לפניי מספר בקשות: בקשת התובעים שכנגד (להלן - המבקשים) להורות לנתבעים שכנגד 3-1 (להלן - המשיבים) ליתן תשובות ענייניות לשאלון וגילוי מסמכים מלא וכן להורות לנתבעים שכנגד 5-4 ליתן תשובות לשאלונים וגילוי מסמכים מלא (בש"א 3034/03); להורות על מחיקת חלקים מכתב-התביעה שכנגד (בש"א 8600/02); להורות על מחיקת הנתבע שכנגד 3 מכתב-התביעה שכנגד (בש"א 8601/02); להורות על מחיקת התובעת שכנגד3 מכתב-התביעה שכנגד (בש"א 9271/02). 1. התביעה - השתלשלות העניינים המשיבות 2-1 הגישו תביעה בסדר דין מקוצר על סך 35,504 ש"ח. בכתב-התביעה נטען, בין היתר, כי המשיבה 1 היא חברה העוסקת במסחר בנדל"ן והמשיבה 2 היא חברה העוסקת בביצוע עבודות פיתוח ותשתית בנדל"ן. ביום 2.1.1996 התקשרו המבקשים עם המשיבות 2-1 בעיסקת מקרקעין משולבת, לפיה רכש המבקש 1 מהמשיבה 1 זכויות במקרקעין המצויות במושבה יבנאל ואף הזמין מהמשיבה 2 את עבודות הפיתוח. לטענת המשיבים, המבקש 1 לא שילם מלוא חובו בגין ההסכמים הנ"ל. המבקשים הגישו בקשה למחיקת התביעה על הסף ובקשה למחיקת כותרת (בש"א 6101/01). ביום 5.8.2002 דחה כבוד השופט מ' בן עטר את הבקשה למחיקת התביעה על הסף, אך נעתר לבקשה למחיקת כותרת מאחר שהסכום הנתבע אינו סכום קצוב. באי-כוח המבקשים הגישו כתב-הגנה וכן תביעה שכנגד. בכתב-ההגנה ובכתב-התביעה שכנגד נטען כי המבקשים קיימו התחייבויותיהם על-פי ההסכמים ואילו המשיבים הפרו התחייבויותיהם. בכתב-התביעה שכנגד, שהוגש על סך 195,777 ש"ח, טענו המבקשים כי המשיבים לא השלימו עבודות פיתוח אף שנאמר למבקשים כי עבודות הפיתוח בשלבי סיום. התביעה שכנגד היא לתשלום הוצאות הפיתוח שהתובעים יידרשו לבצע (השלמת קירות תומכים בין המגרשים), היטל ביוב, היטל השבחה, מס רכוש, הוצאות לקבלת היתר בנייה, פיגור בעבודות הפיתוח ואי-פיתוח מרכז תיירות, הפסד זמן, עוגמת נפש וכיוצ"ב. בסעיף 55 לכתב-התביעה שכנגד נכתב כהאי לישנא: "התובעים שכנגד יטענו, כי עקב עסקות שונות שבין הנתבעים שכנגד 3-1 ו/או מי מהם לבין הנתבעים שכנגד 5-4, הופטרו הנתבעים שכנגד 3-1 ובני משפחתו של רוזנווסר מתשלומים שונים ובין היתר מהיטל השבחה וכל זאת על חשבון רוכשים אחרים של מגרשים ובין היתר התובעים". ובסעיף 57 לכתב-התביעה שכנגד נכתב: "התובעים שכנגד יטענו, כי בכתבות שהתפרסמו בעיתונים נטען, כי היו קשרים מיוחדים בין הנתבעים 3-1 לבין הנתבעים שכנגד 5-4. התובעים שכנגד שומרים על זכותם לבקש פרטים נוספים וטובים יותר וכן גילוי מסמכים מלא, שישפוך אור על ההסכמים והקשרים ביניהם". בדיון שהתקיים ביום 30.3.2003 נמחקה התביעה כנגד המשיבה 4 והתביעה כנגד המשיבה 5 נדחתה. באי-כוח הצדדים הסכימו כי תינתן החלטה בבקשות השונות על סמך החומר המצוי בתיק. בא-כוח המשיבים הסכים כי המשיב 3 יצורף כנתבע נוסף בתביעה שכנגד, בכפוף להוצאות שייפסקו בפסק-הדין. לנוכח הסכמה זו מתייתר הצורך לדון בבש"א 8601/02, שעניינה בקשה למחיקת המשיב 3 מכתב-התביעה שכנגד. 2. גילוי מסמכים - הפן העיוני "הדעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי הדין 'לשחק' בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראיה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא הייתה בידו אפשרות לבדקה ולהכין חומר ראיות לסתור. לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל דין לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם 'מועילים' ובין שהם 'מזיקים'. 'מסמכים מועילים' - הם מסמכים היכולים לתמוך במבקש ו'מסמכים מזיקים' הם מסמכים התומכים בעמדת המשיב, ואפשר שאם יגיעו מראש לידיעת המבקש, יוכל ליטול את עוקצם בראיות אחרות. משחק 'בקלפים גלויים' עשוי, בדרך כלל, למנוע קיומן של טקטיקות פסולות של הפתעת היריב ודחיית המשפט, לפי בקשת בעל הדין המופתע, כדי להביא חומר ראיות לסתור. הוא גם עשוי לשמש לעתים כגורם משמעותי להבאתם של בעלי הדין לכלל פשרה; אך הכלל האמור אין כוחו, בהכרח, יפה לגבי מי שכל גירסתו במשפט כוזבת והוא מבקש את הגילוי כדי להכין ראיות כוזבות שיש בהן כדי לסתור את הראיות שבידי יריבו; אכן מטרתו של גילוי מסמכים היא, כרגיל, להביא לחקר האמת, ואם סבור בית המשפט כי הגילוי לא ישרת מטרה זו, יש להשאיר לו שיקול דעת שלא להתירו" (כבוד המשנה לנשיא ש' לוין ברע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב - חברה לביטוח בע"מ [1], בעמ' 520). ואולם (שם [1], בעמ' 521): "חרף הגישה הכללית המחייבת, בדרך כלל, משחק בקלפים פתוחים, עדיין נותרה שיטת המשפט הדיונית בישראל - בבסיסה - שיטה אדברסרית ואין היא מונעת - במקרים רבים ואולי ברובם - הפתעת היריב. אין מתירים הצגת שאלון בעניין מהימנות העדים ולעניין דרכי ההוכחה, ובעל-דין אינו חייב לגלות ליריבו מראש מי הם העדים שהוא מבקש לקרוא לעדות (בכפיפות לצמצום הזכות בתקנה 168); ובמשפט רשאי הוא לחקור את יריבו בחקירה שכנגד מבלי שהוא נדרש להציג את השאלות מראש לנחקר. אף בסוגייה בה אנו מטפלים יש ובית-המשפט נדרש לאזן בין זכות הגילוי והעיון לבין אינטרסים אחרים שבגדרם עשוי הגילוי להביא לשימוש בזכות שלא בתום לב. דוגמה קלאסית של ניגודי אינטרסים כאלה מצויה בתובענות על הפרת פטנטים וסודות מסחריים. נתאר לנו מקרה שבו קיימת מחלוקת בין בעלי הדין הן לענין זכויותיו של התובע והן לענין ההפרה הנטענת נגד הנתבע, שלפי הטענה גזל את פרי המצאתו של התובע. הנתבע מבקש לקבל על דרך של גילוי מסמכים או פרטים נוספים מידע על תהליכי היצור של המצאת התובע ואילו התובע מסרב וטוען כלפי הנתבע: לא זו בלבד שגזלת ממני את המצאתי, עכשיו אתה מבקש לברר פרטים נוספים שיאפשרו לך להשלים את הגזילה! מנגד טוען הנתבע שללא המסמכים והפרטים אין הוא יכול להתגונן כהלכה, השווה: רע"א 7559/95. הבאתי את הדוגמה הזו רק כדי להראות שלעתים האופן שבו בית-המשפט צריך להפעיל את שיקול דעתו בסוגיה שלפנינו אינו פשוט ואין לומר מראש שהמבקש זכאי בכל מקרה לצו בלתי מסוייג של גילוי מסמכים או לעיון בהם". 3. גילוי מסמכים - הפן היישומי הטענה העיקרית אותה ניתן לטעון כנגד גילוי מסמכים ספציפי ועיון במסמכים היא טענת חיסיון. במקרה דנן אין כל טענת חיסיון מצד המשיבים, והמסמכים הנ"ל רלוונטיים לתביעה. המבקשים טוענים "כי המשיבים מכרו להם קרקע לבנייה ומחיר הרכישה - אותו שילמו המבקשים במלואם - כלל בתוכו את רכיב השבחת קרקע. למרות זאת, המבקשים נדרשו לשלם היטל השבחה לאחר שהקרקע הועברה לבעלותם... המשיבים התעשרו שלא כדין כאשר גבו מהמבקשים מחיר הכולל את השבחת הקרקע" (סעיף 10 לתשובת המבקשים לתגובת המשיבים). המבקשים טוענים גם כי המשיבות 2-1 הן גוף משפטי אחד. לנוכח ההלכה כמפורט לעיל, הרי שככל שברשות המשיבים מסמכים הקשורים לעיסקה נושא ההסכם, ובכלל זה מסמכים שקדמו לכריתת החוזה, זכאים המבקשים לעיין בהם. אמנם המשיבים טוענים כי המבקשים יכולים לקבל את המסמכים הנ"ל מהרשויות, וכי בדרך גילוי המסמכים הם מנסים לחסוך באגרות אותן דורשות הרשויות כתמורה לקבלת המסמכים. ואולם המסמכים הנ"ל הם רלוונטיים לתביעה ועל-כן המשיבים ייתנו תצהיר גילוי מסמכים אודותם. גם ענייני החשבונות הקשורים במקרקעין נושא התביעה רלוונטיים לתביעה. על כך נאמר בספרו של י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [5], בעמ' 441: "מסמך שמקצתו שייך לעניין ומקצתו אינו שייך, כגון פנקס חשבונות המכיל רישומים רבים, טעון גילוי, אך כשיידרש בעל הדין להציגו יוכל למנוע את העיון באותו חלק שאיננו שייך לענין, על ידי שיכסה אותו או יסתיר את תוכנו בדרך אחרת". ואולם, מאידך גיסא, המבקשים לא פירטו מדוע המסמכים הנוגעים למגרשים אחרים רלוונטיים לתביעה, וזאת לאחר שהתביעה כנגד הנתבעות 5-4 נדחתה/נמחקה. בסעיף 55 לכתב-התביעה שכנגד נטענה טענת מעין-קנוניה בין המשיבים לנתבעים 5-4. ואולם משנמחקה/נדחתה התביעה שכנגד נגד הנתבעים 5-4, טענה זו אין לה על מה שתסמוך (שהרי חלק ממשתתפי הקנוניה - הנתבעים 5-4 - אינם עוד בעלי-דין) ועל-כן אין רלוונטיות לעיסקאות אחרות שאינן נוגעות למקרקעין נושא התביעה. זאת ועוד, "הליכי גילוי מסמכים ושאלונים אינם נוהגים לפי התקנות אלא בין בעלי דין שבתובענה" (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי [6], בעמ' 154; ע"א 174/88 גוזלן נ' קומפני פריזיאן דה פרטיסיפיון [2], בעמ' 565), ומכאן שאין מקום לגלות מסמכים שבהם קשורים צדדים זרים לתביעה. הוא הדין לגבי שאלות הנוגעות לקרובי משפחתו של המשיב 3. לאור האמור, אני מחייב המשיבים להעביר למבקשים תצהיר גילוי מסמכים מלא הכולל מסמכים שנתבקשו לגלות בדרישה לגילוי מסמכים ספציפי, למעט השאלות שניתנו עליהן תשובות מספקות (סעיפים 2א, 2ב ו-2יב למסמך הדרישה לגילוי מסמכים) ולמעט המסמכים המתייחסים לאחרים (סעיף 2טז (4-1) למסמך הנ"ל). 4. שאלון כאשר השאלות הן רלוונטיות למחלוקות שבין הצדדים, הרי שבהיעדר עילה שלא לחייב במתן תשובה לשאלות שומה על בית-המשפט לחייב בעל-דין לענות לשאלות (גורן בספרו הנ"ל [6], בעמ' 155; רע"א 4217/96 כל אל ערב בע"מ נ' אלסינארה בע"מ [3]). לעניין הרלוונטיות ראו הדיון בפרק דלעיל. נוסף לאמור לעיל, המבקשים לא פירטו מדוע רלוונטיים הסכומים ששולמו לקבלני המשנה שביצעו את עבודות הפיתוח, שכן עילת התביעה בכתב-התביעה שכנגד, המתייחסת לפיתוח, מתייחסת לפרשנות החוזה שבין התובעים שכנגד לנתבעים שכנגד (אלו עבודות פיתוח היה על הנתבעים שכנגד לבצע) וכן למועד בו הושלמו (או שלא הושלמו) עבודות הפיתוח. מכל מקום, לסכומים אותם שילמו הנתבעים שכנגד לקבלני המשנה אין כל רלוונטיות ביריעת המחלוקת שבין התובעים שכנגד לנתבעים שכנגד. בנסיבות אלה אני מורה למשיבים לענות על השאלות המפורטות בסעיף 9 לבקשה, למעט לשאלות המתייחסות לאחרים (קרובי משפחה של המשיב 3) ולמעט שאלות הנוגעות לסכומים ששולמו לקבלני המשנה שביצעו עבודות פיתוח. 5. הבקשה למחיקת התובעת שכנגד 3 (בש"א 9271/02) לטענת הנתבעים שכנגד, התובעת שכנגד 3 לא הייתה נתבעת והיא אינה רשאית להגיש תביעה שכנגד. מאידך טוענים התובעים שכנגד כי הם רשאים לצרף תובעים לתביעה שכנגד כאשר המעשים המתוארים בכתב-התביעה שכנגד נובעים מסדרה של מעשים ועיסקאות שבהם מתעוררות שאלות משותפות, משפטית ועובדתית. לעניין זה ראו זוסמן בספרו הנ"ל [5], בעמ' 286: "תביעה-שכנגד כמוה כתביעה", ומכאן שניתן לצרף בעלי-דין חדשים בתביעה שכנגד (ראו תקנה 21 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). אמנם המכנה המשותף לתביעה ולתביעה שכנגד הוא זהות בעלי-הדין, ואולם התביעות (התביעה והתביעה שכנגד) נובעות מאותה עיסקה ומאותה מערכת עובדתית. על-כן, גם לנוכח תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, שלפיה "ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו", ניתן לאחד הדיון בתובענות ולדון בהן ומכאן שהשאלה בדבר צירוף התובעת שכנגד 3 מתייתרת ודין הבקשה למחיקתה להידחות. 6. הבקשה למחיקת חלקים מכתב-התביעה שכנגד (בש"א 8600/02) הנתבעים שכנגד ביקשו למחוק חלקים מכתב-התביעה שכנגד. לטענתם, התובעים שכנגד רכשו מהנתבעת שכנגד 1 זכויות במקרקעין והתקשרו עם הנתבעת 2 בהסכמים לביצוע עבודות פיתוח במקרקעין. הנתבעים שכנגד מסתמכים על סעיף 17 לנספחים ו, ו1 לכתב-התביעה שכנגד, שלפיו "הקונה רוכש את יחידת הממכר ללא כל פיתוח סביבתי או אחר, מכל מין וסוג, ולא מוטלת על המוכרת כל חובה שהיא בקשר לביצוען של עבודות הפיתוח כולן או חלקן, לרבות נשיאה בהוצאות ו/או בתשלומים כלשהם". לטענת הנתבעים שכנגד, הניסיון של התובעים שכנגד לטפול על הנתבעת שכנגד 1 חובות המוטלים (אפילו לכאורה) על המשיבה 2 הוא ניסיון פסול ויש לדחותו על הסף. בנוסף טוענים הנתבעים שכנגד כי ישנם סעיפים בכתב-התביעה שאין בהם פירוט מספק, וכי עילת התביעה נגד הנתבע שכנגד 3 נראית תלושה מהמציאות. התובעים שכנגד טוענים כי ההפרדה בין הנתבעת שכנגד 1 והנתבעת שכנגד 2 היא מלאכותית (כנטען בסעיפים 9, 11 לכתב-התביעה שכנגד). לטענת התובעים שכנגד, הנתבעים שכנגד 2-1 הם גוף משפטי אחד. כמו כן, טוענים התובעים שכנגד כי אין די בחוסר פירוט כדי למחוק סעיפים מכתב-התביעה. הנתבעים שכנגד הגישו תגובה לתשובת התובעים שכנגד, בה נכתב, בין היתר, שטענת הרמת המסך נטענה לראשונה בבקשה זו וכי אין בכך כדי להרחיב חזית התביעה שכנגד. ראשית ייאמר כי לנוכח הסכמת הנתבעים שכנגד לחזור בהם מהבקשה למחיקת הנתבע שכנגד 3 מכתב-התביעה, מתייתר הצורך לדון האם עילת התביעה נגדו תלושה מהמציאות. המדיניות המשפטית היא כי מחיקת תביעה מחמת היעדר עילה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה וכי יש להעדיף דיון ענייני והכרעה בסכסוך לגופו של עניין (גורן בספרו הנ"ל [6], בעמ' 138; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב-יפו [4]). "מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו" (זוסמן בספרו הנ"ל [5], בעמ'387). משנטען בכתב-התביעה שכנגד כי יש לראות בנתבעים שכנגד 2-1 אישיות משפטית אחת, די בכך כדי להעלות אפשרות שהתובעים שכנגד יזכו בסעדים שתבעו. יתר טענות הנתבעים שכנגד דינן להתברר במהלך המשפט. על-כן, דין בקשת הנתבעים שכנגד למחיקת חלקים מכתב-התביעה להידחות. 7. סוף דבר הבקשה למחיקת המשיב 3 מכתב-התביעה שכנגד (בש"א 8601/02) נמחקת בהסכמה. הבקשה למחיקת התובעת שכנגד 3 (בש"א 9271/02) נדחית. הבקשה למחיקת חלקים מכתב-התביעה שכנגד (בש"א 8600/02) נדחית. הבקשה לחייב המשיבים בגילוי מסמכים ובתשובות לשאלון מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל. הנני מחייב את המשיבים בבש"א 3034/03 לשלם למבקשים הוצאות ושכר טרחת עורך-דין בסך 2,500 ש"ח ומע"מ (כולל) ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל ממש. גילוי מסמכיםמסמכיםמחיקת תביעה / הליך