התיקון בהתאם להחלטה מיום 24.5.14 בפני בקשת התובעת, לצרף כתובעים נוספים את ה"ה שריד (להלן: "שריד"), מי שרשומים כמוטבים על שניים מהשיקים נשוא התביעה. המדובר בתביעה שטרית בגין 8 שיקים, על סך 1,100 ₪ כל אחד, אשר ערוכים לתאריכים שונים החל מיום 10.11.05 ובכל חודש עוקב עד ליום 11.6.06. כל השיקים (למעט אחד) ערוכים לפקודת שריד ואילו אחד מהם ערוך לפקודת "א. דוד אשראי חוזר בע"מ". בכל השיקים מופיע כיתוב מודפס "למוטב בלבד" והן מופיע בשורת הפקודה "שלמו ל___". למרות הגבלת הסחרות על גבי השיקים, את התביעה הגישה התובעת שנחזית להיות מי שהוסבו אליה השיקים על ידי שריד. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיקים בתיק ההוצל"פ שנפתח בחודש 1/11 ובה טען להעדר יריבות והעדר עילה בשל העובדה שהתובעת מחזיקה בשיקים שהוגבלה בהם הסחרות ולפיכך איננה יכולה להיות אוחזת בשיקים, ובודאי שלא אוחזת כשורה, וכן טען לכשלון תמורה מלא שכן לטענתו הוא שילם לשריד את מלוא הסכום הנקוב בשיקים שניתנו להבטחת תשלום דמי שכירות, במזומן, וזאת כנגד התחייבות שריד כי יקרע את השיקים במקום להחזירם לידיו. ביום 19.2.13 קיבל כב' הרשם מורני את בקשת הנתבע להאריך לו את המועד להגשת ההתנגדות ונתן לו רשות להתגונן כנגד התביעה וזאת בהעדר תגובה כלשהי מטעם התובעת חרף החלטה שהורתה על הגשת תגובה. בקשה לביטול ההחלטה נדחתה על ידו בהחלטה נוספת מיום 21.2.13. חרף החלטות חוזרות ונישנות המשיכה התובעת בהתנהלותה התמוהה ולא הגישה תצהירי עדות ראשית במשך חודשים ארוכים, ולמעשה תצהיריה הוגשו רק ביום 9.12.13 במקביל להגשת "הודעה על צירוף בעלי דין", הודעה שכמובן, נדחתה בהעדר זכות להודיע הודעה מעין זו. רק לאחר קבלת בקשה מנומקת, שהיא הבקשה שבפני, התבקשה והתקבלה תגובת הנתבע. לאחר עיון בתגובת הנתבע, עליה בקשתי גם את תגובת התובעת, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות, שכן אין מקום להורות על צירוף שריד כבעלי דין על דרך של תיקון כתב התביעה, שכן יש בהיעתרות לבקשה זו פגיעה של ממש בזכויות הנתבע, ובאופן ספציפי, זכותו להעלות טענת התיישנות כנגד תביעה אפשרית של שריד כנגדו, ואסביר: על אף התפלפלות ב"כ התובעת בתגובתו לתגובת הנתבע, ברי כי תביעה שטרית יכולה לעמוד לטובת אדם/גוף אחד בלבד, שכן רק ישות אחת יכולה לאחוז בשטר. לאור הטענה הברורה כי השיקים נמסרו על ידי שריד לתובעת (סעיף 7 להודעה על צירוף נימוקים לצירוף בעל דין), ולאור העובדה כי התובעת היא שהגישה את התביעה השטרית, ברור כי התובעת היא שעומדת לה זכות התביעה השטרית, ככל שזו קיימת, ועילה שטרית אינה עומדת לשריד. טענת התובעת הינה למעשה, כי שריד הם בעלי זכות התביעה כנגד הנתבע בגין עסקת היסוד העומדת בבסיס השיקים, וברי כי מדובר בעילת תביעה שונה ונפרדת מזו של התובעת. ברור גם, ולא יכולה להיות מחלוקת כי עילת התביעה של שריד מכוח עיסקת היסוד, באם היו מבקשים להגיש תביעה כנגד הנתבע, התיישנה שכן השיק האחרון בסדרה, המעיד על מועד התשלום האחרון בהתאם לעסקת היסוד, הינו ליום 11.6.06. משמע, שקבלת הבקשה לצרף את שריד כתובעים, מטרתה כפולה: האחת, למנוע דחיית תביעת התובעת בהעדר אחיזה בשיקים, והשניה, למנוע התיישנות תביעת שריד מכוח עסקת היסוד, ולכך אין מקום לתת יד. התביעה בפני היא תביעה שטרית, וככזו יכולה לעמוד זכות תביעה רק לתובעת, אשר בידיה השיקים. באם היתה התובעת עצמה מבקשת לתקן את תביעתה שלה על מנת להסתמך על עסקת היסוד (ככל שהיתה כזו בינה לבין הנתבע) יתכן והיה מקום להעתר לבקשה מבלי לדקדק עם התובעת באשר לעילת התביעה, גם באם ניתן היה לטעון להתיישנות עילת התביעה הנוספת שלה. אולם מקום בו התובעת מבקשת, באמצעות צירוף תובעים נוספים שעילת תביעתם שונה מעילתה של התובעת, לעקוף את תקופת ההתיישנות, דין בקשה זו להידחות, שכן יש בקבלתה, כאמור, פגיעה קשה בזכות של הנתבע להעלות טענת התיישנות. נסיון התובעת לטעון כי שריד הינם בעלי דין נדרשים מאחר וברשותם המידע לסתירת טענת הנתבע בדבר כשלון תמורה, דינו להידחות. ככל ששריד הינם עדים רלבנטיים בתביעת התובעת, אין מניעה שעדותם תשמע על בסיס התצהירים שהוגשו על ידם. אלא שגם לתובעת ברור כי לאור הגבלת הסחרות של השיקים בית המשפט כלל לא יגיע לדון בטענת כשלון התמורה, ובשל כך מבקשת היא לצרף את שריד כתובעים נוספים. אוסיף ואומר כי אלמלא התיישנה תביעת שריד מכוח עסקת היסוד, יתכן והייתי בוחנת בקשה זו ביותר אהדה מתוך כוונה ל"הגיע לחקר האמת" ולברר את מלוא טענות הצדדים הרלבנטיים הן לשטר והן לעסקת היסוד, אולם "חקר האמת" אינן מילות קסם, ולא ניתן באמצעותן להכשיר כל מהלך, ובודאי שלא בנסיבות שנוצרו כאן. לפיכך אני דוחה את בקשת התובעת תוך חיובה בהוצאות הנתבע בגינה בסך של 2,000 ₪. התובעת תודיע, בתוך 30 יום, באם היא עומדת על המשך ניהול ההליך כנגד הנתבע, ובהתאם להודעתה ינתנו הוראות נוספות. תביעה שטריתהתיישנות