בטענת ההתיישנות 1. בהחלטתי מיום 5/3/12, דחיתי את בקשת הנאשם לביטול כתב האישום המתוקן שהוגש בתיק זה, בשל טענות מקדמיות שונות. התיק נקבע להקראה ביום 7/5/12. בישיבת ההקראה כפר הנאשם באישומים המיוחסים לו, ולפיכך קבעתי את התיק להוכחות ביום 13/9/12. 2. בפתח ישיבת ההוכחות העלה ב"כ הנאשם טענה מקדמית נוספת, אשר לפיה - יש לסלק את כתב האישום בשל התיישנות העבירה. משהועלתה הטענה, הסכימו ב"כ הצדדים כי ההחלטה בשאלת ההתיישנות תינתן לאחר שב"כ המאשימה תגיש לתיק תגובה על הבקשה בצירוף מסמכים (שיוגשו רק לשם בחינת מועדי פעולות החקירה ולא לענין תוכנם), וכי ב"כ הנאשם יוכל להשיב בכתב על תגובת המאשימה. אכן, ב"כ הצדדים הגישו טיעונים כמוסכם עליהם, וכעת ניתנת החלטה זו. המועדים שאותם אני מביא בחשבון לצורך בחינת טענת ההתיישנות 3. בכתב האישום המתוקן מיוחסות לנאשם עבירות בשל אחריותו הנטענת, כנושא משרה בחברה, למקרים של אי-תשלום שכר מינימום לשתי עובדות שהועסקו באותה חברה, בתקופה שמדצמבר 2005 ועד אפריל 2006. 4. תחילה הוטלו קנסות מנהליים בגין העבירות המיוחסות לנאשם. הקנסות המנהליים הוטלו ביום 18/12/08, הן על החברה האמורה לעיל, והן על הנאשם. 5. הנאשם ביקש להישפט. עקב כך, הוגש כתב האישום המקורי בתיק זה (לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה), ביום 27/5/10. כתב האישום המקורי היה כנגד הנאשם וגם כנגד החברה. לאחר העברתו של התיק להתברר בבית דין זה, ובעקבות החלטות שניתנו על ידי בענין טענות מקדמיות שהועלו על ידי שני הנאשמים, הגישה המאשימה, ביום 15/9/11, את כתב האישום המתוקן, כנגד הנאשם בלבד. בחינת טענת ההתיישנות 6. לטענת ב"כ הנאשם, מאחר שלנאשם נשלחה הודעה על תשלום קנס מנהלי, מדובר ב"עבירת קנס", שלגביה יש הוראות מיוחדות המוסדרות בפרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (שייקרא להלן: "החסד"פ"). פרק זה כולל את סעיף 225א(א) לחסד"פ הקובע תקופת התיישנות בת שנה לעבירות קנס. בנוסף, טען ב"כ הנאשם כי הודעת תשלום הקנס המנהלי שנשלחה לנאשם וגם החקירה שביצעה המאשימה אינן בבחינת "ארוע מנתק" המביא לתחילה מחודשת של מרוץ ההתיישנות, על פי האמור בסעיף 9(ג) לחסד"פ. 7. איני מקבל את טענותיו של ב"כ הנאשם, ואני דוחה את טענת ההתיישנות. בסעיפים שלהלן אסביר את עמדתי זו. 8. העבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום המתוקן (כמו אלה שיוחסו לו גם בכתב האישום המקורי), הן עבירות על סעיפים 14 ו-15 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987. העונש הקבוע לגבי עבירות אלה, הוא מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (שייקרא להלן: "חוק העונשין"). לפי סעיף 24(2) לחוק העונשין, העבירות האמורות מסווגות כעבירות מסוג "עוון". 9. סעיף 9 לחסד"פ, קובע כך: "(א) באין הוראה אחרת לעניין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה- (1) בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם- עשרים שנים; (2) בפשע אחר- עשר שנים; (3) בעוון - חמש שנים; (4) בחטא- שנה אחת. ... (ג) בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר.". מכאן שתקופת ההתיישנות בעבירה מסוג עוון, היא בת חמש שנים. תקופה זו מתחילה להימנות מיום ההליך האחרון בחקירה שהיתה בטרם הגשת כתב האישום המקורי, ולגבי כתב האישום המתוקן - היא מתחילה להימנות מחדש מיום הגשת כתב האישום המקורי. 10. כאמור לעיל, על הנאשם הוטל תחילה קנס מנהלי. הקנס המנהלי הוטל על פי חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985 (שייקרא להלן: "חוק העבירות המנהליות"). 11. סעיף 22א לחוק העבירות המנהליות, קובע כך: "(א) אין בקביעת עבירה כעבירה מינהלית כדי לשנות את סיווג העבירה כאמור בסעיף 24 לחוק העונשין. (ב) לענין התיישנות עבירה כאמור בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי או בכל חיקוק אחר הקובע מועד התיישנות עבירה, לפי הענין, יראו את מועד הטלת הקנס כמועד ההעמדה לדין, אולם אין במועד הקבוע בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי או בחיקוק כאמור, לפי הענין, כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי חוק זה או להמיר כתב אישום בקנס מינהלי, אף אם עבר אותו מועד. (ג) ...". מכאן, שהעבירות המיוחסות לנאשם, אף שהן בבחינת "עבירה מנהלית" לפי חוק העבירות המנהליות, אמורות עדיין להיות מסווגות כעבירות מסוג "עוון" לפי סעיף 24 לחוק העונשין, ותקופת ההתיישנות האמורה בסעיף 9 לחסד"פ לגבי אותן עבירות (5 שנים) אמורה להיות מופסקת בעת הטלת הקנס המנהלי, שאותו יש לראות כמועד ההעמדה לדין. כלומר - על פי השילוב בין הוראת סעיף 22א לחוק העבירות המנהליות לבין סעיף 9 לחסד"פ, הרי שבעבירות מסוג "עוון" שנקבעו כעבירות מנהליות, ניתן להטיל קנס מנהלי עד תום 5 שנים מהיום שבו בוצעה העבירה (או ממועד נדחה של תחילת מירוץ ההתיישנות, על פי האמור בסעיף 9(ג) לחסד"פ). 13. לטענת ב"כ הנאשם - כאמור כבר לעיל - מאחר שהוטל קנס מנהלי, יש לבחון את תקופת ההתיישנות על פי הוראות פרק ז' לחסד"פ, הכולל את סעיף 225א(א) לחסד"פ שבו נקבעה תקופת התיישנות בת שנה על עבירות קנס. טענה זו מחייבת בדיקה של היחס בין הוראות חוק העבירות המנהליות לבין הוראות פרק ז' לחסד"פ. את זאת אעשה להלן, לאחר שאצטט מקצת מהוראות פרק ז' לחסד"פ. 14. פרק ז' לחסד"פ קובע סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס. סעיף 221(א) לחסד"פ קובע מהי "עבירת קנס". כך נאמר בו: "שר המשפטים רשאי לקבוע שעבירה על הוראה פלונית, שאיננה פשע, היא עבירת קנס, דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע; היתה העבירה קבועה בחוק, או על פי חוק, ששר אחר ממונה על ביצועו, תהיה קביעת שר המשפטים טעונה הסכמת אותו שר (להלן - השר הממונה).". סעיף 225א לחסד"פ קובע כך: "(א) עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו בענינה הזמנה לפי סעיף 222 או הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב); ... ... (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי סעיף 229, אף אם עברו המועדים הקבועים בסעיף קטן (א). ...". ובסעיף 227 לחסד"פ נאמר: "הסמכות לפי סעיף 221(א) לא תחול לגבי עבירות שחוק אחר מסמיך לקבען כעבירות קנס, אולם שאר הוראות פרק ז' יחולו על עבירות כאלה.". 15. העולה מהוראות סעיפי פרק ז' לחסד"פ שצוטטו בסעיף 14 לעיל, הוא שעבירה ששר המשפטים קבע אותה כעבירת קנס או שהיא נקבעה כעבירת קנס בחוק אחר, לא יהיה ניתן להגיש כתב אישום ולא יהיה ניתן להטיל קנס בגין אותה עבירה, לאחר שחלפה שנה מיום ביצוע העבירה, אך זאת - מבלי שתימנע האפשרות להגיש כתב אישום ממי שביקש להישפט לאחר שהומצאה לו הודעת תשלום קנס. 16. פרק ז' לחסד"פ היה יכול להיות רלוונטי לענייננו, אילו העבירות שכתב האישום המתוקן מייחס לנאשם - היו "עבירות קנס". אולם, דעתי היא שעבירות אלה אינן בגדר "עבירות קנס", כמשמעות המונח בפרק ז' לחסד"פ. העבירות המיוחסות לנאשם לא נקבעו כעבירות קנס על פי סעיף 221(א) לחסד"פ. הן גם לא נקבעו כ"עבירות קנס" על פי חוק אחר. אמנם, כאמור לעיל, הן נקבעו כעבירות מנהליות לחוק העבירות המנהליות. קביעה זו נעשתה בתקנה 1 לתקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי - שכר מינימום), התשס"ג-2003. אולם, קביעת עבירה כ"עבירה מנהלית" על פי חוק העבירות המנהליות, אינה זהה לקביעתה כ"עבירת קנס", לא על פי סעיף 221(א) לחסד"פ ולא על פי חוק אחר המסמיך קביעת עבירה כ"עבירת קנס". העובדה שגם על פי חוק העבירות המנהליות מוטל "קנס" (קנס מנהלי), אינה גורמת לכך שעבירה מנהלית היא בגדר "עבירת קנס". בהעדר קביעה (בין לפי סעיף 221(א) לחסד"פ ובין לפי חוק אחר) שהעבירות על סעיפים 14 ו-15 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 הן בגדר "עבירות קנס" - הרי שאין מדובר ב"עבירת קנס", ואין תחולה לפרק ז' לחסד"פ בקשר לעבירות אלה. 17. אילו עמדת ב"כ הנאשם על כך שמדובר ב"עבירת קנס" היתה נכונה, הרי שסעיף 22א(ב) לחוק העבירות המנהליות, שצוטט לעיל, לא היה מפנה לסעיף 9 לחסד"פ, אלא היה מפנה לסעיף 225א(א) לחסד"פ (ראוי להבהיר שסעיף 22א לחוק העבירות המנהליות נחקק לאחר חקיקת סעיף 225א לחסד"פ). 18. לפיכך, משאין מדובר ב"עבירת קנס" אין לקבוע את ההתיישנות על פי פרק ז' לחסד"פ. 19. ב"כ הנאשם, הפנה לפסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקוה בתיק ת"פ (פ"ת) 3269/06 מדינת ישראל נ' תנובה בע"מ (החלטה מיום 26/6/076). אכן, העולה לכאורה מההחלטה שם הוא כי בית משפט השלום בפתח תקוה סבר כי הוראות סעיף 225א לחסד"פ חלות בענין עבירה מנהלית, וכי עבירה מנהלית היא - בהכרח - בגדר "עבירת קנס". אולם, אם אכן כך סבר בית משפט השלום בפתח תקוה, הרי שאני סובר אחרת, בשל הטעמים המוסברים לעיל. 20. העולה מהאמור בסעיפים 8-19 לעיל, הוא שזמן ההתיישנות לעבירות שמיוחסות לנאשם בכתב האישום המתוקן - הוא משך זמן של חמש שנים. 21. העבירה המוקדמת ביותר המיוחסת לנאשם נעברה - לפי הנטען - בדצמבר 2005. כתב האישום המקורי הוגש בחודש מאי 2010, כלומר - לפני שחלפו חמש שנים מיום ביצוע העבירה הנטענת. מאחר שמדובר בעבירה מסוג עוון ובהתאם לסעיף 9(ג) לחסד"פ, הרי שהגשת כתב האישום המקורי, מתחילה מחדש את מרוץ ההתיישנות, לצורך בחינת האפשרות להגשת כתב אישום אחר. כתב האישום המתוקן הוגש בחודש ספטמבר 2011, כלומר - פחות מחמש שנים מאז הגשת כתב האישום המקורי. התוצאה היא - כאמור - שאני דוחה את טענת ההתיישנות. 22. במאמר מוסגר ניתן להוסיף כי אף אם הוראות סעיף 225א(א) לחסד"פ היו חלות בעניינו של הנאשם, הרי שמאחר שהנאשם ביקש להישפט, היה ניתן על סמך הוראת סעיף 225א(ב) לחסד"פ, להגיש נגדו כתב אישום, אף לאחר חלוף המועד האמור בסעיף 225א(א) לחסד"פ. 23. בשל כל המוסבר לעיל - אני דוחה את טענת ההתיישנות. 24. אני קובע את התיק להוכחות ביום 4/2/13 בשעה 12:00. שכר מינימוםהתיישנות