שתי בקשות בפני, האחת בבש"א 18491/03 לדחיית ו/או מחיקת תביעת המשיבה למזונות. השניה, בבש"א 18492/03, לדחיית ו/או מחיקת תביעת המשיבה בענין הרכוש. הטעם לבקשות - הגשת תביעת המבקש לגירושין בבית הדין הרבני ובכרוך לה עתירתו , כי ביה"ד ידון ויכריע במזונות המשיבה ובחלוקת הרכוש המשותף. עובדות הצדדים נשאו בעיר פרם, באורל שברוסיה, בשנת 1980. לאחר עליית הצדדים לארץ בשנת 1990,נישאו כדמו"י. לשני הצדדים אלו נישואים ראשונים ומנישואיהם נולדו שני ילדיהם, שניהם בגירים המתגוררים עם המשיבה. המבקש, רופא במקצועו, עבר את התמחותו בארץ ועובד כרופא , בביה"ח מ. ובמספר קופות חולים. המשיבה, אף היא רופאה, אך לא השלימה התמחותה בארץ והיא רשאית לעבוד כרופאה כללית. המשיבה עובדת בביתה בקוסמטיקה רפואית. אין חולק, כי בין הצדדים נתגלע קרע ובאפריל 2003, עזב המבקש את דירת המגורים. לטענת המבקש, חלה התדרדרות ביחסי הצדדים בעטיה של המשיבה, אשר ניתקה עצמה ממנו. לטענת המשיבה רובץ האשם לפתחו של המבקש, הנותן עינו בכוס ואף פיתח מערכת יחסים עם אשה אחרת. ביום 16/7/03 הוגשה בקשה משותפת לגירושין, חתומה ע"י הצדדים, בבית הדין הרבני האזורי בנתניה. בבקשה ציינו הצדדים את פרטיהם האישיים וכן ציינו בנימוקי הבקשה - "אי התאמה לאחרונה, אי יכולת להיות ביחד". הבקשה נקבעה לדיון ליום 30/11/03. בדיון נכח המבקש מלווה בבאת כוחו, עו"ד גורביץ. המשיבה לא התייצבה. במסגרת הדיון, טענה ב"כ המבקש, כי הצדדים ניהלו מו"מ כדי להסדיר את ענייניהם בהסכם, שלבסוף לא נחתם. ביה"ד דחה את הדיון ליום 18/2/04. בו ביום, הגיש המבקש תביעה חדשה לגירושין במסגרתה כרך את מזונות המשיבה ואת חלוקת הרכוש. בכתב התביעה המתוקן פירט המבקש את הסיבות בעטין הוא מבקש לחייב את המשיבה בגירושין. לטענתו , מורדת אשתו מחיי אישות וסירבה לדבר עימו, כחצי שנה בטרם הוגשה התביעה. בהתנהגותה, גרמה למבקש לעזוב את בית המגורים. עוד נטען בתביעה, כי המשיבה מעכבת את הליך הגירושין במטרה "לסחוט את הבעל ולקבל ממנו סכומי כסף גבוהים (שאין לו) וכן לחייבו לפרנס את האשה עד ליציאתה לגימלאות" (סע' 8 לכתב התביעה) ביום 10/12/03 הוגשו לבית משפט זה תביעת המשיבה למזונות ותביעתה בעניין הרכוש. לטענת ב"כ המשיבה, הוגשו התביעות במועד הנ"ל לאור שביתת מזכירות בית המשפט. זו אף הסיבה בעטיה הוגשו התביעות לבית משפט זה, הגם שהסמכות המקומית לדון בהן, היא לבית המשפט בכפר סבא. יצוין, כי בדיון מיום 1/3/04 הסכימה ב"כ המבקש לסמכותו המקומית של בית משפט זה. הצדדים נחקרו ואף הגישו סיכומים. לטענת המבקש,הסמכות לדון בתביעת הגירושין, על הכרוך בה, מסורה לבית הדין הרבני האזורי , לאור העובדה , כי המשיבה פנתה מיוזמתה לבית הדין הרבני בבקשה לגירושין. לפיכך, הוגשו תביעותיה בבית המשפט לענייני משפחה, בחוסר תום לב, תוך שהעלימה מבית המשפט, את העובדה, כי הגישה בקשה משותפת לגירושין יחד עם המבקש. טוען המבקש, כי לאור העובדה הנ"ל ולאור העובדה, כי תביעתו לגירושין, על הכרוך בה, הוגשה לבית הדין הרבני, כעשרה ימים בטרם הוגשו התביעות בבית משפט זה,קנה בית הדין סמכות לדון בתביעה על כריכותיה. אלו, והן בלבד - טענות המבקש בבקשותיו. המבקש לא טען דבר וחצי דבר בכל הנוגע לכנות תביעתו, כנות הכריכה והאם נעשתה כדין. בסיכומים שהוגשו מטעמו, הפנה לבקשה וציין, כי היא מתמצתת את כל טענותיו. לטענת המשיבה, הסמכות לדון בתביעותיה, מסורה לבית המשפט חרף העובדה, כי תביעת הגירושין של המבקש הוגשה, ואין חולק על כך, לפני שהוגשו תביעותיה כאן. עוד טוענת המשיבה, כי תביעת הגירושין אינה כנה וכריכותיה לא נכרכו בכנות וכדין. על העדר כנות תביעת הגירושין, לומדת המבקשת מהעובדה, כי המבקש לא עתר לקביעת מועד דיון, והסתיר מעיני בית הדין את העובדה, כי הוא חי עם אשה אחרת, שהיא היא, הסיבה לרצונו בגירושין. על העדר כנות הכריכה לומדת המשיבה מהעובדה, כי המבקש לא צירף הרצאת פרטים לכתב תביעתו ולא צירף תלושי משכורת או אסמכתאות המאמתות את טענתו בכל הנוגע להכנסתו החודשית בסך של כ - 20,000 ₪. בכל הנוגע לכריכת עניני הרכוש בתביעת הגירושין, לא טענה המשיבה בסיכומיה, דבר. דיון הלכה פסוקה ורבת שנים קובעת, כי כדי שבית המשפט ימנע מלדון בתביעות המונחות בפניו, על המבקש, מוטל הנטל להראות כי : א. תביעת הגירושין כנה. כריכת ענין הרכוש ומזונות האשה נעשתה בכנות. כריכת הרכוש ומזונות האשה נעשתה כדין. ראה לענין זה : ע"א 180/80 גבעולי נ' גבעולי פ"ד לד (4) 155 157. זאת ועוד, מדובר בשלושה מבחנים מצטברים באופן, שדי שהמבקש אינו עומד בנטל הוכחת אחד התנאים, כדי שבקשתו תדחה. ראה לענין זה: הלכת גבעולי הנ"ל וכן ע"א 384/85 בן יאיר נ' בן יאיר פ"ד לט (4) 775 בעמ' 779. קובעת הפסיקה, כי ככל שמדובר בשאלת "כנות הכריכה" יכריע בית המשפט עפ"י מכלול החומר העומד לרשותו לרבות, נוסח כתב התביעה, התשתית העובדתית הפרושה בפניו, אם מצביעה היא על עילת גירושין, מחקירת המבקש על תצהירו, הפרוטוקולים של בית הדין ומתוך הנסיבות האופפות את התביעה. (ע"א 384/95 הנ"ל בעמ' 780 לפסק הדין). נטל ההוכחה בדבר כנות התביעה לגירושין וכנות הכריכה מונחת לפתחו של המבקש מבית המשפט, להמנע מלהשתמש בסמכות השיפוט המוקנית לו. המבקש עצמו, אינו טוען, כי תביעת הגירושין שהגיש כנה וכי כרך את מזונות המשיבה ואת חלוקת הרכוש בכנות וכדין. כאמור, מדובר בשאלות עובדתיות שהתשתית להן, חייבת להתפרש בגוף הבקשה ובתצהיר המבקש, התומך בה. ללא התשתית העובדתית, לא ניתן לעתור לבית המשפט ולבקשו להימנע מלהשתמש בסמכות השיפוט המוקנית לו, עפ"י דין. שתי הבקשות, ל"דחיית ו/או מחיקת התביעה על הסף" הן זו שהוגשה בתביעת המזונות והן זו שהוגשה במסגרת תביעת הרכוש, נעדרות כל טענה ופירוט עובדתי כל שהוא בכל הנוגע לכנות תביעת הגירושין וכנות הכריכה ונעדרות כל התייחסות לשאלת אם נעשתה הכריכה כדין. לפיכך, ניתן היה לדחות את שתי הבקשות על הסף אלמלא, נחקר המבקש, במסגרת הדיונים שהתנהלו בבקשות לגופן, לעניין כנות התביעה וכריכותיה. משנחקר המבקש לענין כנות תביעתו וכנות הכריכה ולעניין היות הכריכה, כדין, מן הראוי היה לאפשר למבקש לטעון לקיומם של שלושת התנאים המצטברים, הנדרשים ולהוכיח את הטענות העובדתיות הדרושות לשם ביסוס בקשתו, חרף העובדה שטענות אלה נעדרות מגוף הבקשות והתצהירים. אלא, שבמסגרת הסיכומים שהוגשו מטעמו, לא התייחס המבקש לטענות המתבקשות ולעובדות הנדרשות ושב והפנה לגוף בקשותיו וציין, כי הן ממצות את כל טענותיו וכמילות סעיף 2 לסיכומים "בבקשה ישנן כל הטענות, כולל עובדתיות ומשפטיות, היא ממצת מבחינת המבקש את כל הטענות בענין הסמכות וע"מ למנוע טרחה מיותרת והעתקה של הבקשה ככתבה וכלשונה, יתבקש כב' ביהמ"ש לראות באמור בבקשה לדחיית התביעה מטעם המבקש, את סיכומי טענותיו בשאלת הסמכות העניינית." משכך, בהעדר התייחסות עובדתית לתנאים הנדרשים עפ"י הפסיקה, גם לא בסיכומי המבקש, לא ניתן להעתר לבקשותיו והן נדחות. למעלה מהצורך אציין, כי גם לו היו הטענות העובדתיות נטענות ע"י המבקש, ספק אם ניתן היה להעתר לבקשותיו. גם אם נניח שתביעת הגירושין כנה והנחה זו מונחת לאור הגשת הבקשה המשותפת לגירושין, לאור העובדה שהצדדים אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת מאז 04/03 והצהרת המשיבה, כי תשוב לחיים משותפים רק במידה ויאות המבקש לקבל טיפול. והעיקר - לאור העובדה שאין מחלוקת בין הצדדים באשר לרצון המבקש בגירושין. גם אז, לא ניתן לומר, כי מזונות המשיבה ונושא הרכוש נכרכו בכנות וכדין. 27. לעניין המזונות, ציין המבקש בכתב התביעה, כי הוא משתכר מעבודתו כ - 20,000 ₪ לחדש ומפרט את מקומות עבודתו באופן כללי. בכתב התביעה מצוינת עבודת המשיבה והכנסתה. כן פורטו הסיבות בעטין סבור המבקש, כי המשיבה איננה זכאית למזונות. המבקש אכן, לא צירף טופס הרצאת פרטים לתביעתו בבית הדין , כנדרש בתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים, התשנ"ג הדורשים צירוף הרצאת פרטים , וראה לענין זה תקנות כ"ו (4) ולג' (1) לתקנות הדיון. כמו כן לא צירף אישורים על הכנסותיו.יחד עם זאת, לאור בר"ע (תל-אביב-יפו) 2703/02 - א' ע' נ' ר' ע' ו-5 אח' . תק-מח 2003(2), 28289 ,עמ' 28296. אין די בכך כדי לשלול את כנות כריכת מזונות המשיבה, בתביעת הגירושין וכמילות כב' השופטת שטופמן. "לא נראה כי אי צירוף הרצאת הפרטים יש בו כדי להוכיח חוסר תום לב, וענין זה, כמו גם אי צירוף תלושי שכר לתביעת הגירושין, הינו ענין שבסדרי הדין ובתוך גדרי הסמכות של בית הדין הרבני. בית הדין הרבני הוא המוסמך לקבוע מה יעשה לאיש אשר לא הגיש הרצאת פרטים ותלושי שכר, אולם אין לראות כלל ועיקר באי הגשת הרצאת פרטים ותלושי שכר משום גורם השולל את סמכות בית הדין הרבני לדון בתביעת הגירושין." יחד עם זאת, נראה ,כי העובדה שהמבקש לא צירף הרצאת פרטים ותלושי משכורת כשהיא מצטרפת לעובדה, כי המבקש לא עתר בבית הדין הרבני לקיום דיון בתביעתו לגופה ולא עתר בבקשה למתן צווים כלשהם, מלמדת על העדר כנות בכריכת מזונות המשיבה. מעדותו בפני, עלה כי למבקש הכנסות נוספות מעבר לאמור בכתב התביעה. והוא העיד, כי מפעם לפעם הוא מקבל נשים לבדיקה, באופן פרטי. (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 10/3/04) ביום 18/2/04 התקיים דיון בבית הדין הרבני, בתביעת המבקש. במהלך הדיון לא עתרה ב"כ המבקש לביה"ד בבקשה שידון בענין מזונות המשיבה. 28. אשר לכריכת נושא הרכוש בתביעת הגירושין, עיקר רכושם של הצדדים הוא דירה ב.ב. דירה זו רשומה ע"ש המבקש, המשיבה ואביה של המשיבה בחלקים שווים. עובדת היות הצדדים בעלי זכויות בדירה יחד עם אביה של המשיבה, שוללת את סמכותו של בית הדין לדון בנושא הדירה. לבית הדין אין סמכות עניינית לדון בזכויותיו של צד שלישי. כריכת נושא הרכוש בתביעת הגירושין לפיכך, גם אם נעשתה בכנות, לא נעשתה כדין. 29. אין מקום לקיומם של הליכים מקבילים, בשתי ערכאות הדנות באותו סכסוך. גם אם סבורה הייתי, כי כריכת מזונות המשיבה בתביעת הגירושין כנה, אין טעם בפיצול הדיון בין בית המשפט לבין בית הדין. שהרי אינו מוסמך לדון בנושא דירת הצדדים. מדובר בשיקול שיש להביאו בחשבון, במסגרת השיקולים אותם שוקל בית המשפט, או בית הדין, בבואם להכריע בבקשה , ממן הבקשות המונחות בפני. 30. מכל הטעמים דלעיל, נדחות הבקשות. 31. איני עושה צו להוצאות. 32. המבקש יגיש כתב הגנה בתמ"ש 53831/03 בתוך 30 ימים מהיום. תקופת הפגרה נכללת במנין הימים. 33. קדם משפט בשתי התביעות נקבע ליום 4/11/04 בשעה 09:30. 34.מחיקת תביעה / הליךמזונות