לפניי בקשת למתן רשות להתגונן. רקע וטענות 1. בעלה של המבקשת (הנתבע מס' 2), והנתבע מס' 1 פתחו חשבון בנק אצל המשיב (להלן: הבנק"). ביום שלמחרת ביקש הנתבע מס' 2 מאשתו, היא המבקשת, לסור יחד עמו לבנק לצורך חתימה על מסמכים. המבקשת חתמה ביום 11.11.2010 על כתב ערבות מתחדשת ללא הגבלה בסכום לחובות בעלה ועל המסמכים הנלווים לכך. לאחר מכן ובחלוף 7 ימים, נטל בעלה של המבקשת, יחד עם שותפו הלוואה מהבנק בסכום של 180,000 ₪. בעלה של המבקשת ושותפו לא עמדו בתשלומי ההחזר של ההלוואה ועל כן, הגיש הבנק תביעה זו הן נגד הנתבעים מס' 1 ו-2 בהיותם בעלי החשבון, והן נגד המבקשת כערבה לחובות בעלה. 2. המבקשת טענה בבקשתה, כי היא בגדר "ערב יחיד" כהגדרת מונח זה בסעיף 19 לחוק הערבות, תשכ"ז-1967(להלן: "חוק הערבות") בהיותה ערבה לחובות בעלה יחד עם השותף שלו בחשבון הבנק. מאחר שאין בינה לבין השותף של בעלה קשר משפחתי או עסקי, הרי היא בגדר "ערב יחיד", ולפיכך היא פטורה מהערבות הבלתי מוגבלת עליה היא חתומה, וזאת נוכח הוראת סעיף 21ב לחוק הערבות המבקשת הוסיפה כי, הבנק פעל בניגוד להוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח) והוראות המפקח על הבנקים לפיהם ערבות צד שלישי תתייחס מפורשות לסכום מוגדר ולתקופה מוגדרת. עוד טענה המבקשת, כי סמיכות המועדים בין חתימתה על כתב הערבות הבלתי מוגבלת בסכום בה נרשם כי חובות בעלה הם 0 ₪ לבין המועד בו נטל בעלה הלוואה במאות אלפי שקלים מהבנק (7 ימים לאחר מכן), מהווה אינדיקציה לכך שהבנק ידע שבעלה עומד ליטול את ההלוואה ואף על פי כן, הטעה אותה והחתים אותה על הודעה לערב לפיה סכום החוב של בעלה הינו 0, הכול בניגוד להוראת סעיף 5(א) לחוק הבנקאות (שירות לקוחות) החל על כל ערב, והוראה 453 להוראות ניהול בנקאי תקין. עוד נטען, כי הבנק לא שלח הודעה או התראה כלשהי למבקשת בטרם הגיש תביעתו דנן, ולא ניתנה לה הזדמנות להתמודד עם העניין, וזאת בניגוד לאמור בסעיף 26(א) לחוק הערבות. לבסוף טענה המבקשת, כי הבנק לא צירף לכתב התביעה את המסמכים הנדרשים, לרבות הסכם ההלוואה, פירוט התשלומים אשר בוצעו, ובכך הוא הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו כלפי הערב לספק מידע אודות החובות שהיא ערבה להם. עוד נטען, כי לנתבע מס' 1 נכסי מקרקעין בשווי של אלפי שקלים, מהם יוכל הבנק להיפרע, בטרם נקיטת הליכי גבייה נגד המבקשת. 3. הבנק מתנגד לבקשה. לטענתו, המבקשת ערבה לחובות בעלה בלבד, ולפיכך אינה נופלת בגדר "ערב יחיד" כהגדרת מונח זה בחוק, ואינה פטורה מפדיון כתב הערבות הבלתי מוגבלת בסכום עליו היא חתומה. לביסוס טענה זו, צירף הבנק לכתב התביעה כתב ערבות מתחדשת בלתי מוגבלת בסכום מיום 11.11.2010, הודעה לערב שאינו "ערב יחיד" מאותו היום, וכן הצהרת ערב עליהם חתומה המבקשת. ממסמכים אלו עולה, כי המבקשת ערבה לחובות בעלה בלבד, בשלמות ולכל חבות שתוענק. הבנק הוסיף, כי העובדה שאדם נוסף חב עם בעלה בחוב, אינה הופכת את המבקשת לערבה יחידה. עוד נטען, כי טענת המבקשת לעניין הטעייה באשר לגובה החוב של בעלה לא הוכחה ונטענה בעלמא. דיון ומסקנות: 4. דין הבקשה להידחות. סעיף 19 לחוק הערבות קובע כי : " "ערב יחיד" - מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות ובין בשותפות שאינה רשומה; ... ". סעיף 21(א) לחוק הערבות קובע כי :" ערב יחיד ערב רק לסכום הנקוב בחוזה הערבות ולתוספות כמפורט בסעיף 25". לענייננו, מעיון במסמכים שצורפו לכתב התביעה, עולה כי המבקשת חתומה על כתב ערבות ללא הגבלה בסכום לפירעון חובות בעלה, יריב אבישי (נספח ד' לכתב התביעה), וכן על הודעה לערב (שאינו "ערב יחיד") לפיה היא ערבה לחובות בעלה בלבד בשלמות ולכל חבות שתוענק לו. כמו כן, המבקשת חתומה על הצהרת ערב בה הצהירה, כי היא ערבה לחובות בן זוגה וכי ידוע לה שערבות זו חלה, בין היתר, על כל החובות וההתחייבויות בחשבון הבנק המשותף ע"ש בעלה ושותפו. ממסמכים אלו עולה, בבירור, כי המבקשת ערבה לחובות בעלה בלבד, ועל כן היא אינה בגדר "ערב יחיד" כמשמעות מונח זה בחוק הערבות העובדה שבעלה חב כלפי הבנק ביחד ולחוד עם השותף, אינה רלוונטית ואינה הופכת את המבקשת ל"ערב יחיד". 5. טענת המבקשת, כי הבנק הטעה אותה עת החתימה על כתב ערבות ללא הגבלה בסכום לפיה חובות בעלה הם 0 ₪, כשהוא יודע שבכוונת בעלה ליטול הלוואה בסכום של מאות אלפי שקלים, נטענה באופן סתמי וכללי, ועל כן דינה להידחות. העובדה שבעלה של המבקשת נטל הלוואה במאות אלפי שקלים, בחלוף 7 ימים בלבד ממועד חתימת המבקשת על כתב הערבות, אינה מהווה אינדיקציה לכך שהבנק ידע, במועד חתימת כתב הערבות, שבכוונת הבעל ליטול הלוואה זו ואין בעובדה זו, כשלעצמה, כדי לפטור את המבקשת מערבותה. יתרה מכך, המבקשת העידה בפניי, כי היא חתמה על המסמכים לבקשת בעלה, וכי קראה את כתב הערבות, ועברה על המסמכים בטרם חתמה עליהם. עוד העידה המבקשת, כי היא קראה את הכותרות וחתמה על מסמכי הערבות מתוך אמונה שהיא עוזרת לבעלה. המבקשת הוסיפה, כי היא לא ביקשה מאף אחד הסבר כלשהו ביחס למסמכים עליהם היא עומדת לחתום ואף אחד לא מנע ממנה לעיין במסמכים אלה ולעמוד על תוכנם ומהותם. עולה, אם כן, כי המבקשת הבינה שהיא חותמת על כתב ערבות לחובות שבעלה יצבור בעתיד, ועל כן, העובדה שההלוואה ניתנה כשבוע ימים לאחר מכן אינה מוציאה אותה מתחולת כתב הערבות, שכן למטרה מעין זו נועד כתב הערבות. 6. דין טענות המבקשת שהבנק הפר את הוראת סעיף 22(א) וסעיף 26(א) לחוק הערבות להידחות על הסף, מכיוון שהן מתייחסות ל"ערב יחיד" בלבד, ואינן חלות על המבקשת לאור קביעתי לעיל, שהיא אינה בגדר "ערב יחיד". כמו כן, יש לדחות את טענת המבקשת, כי הבנק פעל בניגוד להוראה 453 להוראות ניהול בנקאי תקין, לפיה כתב הערבות יפרט את סכום החובות הידוע לבנק נכון לאותה העת. מעיון בהודעה לערב (שאינו "ערב יחיד") שצורפה לכתב התביעה עולה, כי הודעה זו מתייחסת לגובה חובות בעלה של המבקשת נכון ליום החתימה 11.11.2010, ונכון לאותו מועד לא היה לבעלה חובות כלשהם כלפי הבנק. בכך לא הייתה כל הטעייה מצד הבנק והוא פעל בהתאם להוראות ניהול בנקאי תקין. 7. יש לדחות את טענת המבקשת, כי הבנק לא צירף את כל המסמכים הרלוונטיים לתביעה דנן. הבנק צירף לכתב תביעתו דו"ח שיערוך כללי מיום 28.5.2012, לפיו סך החובות בחשבון הבנק נושא התביעה עומד על סך 118,025.72 נכון ליום 25.5.12. בנוסף צורפו לכתב התביעה, בקשה לפתיחת חשבון, כתב תנאים כלליים, כתב ערבות מתחדשת ללא הגבלה בסכום, הודעה לערב שאינו "ערב יחיד", והצהרת ערב - שאינו ערב יחיד. די במסמכים שצורפו כדי להוות ראשית ראיה בכתב כנדרש בתקנות 202(1)(א) ו-.203 לעניין זה ראה ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"מ מה(3) 188, עמ' 196-197, שם ציין כב' השופט מלץ : "דעתי היא כדעתו של השופט ש' לוין: לצורך התקנות 202(1)(א) ו- 203די בצירוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית, ואין חובה על התובע לצרף את כל ספריו, שיפרטו כיצד חושב הסכום אותו הוא תובע. זהו שלב מקדמי לדיון, שאינו מצריך כניסה לכל פרטי הראיות ובחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית המקפת שמצויה בידי התובע להוכחת תביעתו על כל פרטיה." (הדגשה שלי ט.ע.) סוף דבר 8. עולה, אם כן, כי אין בפעי המבקשת טענת הגנה, ולו בדוחק, מפני התביעה ועל כן, דין הבקשה למתן רשות להתגונן להידחות. 9. בהתאם לכך, הנני מקבל את התביעה, ומחייב את המבקשת לשלם לבנק סכום של 118,025 ₪, בצירוף הפרשי ריבית בנקאית חריגה ומצטברת, אשר שיעורה ישתנה מדי פעם בפעם בהתאם לשינויים בשיעורי הריבית הנהוגים אצל הבנק בגין הסוג הנדון של חשבונות, וזאת מיום הגשת התביעה (29.5.2012) ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנני מחייב את המבקשת לשלם לבנק הוצאות משפט בסכום של 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 15,000 ₪. מאחר שהתביעה נגד הנתבעים 1 ו-2 סולקה, הנני מורה למזכירות לסגור את התיק. ערב יחידערבים (ערבות)