טענות משפטיות בתצהיר עדות ראשית

בפניי בקשה מטעם נתבעת 2 (להלן - המבקשת) להורות על מחיקת טענות התובעת (להלן - המשיבה) הנזכרות בסעיפים 13,14,15,20 בתצהיר עדות ראשית, אשר הוגש מטעם המשיבה. טענות המבקשת ביום 02.01.05 הגישה המשיבה כתב תביעה בסדר דין מהיר, בין היתר כנגד המבקשת בעילת הרמת מסך התאגדות כנגד האחרונה עקב העדר תום- לב, התנהגות בדרך שאינה מקובלת ותרמית והכול לאור העובדה כי המבקשת ידעה, לטענת המשיבה, שנתבעת 1 מצויה בקשיים כלכליים, אולם לא נמנעה מתשלום באמצעות המחאות אשר עתידות היו להימשך "מחשבון מוגבל". ביום 17.02.05, הגישה המבקשת כתב הגנה ובו התייחסה לכל טענות המשיבה. בהתאם לסדרי הדין הנוהגים בהליך של סדר דין מהיר, הצדדים אמורים היו להגיש תצהירי עדות ראשית באותו היום. אכן, המבקשת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה בעתו ובזמנו- ביום 30.05.05 - ברם המשיבה איחרה את המועד והגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה אך ביום 14.06.05 ולאחר שקבלה את תצהיר העדות הראשית של המבקשת. לתדהמת ב"כ המבקשת, מקריאת התצהיר עולה, כי המשיבה מעלה טענות ועובדות חדשות אשר לא בא זכרן בכתב התביעה כלל ועיקר. המדובר בטענות אשר עניינן קיומו של חשבון בנק נוסף של נתבעת 1 אשר התנהל בבנק דיסקונט לישראל בע"מ (בנוסף לחשבון שהתנהל בבנק הפועלים בע"מ, אשר נזכר בכתב התביעה). בכתב התביעה טענה המשיבה טענה הנסמכת על עובדות לפיהן בעת משיכת ההמחאות לפקודת האחרונה, ידעה המבקשת, כי הינה חדלת פירעון כלכלית ובכל זאת הציגה מצג שווא בחוסר תום לב כלפי המשיבה, על כך שיש ביכולתה לפרוע את ההמחאות כאמור. ואילו בתצהיר טוענת המשיבה, כי המבקשת הבריחה את כספי נתבעת 1 לחשבון הבנק שהתנהל בבנק דיסקונט אשר קיומו לא היה ידוע למשיבה ובכך מנעה ממנה את פירעון חובה. טענה זו היתה אמורה להיות חלק מעילות התביעה ולכן, יש להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה. אין מנוס מהמסקנה, שעם קבלת כתב ההגנה מטעם המבקשת נוכחה המשיבה, כי טענותיה העובדתיות והמשפטיות אינן מבססות את עילת התביעה ואינן משקפות נכונה את העובדות לאישורן ועל כן, נזקקה להרחבת החזית העובדתית והמשפטית שהוגש מטעמה. הלכה ידועה כי צד לתביעה מנוע מהעלאת טענות עובדתיות או משפטיות מנוע מהעלאת טענות עובדתיות ו/משפטיות חדשות אשר יש בהן שינוי מהותי של חזית הטיעון. צד להליך לא יכול להעלות טענה עובדתית חדשה, ולעיתים אף טענה משפטית חדשה, אשר משנה באופן מהותי את קו טענותיו אשר נפרשו בפני בית המשפט ובפני הצד שכנגד. המשיבה נוקטת בהרחבת חזית לאחר השלמת הליך קדם המשפט ולאחר השלמת הליך קדם משפט ולאחר שהוגש תצהיר עדות ראשית מטעם האחרונה. ממילא , לא ניתנה הזדמנות נאותה, אם בכלל למבקשת לטעון טענות להגנתה כנגד טענותיה החדשות של המשיבה בתצהיר. טענות המשיבה בקשת המבקשת הינה ניסיון לדחות את הקץ, הדיון האחרון שהתקיים בתיק ביום 27.09.05 נקבע זמן מראש והיה מיועד לשמיעת הוכחות. בית המשפט פינה את יומנו ונערך לשמיעת ההוכחות. לדיון התייצבו מנהל המשיבה ובאת כוחו ואילו המבקשת לא ניצלה את פרק הזמן הארוך מיום שהומצא לה התצהיר נשוא בקשה זו ועד הדיון, לא הגישה בקשותיה עובר לדיון בצורה מסודרת, אלא בחרה להפתיע בשעת הדיון עצמו, תוך גרימת ביטול מועד שמיעת ההוכחות ודחייתו. בטענות העובדתיות/ משפטיות המועלות בתצהיר מנהל המשיבה אין כל שינוי/הרחבת חזית. עובדת הפקדת ההמחאות בחשבונה - האחר של נתבעת 1 (בבנק דיסקונט) נודעה למשיבה רק מתוך עיון במסמכים שהומצאו לה על ידי ב"כ המבקשת, לאחר הליך ארוך ומייגע של גילוי מסמכים. המסמכים שנתגלו למשיבה בשלב הליך גילוי מסמכים רק עזרו לה לבסס את טענותיה כלפי המבקשת וזאת מסמכים של המבקשת עצמה. המדובר אם כך לא ב"הרחבת חזית" כלל, אלא בדרך לגיטימית וראויה להנחת תשתית עובדתית וראייתית לטענות שבתובענה. המשיבה לא "הפתיעה" את המבקשת בטענות ו/או במסמכים שלא היו ידועים לה קודם- שכן מדובר במסמכיה שלה, ושמא נאמר בפעולותיה ומחדליה שלה. כל עוד פירטה המשיבה בכתב תביעתה את עילות התביעה הנטענות כנגד המבקשת, רשאית היא להוכיחן כאוות נפשה, בין אם מתוך עובדות שהיו ידועות לה קודם לכן ובין אם מתוך עובדות ומסמכים שדבר קיומם נודע לה, לאחר הגשת תובענתה. המבקשת מבלבלת בין "הרחבת חזית" - שמשמעותה העלאת עילות חדשות לבין העלאת עובדות המבססות את העילות אשר מפורטות בכתב התביעה. אמנם תצהיר המבקשת הוגשו לבית המשפט כבר ביום ה-30.05.05 אך הם נתקבלו אצל ב"כ המשיבה רק ביום ה-19.06.05, 5 ימים לאחר שהוגש תצהיר העדות הראשית נשוא הבקשה זו. לפיכך האמירה כאילו הגישה המשיבה את תצהירה "לאחר שקיבלה את תצהיר העדות הראשית של המבקשת" חוטאת למציאות , שגויה,ומטעה. מן הפן המשפטי - מאחר ובתיק זה לא התקיים הליך של "רשימת פלוגתאות" ,אין ולא יכולה להתעורר טענה של שינוי/הרחבת חזית אסורה, שכן אין שינוי חזית ללא גיבוש פלוגתאות תחילה. מן הפן הענייני - אין בסעיפי התצהיר שנתבקשה מחיקתם, כל שינוי / הרחבה מן העילות המפורטות בכתב התביעה. דיון משקבעו הצדדים את רשימת הפלוגתאות העומדות לדיון, גודרת רשימה זו את הסוגיות שבהן ידון בית המשפט, ואין להרחיב את הדיון לשאלות משולבות של עובדה ומשפט שלא נכללו באותה רשימה, החריג לכך אם בעל דין שכנגד הביע במפורש או במכללא את הסכמתו לנהל את המשפט בחריגה ממה שהוגדר ברשימה, ע"א 1270/02,1397/02 עיריית רמת גן נ' מנחמי בוני מגדלי דוד בע"מ, פ"ד נח (2) 7. התכלית הדיונית השזורה בהליכי הדיון האזרחי, על כל שלביהם, מתמצית במבחן הפלוגתאות שבמחלוקת. מבחן זה משמש עקרון על המופנה לבית המשפט ומנחה אותו בהכרעות דיוניות הניצבות לפניו. התנהגות בעל הדין בנסיבות הרלוונטיות, תיבחן בראש ובראשונה על פי אותה תכלית, דהיינו עד כמה מקדמת התנהגותו את עמדת הפלוגתאות שבמחלוקת באמת, רע"א 5491/01 ארליך נ' ציון חברה לביטוח פ"ד נו (2) 871. אין לחרוג במהלך המשפט מהפלוגתאות שגובשו. אם הצדדים מסכמים לעובדה (שהייתה בעבר שנויה במחלוקת), הרי במקום להיות פלוגתא, הופכת העובדה להיות מוסכמה שאינה צריכה עוד ראיה. אולם בית המשפט אינו כבול בהסכמת הצדדים, אם מדובר בשאלה שבחוק או בשאלה בדבר יישום החוק. נושא זה נתון לשיקול דעת בית המשפט, אפילו הסכימו לו הצדדים, ר"ע 674/86 מדינת ישראל נ' נאות סיני, כפר שיתופי, פ"ד מב (2) 534 527,. הכלל בדבר "שינוי חזית", כאשר חורג בעל דין ממסגרת הפלוגתאות ללא מחאה מטעם הצד שכנגד, חל הכלל בדבר שינוי חזית,שלפיו רואים כאילו הוספו לדיון פלוגתאות או הורחבו פלוגתאות. שינוי חזית קשור קשר אמיץ ובלתי נפרד לנושא של פלוגתאות שהרי אין שינוי חזית ללא גיבוש פלוגתאות תחילה. האיסור להרחיב חזית עיקרו בכך, שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתב טענותיו, או אם בעל הדין שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא, ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי, פ"ד נח (2) 145 (אורי גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שמינית, תשס"א 2005, עמ' 91-92. מן הכלל אל הפרט התכלית הדיונית השזורה בהליכי הדיון האזרחי, על כל שלביהם, מתמצית במבחן הפלוגתאות שבמחלוקת. מבחן זה משמש עקרון על המופנה לבית המשפט ומנחה אותו בהכרעות דיוניות הניצבות לפניו. במקרה דנן המבקשת טוענת, כי המשיבה העלתה טענות חדשות, אשר לא נזכרו בכתב התביעה ובכך הרחיבה חזית, הן עובדתית והן משפטית. מנגד טוענת המשיבה, כי אין בטענותיה/מסמכיה הפתעה כיוון שאלו מסמכי המבקשת שגולו על ידה והומצאו למשיבה על ידה. עוד נטען, כי המשיבה רשאית לבסס את התביעה בשלב התצהירים והגשת הראיות על עובדות ומסמכים, כל עוד פירטה המשיבה את עילות התביעה כנגד המבקשת בכתב התביעה, שבכך אין כל הרחבת חזית, אלא עובדות המבססות את עילות התביעה. מעיון בסעיפים האמורים בתצהיר עדותה הראשית מטעם המשיבה, אין הכחשה בסעיפים אלו כי הם התבססו על המסמכים שגילוים התבקש. המשיבה ביססה את סעיפיה על בסיס המסמכים שהוצגו לה "רק לאחר הגשת התובענה, ולאחר קבלת מסמכים שגילויים התבקש באמצעות בית המשפט נודע לי..." (סעיף 13 לתצהיר עדות ראשית של המשיבה). נטען על ידי המשיבה, כי אכן לאחר גילוי המסמכים עלו עובדות חדשות אשר לטענת המשיבה מבססות את העילות המופיעות בכתב התביעה. המשיבה גם מודה, כי המסמכים עזרו לה לבסס את טענותיה כלפי המבקשת מתוך המסמכים של המבקשת עצמה (סעיף 5 לתגובת המשיבה). החשיבות בהצגת כל עילות התביעה היא, שבית המשפט לא ייתן לתובע פסק דין על סמך עילה השונה מזו אשר נטענה בכתב התביעה. המסמכים אשר גולו, מבססים את עילות התביעה המפורטות בכתב התביעה ולא מעלים עילות חדשות. לכן, אין הרחבת חזית במקרה זה. הבקשה נדחית. דיון הוכחות יתקיים ביום 19.6.06 שעה 16:30. תצהיר עדותתצהיריםמסמכיםדיוןעדות