בקשה לסילוק ההודעה לצד שלישי על הסף: עסקינן בתביעת רשלנות רפואית בה נטען כנגד בית החולים לאיחור באבחון של חסימת מעי, שגרם כנטען לנמק של המעי ומוות של המנוחה. ההודעה לצד השלישי מבוססת על ביקור בית שערך צד ג' 1 (מטעמה של צד ג' 2). נטען שאבחון שגוי של צד ג' 1 לפיו סובלת המנוחה מקלקול קיבה, הוליך לשיהוי בהגעת המנוחה למיון, ואף גרם להטעיית רופאי המיון וגזל זמן עד לביצוע בדיקות נוספות. חלק ניכר מן הטענות בבקשה הנן שהמודיעה מעלה טענות סותרות או המוציאות זו את זו עובדתית ורפואית (הן ביחס ליסוד ההתרשלות והן ביחס לקשר הסבתי): כלפי התובעים מחד, בכתב הגנתה; וכלפי הצדדים השלישיים מאידך, בהודעה לצד השלישי. אלא שאין תמה בדבר: הודעת צד שלישי כמעט לעולם הנה ממן הטענה "אם אחויב כי אז עליך לשפות". היינו מדובר במעין תביעה על תנאי בה לרוב אין הנתבע מודה בטענות התובע , ולרוב אף יציב גרסה נוגדת. אלא שהיה ואם תתקבלנה עובדתית ומשפטית טענות התובע, היינו תוכח עילתו כלפי הנתבע והאחרון יחויב - כי אז סבור הנתבע שקמה אחריותו של צד ג' לשפותו בשיעור חלקי או מלא. זוהי הרי תכלית מוסד ההודעה לצד שלישי, על מנת שהצד השלישי יהא קשור בממצאי ההתדיינות. לכן ברור שלא אחת, אף לרוב, אכן נטענות טענות סותרות או שאינן מתיישבות זו עם זו בהגנה מחד ובהודעה לצד שלישי מאידך. שכן בכתב הטענות של הודעה לצד שלישי נסמך הנתבע לרוב על עילתו של התובע המופנית כלפי הנתבע. האיסור לטעון טענות עובדתיות חלופיות הנו אכן איסור קיים, וצידוקו בצידו (ובתיק של רשלנות רפואית טענות רפואיות מסוימות דינן כדין עובדה לצורך הענין, היינו שאני נכון להניח לטובת המבקשת שגם טענות רפואיות סותרות, עשויות לעתים להיתפס ברשתו של האיסור). אלא שהצדדים השלישיים לא דקו בטיב האיסור: האיסור הנו לטעון טענות עובדתיות חלופיות, לא כל שכן מוציאות זו את זו - כלפי אותו בעל דין. כלפי בעלי דין שונים כן ניתן לטעון טענות חלופיות, אפילו באותו כתב טענות, לא כל שכן בהודעה לצד שלישי לעומת כתב הגנה. ראה נוסח תק' 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, וראה למשל עא 279/89‏ ‎ "‎הסנה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ‎ ‎נ' שלום דמתי, פ"ד מז(3) 156. למעשה מסתמכים הצדדים השלישיים על כלל אחר - כלל ההשתק השיפוטי. אלא שכלל זה אינו מונע אף הוא העלאת טענות חלופיות כלפי בעלי דין שונים בכתבי הטענות, בוודאי לא כשהטענות מופנות כלפי צדדי ג', במסגרת ההודעה נגדן והנן חלופיות לטענות הנזכרות בכתב ההגנה. שאחרת ירוקן מתוכן מוסד ההודעה לצד שלישי. לא זו כוונת הכלל בדבר השתק שיפוטי האוסר טענות מוציאות באותו הליך ולעתים אף בהליכים שונים. ברור לגוף העניין שלעת הגשת תצהירים, אם וכאשר יגיע השלב, יתקשה צד לטעון טענות עובדתיות שהן בבחינת דבר והיפוכו . אך גם לכך אין דבר וחצי דבר בשלב הדיוני בו אנו מצויים ולו נוגעת הבקשה: כתבי הטענות. יתר הטענות בבקשה הנן טענות שלגוף הענין שנועדו להמחיש חולשת ההודעה לגופה בנתוני המקרה, בין היתר בשל סמיכות הזמנים (פחות משעה) שבין ביקור הבית לבין ההגעה למיון. צדדי ג' מפנים לכך שאחריותם לא נקבעה אף בחוות הדעת מטעם הנתבעת - המודיעה. אלא ששוב, לצורך ההודעה לצד ג' יכול (לא חייב) נתבע לסמוך יהבו על התזה הרפואית לה טוען מומחה התובע. אין זה תמיד הכרחי שמומחה התובע או אף הנתבע ינקוב "ברחל בתך הקטנה" במסקנה המפורשת שקמה אחריות צד שלישי - וניתן להעלות על הדעת מצבים בהם מומחשת האחריות של צד שלישי על פי מכלול הנתונים שהומחשו, בצירוף חוו"ד התובע המציבה את התיזה שברפואה שבלעדיה אין לשם הוכחת התביעה העיקרית. אכן בלעדי הצבת תזה רפואית בחוות דעת לא ניתן להוכיח תביעה ברשלנות רפואית. אך כלפי צד שלישי יכול שנתבע יסמוך יהבו על התזה שבחוו"ד התובע, שצירוף נתונים נוספים שיוכחו. אם כי בטקטיקה כזו לעתים יש מן הסיכון. אין כאן אפוא עילה לסילוק הסף, כאשר ידועה ההלכה שסילוק על הסף ייעשה רק משעה שאין לה לתובענה ולו סיכוי קל. אין זה מקרה ממן המקרים בהם ניתן לקבוע שאין לה לתובענה כל סיכוי, גם בלא צורך לקיים בירור ראייתי. עם זאת ולאחר שנאמרו הדברים מן הראוי לומר אף זאת: לא אחת, ולא פחות מכך בתביעות רשלנות רפואית, נשלחות הודעות צד ג' מעשה שבשגרה בבחינת "שלח לחמך". כאשר גם אם הנתבע סבור שאין גם אחריות שלו, עדיין נראה הצירוף תמוה בנתוני המקרה. איני טוען שזה המקרה, ומאידך לעתים מובנת גם אותה זהירות שכן היה ומתברר בשלב מאוחר שכן היה מקום לצירוף - שוב לא מוקנה הדבר כענין שבזכות ותלוי גם בשלב הדיוני, אם לא ניתן וצריך היה לעשות זאת קודם על פי הנתונים הידועים, וכיוצ"ב. ועם כל הזהירות - מן הראוי לזכור ששרבוב צדדים להליך בלא צורך גוררת לא רק סרבול מיותר, אלא לרוב גם חיוב פוטנציאלי בהוצאות, משעה שנמצא שאותו צד זכה בדין. משעה שהוצבו התזות הרפואיות בחוות דעת התובע והמודיעה, יש די נתונים על מנת שהמודיעה תוכל לשקול הצורך הענייני בנוכחות צדדי ג'. עניין זה הנו במסגרת שיקוליה הטקטיים באופן ניהול ההליך והערכת הסיכונים, ובשלב זה לא אחווה דעה לגוף הענין האם נחזה שמיותר צירופו של צד ג' אם לאו. איני מורה כבר בשלב זה על הגשת תצהירים, ואף לא מאריך לצדדים השלישיים המועד להגשת חוו"ד (כפי שהתבקשתי) בתוך 60 יום מיום הגשת חוו"ד הקובעת מפורשות אחריות צדדי ג'. גם נושא זה הנו ענין להערכת סיכונים, ויחליטו הצדדים השלישיים האם במצב הקיים סבורים הם שמן הראוי להגיש חוו"ד מטעמם אם לאו. עם זאת אני מורה לנתבעים להודיע בתוך 15 יום שתם שלב חוות הדעת מבחינתם (בכפוף לכך שהתובעים לא יגישו חוו"ד משלימות) ואם לא - מדוע לא הוגשה כל חוו"ד נוספת עד היום. קדם המשפט - בעינו עומד. הצדדים השלישיים ישאו בהוצאות המודיעה בבקשה בסך כולל של 2500 ₪. רפואהתביעות רשלנות רפואיתטענות חלופיותרשלנות