לעיתים כרוך בירורה של שאלת העדר יריבות בבירור עובדתי, שאז מקום הבירור בתיק העיקרי, אך לעיתים ניתן לברר טענה זו בבירור עובדתי קצר, שאז יכול נתבע להביא לסיום המשפט בלא שיתקיים דיון בכל השאלות השנויות במחלוקת (ע"א 7261/97 שרבני נ' שבירו, פ"ד נ"ד (4) 464). ##להלן החלטה בבקשה לסילוק התביעה על הסף בטענה להעדר יריבות:## בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף בטענה להעדר יריבות והעדר עילה. בהתאם לתקנה 214יג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תינתן ההחלטה על יסוד הבקשה ותגובת המשיב. במסגרת תובענה זו עותר המשיב לחיוב המבקשת בתשלום סך של 27,686 ₪. לטענת המשיב בכתב התביעה, סכום זה חייבת המבקשת למשיב בשל שירותים שניתנו למבקשת במהלך פברואר 2008 במוסך אשר מפעיל המשיב, לרכב מס' 34-097-63, אשר בבעלות המבקשת. המבקשת מצידה, טוענת כי יש לסלק התביעה על הסף. לטענת המבקשת, השירותים נשוא התביעה לא ניתנו כלל למבקשת כי אם לחברה בשם קפה הגבעה בע"מ (להלן: "החברה"). ככל שניתנו השירותים נשוא התביעה, טוענת המבקשת, הרי שלחברה ניתנו ולא לה. לפיכך, עותרת המבקשת לסילוק התביעה על הסף בשל העדר עילה, העדר יריבות והיות התביעה תביעה טורדנית וקנטרנית. בתגובתו, טוען המשיב שאין בסיס לבקשה ומחלוקות עובדתיות יש לברר במסגרת הדיון בתיק העיקרי. בחינתה של בקשה לסילוק תביעה על הסף מחייבת משנה זהירות. סילוקה של תביעה על הסף שולל מבעל הדין את זכותו להביא עניינו להכרעה בבית המשפט. לפיכך, מקום שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שהתובע יזכה בסעד אותו תבע - אין נועלים שערי בית משפט בפניו. טענתה העיקרית של המבקשת הינה טענת העדר יריבות. טענה זו למעשה מתבססת על תקנה 101 לתקנות, שלפיה יכול בית המשפט יכול לדחות תביעה על הסף מחמת "כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע". על הוראה זו נסמכת טענה בדבר היעדר יריבות, כאשר לפי ההלכה הפסוקה, "די בקביעה בדבר חוסר יריבות בין בעלי דין כדי להכריע גורל תובענה לדחיה" (ע"א 54/87 אמגר חברה לשיווק בע"מ נ' ק.י.מ.א. להשקעות בע"מ, פ"ד מ"ג (2) 347, 353). לעיתים כרוך בירורה של שאלת היריבות בבירור עובדתי, שאז מקום הבירור בתיק העיקרי, אך לעיתים ניתן לברר טענה זו בבירור עובדתי קצר, שאז יכול נתבע להביא לסיום המשפט בלא שיתקיים דיון בכל השאלות השנויות במחלוקת (ע"א 7261/97 שרבני נ' שבירו, פ"ד נ"ד (4) 464). לטענת המבקשת, אין לה עצמה כל בעלות ברכב נשוא התביעה, שלכן אין כל יריבות בין הצדדים. טענה זו הינה טענה עובדתית ומשכך, שומה היה על המבקשת לתמוך אותה בתצהיר. לו כך עשתה, אפשר וניתן היה לערוך בירור עובדתי קצר אשר בסיומו, לו התקבלה הטענה, הייתה התביעה מסולקת על הסף. דא עקא, שהמבקשת כלל לא צירפה תצהיר לתמיכה בטענתה ודי בכך לדחות את טענתה להיעדר יריבות. זאת ועוד, ראוי לציין כי לכאורה אין התביעה נסמכת בלעדית על טענת בעלותה של המבקשת ברכב, אלא שעל כך מוסיף המשיב וטוען כי שירותיו ניתנו למבקשת וכי המבקשת עצמה התחייבה לשלם בגינם. לפיכך, אינני מוצא מקום לסילוק התביעה על הסף בשל היעדר יריבות וראוי ששאלת היריבות תתברר במסגרת התיק העיקרי. אשר לבקשה למחיקת התביעה בשל העדר עילה או היות התביעה קנטרנית וטרדנית, הרי שבהתאם למושכלות יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית, תביעה אינה מגלה עילה אם התובע לא יהא זכאי לקבלת הסעד המבוקש על ידו אפילו הוכיח את כל העובדות המפורטות בה. מעצם טיבו, הדיון בבקשה למחיקה על הסף מחמת העדר עילה הוא דיון משפטי המתמקד בבחינת כתב התביעה, הא ותו לא. כך גם אין צורך בטענה שכזו (להבדיל מהטענה להיעדר יריבות) לצרף תצהיר לבקשה כאמור, שכן בית המשפט אינו מברר את אמיתות העובדות אלא יוצא מתוך הנחה שהתובע יצליח להוכיח את כל העובדות להן טען (ע"א 194/87 סאלח נ' רשות הפיתוח, פ"ד מד (2) 185, 187). בכתב התביעה נטען כי שירותי המשיבה ניתנו למבקשת (סע' 3 בכתב התביעה), כי בתמורה לשירות התחייבה המבקשת לשלם כספים למשיב (סע' 4 לכתב התביעה) וכי המבקשת היא בעלת הרכב לו ניתן השירות (סע' 2 בכתב התביעה). טענות אלו, ככל שיוכחו, עשויות להביא לקבלת התביעה וברי כי בשלב זה בית המשפט איננו בוחן כיצד יוכחו הטענות ואף לא את טענות ההגנה של המבקשת. בנסיבות אלו, אין בסיס לבקשה ואשר על כן אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בגין בקשה זו בסך 1,000 ₪ בלא קשר לתוצאות התיק העיקרי. העדר יריבות