1.תביעה למזונות קטינה ילידת 3/8/01 ובצידה תביעה נוספת לאבהות. התביעות נדונו בפני כב' השופט גרניט, ועם פרישתו הועברו לדיון בפני. הוצגו בפני ביהמ"ש בהרכב זה הוראות ערכאת הערעור על החלטת כב' השופט גרניט בתיק נשוא הדיון. עפ"י הוראות ערכאת הערעור, יש לאפשר הבאת מדרג ראיות בדבר מצבה של הקטינה מכל בחינה שהיא, למעט ראיות בדבר הורתה של הילדה, בטרם יחליט ביהמ"ש אם יש מקום להבאת ראיות בענין האבהות. 2.התובעת 2 הינה אמה של התובעת 1 שנולדה ב-3/8/01. התובעת 2 היתה נשואה לגבר אחר מ-11/6/00 ועד ליום 18/12/00 (מועד סידור הגט). נטען שכחודש לאחר הנישואין עזב הגבר האחר את הבית ונותקו הקשרים בינו לבין התובעת 2. התובעות טוענות, שהנתבע 1 הינו אביה של התובעת 1. 3.הנתבע 1 הודיע על סירובו להשתתף בבדיקת רקמות (המאפשרת קביעת ממצא חיובי), והן על סירובו להשתתף בבדיקת דם (המאפשרת רק קביעת ממצא שלילי) (ראו הצהרת ב"כ הנתבע 1 בעמ' 83 לפרוטוקול ש' 6-5). לאור הצהרה זו של הנתבע, הודיעו ב"כ הצדדים: "הנושא שנותר לדיון הוא האם לשמוע את תביעת האבהות בדרך הרגילה שהיתה נהוגה לפני שבתי המשפט הכירו בבדיקת הרקמות או להכריע בענין האבהות בגררא בתביעת המזונות" (ראו עמ' 83 לפרוטוקול ש' 12-9). 4.האפוטרופוס לדין לקטינה הבהירה בדיון: "אני הצעתי לקבוע את תביעת המזונות להוכחות (בדרך שהיתה נהוגה קודם שביהמ"ש אימץ את בדיקת הרקמות כבדיקה מכרעת לצורך קביעת אבהות - י.ג.), ולדון באופן אינצידנטלי במסגרת המזונות בשאלת האבהות ... תביעת האבהות יש להשאיר לשיקול דעת הקטינה כשתגיע לגיל 18, ובשלב זה יש למחוק את התביעה". הן האפוטרופוס לדין לקטינה והן פרקליטת האם - נתנו הסכמתן שתביעת האבהות תמחק, וביקשו לדון אך ורק בתביעת מזונות הקטינה. עוד טענו, שבמסגרת תביעת המזונות יכריע ביהמ"ש רק בגררא בענין האבהות -אבהות לצורך מזונות בלבד. ב"כ התובעות הסבירו שמצבה הכלכלי של האם קשה והיא נזקקת לחיוב הנתבע 1 במזונות הקטינה כדי לספק את צרכיה ואינה יכולה לוותר על תביעת המזונות. את תביעת האבהות כתביעה עיקרית ניתן להותיר למועד בו תגיע הקטינה לגיל 18 ולהשאיר את ההחלטה בידה. 5.קודם הכרעה בסוגיות המשפטיות שמתעוררות מהכרעה בגררא באבהות במסגרת תביעת מזונות, יש להידרש לשאלה העובדתית האם יש חסר לקטינה בסיפוק מזונותיה, והאם על פי פרמטרים עובדתיים נוספים, הנגזרים מטובת הילדה הספציפית העומדת בפני ביהמ"ש, יש צורך לדון בסוגיות המשפטיות לעיל. 6.על פי מדרג הראיות נשמעו בפני ביהמ"ש שורה של עדים. נביא לענייננו את העדויות הרלבנטיות שיסייעו להכרעה בהחלטה זו. א.פקידת הביטוח הלאומי, הגב' פרומביץ מרים העידה: "התובעת 2 עובדת בשכר נמוך, ומקבלת השלמה לשכר העבודה שלה ש. עד איזה סכום היא זכאית לקבל הבטחת הכנסה ? ת. עד תקרת הכנסה של 4,510 ₪ ברוטו... אם היא לא עובדת היא חייבת להתייצב בשירות התעסוקה כדי שתהיה זכאית לקבל הבטחת הכנסה". עוד הבהירה פקידת הביטוח הלאומי שלתובעת 2 משולמת גימלת הבטחת הכנסה בסך 1,596 ₪ נכון לאוקטובר 2006 (עבורה ועבור הקטינה), בתוספת קצבת ילדים בסך 147 ₪. ב.העו"ס אלונה שדה העידה: "נכון להיום היא עובדת חצי משרה בהפקות והיא מקבלת השלמה מהבטחת הכנסה. היא נמצאת זכאית לסיוע שלנו של שירותי הרווחה. אנו עושים בדיקות זכאות ... רק בעלי הכנסות מאוד נמוכות במצב כלכלי קשה זכאים לסיוע של שירותי הרווחה ... עזרנו לה מספר פעמים בתקציב לביגוד הילדה ... מעבר לזה היא קיבלה ... כתרומות ... תחפושת בפורים... סל מזון בפסח. דברים מהסוג הזה". עוד העידה העו"ס אלונה שדה לענין הצרכים המיוחדים של הקטינה: "אני יודעת שהקטינה זקוקה לקלינאית תקשורת ולריפוי בעיסוק ... היא זקוקה לסיוע רגשי והאם זקוקה להדרכת הורים, ואת זה הם החלו לקבל במרפאה הציבורית. הגן הוא לא בתשלום. הוא של עירית תל אביב והעיריה מממנת את זה ... הקטינה הגיעה ... למרפאה של בריאות הנפש של משרד הבריאות. שם ניתן לקבל טיפול עד שנתיים ... ש. ז"א שטיפולים פרטיים היו מאוד מועילים לקטינה? ת. אני בטוחה שכן". ג.פקידת הסעד שרה ארזי העידה: "שקלתי גם את זכות הקטינה לשורשים ולמשפחה מורחבת ... לצד הממזרות יש מציאות של אב מנוכר, שלא נראה לי, שיש סיכוי לפי ההתרשמות והשיחות איתו, שאי פעם ייווצר קשר בינו לבין הקטינה ... מזונות יכולים לשפר את רמת החיים של הילדה ... אני יודעת שהאם מתקיימת מקצבת ביטוח לאומי ועובדת במשרה חלקית. הכנסותיה הם בערך כ- 2,500 ₪ ... זה מהמל"ל והכנסה מעבודה. ידוע לי שהיא צריכה לשלם שכ"ד. היא מקבלת עזרה חלקית ממשרד השיכון ... יש לה (לאם - י.ג.) קושי גדול לספק לה (לקטינה - י.ג.) את כל מה שהיא צריכה. למשל חוגים, ביגוד ... היא חיה ברמה מינימאלית. ברמה מאוד בסיסית ... עובדת המשפחה שלה מנסה לגייס תרומות או עזרות שהיא זכאית להן ממשרד הרווחה כמו ביגוד. יש לה הוצאות של קלינאית תקשורת לדוגמא, שחלקן ממומנים ע"י קופ"ח והאמא צריכה להשלים ולהשתתף במימון שלהם ... אני מניחה שפעם בשבוע כל טיפול בנפרד ... ראיתי אבא מנוכר באופן מוחלט במקרה הספציפי ... הילדה גדלה עם חוויה של אבא שלא רוצה אותה ... לילדה יש תמונה של הנתבע והיא יודעת שהנתבע הוא אביה ... דברים שהאמא סיפרה לה". ד.אם הקטינה העידה: "הקטינה נמצאת היום בגן של החינוך המיוחד. הוא חינם מטעם העיריה עד השעה 13.00. בשעה 13.00 היא הולכת למועדונית עד השעה 16.00. העלות היא 350 ₪. אני משלמת את עלות המועדונית ... שילמתי ועד הורים 450 ₪ לשנה... ש. במה את עובדת? ת. במשרד הפקות... אני מרוויחה 1,600 ₪ ... הבטחת הכנסה שאני מקבלת בסך 1,550 ₪ לערך. סיוע לדיור קיבלתי 900 ₪. זה הופסק לי כבר 4 חודשים. קצבת ילדים אני מקבלת 145 ₪ ... קיבלתי לפני שבוע 600 ₪ עבור ביגוד מהרווחה ... מדי פעם היא שולחת לי סל מזון הביתה. כרגע היא בודקת לי אפשרות תרומות לחוג לילדה... אני מממנת קלינאית תקשורת שקופ"ח עוזרת לי בזה. כל מפגש שלי עם הקלינאית אני משלמת 40 ₪ ... היא מקבלת את הקלינאית פעם בשבוע למשך שעה. הילדה צריכה לקבל גם תרפיה באומנות למענה הרגשי שלה ... צריך לתת לה עוד תוספת של פעמיים בשבוע. זה עולה כ- 300 ₪ לכל טיפול. ש. את גרה בשכ"ד? ת. שכ"ד הוא 450 $ ... אני גרה עם הילדה לבד ... הילדה צריכה לקבל חונך ... הוחלט לתת לה חונך בגלל שיש העדר דמות של אבא... הגננת הודיעה לי בשבוע שעבר שבגלל הבעיות הרגשיות של הקטינה יתכן והיא תישאר בגן (ולא תעלה לכיתה א' - י.ג. ). ש. יש איזה טיפול שאפשר לסייע לה? ת. טיפול פסיכולוגי, ריפוי בעיסוק, תרפיה באומנות, קלינאית תקשורת ... ש. מה השכלתך? ת. 12 שנות לימוד... עבדתי בחנות צילום כ- 7 חודשים. עבדתי במקביל גם עם קשישה ... בחנות צילום ... הרווחתי בסביבות 700 ₪ ועם הקשישה הרווחתי גם 700 ₪. לפני 7 חודשים למדתי כמעט שנה ולא עבדתי. לפני כן לא עבדתי שנה ולפני כן הייתי עם הקטינה בבית. לא עבדתי . הילדה עברה ניתוח . במשך ה- 5 שנים האחרונות מאז שהקטינה נולדה עבדתי רק בערך תקופה של שנה וחודשיים אם מחברים את כל התקופות יחד. אני כרגע בניסיון בעבודה. ש. מדוע את צריכה לקבל תרומות? ת. אין לי כסף ... אני משלמת 450 $ שכירות ויש לי ים של הוצאות ... קלינאית תקשורת לוקחת 200 ₪, תרפיה באומנות 300 ₪ ... יש תמונה משותפת של הילדה והנתבע שהם מצולמים יחד ... אני בעצמי צריכה להמשיך לקבל טיפול איך להמשיך לומר לה. ש. את אמרת לה מי האבא ? ת. כל העולם יודע... ". ה.הנתבע העיד בחקירתו: "אין לי שום רגש פה ... אין לי שום ענין להיות מעורב בקשר הזה. אני בהליכי גירושין ... היה לי עסק של מיזוג אויר. ש. כמה אתה משלם (שילמת - י.ג. ) שכירות על המוסך ? ת. 3,500 ₪ לפני הוצאות ארנונה, חשמל, ... ש. כמה ילדים יש לך ? ת. 2 ילדים... זה הנישואין השניים שלי. ש. כמה אתה משלם מזונות לילדים? ת. 3,708 ₪. ש. כמה היום המשכורת שלך? ת. 4,200 ₪ כמחלק עיתונים ... לא ממשיך להחזיק את המוסך . העסק נסגר. ש. מתי החזרת את המבנה של המוסך לבעלים? ת. ב- 31.10.06 . ש. מה המקצוע שלך? ת. מיזוג אויר לרכב . במשך כ- 25 שנה אני מתעסק עם זה. ש. כמה זמן אתה עצמאי היית? ת. 13 שנה". ו. הפסיכולוגית שמינה ביהמ"ש העידה בחקירתה: "הילדה מושפעת מעצם קיום הסכסוך. עצם הכרעה תיצור מידה יותר קטנה של מתח... יש בלבול ומתח אצל הילדה הספציפית הזאת כל פעם שמדברים על דמות אבהית של האבא באופן כללי ... להעדר דמות אב מחיר משלו ... היא זקוקה לקבל דמות אב בחייה, שזה חסר לה... שתי האלטרנטיבות גרועות והרסניות מבחינתה: שתרשם עם אב לא ידוע והאלטרנטיבה האחרת שהיא תהיה ממזרה... עם מתן סיוע מקצועי לאמא היא תוכל להשכיר לילדה שעצם ... הניכור נובע מסכסוך בין מבוגרים. אני מדברת על ילדה שיש לה קשיים מרובים. היא גדלה ... היא תצטרך הרבה מאוד עזרה מקצועית ותהיה תלויה רק במה שהאמא תוכל לספק לה כלכלית. הקטינה צריכה מישהו שיעזור לפתח מיומנויות חברתיות, היא צריכה עזרה עם הקשיים ההתפתחותיים שלה. לקטינה יש קשיים מוטוריים, קשיים שפתיים, קושי להתרכז, קושי להתייחס לזולת ש. איזה טיפולים היא תזדקק? ת. ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, היא תצטרך טיפול קבוצתי... הדרכה לאמא ... ואולי גם טיפול פרטני". עוד ראו, לענין הצרכים המיוחדים של הקטינה: מוצג ת/1. 7.האם מתקשה מאד לספק את צרכי המזונות והצרכים המיוחדים של הקטינה. לקטינה יש קשיים מוטוריים, קשיים שפתיים וקשיים רגשיים. האם גרה עם הקטינה בדירה שכורה בעלות 450 $ לחודש ומתקשה לממן את העלויות. התמיכות של רשויות המדינה אינן מספיקות לסיפוק מלוא צרכי הקטינה. המציאות הינה של אב, שאין לו כל ענין להיות מעורב בחיי הקטינה או להימצא בקשר עימה. עפ"י עדות פקידת הסעד, הקטינה גדלה עם חוויה של אבא שלא רוצה אותה. עוד מוסיפה פקידת הסעד, שלקטינה תמונה של הנתבע 1, והיא יודעת שהינו אביה (מדברי האם). 8.זכות הקטינה לסיפוק מזונותיה הינה חלק מהזכות החוקתית של כבוד האדם. כבודו של קטין - כבודו של אדם הוא. החובה הראשונית לסיפוק מזונות הקטינה חלה על הוריה. חובה זו קודמת לחובת המדינה המצויה במעגל השני, המתמלאת תוכן ע"י תשלום קצבאות של המל"ל, ומעיקרה אינה יכולה לבוא במלואה תחת חבות ההורים. אין כל הצדקה לדון את הקטינה לחיי עוני ומחסור, בה בעת שעפ"י הדין האישי (התובעת 2 והנתבע הינם יהודים), החבות האבסולוטית לסיפוק מזונות הקטינה חלה על האב. זאת ועוד, הובא לידיעת ביהמ"ש, שלקטינה צרכים מיוחדים כמפורט לעיל, העולים ממון רב שאין ביכולתה של האם לספקם. אפילו סיפוק רכיב המדור כרוך במאמץ רב מצד האם, באשר האם מתגוררת בדירה שכורה בעלות של 450 $ לחודש. הנתבע 1 מבקש לחסות "בעיר מקלט", שאין מפנים לבדיקת רקמות ואין מבררים תביעת אבהות מקום שיש חשש לממזרות של הקטינה. הנתבע 1 משתמש בהנמקות שנועדו לפעול לכאורה לטובת הקטינה כדי לא לשלם מזונות לקטינה ולהימנע מסיפוק צרכיה. השימוש בהנמקות אלו נעשה בחוסר תום לב, אינו עולה בקנה אחד עם טובת הקטינה ונוגד את הזכות החוקתית של הקטינה לקיום בכבוד. 9.תביעת מזונות היא תביעה כספית בה מכריע ביהמ"ש עפ"י מאזן ההסתברויות, ודי בהרמת נטל הוכחה של 51% כדי להכריע בתביעה הכספית הנ"ל. הכרעה עפ"י נטל הוכחה של 51% - אין בה די כדי להטיל פגם של ממזרות בקטינה. אין סיבה שלא לברר תביעת מזונות בדרך הרגילה של שמיעת עדים. לכאורה ניתן היה, אם היתה ניתנת הסכמת הנתבע 1, להפנות אותו לבדיקת דם שמאפשרת קביעת ממצא שלילי, להבדיל מבדיקת רקמות שמאפשרת קביעת ממצא חיובי. גם בבדיקת דם אין די כדי להטיל כתם של ממזרות עפ"י הדין הדתי, אולם יש בה די כדי לשלול אבהות. כאמור הנתבע 1 מתנגד להשתתף בבדיקת דם. 10.בענייננו, יש צורך בפיתוח משפטי יציר הפסיקה - ע"י מתן אפשרות להכריע בנושא האבהות בגררא במסגרת תביעה למזונות קטינה. הכרעה בגררא בענין האבהות בתביעת המזונות יתרונה בכך, שתאפשר פסיקת מזונות לסיפוק צרכי הקטינה אם ביהמ"ש ישוכנע שהנתבע 1 הינו אבי הקטינה, וזאת מבלי שהנתבע 1 ירשם כאביה של הקטינה במרשם האוכלוסין. פיתוח זה מהווה איזון ראוי בין כלל הפרמטרים כבדי המשקל העומדים בבסיס ההכרעה דנן, ויאפשר פסיקת מזונות לקטינה. את התביעה העיקרית בענין האבהות יש להותיר לשיקול דעת הקטינה, לעת ימלאו לה 18 שנים, כפי שביקשו האפוטרופוס לדין של הקטינה ופרקליטת האם. עפ"י פיתוח משפטי זה - אין מניעה להורות על מחיקת תביעת האבהות וקביעת תביעת המזונות להוכחות בדרך הרגילה הנהוגה (ע"י הבאת עדים להבדיל מבדיקה רפואית) תוך הכרעה בגררא בענין תביעת האבהות. 11.אבהות לצורך מזונות סמוכה ל"אבהות אזרחית", השוכנת בצד "האבהות הדתית". בע"א 3077/90 פלונית נ' פלוני פ"ד מט (2) 578, 596, יצר בית המשפט העליון את המונח "אבהות אזרחית" מכוח עיקרון טובת הקטינה, כדי להקנות לקטינה זכויות שלא קמות לה מכוח הדין הדתי - הדין המוסלמי. 12.בהתדיינויות בענייני משפחה שזורות סוגיות בדבר פיצול סטטוס. יש להעדיף את טובת הקטינה וסיפוק מזונותיה - הגשמת התכלית של הזכות החוקתית לחיות בכבוד - על פני אחידות במושגי המשפט. בע"א 3077/90 פלונית נ' פלוני מדגיש השופט חשין: "דוגמת הירושה תלמדנו, בעליל, כי "אבהות" במשפט ישראל אינה מעשה מיקשה, וכי בצד הילכת ה"אבהות" של אבו-אנג'לה - הלכה שהעניקה לבתי הדין השרעיים סמכות ייחודית לעניינה של "אבהות" -יש אבהות נוספת, "אבהות אזרחית", ולו בתחום דין הירושה". בע"מ 9607/03 פלוני נ' פלונית (לא פורסם) נדונה השאלה האם בן זוג שנישא בנישואי תערובת בחו"ל נחשב כבן זוג לענין סע' 11 לחוק הירושה. ביהמ"ש העליון קבע, כי ההכרעה בדבר הזכות של האשה לרשת את בן הזוג התקבלה במנותק מהשאלה האם הנישואין האזרחיים תופסים במשפט הישראלי. לענין זה הדגיש הנשיא ברק (כתוארו דאז): "התלבטנו בשאלה האם ראוי להכריע בשאלה האם המשיבה היתה בת זוג של המנוח בהתאם לשאלה האם נישואי המנוח והמשיבה תופסים במשפט הישראלי ... בכך יובטח שלא יווצר מצב דמוי "פיצול סטטוס" בו הצדדים הם בגדר בני זוג לענין אחד, אך יתכן שאינם בני זוג לענין אחר. הגענו למסקנה שאין לכך מקום... חוק הירושה אינו עוסק ... בשאלות הקשורות בענין סטטוס בקשר פנימי ... חוק הירושה לא בא לקבוע דין אישי לענין הנישואין. הוא בא לקבוע הסדרים ממוניים. בחינת השאלה האם המשיבה היא בת זוג לפי חוק הירושה מהווה פעולה פרשנית ... בעלת השלכה מוגבלת. אין מדובר בהכרה בסטטוס אישי. אין בה קביעת הלכה בדיני המעמד האישי ... ככל שיש פיצול בכך שאדם עשוי להחשב בן זוג לצורך ענין אחד ולא בן זוג לצורך ענין אחר, יש להשלים עמו. אין זה מצב אידיאלי. אך ככל שצריך להכריע בין אלגנטיות ואחידות במושגי המשפט לבין הגשמת המטרה המונחת ביסוד החקיקה, עדיפה הגשמת התכלית". בבג"צ 9476/96 עו"ד סרגובי נ' בית הדין הרבני ואח' (לא פורסם), פסק הנשיא ברק (כתוארו דאז): "בבוא בית הדין הרבני לדון בענייני נישואין וגירושין ... הוא אינו מכיר כלל בנישואי תערובת וקובע את בטלותם. קביעה זו אינה תואמת, עפ"י רוב, את קביעת הסטטוס בערכאה האזרחית ... שוני זה עשוי להביא לפער בהכרה במעמד הצדדים ולפיצול סטטוס. מעמד אישי שרכשו הצדדים ושביהמ"ש אזרחי בישראל היה מכיר בו יחשב כלא היה בבית הדין הרבני. פיצול סטטוס מחריף ואף מביא לתוצאות קשות מקום בו הנישואין ממשיכים להיות תקפים עפ"י דין אחר". 13.אבהות יכולה לידון בגררא הן לענין מזונות, הן לענין ירושה או בסוגיות נוספות. הכרעה בגררא באבהות בתביעת המזונות לא תהווה פסק דין חפצא (IN REM), ולא תאפשר רישום אבהות במשרד הפנים. פסק דין חפצא הוא פסק דין הניתן בהליך משפטי מיוחד שכל תכליתו וייעודו - קביעת מעמדו המשפטי של אדם. נושא ההליך הוא נושא המעמד. בע"א 421/54 עטיה נ' ברדה, פ"ד ט' 1205, 1214, 1215, אמר השופט חשין: "פירוש הדבר שאין פסק דין חפצי, אלא אם הוא קובע את הסטטוס... וסטטוס של דבר אינו יכול להיקבע אלא... בהליכים שהוחל בהם מלכתחילה כדי לקבוע את הסטטוס של הדבר הנדון." לעניין זה הדגישה פרופ' נינה זלצמן בספרה מעשי בי-דין בהליך אזרחי (הדפסה שנייה) עמ' 506: "אם אגב תביעת מזונות של אשה מבעלה עלתה שאלת תוקף נישואיהם או אגב תביעת מזונות שהגישה האם בשם בנה הקטין עלתה שאלת אבהותו, וכן אם אגב דיון בזכותו של אדם לגימלה... עלתה שאלת גילו - ההליך המשפטי הוא in personam ופסק הדין שניתן בסיומו תכליתו להכריע בסכסוך בלבד... אפילו נזקק ביהמ"ש לצורך הכרעה בזכויות של הצדדים ובחיוביהם לקבוע... בשאלת האבהות... הכרעתו היא אינצידנטלית בלבד ולצורך ההכרעה בשאלה המרכזית בלבד. פסק הדין נותר בגדר פסק דין גברא, שכוחו בין הצדדים בלבד". עוד מוסיפה פרופ' נינה זלצמן בעמ' 507 בהערת שוליים 23: "עשויה לעלות הבעיה של סתירה בין קביעה אינצידנטלית של ביהמ"ש בשאלת האבהות למשל שנעשתה בתביעת IN PERSONAM לבין הכרעה בפסק דין IN REM בשאלה זו, כאשר פסק הדין IN REM הינו המאוחר בזמן. במקרה כזה, פסק הדין IN REM הוא שמחייב כמעשה בית-דין כלפי כל העולם וכפסק דין מאוחר בזמן - אף בין הצדדים לבין עצמם, בהתדיינות נוספת ביניהם". עוד אומרת פרופ' נינה זלצמן בעמ' 508, לעניין השאלה האם יופעל כלל השתק פלוגתא: "הפעלה צודקת של כלל ההשתק תחייב להעמיד חריג במקרה דנן, שכן האינטרס הציבורי מחייב בירור מלא ומקיף בשאלת המעמד ע"י ביהמ"ש מוסמך לכך, בהליך שיועד לכך". עוד ראו לעניין זה: ע"א 431/80 רוזנברג נ' חזן, פ"ד לה (2) 742, דברי הנשיא שמגר (כתוארו דאז). 14.סוף דבר. א.התביעה בתיק תמ"ש 76760/01 (תביעת האבהות) - נמחקת. יש להותיר תביעה זו לשיקול דעת הקטינה, לעת ימלאו לה 18 שנים, כפי שביקשו האפוטרופוס לדין של הקטינה ופרקליטת האם. ב.התביעה בתיק תמ"ש 76762/01 (תביעת המזונות של הקטינה) - תקבע לשמיעת הוכחות, ובמסגרתה ידון עניין האבהות בגררא. נקבע לשמיעת הוכחות ליום 19.12.07 משעה 09:00 עד 15:00. למועד הדיון יביאו הצדדים את כל עדיהם. ג. הנתבע 1 ישלם לתובעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,500 ₪ + מע"מ צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד יום התשלום בפועל. ד.ניתן לפרסם את ההחלטה ללא שמות הצדדים. מחיקת תביעה / הליךאבהות / בדיקת רקמות