א.ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשם יובל גזית) מיום 8.3.2009 בתיק הוצאה לפועל (תיק מס' 01-08097-02-05) (להלן: "תיק ההוצאה לפועל"), לפיה נדחתה בקשת המערערת בטענת "פרעתי" שנטענה על ידה (מס' הליך 721489823ט). ב.העובדות העיקריות הצריכות לענייננו, הן כדלהלן: המערערת, אסתר יער (להלן: "המערערת") משכנה, יחד עם חייב נוסף, מר משה יער (להלן: "החייב הנוסף") לטובת המשיב, בנק המזרחי בע"מ (להלן: "המשיב") את זכויותיה בנכס (דירה בגוש 6527, חלקה 387/58) במשכנתא מוגבלת בסכום. תיק ההוצאה לפועל נפתח על ידי המשיב כנגד המערערת למימוש משכון. במהלך חודש דצמבר 2002 הגישה המערערת, במסגרת תיק ההוצאה לפועל, בקשה בטענת "פרעתי". ככל הנראה, ביום 2.1.2008, הגישה המערערת בקשה לראש ההוצאה לפועל להורות למשיב להעביר לידה את המסמכים הדרושים לה, לצורך הכנת חוות דעת מטעמה. ביום 13.3.2008, ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשם יגאל נמרודי) החלטה (להלן: "החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 13.3.2008"). בהחלטתו קבע כי לא ניתן לקיים דיון בבקשה בטענת "פרעתי" שהגישה המערערת: "כבר מהטעם שבדעת החייבת [המערערת - י.ש.] לתמוך את הבקשה כאמור בחוות עדכנית של מומחה חשבונאי, כאשר לצורך עריכת חוות הדעת עתרה החייבת בבקשה להורות על חיובו של הזוכה [המשיב - י.ש.] בהמצאת מסמכים שונים" (עמ' 1 להחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 13.3.2008 - נספח ד' להודעת הערעור).. באשר לבקשה בטענת "פרעתי" שהגישה המערערת, קבע ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו, כדלהלן: "בנסיבות העניין, משלא מונחת בפניי בקשה עדכנית בטענת "פרעתי", אשר מבוקש לקיים דיון על פיה, שכן בדעת החייבת לתמוך את בקשתה כאמור בחוות דעת עדכנית, על יסוד מסמכים שטרם התקבלו אצלה, אין מקום לקיים דיון בבקשה וממילא מתייתר הצורך לדון ולהכריע בטענת ב"כ הזוכה לעניין סמכותו של ראש ההוצאה לפועל להכריע בבקשה כאמור. על החייבת לערוך ולהשלים את בקשתה בטענת ה"פרעתי" ולאחר מכן להגיש לתיק; לאחר שתוגש בקשה כאמור אורה, האם יש מקום לעכב את ההליכים בתיק ובאילו תנאים." (שם, בעמ' 1). באשר לבקשת המערערת להמצאת מסמכים על ידי המשיב, קבע ראש ההוצאה לפועל: "הבקשה מתייחסת למסמכים רבים, כאשר לנוכח האמור בסעיף 26 לתגובת החייבת לסיכומי הזוכה (שם, נטען, כי בימים אלו הושלמה עריכת חוות הדעת המידגמית וקיימים מסמכים נוספים אשר עם קבלתם תושלם חוות הדעת במלואה), קיים ספק האם נחוצים לחייבת מלוא המסמכים שפורטו בבקשה; בשים לב לעמדת הזוכה בסיכומיו, כאמור בסעיפים 29 - 31, כמו גם לנוכח האמור בסעיף 26 לסיכומי התשובה מטעם החייבת, כאמור לעיל, אני מורה לב"כ החייבת ליתן פירוט עדכני של המסמכים הנחוצים לחייבת, תוך התייחסות לרלבנטיות של כל מסמך ומסמך לעריכת חוות הדעת מטעם החייבת." (שם, בעמ' 2). ביום 13.4.2008 הגישה המערערת בקשה מעודכנת בטענת "פרעתי" (להלן: "הבקשה העדכנית בטענת "פרעתי"), בה התבקש ראש ההוצאה לפועל לקבל טענת "פרעתי", מטעם המערערת; לעכב ולהשהות את כל הליכי ההוצאה לפועל עד לקבלת החלטה בבקשה העדכנית בטענת "פרעתי"; ולחייב את המשיב להעביר לידי המערערת מסמכים שפורטו בחוות הדעת מטעמה, שצורפה לבקשה העדכנית בטענת "פרעתי". ביום 30.6.2008 ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל במסגרת תיק ההוצאה לפועל, בה נקבע כי: "הבקשה הקודמת [בקשה בטענת "פרעתי" שהגישה המערערת בשנת 2002 - י.ש.] נמחקה ולא ניתן להסתמך עליה או על חלקים ממנה וודאי שלא ניתן להפנות אליה." במסגרת אותה החלטה ניתן ע"י ראש ההוצאה לפועל "צו למימוש משכנתא", וב"כ המשיב מונה ככונס נכסים על זכויות החייבים בנכס שהם המערערת והחייב הנוסף. ביום 24.9.2008 הגישה המערערת בקשה לראש ההוצאה לפועל לקבוע בדחיפות מועד קרוב ככל האפשר לדיון בבקשה העדכנית בטענת "פרעתי". ביום 8.3.2009 נתן ראש ההוצאה לפועל החלטה בבקשה העדכנית בטענת "פרעתי", בה נקבע כדלהלן (להלן: "החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 8.3.2009"): "הבקשה הינה בקשה בטענת "פרעתי" כפי שהגדירו באי כח המבקשת. ודוק. אין הבקשה, בקשה להמצאת מסמכים שכן המבקשת לא עמדה על המצאת המסמכים אלא על בירור הבקשה בטענת "הפרעתי". משכך, תדון הבקשה בטענת "פרעתי" בלבד" (עמ' 2 להחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 8.3.2009 - נספח ב' לתשובת המשיב). חלק זה להחלטת ראש ההוצאה לפועל הוא נשוא הערעור שבפניי. יחד עם זאת, על מנת להשלים את התמונה אוסיף, כי ראש ההוצאה לפועל דחה לגופה את הבקשה העדכנית בטענת "פרעתי" מטעם המערערת. ראשית, קבע ראש ההוצאה לפועל, כי טענות המערערת בבקשה העדכנית בטענת "פרעתי", שנסמכו על הבקשה בטענת "פרעתי" שהגישה המערערת בשנת 2002 ועל המסמכים הנוספים, דינן להידחות (שם, בעמ' 2). כן, קבע ראש ההוצאה לפועל, כי שאר טענות המערערת נזנחו על ידה בסיכומיה, וגם אם לא כך, דינן להידחות (שם, בעמ' 2 - 3). ראש ההוצאה לפועל קבע, כי חוות הדעת מטעם המערערת מבוססת על הנחות ונעדרת תשתית ראייתית ועובדתית (שם, בעמ' 3 - 4). כן, קבע ראש ההוצאה לפועל, כי אין בסמכותו לדון בטענות שהעלתה המערערת בגין נזקים שנגרמו לה עקב פעולות המשיב, וכן אין בסמכותו לדון בטענה שהעלתה המערערת בדבר יכולת תשלום ההלוואה (שם, בעמ' 4). כאמור החלטת ראש ההוצאה לפועל בבקשה העדכנית בטענת "פרעתי" ניתנה ביום 8.3.2009, אולם בשל טעות טכנית, צוין על גבי ההחלטה שמו של החייב הנוסף ולא שמה של המערערת (להלן: "הטעות הטכנית"). לפיכך, ביום 18.3.2009 הגיש המשיב בקשה לתיקון הטעות הטכנית, וביום 1.4.2009 תוקנה הטעות הטכנית, כך ששמה של המערערת הופיע על גבי החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 8.3.2009. ביום 16.4.2009 הוגש הערעור שלפניי, לכאורה באיחור של למעלה משלושה שבועות (שכן החלטת ראש ההוצאה לפועל בבקשה העדכנית בטענת "פרעתי" ניתנה ביום 8.3.2009). בגין איחור זה בהגשת הערעור הגיש המשיב, ביום 25.5.2009, בקשה לסילוק על הסף של הערעור. טענות הצדדים בערעור ובבקשה לסילוק על הסף המערערת טוענת, כי ראש ההוצאה לפועל טעה במסקנתו, בהחלטתו מיום 8.3.2009, לפיה המערערת לא עמדה על המצאת המסמכים המבוקשים על ידה. לטענת המערערת, היא קיימה את החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 13.3.2008, בכך שצירפה לבקשה העדכנית בטענת "פרעתי" חוות דעת מומחה בה מפורטים המסמכים החסרים והנימוקים לצורך בהם. כן, טענה המערערת כי בין יתר הסעדים שהתבקשו על ידה במסגרת הבקשה העדכנית בטענת "פרעתי", עתרה כי ראש ההוצאה לפועל יחייב את המשיב להעביר לידה את המסמכים המפורטים בחוות הדעת מטעמה שצורפה לבקשה. המערערת גם טוענת, כי העובדה שלא ויתרה כלל על המצאת המסמכים נלמדת הן מהחקירה הנגדית של העד מטעם המשיב (במסגרתה נשאל העד שאלה לגבי העברת מסמכים למערערת) והן מסעיף 26 לסיכומיה בבקשה העדכנית בטענת "פרעתי", (שם חזרה המערערת, לטענתה, על בקשתה לקבל את המסמכים החסרים). עוד טוענת המערערת, כי זקוקה היא למסמכים החסרים על מנת להתחקות אחר הסכומים שקיבל, לטענתה, המשיב מהחייב העיקרי, וזאת לצורך קביעת יתרת החוב, ומיצוי טענת "פרעתי" מטעמה. באשר לבקשה לסילוק הערעור על הסף, טוענת המערערת, כי הערעור הוגש במועד, ללא עיכוב. זאת, ראשית, מאחר שהחלטת ראש ההוצאה לפועל בבקשה העדכנית בטענת "פרעתי", נושאת את שמה של המערערת, ניתנה רק ביום 1.4.2009 (מועד תיקון הטעות הטכנית). שנית, החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 8.3.2009 הומצאה לה רק ביום 7.4.2009. בנוסף טוענת המערערת, כי גם אם ידעה אודות החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 8.3.2009, שבכותרתה צוין שמו של החייב הנוסף, אין הדבר מהווה תחליף לדרישת ההמצאה הקבועה בתקנה 402 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. לטענת המשיב, דין הערעור להידחות לגופו, מהטעם שהמערערת לא הגישה בקשה להמצאת מסמכים, כפי שהורה ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו מיום 13.3.2008. המשיב טוען, כי המערערת איננה יכולה להתייחס לבקשה העדכנית בטענת "פרעתי" שהוגשה על ידה, כבקשה להמצאת מסמכים. זאת, ראשית, משום שכותרת הבקשה הינה בקשה בטענת "פרעתי", שנית לא הוגש תצהיר מטעמה בדבר הצורך במסמכים המבוקשים על ידה; ושלישית, בעצם בחירתה של המערערת להגיש בקשה בטענת "פרעתי", טרם המצאת המסמכים, גילתה המערערת דעתה, כי היא ויתרה על המסמכים המבוקשים. לטענת המשיב מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה שהמערערת עמדה על כך שיקבע דיון דחוף בבקשה העדכנית בטענת "פרעתי" שהוגשה על ידה. עוד מוסיף המשיב וטוען, כי בניגוד להחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 13.3.2008, הרי שגם בחוות דעת מטעם המערערת לא הייתה התייחסות מפורטת ומנומקת לצורך בכל מסמך ומסמך שהתבקש על ידי המערערת. המשיב גם טוען, כי המערערת חזרה בה בסיכומיה בבקשה העדכנית בטענת "פרעתי" ממרבית טענותיה שהתייחסו למסמכים המבוקשים. כן, טוען המשיב כי המערערת אינה יכולה להסתמך בטיעוניה על החקירה הנגדית של העד מטעמו, מאחר שעד זה לא היה אמון על המצאת המסמכים מטעם המשיב, והמערערת צריכה היתה לזמן עד רלוונטי מטעם המשיב בעניין. באשר לבקשה לסילוק על הסף טוען המשיב, כי אין כל הצדקה לאיחור בהגשת הערעור מטעם המערערת, שכן החלטת ראש ההוצאה לפועל בבקשה בטענת "פרעתי" מיום 8.3.2009 הועברה לידי המערערת כבר ביום 9.3.2009, וכן, ביום 12.3.2009 העביר ב"כ המשיב לידי ב"כ המערערת עותק נוסף מההחלטה. לטענת המשיב, המערערת ידעה כי ההחלטה מיום 8.3.2009, הנושאת את שם החייב הנוסף, מתייחסת אליה, שהרי היא זו שהגישה את הבקשה העדכנית בטענת "פרעתי", נשוא החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 8.3.2009. בנוסף טוען המשיב, כי הסעד המבוקש על ידי המערערת הינו סעד תיאורטי, שכן אין בפי המערערת, ולו טענה אחת בקשר עם פרעון החוב, והחלטות ראש ההוצאה לפועל באשר לכך. יתרה מכך, המשיב טוען, כי אין בהמצאת המסמכים לסייע למערערת, מאחר שממילא נקבע בהחלטת ראש ההוצאה לפועל כי טענות המערערת נזנחו וכי הן נעדרות סמכות עניינית. בהקשר זה, אף טוען המשיב, כי עת נקבע על ידי ראש ההוצאה לפועל כי הוא נעדר סמכות לדון בטענות המערערת, הרי שראש ההוצאה לפועל, בהכרח, חסר סמכות לדון בבקשת המערערת לגילוי מסמכים. דיון בפתח הדברים יודגש כי ערעורה של המערערת נסוב אך ורק על החלטת ראש ההוצאה לפועל, שניתנה בבקשה העדכנית בטענת "פרעתי" מיום 8.3.2009, הנוגעת לגילוי המסמכים שהתבקש על ידי המערערת, ואין בפי המערערת כל טענה כנגד עצם עצם החלטת ראש ההוצאה לפועל הדוחה את הבקשה העדכנית בטענת "פרעתי" שהוגשה על ידה. כאמור, בהחלטתו מיום 8.3.2009, בבקשה העדכנית בטענת "פרעתי", קבע ראש ההוצאה לפועל כי אין בכוונתו לדון בבקשת המערערת לגילוי מסמכים, "שכן המבקשת [המערערת - י.ש.] לא עמדה על המצאת המסמכים אלא על בירור הבקשה בטענת פרעתי" (עמ' 2 להחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 8.3.2009). הגעתי למסקנה, כי ראש ההוצאה לפועל הפעיל שיקול דעת ראוי בהחלטתו מיום 8.3.2009, בכל הנוגע לדרישת המערערת לגילוי המסמכים, ואין מקום להתערב בשיקול דעתו. ואסביר. כאמור, ביום 13.3.2008 הורה ראש ההוצאה לפועל למערערת להגיש פירוט עדכני של המסמכים הנחוצים לה, תוך התייחסות לרלבנטיות של כל מסמך ומסמך המבוקש על ידה. ביום 13.4.2008 הגישה המערערת, כאמור, את הבקשה העדכנית בטענת "פרעתי", וזאת בלא שהוגש על ידה, קודם לכן, פירוט עדכני של המסמכים הנחוצים לה, כפי שהורה ראש ההוצאה לפועל. במסגרת הבקשה העדכנית בטענת "פרעתי" התבקש ראש ההוצאה לפועל, על ידי המערערת, "להורות כי תתקבל טענת המבקשות בטענת "פרעתי" על פיה ההלוואה לשמה ניתן שטר המשכנתא כבטחון נפרעה במלואה.." (עמ' 1 לבקשה העדכנית בטענת "פרעתי", נספח ה להודעת הערעור). את טענותיה בעניין "פרעתי" סמכה המערערת על חוות דעת שהוגשה מטעמה, וטענה כי מחוות הדעת נובעת המסקנה כי "ההלוואה נפרעה מבחינה כלכלית במועדה..." (שם, בסעיף 5), ו"אין ולא היה כל חוב לחברה בגין ההלוואה.." (שם, בסעיף 9). בבקשתה ביקשה המערערת, כי "לנוכח פרעון ההלוואה כמתואר בחוות הדעת, יש לדחות את הבקשה לביצוע שטר משכנתא, ולקבוע כי חוב המבקשות למשיב בגין ההלוואה נפרע" (שם, בסעיף 10). החלטתה של המערערת להגיש בקשה עדכנית בטענת "פרעתי", בטרם הגישה בקשה נפרדת לקבלת המסמכים, מלווה בפירוט, כפי שהורה ראש ההוצאה לפועל ביום 13.3.2008, ובטרם קיבלה את המסמכים המבוקשים על ידה, מעידה על כך שהמערערת ויתרה על דרישתה להמצאת המסמכים לצורך טענת "פרעתי" שהועלתה על ידה. לטעמי, גם אופן ניסוח הדברים על ידי המערערת בבקשה העדכנית בטענת "פרעתי" מלמד כי המערערת לא עמדה על דרישתה לגילוי המסמכים. כך, המערערת לא ציינה בבקשה העדכנית, כי היא אינה יכולה לבסס את טענת "פרעתי" ללא המצאת המסמכים המבוקשים על ידה, אדרבא המערערת צירפה חוות דעת מטעמה, וטענה כי מחוות דעת זו עולה כי ההלוואה נפרעה. על סמך זאת, ביקשה המערערת, כי ראש ההוצאה לפועל יקבל את הבקשה בטענת "פרעתי" שנטענה על ידה. אם כן, גם בכך גילתה המערערת דעתה כי אין לה צורך במסמכים המבוקשים על ידה לצורך טענת "פרעתי". אכן, לכאורה צודקת המערערת, כי בבקשה העדכנית בטענת "פרעתי" חזרה היא על בקשתה לקבלת המסמכים מידי המשיב. אולם המערערת לא ביקשה כי בקשתה לגילוי המסמכים תוכרע בטרם תידון טענת ה"פרעתי" שהועלתה על ידה. לא זו אף זו, ביום 12.5.2009 הגישה המערערת בקשה לקביעת דיון דחוף בבקשה בטענת "פרעתי", וזאת חרף אי העברת המסמכים החסרים לידה. גם מכך נובעת המסקנה כי המערערת לא עמדה על דרישתה לקבלת המסמכים, בטרם תידון טענת ה"פרעתי". סוף דבר מן הנימוקים המובאים לעיל הגעתי למסקנה, כי ראש ההוצאה לפועל פעל בשיקול דעת ראוי, בקובעו כי המערערת לא עמדה על דרישתה להמצאת מסמכים. לפיכך, דין הערעור להידחות - והוא נדחה על ידי. לאור התוצאה אליה הגעתי, הרי שמתייתר הצורך להכריע בבקשת המשיב לסילוק הערעור על הסף. ולמעלה מן הצורך אציין, כי מצאתי טעם לפגם בנסיונה של המערערת להתלות בטעות הטכנית שנפלה בהחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 8.3.2009, כדי להצדיק את העיכוב הניכר בהגשת ערעור זה. כאמור הערעור נדחה. המערערת תשלם למשיב הוצאות הליך זה ושכר טרחת עו"ד בסכום של 8000 ₪ בתוספת מע"מ שישולמו מתוך הערבון. מסמכיםטענת פרעתי