בבש"א 18923/08 מבקש הנתבע להורות לתובעת להגדיר מהן טענותיה העובדתיות ולמחוק טענות עובדתיות חלופיות, וכן עותר להארכת מועד בת 45 ימים להגשת תצהירי עדות ראשית. התביעה נסבה על הפרת זכויות התובעת בצמח "גיפסנית" מזן "דנגיפמיני", המשווק בסימן המסחר Million Stars , על דרך מכירת חומר צמחי בשם "הילה" על ידי הנתבע. בסעיף 30 לכתב התביעה, טען התובע, כי ענפי הפריחה של הגיפסנית הנמכרים בשם "הילה" אינם שונים באופן ברור ואינם מקיימים את מבחן ה- Minimum Distance מהזן הרשום של התובע Million Stars, ולכן שיווקם מהווה הפרה של זכויות התובע, מכח הוראת סעיף 36(ה)(2) לחוק זכות מטפחים של זני צמחים, תשל"ג-1973 (להלן: "חוק זכות מטפחים"). יצויין, כי בהחלטתו מיום 21/9/05 הורה כב' השופט ד"ר קובי ורדי על מתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבע או מי מטעמו, לגדל, להפיץ ולשווק פרחים, שתילים או כל חומר ריבוי שיש בו משום הפרה של זכויות התובעת בצמח הגיפסנית המיוצר ומשווק על ידיה. הנתבע טוען, כי כתב התביעה ותצהירי העדות הראשית מטעם התובעת, מעלים שתי טענות עובדתיות חלופיות, שאינן עולות בקנה אחד- (א) צמחי הגיבסנית בשם "הילה", המשווקים על ידי הנתבע, הם זהים לזן הרשום על שם התובעת ומכונה Million Stars ; (ב) צמחי הגיבסנית בשם "הילה" הם זן הנגזר מהזן Million Stars. הנתבע מצטט בבקשתו את הסעיפים השונים בתביעה ובתצהירי העדות הראשית, בהם מאוזכרות טענות אלה, ומבקש להורות לתובעת להבהיר איזו מהן מייצגת את עמדתה העובדתית, וכן להורות על מחיקת הטענות העובדתיות החלופיות לה, או לחלופין להורות על מחיקת התביעה. הנתבע מפנה לסעיף 31 לכתב ההגנה, בו טען לחלופיותן של הטענות העובדתיות בתביעה, וטוען כי לא רק שהתובעת לא הגישה כתב תשובה וממילא לא התייחסה לכך באופן ענייני, אלא היא גם המשיכה לטעון טענות עובדתיות חלופיות אלה בתצהירי העדות הראשית מטעמה. התובעת טוענת בתגובתה, כי הבקשה מהווה ניסיון להשתמט מהגשת ראיות, ולכן יש לסלקה על הסף. לטענתה, הבקשה הוגשה תוך שיהוי, שכן הטענה בדבר קיומן של טענות עובדתיות חלופיות לא נטענה במסגרת קדם המשפט, שהסתיים בהתאם להחלטתי בדיון מיום 4/3/08. לעצם העניין, טוענת התובעת, כי טענותיה בתביעה אינן חלופיות או סותרות. לטענתה, הבקשה "מערבבת" בין טיעון עובדתי חלופי, לבין המסקנה המשפטית הנובעת מהחלת הדין הרלוונטי על העובדות הקיימות. לטענתה, האבחנה בין הפרת הזן לבין שימוש בזן נגזר ללא הסכמת המטפח של הזן המקורי, היא אבחנה משפטית, הנובעת מהחלת הוראותיו של חוק זכות מטפחים על העובדות שיתבררו במסגרת ההליך עצמו, וכלל אין המדובר בטיעון עובדתי חלופי. בסעיף 19 לתגובה, מציגה התובעת את עיקרי עמדתה העובדתית. התובעת טוענת, כי היא טיפחה את זן הגיפסנית הידוע בשם- Million Stars, וצברה מוניטין רב. לטענתה, הנתבע גידל צמחי Million Stars לפי הסכם רישיון מאת התובעת, ובשלב כלשהו הוא הודיע לתובעת על הפסקת גידול הזן לפי הסכם הרישיון. הנתבע החל לשווק חומרים צמחיים מפרים, תחילה בשם "מורסטארס" או "מורין" ולאחר מכן בשם "הילה". עד כה לא נרשמה לנתבע זכות מטפחים בזן "הילה". התובעת טוענת, כי בדיקות גנטיות שערכה לחומר הצמחי "הילה", מעלות כי קיימת התאמה גנטית גבוהה ביותר בין החומר הצמחי שלתובעת זכויות בו, לבין החומר הצמחי "הילה" (התובעת מסתמכת על חוות דעת מאת פרופ' אברהם לוי ממכון ויצמן). מסקנה דומה הועלתה גם לאחר בדיקות מורפולוגיות, שבוצעו על ידי פרופ' דוד וייס, מהפקולטה לחקלאות שבאוניברסיטה העברית. לשיטת התובעת, ההכרעה המהותית הנדרשת בהליך היא, האם הפרת הנתבע היא הפרה ישירה של הזכות בזן הרשום, או שמא מדובר בהפרה לפי סעיף 36(ה) לחוק זכות מטפחים. לשיטתה, מדובר בהכרעה משפטית, שהיא פונקציה של אופן יישום הוראת סעיף 36 לחוק זכות מטפחים, שכן סעיף 36(ה) מקנה הגנה גם על זכות של בעל זכות מטפחים בזן נגזר. בהחלטתי בדיון מיום 4/3/08 קבעתי כי קדם המשפט הסתיים, בכפוף לשמירת טענות בדבר טענות עובדתיות חלופיות או כל טענת סף אחרת שפורטה בכתבי הטענות. בהתאם לכך, אין מקום לדחות את הבקשה הנוכחית רק לאור העיתוי בהגשתה. ברע"א 11490/03 פקיד שומה ירושלים נ' ועקנין (19/12/05), אוזכר העיקרון לפיו אין להעלות טענות עובדתיות חלופיות- "ככלל, אין מחלוקת כי צד להליך משפטי רשאי להעלות טענות חלופיות בכתב תביעתו, ובלבד שמדובר בטענות משפטיות, ולא עובדתיות. כך מורה תקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984: "בכתב טענות אין לטעון כנגד אותו בעל דין טענות עובדתיות חלופיות, אלא אם כן הצהיר הטוען כי העובדות כהוויתן אינן ידועות לו; אין באמור בתקנה זו כדי למנוע טענות משפטיות חלופיות". עינינו הרואות, כי כל שמגבילה תקנה זו הוא העלאת טענות עובדתיות חלופיות; היא מתירה העלאת טענות משפטיות חלופיות, וכן אינה שוללת תביעת סעדים חלופיים, או העלאת טענות עובדתיות שאינן מכחישות האחת את השניה (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ש' לוין עורך, 1995) 310). תכליתה של הוראה זו היא "למנוע פגיעה בטוהר ההליך השיפוטי ובאמון הציבור במערכת המשפט וכן להניא מפני ניצולם לרעה של בתי המשפט" (רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, טרם פורסם)". (ראו גם ת"א (תל אביב-יפו) 2316/01 סימון דן נ' עזבון המנוחה טויה דניאל ז"ל ואח' (12/5/08); עת"מ (נצרת) 1158/07 פרח השקד בע"מ נ' עיריית מגדל העמק (17/2/08)). לכלל האמור קיימים מספר סייגים- (א) מותר לטעון טענות חלופיות כלפי בעלי דין שונים; (ב) מותר לטעון טענות חלופיות אם הטוען הצהיר, כי העובדות כהוויתן אינן ידועות לו; (ג) מותר לטעון טענות משפטיות חלופיות. ניתן להגדיר טענות עובדתיות כחלופיות, כאשר אם תוכח אחת מהן, אין השנייה יכולה להיות נכונה. במילים אחרות, טענות עובדתיות הן חלופיות, כאשר לא תיתכן אפשרות ששתיהן תאושרנה כנכונות באותו פסק דין (מ' קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, כרך א', עמ' 424). למעשה, התובעת אינה מתכחשת לכך שעמדתה בדבר טיבו של החומר הצמחי "הילה", שיוצר על ידי הנתבע, נחלקת לשתי אפשרויות- היותו זן זהה לזן הרשום על שמה (Million Stars) והיותו זן נגזר מהזן הרשום, אלא שלשיטתה, אין המדובר בטענות עובדתיות חלופיות, אלא בשתי מסקנות משפטיות אפשריות. מובן, כי לא זה המקום להביע עמדה כלשהי בדבר טיבו של הזן "הילה" ומידת הדימיון שלו לזן Million Stars הרשום על שם התובעת, שכן מדובר בסוגייה העובדתית העיקרית הטעונה לדיון מהותי בשלב ההוכחות. האפשרות לפיה התובעת הציגה שתי טענות עובדתיות חלופיות אינה מובילה למסקנה בדבר טיבו של הזן המפר, שכן גם מבחינת הנתבע, לתובעת נתונה הזכות "לבחור" איזו מבין שתי הטענות העובדתיות היא מאמצת, ויש למחוק את הטענה העובדתית השנייה. עם זאת, אימוץ עמדתו של הנתבע, בנוגע להיות טענות התובעת טענות חלופיות, עלול להוביל לחסימת בירור התמונה העובדתית בכללותה. ייתכן שבסופו של יום, יימצא כי אין זהות או התאמה רבה בין שני סוגי הצמחים, אלא כי הזן המיוצר על ידי הנתבע הוא אכן זן נגזר של זה המיוצר על ידי התובעת. במצב דברים זה, ואילו תאומץ עמדת הנתבע על דרך מחיקת הטענות בדבר זן נגזר, המשמעות המעשית היא חוסר קוהרנטיות אפשרי בין טענות התובעת בהליך לבין המסקנה העובדתית הנדרשת בסופו של יום. באותה מידה, ייתכן כי המסקנה בסופו של ההליך תהיה שקיימת התאמה בין שני סוגי הצמחים, ואז, הותרת הטענה בדבר זן נגזר, תוביל גם היא לחוסר קוהרנטיות כאמור (רק הפוך). אני מודע לכך שלא ניתן לפסוק עמדה מהותיות השונה מזו שהועלתה בכתבי הטענות, וגם לא ניתן להעלות טענות עובדתיות מאוחרות שאינן מוצאות את ביטויין בכתבי הטענות (שכן מדובר בהרחבת חזית). כוונתי היא, כי חוסר האחידות האמור, שעלול להיגרם הוא פוטנציאלי מטיבו, ומתייחס בעיקר למסקנות שבמומחיות, שלא בהכרח ימצאו את ביטויין בפסק הדין העתידי, אילו תיחסם כעת אחת משתי הטענות האמורות. לכך מתווספת העובדה, שכאמור, סעיף 36(ה) לחוק זכות מטפחים חל גם על זן נגזר, ולכן ההגנה קיימת גם כלפי הפרה אפשרית של הנתבע בזן נגזר. חוסר הקוהרנטיות האפשרי וההגנה הרחבה על זכויות המטפחים, מובילים שניהם למסקנה לפיה אין המדובר בטענות עובדתיות חלופיות במלוא המובן של המונח. אמנם, ככל שמדובר בזן זהה, אין המדובר בזן נגזר, ולהפך, ובנוסף, אין המדובר במצב שבו העובדות אינן ידועות לתובעת (וקיים מקום לטענה כי עליה לבחור אילו מבין שתי הטענות היא בוחרת להציג כעמדתה), אך לאור ייחודיות הנושא, והמומחיות הנדרשת בו, איני רואה לנכון לחסום את אחת משתי הטענות האפשריות, שהוצגו על ידי התובעת. אציין, כי מסקנה זו קרובה לטענת התובעת, בדבר היות שתי הטענות מסקנות משפטיות אפשריות של רקע עובדתי אחיד. אני בספק עד כמה הממצאים בדבר טיבם של הזנים ניתנים להגדרה כ"משפטיים", אך מדובר בעניין טרמינולוגי שלא יכריע את הכף. בנוסף, אני מסכים עם הנתבע בכך שמן הראוי היה שהתובעת תתייחס לטענתו במסגרת כתב תשובה (שלא הוגש), אך גם בכך אין בכדי לחסום את עמדות התובעת. לאור זאת, נדחית בש"א 18923/08. בבש"א 20430/08 עותרת התובעת להורות כי הנתבע אינו רשאי להביא עדים או להוכיח טענות עובדתיות, וזאת משחלף המועד להגשת ראיות. בבקשה זו מציינת התובעת, כי בש"א 18923/08 היא בקשת סרק שנועדה להביא לעיכוב ההליכים. ראשית, אמנם בש"א 18923/08 נדחתה, אך איני סבור כי ניתן להגדירה כ"בקשת סרק". בנוסף, עצם הגשת הבקשה והדיון בה, מעכב , מטבע הדברים, את הנתבע מלהגיש ראיותיו (לאור תוצאתה האפשרית, מבחינתו) ולכן קיימת הצדקה מסויימת להארכת מועד להגשת התצהירים. לפיכך, אני מאפשר לנתבע להגיש תצהירי עדות ראשית בתוך 45 ימים. בש"א 20430/08 נדחית. אין צו להוצאות. טענות חלופיות