1. בפני בקשת המבקש לזמן לעדות את המשיב 1 , יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה - עיריית קריית שמונה שהינו גם ראש עיריית קריית שמונה. רקע : 513 2. בתאריך 5/4/14 הוגשה על ידי המבקש בקשה לביטול צו הריסה מנהלי ובקשה לצו זמני לעיכוב ביצועו של צו ההריסה המנהלי במעמד צד אחד. 3. אחד הנימוקים לביטול צו ההריסה הינו טענת אכיפה בררנית מצד המשיבים אשר הוציאו צו ההריסה כנגד המבקש מהטעם שהינו מתנגד פוליטית למשיב 1 שהינו ראש עיריית קריית שמונה בעוד שכנגד תושבים התומכים פוליטית בראש העירייה ומבצעים עבירות על חוק התכנון והבניה אין אכיפה. 4. ביום 1/5/14 קיימתי דיון בטענות הצדדים . בטיעוניו התמקד ב"כ המבקש בטענת האכיפה הבררנית. בסיום הדיון ביקש ב"כ המבקש להודיע במועד מאוחר את מי מהמצהירים יבקש לחקור וב"כ המשיבים מסר כי לא יעמוד על חקירת המצהירים. 5. בתאריך 4/5/13 הגיש ב"כ המבקש הודעה לאקונית לפיה מבקש לחקור את מוסר מהנדס הועדה על תצהירו וכן את המשיב 1 שהינו יו"ר הועדה וראש העיר קריית שמונה. 6. בתאריך 7/5/14 נמסרה תגובת ב"כ המשיבים לפיה מתנגד לזימונו של משיב 1 לעדות. על תגובה זו הוגשה תגובת ב"כ המבקש המנמק בקשתו לזמן לעדות את המשיב 1. טיעוני הצדדים : טיעוני המבקש : משיב 1 הינו בעל דין רלוונטי לבירור הטענות בבקשה. רק משיב 1 יכול להשיב לבית המשפט על טענת האכיפה הבררנית וההיוועצות אשר בוצעה לטענת המשיבים עם משיב זה. על פי פסיקת בית המשפט העליון אין מניעה שבעל דין יזמן בעל דין שכנגד באם אין כוונה של הצד שכנגד להעידו. מציין כי המשיבים מסרו כי לא יחקרו המבקש על תצהירו אך לא מסרו את מי מבקשים להעיד. משיב 1 נדרש למתן עדות במסגרת תפקידו כיו"ר ועדה וכי יו"ר ועדות מוזמנים כבשגרה למתן עדות בבית המשפט. טיעוני המשיבים : אין התנגדות כי מהנדס הועדה אשר מסר תצהיר יחקר אך המשיבים סבורים כי אין מקום לזמן את משיב 1 לעדות. המבקש לא טען כי חסר לו מידע כלשהו בשעה שהגיש בקשתו וכי על המבקש להתייצב ולהוכיח טענתו. נסיונו של המבקש לשמיעת ראיות נוספות מעבר לראיות שהביא הינו "מסע דייג" שאין לו מקום לעניין זה. הנטל בהוכחת טענת אכיפה בררנית הינו על המבקש שכן על פי הפסיקה הנוהגת עומדת לרשות המנהלית חזקת החוקיות ועל המבקש להפריכה. על פי הפסיקה הנוהגת אין מקום לטענת אכיפה בררנית בדיון לעניין בקשה לביטול צו הריסה מנהלי וכי אין לקבל טענה שכזו שהרי קבלתה תכשיר פעילות בלתי חוקית של עובר העבירה שאותה מבקשים להפסיק וזאת גם במחיר אכיפה סלקטיבית. על פי הפסיקה גם הוכחת טענת אכיפה בררנית לא תועיל למבקש ולכל היותר תביא לפעילות אכיפה כנגד חשודים אחרים. דיון והכרעה 1. סעיף 1 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 מסדיר הסמכות להזמין עדים : (א) מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לענין; והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה זו. (ב) בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת. 2. לצד הכלל כי ניתן להזמין כל אדם שעדותו רלוונטית לענין נשוא הדיון הוכרה בפסיקה סמכותו של בית המשפט שלא לאשר זימונם של עדים , גם כאשר עדותם עונה לתנאים הקבועים בסעיף 1(א) לפקודת הראיות לעיל : בבג"ץ 4311/10 - נילי וינברג ואח' נ' כבוד השופטת לימור מרגולין, בית-המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב-יפו ואח' . תק-על 2010(2), 4214 נקבע כי : "גם בע"פ 1280/06 רועי כרמלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.3.2007) קבע חברי השופט א' רובינשטיין, כי: "לאחר העיון סברתי כי אין מקום להיעתר לעת הזאת לטענה. אכן "זכותו היסודית של נאשם להעיד כל אדם שלדעתו עשוי להוכיח את חפותו, לעולם אינה פוקעת, ומשמבקש נאשם להעיד אותו אדם יזמינו בית המשפט"..... זכות זו כפופה - עקרונית - לסייג אחד "זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט"..... "לענין זה אין בית המשפט חי מפי הצדדים, אלא הוא רשאי וחייב לנווט את הדיון - שלא לקבל ראיות ושלא להתיר שאלות לעד אם אינן רלבנטיות"..... 3. לעניין טענת האכיפה הבררנית בתקיפת צוי הריסה מנהלית בבתי משפט השלום נוהגת ההלכה כפי שנקבעה בבג"ץ 6396/96 זקין נ' ראש עיריית באר שבע, פ"ד נג(3) 289 : "אכן, רשות מינהלית המבקשת לאכוף את החוק נהנית, כמו כל רשות מינהלית, מחזקת החוקיות. מי שמעלה נגד החלטת הרשות טענה של אכיפה בררנית, ולכן הוא מבקש לפסול את ההחלטה, עליו הנטל להפריך חזקה זאת. הדעת נותנת כי רק במקרים נדירים ניתן יהיה להפריך את החזקה ולהוכיח אכיפה בררנית." עוד נקבע בבר"מ 7515/07 - גלינה בר בע"מ נ' ראש עיריית תל אביב -יפו, מר רון חולדאי ואח' . תק-על 2007(3), 3728 לעניין נפקותה של טענת אכיפה בררנית וזאת גם כאשר עומד המבקש את ביטול הצו המנהלי בנטל הראיה : "הטעם השני הוא שאף אם אניח כי טענת האכיפה הסלקטיבית מבוססת לכאורה, אין הדבר מחייב מתן הסעד המבוקש, שמשמעו אי-אכיפת הדין על המבקשת. כידוע"לכל אדם הזכות שהשלטון יפעל בשוויון. עם זאת, זכות זו אינה חזקה דיה כדי לחייב את השלטון לפעול בניגוד לחוק. בהתנגשות בין עקרון השוויון לבין עקרון שלטוןהחוק - יד עקרון שלטון החוק על העליונה" (בג"ץ 637/89 "חוקה למדינת ישראל" נ' שר האוצר, פ"ד מו(1) 191, פסקה 16 לפסק דינו של השופט ברק).על כן, לכאורה, אין בכוח ביטולה של האפליה כדי להעניק למבקשת זכות שאין לה בדין,ובענייננו כאמור אין בידי המבקשת רשיון עסק להפעלת הבר. "בית-המשפט לא יצווה על הרשות המינהלית לעשות מעשה - להעניק לפלוני זכות - אשר עומד בניגוד לחוק...ביטול ההחלטה המפלה אינו מציב זכות לפלוני, שכן זכותו אינה מוכרת בדין" (שם, פסקה15) ויפים דברים אלה גם לעניין סעד בהליך ביניים. מכאן שגם במסגרת צו הביניים תרופתה של המבקשת היא בעלת היבט "שלילי" (מניעת טובת הנאה שניתנה שלא כדיןלאחרים) ולא בעלת היבט "חיובי" (הענקת טובת הנאה לעצמה)." ור' הדברים שנאמרו ב ברע"פ 3154/11 - כמיס אליאס נ' מדינת ישראל . תק-על 2011(2), 1412 : "גם את טענת המבקש לאכיפה בררנית אין לקבל, שכן, וכפי שקבע בית המשפט המחוזי, מרגע שנקבע קיומו של אינטרס ציבורי בהריסת הבניה הלא חוקית, הנה לשם הוצאת הצו בעניין הקונקרטי אין משמעות של ממש לשאלה האם יש בניה בלתי חוקית נוספת אשר נגדה לא ננקטו הליכים." 4. זימון יו"ר הועדה על ידי המבקש: אציין כבר בפתח הדברים כי הגם שהמבקש מציין בבקשתו כי זימון משיב 1 נחוץ גם לבירור טענתו בגין ההוייעצות הרי שהדברים אינם עולים בקנה אחד עם הצהרת ב"כ המבקש בפרוטוקול הדיון (עמק 2 שק 6-7) כי לא יעמוד על טענתו בנושא ההיוועצות. מכאן שנותרים אנו עם בקשת המבקש לזמן את משיב 1 לעדות בגין טענתו בדבר אכיפה בררנית בלבד. בתי המשפט נדרשו לא אחת לשאלת זימון עדים כדוגמת מהנדס הועדה או יו"ר הועדה. להלן מספר פסיקות בנושא : א. בבב"נ (נתניה) 15876-09-13 - חברת שאולי קליפסו בע"מ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה . תק-של בב"נ (נתניה) 15876-09-13(4), בית המשפט דוחה בקשת זימון העדים באמצו הקביעה כי "נטל ההוכחה לטענת הגנה מהצדק על הנאשמים,המשיבה נהנית מחזקת תקינות מעשי הרשות,ועל המבקשים להניח תשתית לכאורית להפוך הנטל או לתוכנה של טענת ההגנה בטרם יתיר בית המשפט את הזמנת נציגי הרשות לעדות." בית המשפט קובע כי " "תכליתו של סעיף 238א לחוק התכנון והבנייה הנה לאפשר אכיפה יעילה ומהירה של דיני התכנון והבניה. הביקורת השיפוטית המופעלת על הרשות במסגרת סעיף זה אינה מנותקת מן התכלית האמורה ואין לאפשר הפיכת ההליך הדיוני להליך נרחב אשר גבולותיו משתרעים הרבה מעבר לעילות שהוכרו בהתאם לחוק ולפסיקה כבסיס לביטולו של צו מהסוג בו עסקינן." ב. בע"פ (ירושלים) 7696/03 - סיף אלדין אלברג'קלי נ' היועץ המשפטי - עיריית ירושלים . תק-מח 2004(1), 9087 נקבע כי "תפקידו של בית המשפט לבחון האם התקיימו התנאים למתן צו הפסקה מנהלי כאמור בסעיף 238א' לחוק (רע"פ 5635/93, שם). אין להתיר "מסע דייג" ולהזמין נושאי תפקיד בתחום התכנון והבנייה כדי לברר טענה של אפליה באכיפת החוק. יתרה מזו, אכיפה סלקטיבית של החוק אינה מלבינה את מעשיו של המערער (ע"פ 3520/01 תורג'מן נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(1) 441, 448 - 449)." מן הכלל אל הפרט : 1. נמצאים אנו בשלב ביניים בהליך זה, לאחר שהוצגו מסמכי הצדדים ונטענו וענותיהם ובטרם חקירת המצהירים. 2. נקודת המוצא בפסיקה הינה כי הרשות נהנית מחזקת החוקיות בפעולתה וכי הנטל להפריך חזקה זו רובצת על כתפי המבקש. רק בנסיבות חריגות תתקבל טענה של אכיפה בררנית וזאת על פי התנאים שנקבעו בהלכות טענת ההדנה מן הצדק. 3. נפקותה של טענת אכיפה בררנית שהתקבלה על פי הפסיקה הנוהגת הינה על פי רוב נקיטה באמצעי אכיפה כנגד מי שהרשות נמנעה מלנקוט לגביו בפעולות אכיפה ולא הימנעות מנקיטת פעולות אכיפה כנגד המבקש את ביטול צו ההריסה המנהלי, כך שעל פי רוב לא יוכל המבקש להנות מקבלת טענה זו. 4. בטיעוניו של ב"כ המשיב בדיון יום 1/5/14 (עמ' 3 ש' 3-10) בכל הנוגע לרשימת צווי ההריסה המנהליים שהוצאו על ידי המשיבים בשנה החולפת נטען רק לגבי חלק הקטן מהאזרחים כנגדם הוצאו צוי הריסה שהינם מתנגדים פוליטית ליו"ר הועדה - ראש העיר וכי המדובר בכ - 3 אזרחים מתוך העשרה שברשימה. כמו כן לא הוצגו ע"י ב"כ המבקש ראיות כלשהן שיש בכוחן להצביע על עבירות בניה בלתי חוקית אשר נעברו על ידי תומכי ראש העיר ושלא זכו לאכיפה מצד הועדה לתכנון ובניה. מכאן שעל פניו אין בטיעוניו של ב"כ המשיב בכדי לבסס בשלב זה בסיס ראייתי לקבלת טענת אכיפה בררנית. 5. לאור ההלכות הנוהגות בנושא אכיפה בררנית במישור המנהלי, ההלכות הנוגעות לזימון אנשי הרשות למתן עדות רק לאחר בחינת הרלוונטיות וכוחה של העדות להשפיע על ההליך, הצורך לאפשר בידי יו"ר הועדות עבודה סדירה במסגרת תפקידם ללא הידרשות תכופה למתן עדויות בהליכים אלו בבתי המשפט וטענותיו הכלליות של המבקש בדבר טענת האכיפה הבררנית אני קובע כי מדובר ב"מסע דייג" מצד המבקש שאין לו מקום בהליך שבפני. 6. יתרה מכך, זכותו של המבקש לחקור את מהנדס הועדה לתכנון ובניה גם בנושא האכיפה הבררנית ויש ביכולתו של עד זה לשפוך אור על טענותיו של המבקש בנושא זה ובהתייחס לשאר טענותיו של המבקש כנגד צו ההריסה המנהלי. עד זה מסר תצהיר ומוסכם על הצדדים כי יחקר בגינו כך שגם מטעם זה זימונו של יו"ר הועדה אינו לצורך לבירור הטענות שבפני. 7. סיכומו של דבר אני מתיר זימונו של מהנדס הועדה לעדות הקבועה ליום 15/5/14 אך איני מתיר זימונו של משיב 1, יו"ר הועדה לעדות. 8. אני מורה למזכירות להעביר החלטה זו בדחיפות לצדדים ולוודא קבלתה טלפונית. אכיפה בררנית