בפני בקשתו של המבקש כי תינתן לו הרשות להתגונן בפני תביעת המשיבה, שהוגשה כנגדו בסדר דין מקוצר, בגין מתן שירותי תיווך בבלעדיות, בגינם נדרש המבקש לשלם למשיבה את הסך של 17,400 ₪. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 31/7/2011 נחתם הסכם למתן שירותי תיווך בבלעדיות בין הצדדים, בקשר לדירה ברח' בר ניסן 19/40, בבאר-שבע. תקופת הבלעדיות הוגדרה עד ליום 31/10/2011, ועל פי הנטען בכתב התביעה עשו נציגי המשיבה את המוטל עליהם ושיווקו את הדירה באופן ראוי. למרות האמור לעיל, על פי כתב התביעה, התקשר המבקש באופן חד-צדדי עם קונה אחר, מתוך מחשבה שהמשיבה לא תדע על התקשרות זו. המבקש טען בתצהירו כי חתימתו על הסכם מתן שירותי התיווך נעשה תחת לחץ שהפעילו עליו נציגי המשיבה, בעת שהיה בלחץ אדיר כלשונו, למכור את הנכס, בשל חובות שרבצו עליו - וכן בעת שהוצג בפניו מצג שווא כאילו קיים לקוח פוטנציאלי מיידי. לטענתו המשיבה לא עשתה דבר למכירת הנכס ולא קיימה הבטחותיה. עוד טען המבקש כי המשיבה ניצלה את מצבו הקשה, הבריאותי והכלכלי והטעתה אותו בעת חתימה על ההסכם. לטענתו, ביקש מספר פעמים מנציגי המשיבה לבטל את ההסכם שביניהם. ביום 17/4/2012 התקיים בפני דיון בבקשה והמבקש נחקר על תצהירו. המבקש טען בחקירתו כי הקונה שהוצע לו על ידי המשיבה לא היה אלא קונה למראית עין, שכן אשתו של הקונה לא ידעה על העסקה. המבקש השיב לשאלה הנוגעת לפעולות פרסום שעשו נציגי המשיבה כי ישלם להם: "אם מגיע להם על הפרסום", אך הוסיף כי אינו חושב שעשו את הפעולות הדרושות. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה. לאחר שעיינתי בכתב התביעה על נספחיו, בתצהיר ההתנגדות, בחקירת המבקש בפני ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. טענת עושק ו/או הטעייה טענת העושק ו/או ההטעייה שטען המבקש היא טענת סרק אשר התמוטטה בחקירתו הנגדית. המבקש טען, על דרך הסתם, כי הופעל עליו לחץ תוך ניצול מצבו הכלכלי והבריאותי. ברם, המבקש אינו מפרט מהו טיבו של "לחץ" זה, מלבד ביקורים של נציגי המשיבה במקום עסקו ושיחות עימו בנוגע לנכס. המבקש אף אינו מפרט בתצהירו מהי טיבה של ה"הטעייה" הנטענת על ידו על דרך הסתם, ומהן ההתניות בחוזה שהוא הוטעה לגבי תוכנן. אין טענה מפורשת בפי המבקש כי לא קרא את החוזה לפני שחתם עליו, ולפיכך, לא ברור כלל תוכנה של טענת ה"הטעייה" שהרי הלכה פסוקה היא שאין לקבל טענה לפיה אדם לא טרח לקרוא על מה הוא חותם אלא במקרים קיצוניים ביותר (ראה למשל ע.א. 1548/96 בנק איגוד לישראל נ' לופו, פ"ד נ"ד (2) 559; ע"א 467/04 שוורץ נ' סנדור, פ"ד יט (2) 113). לעניין טענת העושק, הרי שהיא הועלתה באופן סתמי וכלאחר יד מבלי להתייחס לכלל מרכיביה של טענת העושק על פי דיני החוזים. ההלכה היא כי: "עילת הביטול מסוג עושק מושתתת על שלושה יסודות מצטברים הקבועים בסעיף 18 הנ"ל: א. מצבו של העשוק (מצוקה, חולשה שכלית או גופנית או חוסר ניסיון) ב. התנהגותו של העושק (ניצול מצבו של המתקשר) ג. תנאי החוזה שנוצר כתוצאה מהניצול גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל.". (מתוך ע"א 2041/05 מחקשווילי נ' מיכקשווילי, ) אין די בשורה לקונית וסתמית בתצהיר כי המשיבה ניצלה את מצבו הבריאותי והכלכלי. ההלכה היא כי "אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו" (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי נ' בנק לאומי, פ"ד נט (3) 41 - ההדגשה שלי - י.ב). מכאן, שעל המבקש רשות להגן להיכבד ולפרט את פרטי העובדות המבססות את הגנתו, ובמיוחד בטענה זו של עושק. על המבקש היה לפרט כיצד התבטא חוסר ניסיונו, כיצד התנהגה המשיבה כך שניצלה את מצבו ומדוע תנאי החוזה שנוצרו גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל (רכיב אליו לא התייחס המבקש כלל). נותרה אם כן טענתו של המבקש כי המשיבה לא עשתה דבר לפרסומו של הנכס. טענה זו התמוטטה בחקירתו הנגדית של המבקש, כאשר נשאל אם יציגו בפניו פעולות פרסומיות השיב: "אם מגיע להם על הפרסום". כמו כן, הטענה נסתרת מעצם הצגתו של קונה פוטנציאלי והפגשתו עם המבקש, שהרי הגדרת פעולות תיווך במקרקעין על פי חוק המתווכים במקרקעין, התשנו-1996 היא: "הפגשה בתמורה בין שני צדדים או יותר, לשם התקשרותם בעיסקה בזכות במקרקעין". העובדה כי בסופו של דבר לא נכרתה עסקה, אם בשל אי-הסכמת אשת הלקוח הפוטנציאלי ואם מכל טעם אחר, אינה מעלה ואינה מורידה לעניין התמוטטות טענתו של המבקש כי לא נעשתה כל פעולת תיווך על ידי המשיבה. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשתו של המבקש כי תינתן לו הרשות להתגונן בפני התביעה. המבקש ישלם למשיבה את הוצאות הדיון בבקשתו ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪. ב"כ המשיבה יגיש פסק דין לחתימתי בתוך 7 ימים מיום קבלת החלטתי זו. טענת עושק