בפני בקשה למחיקת תביעה ו/או עיכוב הליכים בת.א. 17880/02 (להלן: "התיק") עקב תניית שיפוט זר. המבקשת בבקשה זו הינה קבוצת ביקל יצוא וסחר בע"מ (להלן: "ביקל") והמשיבות כרמל שירות ספנות בינלאומית (1992) בע"מ, Coscos S.R.L Italy ו- Cosco Container Lines (להלן: "כרמל"). התביעה שהוגשה על ידי כרמל בתיק זה, נסמכת בין היתר על הובלות ימיות שביצעה עבור ביקל ועל בסיס שטרי מטען שהוצאו על ידי כרמל ו/או מי מטעמה. שטרי המטען כוללים תניית שיפוט (סעיף 26), עליה נסמכת המבקשת בבקשתה. בסעיף 26(1) לשטר המטען נאמר כך: "...All disputes arising under or in connection with this bill of lading shall be determined by the laws of the people's republic of china and any action against the carrier shall brought before the shanghai maritime court or other maritime courts in the people's republic of china, as the case may be". ב"כ המבקשת טוען כי תניית השיפוט בסעיף 26(1) היא תניית שיפוט ייחודית הקובעת באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי כל התדיינות משפטית על פי שטר המטען תידון בפני בתי המשפט של הרפובליקה העממית של סין, ושולל כל אפשרות להתדיין בפני בית משפט אחר. עוד הוא טוען כי עפ"י סעיף 26(2) לשטר המטען (כיוצא מן הכלל המעיד על הכלל), ניתן רק במקרים בהם ההובלה נעשתה בזיקה לנמל של ארה"ב, לבצע ההתדיינות לפי ה-us cosga, ללמדך שבשאר המקרים הסמכות הייחודית מכוח סעיף 26(1) לשטר המטען היא רק לבתי המשפט ולחוק של הרפובליקה העממית של סין. עוד טוען ב"כ המבקשת כי במקרה זה נהגה כרמל שלא כדין, בחוסר תום לב ואגב הפרת הסכם, בהגישן תביעה שלא לפי תניית השיפוט הייחודית שהוכתבה על ידיהן, בשטרי המטען - שמהווים את בסיס תביעתן. ולכן מבקש מביהמ"ש להורות על מחיקת התביעה ו/או לעכב את ההליכים בתיק מחמת חוסר סמכות מקומית ותניית שיפוט ייחודית הקבועה בשטרי המטען שהוצאו ע"י המשיבות ולחייבן בשכ"ט עו"ד והוצאות בגין בקשה זו. ב"כ המשיבות טוען כי לא דרושה פרשנות מעמיקה של הסעיף או הבנה יוצאת דופן בשפה האנגלית כדי להבין כי רק תביעות המוגשות נגד המוביל יידונו בפני בתי המשפט הימיים בסין. לגבי יתר הסכסוכים קובע הסעיף רק את התחולה העקרונית של הדין הסיני, ואין בו שום קביעה ממנה ניתן להסיק כי סכסוכים שאינם "תביעות נגד המוביל" יידונו אף הם בבתי המשפט הימיים בסין. הואיל והתביעה הנידונה בענייננו איננה תביעה נגד המוביל אלא תביעה של המוביל, מתחייבת המסקנה כי אין תניית שיפוט המחייבת את הגשתה של תביעה מעין זו לבתי המשפט הימיים בסין. ב"כ כרמל גורס כי תניית השיפוט איננה ייחודית, ומצוות הדין והפסיקה היא שרק תניית שיפוט ייחודית שוללת את סמכותו המקומית של בית המשפט וכי המבקש להיבנות מתניית שיפוט ייחודית חייב להוכיח שהצדדים הסכימו במפורש להימנע מדיון בבתי משפט אחרים. כמו כן, תניית שיפוט תפורש כייחודית רק אם יש בה לשון מפורשת ובלתי מסוייגת המעניקה סמכות לבית משפט פלוני תוך שלילת סמכותם של בתי המשפט האחרים. לטענת ב"כ כרמל, הודתה המבקשת בכתב הגנתה בקיומה של סמכות שיפוט מקומית לבתי המשפט בישראל (תוך שהיא מסתייגת מסמכותו המקומית של בית המשפט בחיפה ומבקשת להעביר את הדיון לבית משפט מוסמך באזור המרכז), ולא העלתה טענה כי קיימת תניית שיפוט בין הצדדים ו/או כי בתי המשפט בישראל משוללי סמכות לדון בתביעה. בנוסף, לדבריו, הלכה היא כי טענה לחוסר סמכות מקומית צריך שתועלה "בהזדמנות הראשונה", היינו: בכתב ההגנה של הנתבע או קודם לכן, וכי בעל דין שלא עשה כן מנוע מלטעון נגד קיומה של סמכות שיפוט מקומית. לטענתו, המבקשת לא רק שהודתה בסמכותם המקומית של בתי משפט בישראל, אלא שאף הגישה כתב תביעה שכנגד בגין נזקים, לכאורה, שנגרמו לביקל אגב ביצוע הובלה מסוימת לפי שטר מטען הכולל את תניית השיפוט נשוא בקשה זו. לכן, לדעתו אם מסיבה כלשהי יחליט בית המשפט לאמץ את טענות המבקשת, כאילו חלה על הצדדים תניית שיפוט ייחודית, כי אז יתבקש בית המשפט לקבוע כי אין לו את הסמכות המקומית הנדרשת לדון בתביעה שכנגד, וכי את ההליכים יש לעכב בשתי התובענות גם יחד. ב"כ כרמל מציין כי ביקל הינה תאגיד ישראלי המנהל את עיקר עסקיו בישראל, ההסכם נשוא התביעה נחתם בישראל, הסכם זה מתייחס לביצוע הובלות מישראל, ומרבית העדים (אם לא כולם) אשר יעידו בתביעה מצויים בישראל, והוא הדין לגבי מסמכים וראיות אחרות וקשה להאמין כי הפורום הסיני הוא הפורום הנוח למבקשת או כי המבקשת אכן מעונינת, בכנות ובתום לב, כי התביעה שהוגשה נגדה (בין השאר ע"י תאגיד סיני) תתברר בבתי המשפט בסין. קשה לקבל שאם תאלץ המבקשת להידון בסין, היא תפיק מכך יתרון כלשהו שיכול להסביר את דבקותה בתניית השיפוט. נסיבות העניין והנימוקים דלעיל מלמדים כי המבקשת הגישה את בקשתה הנוכחית מתוך רצון להאחז בהליכים פורמליים ולהתחמק מבירור התביעה לגופה. ב"כ כרמל טוען כי הנסיבות הנ"ל גם יחד, הן הן המגבשות את אותן "נסיבות חריגות" אשר בהתקיימן הכירה הפסיקה באפשרות שלא לאכוף תניית שיפוט ייחודית- אם וככל שקיימת תנייה שכזו בענייננו. ולכן מבקש מבית המשפט לדחות את הבקשה ולחייב את המבקשת בהוצאותיהן של המשיבות, ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ כחוק. במקרה דנן, לשיטתי, תניית השיפוט הינה תנייה מקבילה ואינה תנייה ייחודית וזאת ממספר טעמים: ראשית, התנייה מנוסחת בלשון ברורה וחד משמעית: "…Any action against the carrier…". זאת אומרת, כל תביעה נגד המוביל תידון בסין, וכאן מדובר בתביעה של המוביל ולא נגדו ולכן התנייה כלל לא חלה. טעם זה בלבד, בכוחו לדחות את בקשת המבקשת, אך בכדי להסיר ספק מלבי אמשיך בניתוח הסוגיה. שנית, מהותה של תניית השיפוט, אם ייחודית היא, אם מקבילה, נמדדת על פי לשונה של ההוראה. בעניין זה התגבשו בפסיקה שני כללים הרלבנטיים לענייננו (ע"א 9/79, סמואל ויגיסר קרפול נ' ישראל הורוביץ, פ"ד לד(1) 260): 1. "תניית שיפוט תתפרש כתנייה ייחודית רק אם יש בה לשון מפורשת ובלתי מסוייגת המעניקה סמכות שיפוט לבית משפט פלוני תוך שלילת סמכותם של בתי המשפט האחרים". 2. "במקרה של ספק יש לתת את הדעת למטרת ההוראה ולמגמותיה". לעניין זה אביא את דברי השופט זוסמן, בע"א 433/64, נברום מריטים בע"מ נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ ואח', פ"ד יט(2) 159: "כאן רואה אני להעיר, כי תניית שיפוט אינה חייבת להעניק לבית משפט חוץ סמכות ייחודית אלא סמכותו יכול שתהא מקבילה...". באותו עניין היה הניסוח של התנייה כך: "All claims and disputes shall be judged in the R.P.R Bucharest ". גם בענייננו הניסוח דומה: "shall be...shall brought...". אומר השופט זוסמן על ניסוח זה: "סעיף 26 לשטר המטען אינו מעניק אמנם בפירוש לבית המשפט הרומני סמכות ייחודית, אך המשיבות לא כפרו בכך שזו הייתה מטרתו, והדעת נותנת שהמערערת שניסחה והדפיסה את שטר המטען והיא שולחת אניותיה לכל חלקי תבל, אינה חפצה להתדיין בכל אתר ואתר שאליו מגיעות האניות, כי אם במקום מושבה בלבד". לדברים אלה התייחס השופט ברק, בע"א 9/79, סמואל ויגיסר קרפול נ' ישראל הורוביץ, פ"ד יט(2) 159: "בהוראה הנזכרת - כמו בעניין שלפנינו - אין לשון ייחודיות מפורשת, ובכל זאת נפסק כי התנייה מעניקה סמכות ייחודית, אך הדבר מוסבר בכך שהצדדים באותו משפט לא כפרו בעניין זה - מטרתה של התניה ההיא לא תוגשם אלא אם היא תפורש כתניה ייחודית, בעוד שבמקרה שלפנינו מטרתה של התנייה לא תוגשם אלא אם היא תפורש כתניה מקבילה". גם בענייננו, אני מאמצת את הנאמר לעיל, ניסוח הסעיף בשטר המטען אינו מעניק סמכות שיפוט ייחודית אלא סמכות מקבילה. על אחת כמה וכמה שאין בתנייה כל רמז על שלילת השיפוט בבתי משפט אחרים. בנוסף, הדעת נותנת שהמשיבות (כרמל) ניסחו והדפיסו את שטר המטען (עם תניית השיפוט בו) בכדי להגן על עצמן כנתבעות (כדברי השופט זוסמן), מהצורך להתדיין בכל אתר ואתר שאליו מגיעות האניות שלהן. אולם, כאשר ברצונן לתבוע אחרים אינן מחוייבות לנהוג עפ"י תניית השיפוט מאחר ולתניה זו אין נפקות במצב דברים זה. אוסיף ואדגיש כי במקרה דנן, המבקשת (הנתבעת) הינה חברה רשומה בישראל והתובעת גם היא חברה הרשומה בישראל ולכן אם קיימת כוונה אמיתית וכנה לבירור המחלוקת מן הראוי לקיים דיון זה בישראל ולא שהדיון יתקיים בארץ רחוקה (סין) ועפ"י הדינים הנהוגים שם. זאת ועוד, הנתבעת עצמה (ביקל) הגישה תביעתה כנגד התובעת (כרמל) גם בבימ"ש זה, במסגרת תביעה שכנגד. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה. המבקשת תשא בהוצאות המשיבה בסך כולל של 2,500 ש"ח. סכום זה ישא ריבית והצמדה כחוק מיום 1.1.04. למזכירות: יש לשלוח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים. סמכות ייחודיתמחיקת תביעה / הליך