הנאשם הורשע בהכרעת דין, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של סחר בסם מסוכן, בכך שביום 24/2/11, מכר לסוכן משטרתי שתי מנות סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של כ- 1.36 גרם נטו, תמורת 600 ₪. המאשימה ציינה כי מדובר בעבירת סמים חמורה, ובמכירה של סם המחולק לשתי מנות, במשקל ניכר, המוכיחה את נגישותו של הנאשם למקורות הסם ואת היותו חוליה בשרשרת הפצת סם הקוקאין שהוא מהסמים הקשים והמסוכנים. המאשימה הוסיפה וציינה כי לחובת הנאשם הרשעות קודמות בעבירות אלימות, רכוש וסמים. לחובתו מאסר על תנאי בן 15 חודשים, שם סחר הנאשם בחשיש. בענייננו הוא הוסיף ועלה בכמות הסם, בסכום העסקה ובסוג הסם. המאסר על תנאי לא הרתיע את הנאשם, ולכן ביקשה המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר כבד בפועל ולהפעיל את המאסר על תנאי במצטבר. המאשימה ביקשה גם לדחות את טענת הסנגור כי יש להתחשב בנאשם עקב טענת ההדחה, לנוכח קביעותיו של בית משפט בהכרעת הדין. הסנגור ציין כי בהכרעת הדין נקבע שקיימים מחדלי חקירה חמורים שיורדים לשורש העניין. הסנגור חזר על הטענה שהופעל לחץ על הנאשם אשר לא רצה למכור את הסם מהשיחה הראשונה ביום 14/2/11 ועד לשיחה האחרונה ביום 24/2/11. הוא ציין שאין מחלוקת שנגרם לנאשם נזק ראייתי וכי היה לחץ על הנאשם למכור את הסם, בין השאר על ידי פנייה אל הרגש של הנאשם על ידי אזכור החבר ג'ימי. הסנגור ציין כי אף אם טענת ההדחה לא הייתה ברמה כזאת אשר מצדיקה זיכוי, הרי ששומה על בית המשפט להביא אותה בחשבון כגורם משמעותי לקולה בעת גזירת העונש. הסנגור ציין כי הנאשם עבד בחברת "רותם דשנים". בתוך תקופת המעצר הוא נשא אישה ונולד לו תינוק שהוא כיום בן חודשיים, אשתו סובלת מבעיות וזקוקה לנאשם לצידה. בנסיבות אלה, ביקש הסניגור להסתפק בעונש חופף להפעלת המאסר המותנה שהוא כבד ומשמעותי. לחובת הנאשם גיליון הרשעות קודמות מכביד ובו שבע הרשעות קודמות. שלוש ההרשעות הראשונות הן מבית משפט לנוער בעבירות רכוש, מין, אלימות וסכין. הנאשם נדון ב- 2006 למאסר ראשון בן חמישה חודשים בגין הרשעתו בעבירות רכוש וסמים. בשנת 2007 הוא נדון למאסר שני לתקופה של 26 חודשים בגין עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. במקביל הוא נדון לעונש שחלקו חופף וחלקו מצטבר בגין עבירות רכוש. לאחרונה נדון הנאשם ביום 9/2/10 ב ת"פ 2730/09 בבית משפט השלום בבאר שבע, על ידי עמיתי, כב' השופט אמוראי. באותו עניין הורשע הנאשם בכך שמכר עשרה גרם חשיש תמורת 400 ₪. הנאשם נדון ל- 14 חודשי מאסר בפועל, כאשר מאסר על תנאי בן שנה הופעל בחופף. באותו גזר דין הוטל על הנאשם גם עונש מאסר על תנאי של 15 חודשים לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור כל עבירת סמים מסוג פשע, שהוא בר הפעלה בענייננו. הנאשם שוחרר ממאסר זה חודשים ספורים לפני ביצוע העבירה הנוכחית, כאשר המאסר על תנאי איננו מרתיע אותו מלבצע את העבירה החמורה של הסחר שבענייננו. בעניין טענת ההדחה - הנאשם הודה למעשה בעסקה, אולם טען כי הודח על ידי הסוכן המשטרתי, ועל כך נוהלו ההוכחות בתיק. כאמור בפסיקה שצוינה בהרחבה בהכרעת הדין, הדחה של סוכן לסחר בסם, בדרך כלל לא תביא לזיכוי, אולם היא עשויה להביא להקלה בעונש. בענייננו, בהכרעת הדין המפורטת קבעתי כי קיים מחדל חקירתי בכך ששיחות הטלפון בין הסוכן לנאשם לא הוקלטו או לפחות תועדו בזיכרונות דברים. עם זאת, בסופו של דבר דחיתי את גרסתו של הנאשם, כאילו מדובר בהדחה, וקיבלתי את גרסתו של השוטר שפיגל, לגבי נסיבות העסקה שנערכה בין הנאשם לסוכן. בסעיף 5 להכרעת הדין צוין כי למעשה כבר בשיחה הראשונה מיום 14/2/11, סוכמה העסקה בין השוטר שפיגל לבין הנאשם. כל השיחות האחרות היו רק על מנת לתאם את מועד ביצוע העסקה. לפיכך אין יסוד לטענת הסנגור כי העובדה שחלפו עשרה ימים מהשיחה הראשונה ועד לעסקה, מלמדת כי באותה תקופה הייתה הדחה. עוד יצוין כי השם "ג'ימי" הועלה על ידי השוטר שפיגל על מנת לרכוש את אמונו של הנאשם, אשר חשד בו, ולכן לא ראיתי בו משום הדחה פסולה. הנאשם גם שלט בסלנג העברייני על ידי שימוש במונח "חולצות". לפיכך, כפי שקבעתי בהכרעת הדין, הגם שהמשטרה התרשלה בכך שלא תיעדה את שיחות הטלפון, וראוי לעשות כן בפעמים הבאות, הרי שלא הייתה בענייננו הדחה פסולה, המחייבת הקלה בעונש. גם לטענה כי יש להקל עם הנאשם מאחר והסוכן פנה אליו ולא הוא יזם את הפנייה אין ממש. בדרך כלל הצרכן פונה אל הסוחר ומבקש את הסם ולא להיפך. סופו של דבר, מדובר בנאשם שהוא סוחר סמים של ממש. תקופה קצרה למדי לאחר ששוחרר ממאסר בגין הרשעתו בעבירה של סחר בחשיש, הוא שב וסחר בסם מסוכן, הפעם מסוג קוקאין, בכך שמכר תמורת 600 ₪ את סם הקוקאין במשקל של כ- 1.36 גרם נטו, שהוא פי ארבעה וחצי מהחזקה שקבועה בחוק. הפסיקה שהגיש הסנגור איננה לעניין. ע"פ 130/80 עוסק בנסיבות מיוחדות שבהן הוארך מאסר על תנאי. גזרי דין נוספים שהגיש ב"כ הנאשם מבית משפט שלום, אינם נוגעים לנאשמים עם מאסר על תנאי כבד כמו בענייננו ורצף בביצוע העבירה תקופה קצרה לאחר מאסר קודם בעבירת סחר. הלכה הפסוקה קובעת כי בדרך כלל שומה להפעיל מאסר על תנאי בר הפעלה, והארכתו הינה חריג יוצא דופן, המוצדק אך ורק בנסיבות חריגות, בהן יהא זה בלתי מוצדק להפעיל את המאסר על-תנאי. חומרת העבירה שביצע הנאשם, זמן קצר לאחר שחרורו ממאסר בגין עבירה דומה, מטה את הכף בעד הפעלת המאסר המותנה, וכמעט מונעת שימוש באפשרות החריגה ויוצאת הדופן של הארכתו. הבעיה העיקרית הינה אורכו של המאסר על תנאי. 15 חדשי מאסר על-תנאי. בתי המשפט התריעו לא פעם על העובדה שלא ראוי לגזור מאסרים על תנאי ארוכים מידי, המהווים סד שקשה לבית המשפט הדן בענישת העבירה הנוספת להתמודד עימו. בית המשפט העליון הורה כי במסגרת שיקול הדעת, בית המשפט הגוזר מאסר על תנאי ימנע מהטלת מאסר על תנאי שתוצאתו עלולה להיות בלתי מידתית הן בהתחשב בעבירה המקורית והן בהתחשב בעבירה הנוספת (רע"פ 5798/00 ריזי נ' מד"י (2000) ; ע"פ 608/07 פלוני נ' מד"י (2007)). בענייננו, יש לשים לב שכבוד השופט אמוראי הבדיל בין מאסר מותנה קצר בגין עבירת סמים שהיא עוון ועבירות אחרות, לבין מאסר מותנה ארוך בגין עבירת סמים שהיא פשע. מדובר באבחנה ראויה. עבירת סחר בסם היא עבירה חמורה למדי שהעונש המירבי שבצידה עומד על עשרים שנות מאסר, ובנסיבות אלה, אין פסול בכך שבית המשפט הטיל מאסר על-תנאי כבד בגין עבירה זו. אשר לעתירה לגזור מאסר שיחפוף במלואו את הפעלת המאסר על-תנאי: בית המשפט העליון קבע לא אחת כי הכלל הוא שהפעלת מאסר על תנאי תצטבר לעונש בגין העבירה הנוכחית. החוק דורש כי תקופות המאסר יחפפו רק אם קיימים 'טעמים שיירשמו'. נקבע כי דרישה זו מצמצמת את שיקול דעת בית המשפט, וזאת על מנת לא לפגוע בכוחו ההרתעתי של עונש המאסר על-תנאי כעונש ממשי ומוחשי. עונש מאסר מותנה משמעו מאסר שהחברה נכונה לדחות ביצועו ובהמשך לוותר על ריצויו כליל, אם לא יבצע הנידון עבירה נוספת בתקופת התנאי, אולם בית המשפט לא יטה לחפוף את עונשי המאסר, ככל שהעבירות בהן הורשע הינן חמורות יותר, ככל שקשות נסיבות ביצוען וככל שיש בביצוען משום פגיעה קשה בערכי היסוד החברה בה אנו חיים (ע"פ 3869/09 יצחק סלימן נ' מדינת ישראל, (2009)). המאסר המותנה בן 15 חודשים שנגזר על ידי כבוד השופט אמוראי, גם אם הוא מאסר על תנאי ארוך, הוא למעשה עונש בגין העבירה הקודמת, שרק ריצויו נדחה והותנה בביצוע עבירה נוספת. העובדה שהנאשם שב לבצע עבירה חמורה זו של סחר בסם בתוך תקופה קצרה, מחייבת את הפעלת המאסר המותנה באופן מצטבר, על מנת שהנאשם יבוא על עונשו גם בגין העבירה הנוכחית. נוכח כל האמור לעיל ולאחר שאני שוקל את כלל נסיבות העניין לקולה ולחומרה אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 15 חודשי מאסר בפועל. ב. אני מפעיל מאסר על תנאי בן 15 חודשים מת"פ 2730/09 בית משפט שלום באר שבע, במצטבר, כך שבסך הכל ירצה הנאשם עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, תקופה שתמנה מיום מעצרו 24/2/11. ג. 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר, לרבות בהתאם להוראות סעיף 52 (ג) לחוק העונשין תשל"ז - 1977, שלא יעבור כל עבירת סמים שהיא פשע. ד. ששה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר, לרבות בהתאם להוראות סעיף 52 (ג) לחוק העונשין תשל"ז - 1977, שלא יעבור כל עבירת סמים שהיא עוון. ה. אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שנה אחת מיום שחרורו מהמאסר ובמצטבר לכל פסילה אחרת. זכות ערעור כחוק בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי. משטרהסוכן מדיחסמיםסחר בסמים