב אלא שלאור המפורט לעיל, לא כאן המקום לפרטן. בהקשר לטענת המשיב, כי שלח דרישת תשלום בשים 2000 ו- 2004 יצוין, כי עניין לנו במשיב, משפטן בהשכלתו ועורך דין במקצועו, אשר יודע מכיר ובקיא בדין הקיים ובהלכה הברורה, לפיה משלוח מכתבי דרישה אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות. עניין לנו בתביעה כספית אשר כפי העולה בבירור מכתב התביעה, מועד היווצרות החוב לכאורה כלפי המשיב הינו לכל המאוחר ביום 11.03.96, דהיינו, לפני כ-9 וחצי שנים, לפיכך דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות. טענות המשיב מסעיפים 14 ו- 15 לחוזה המכר של המבקשים, אשר מהווה נספח א' לכתב התביעה, עולה, כי המועד בו אמור להתבצע עיקר התשלום נשוא התובענה אינו לפני רישום הבית המשותף, אלא לפני רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין - לאמור רישום זכויות המבקשים בדירה שרכשו. רישום הזכויות על שם המבקשים טרם בוצע עד היום, עקב העדר שיתוף פעולה מצידם ובכלל זה, אי תשלום שכר טרחה אשר אמור להתבצע לפני הרישום ומכאן, שכל טענת ההתיישנות אינה רלוונטית כלל. המועד לעניין טענת ההתיישנות אינו רישום הבית המשותף, אלא מועד רישום הזכויות המבקשים בטאבו, היא הפעולה המסיימת את הטיפול, פעולה שכאמור כלל לא בוצעה נוכח מחדלי המבקשים. עסקינן במצב בו משרד עו"ד מסכים כי תשלום שכר טרחה מסוים ידחה עד לסיום הטיפול ורישום זכויות הלקוח בדירה שרכש בטאבו. אותו לקוח בוחר להפקיר את גורל רכושו, לא טורח לבצע את הרישום ולכשתמה סבלנות משרד עורך הדין ודורש הוא את שכרו גם אם טרם בוצע הרישום נוכח מחדלי הלקוח, עוד מוצא זה להסתתר תחת טענת התיישנות, המבוססת כולה, כאמור, על ציטוט נטול כל קשר ללשונם ולרוחם של דברים. ביום מן הימים יבקשו המבקשים את המשיב לפעול לרישום זכויותיהם. מטבע הדברים, יסרב המשיב לפעול מבלי שישולם שכרו. התיישנות, כידוע, הינה דיונית בלבד ואין בה כדי לבטל את הזכות גופה (סעיף 2 לחוק ההתיישנות). עסקינן בפעילות עורך דין לרישום זכויות, פעילות אשר פורשה בפסיקה לא פעם כפעילות נמשכת וכמכלול אחד עד לסיום ביצוע הרישום. דיון במקרה הנדון, המבקשים טוענים להתיישנות התביעה היות ומועד היווצרות החוב כלפי המשיב נוצר ביום 11.03.96, מועד רישום הבית המשותף לכל המאוחר, דהיינו לפני כתשע שני וחצי. המשיב טוען כי המועד לעניין טענת ההתיישנות הוא אינו רישום הבית המשותף , אלא מועד רישום זכויות המבקשים בלשכת הרישום המקרקעין, היא הפעולה המסיימת את הטיפול, פעולה שכאמור טרם בוצעה. משעסקינן בחוזה שכר טרחת עורך דין, עליו חלים דיני החוזים מקובל העיקרון כי המועד לגיבוש עילת התביעה לצורך התחלת מרוץ ההתיישנות בקשר להפרת חוזה הוא בדרך כלל מועד ההפרה הנטענת (ע"א 508/64 עבדאללה נ' אפוטרופוס על נכסי נפקדים פ"ד יט (4) 427). המשיב שלח מכתבי דרישה לתשלום החוב למבקשים , המבקשים לא הכחישו קבלת המכתבים מלבד הטענה כי "משלוח מכתבי דרישה אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות" (סעיף 11 לבקשה). סעיף 15 לחוזה הרכישה של המבקשים מסדיר את שכר טרחת המשיב בגין עריכת החוזה, רישום הבית כבית המשותף וטיפול ברישום הדירה על שם המבקשים. בסעיף 5 לבקשה טוענים המבקשים כי "מועדי התשלום אינם שנויים כלל במחלוקת". בהתאם להסכם שכה"ט, המחצית השניה של שכ"ט אמורה היתה להיות משולמת טרם הרישום בלשכת רישום המקרקעין (ס' 15ב' להסכם). עולה מטענות הצדדים, כי טרם ביצוע רישום זכויות הבעלות בלשכת רישום המקרקעין, משכך, טרם עברה תקופת ההתיישנות. הבקשה נדחית. כתב הגנה יוגש תוך 30 יום. המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות בקשה זו בסך 1,000 ש"ח בצירוף מע"מ. רישום בטאבוהתיישנות