עניינה של בקשה זו בהתנגדות לביצוע שטרות בלשכת ההוצאה לפועל שהגישה המבקשת. טרם שנבאר את טעמי ההתנגדות נבחן בקצרה את הרקע העובדתי שקדם להליך זה. העובדות המבקשת היא חברה פרטית העוסקת בפיתוח רעיונות שיווקים לשוק הצרכנות. אחד מן הרעיונות השיווקים שעלו בדעתה של המבקשת הוא ייצורו של בקבוק בצורת דובי, בשם "שובי-די", לשם שיווקו לקהל צרכנים צעיר. המשיבה היא חברה פרטית העוסקת, בין היתר, בייצור מיצי הדרים. בחודש נובמבר או סמוך לכך פנתה המבקשת אל המשיבה על מנת שזו תספק לה שירותים מקצועיים בתחום ייצור משקאות קלים בתחומים שונים, מלויים, אריזתם ופיקוקם. לטענת המבקשת, סמוך לאחר תחילת שיווק יחידות המשקה החלו להתקבל אצל המבקשת תלונות רבות בדבר טיב ואיכות המשקה. בקבוקי המשקה, כך נטען, התנפחו - חלקם אף התפוצץ - והעלו ריח רע. לאור הפגמים הנטענים החלו לקוחותיה של המבקשת להחזיר סחורות שנתקבלו ולבטל הזמנות שהוזמנו מן המבקשת. המבקשת פנתה אל המשיבה בבקשה להסביר את פשר התופעה ונענתה בתשובות מתשובות שונות. על יסוד האמור לעיל, הגישה המבקשת בקשה זו ובה חמש טענות מרכזיות: האחת, טענת חריגה מהרשאה והתעשרות שלא כדין. על פי טענה זו, בחרה המשיבה להתקשר, ללא כל הרשאה מן המבקשת, עם מפיץ בשם איתן צרפתי לשם שיווק יחידות המשקה. דבר זה נעשה בניגוד להסכם בין הצדדים שנחתם ביום 6/2/04 ולפיו נקבעה למבקשת בלעדיות בכל הנוגע למכירת ושיווק המוצר. השניה, טענת כשלון תמורה מלא. לפי טענה זו נבדקה דגימה של המיץ שיוצר על ידי המשיבה במכון בדיקה. תוצאותיה של הבדיקה הראו כי המיץ שייצרה המשיבה אינו ראוי לשתיה וכי הוא מכיל עבשים, שמרים וחידקים. השלישית, טענת מצג שווא והטעיה. לטענת המבקשת למשיבה לא היה רישיון לייצר משקאות קלים בתקופה הרלוונטית לבקשה זו וכך עולה בפירוש מרישיון היצרן של המבקש שאיננו מזכיר קיומו של רישיון לייצר משקאות קלים אלא רק רישיון לייצור מיצי הדרים וכיו"ב מוצרים שאינם "משקאות קלים". בנסיבות אלה טוענת המבקשת לכך כי הוטעתה על ידי המשיבה לחשוב כי יש בידי האחרונה רישיון כדין לייצור משקאות קלים ואילו הייתה יודעת כי רישיון כזה איננו מצוי בידי המשיבה כי אז לא הייתה היא מתקשרת עמה בעסקת היסוד נשוא התנגדות זו. הרביעית, טענת "פרעתי". לטענת המבקשת היא שילמה למשיבה סך של 29,717 ש"ח עד למועד בו נתגלו לה הפגמים במוצרים. בנסיבות אלה ולנוכח התמורה המפוקפקת אותה נטען כי קיבלה המבקשת מן המשיבה, מבקשת המבקשת לטעון כי יש בתשלום הנזכר לעיל משום פירעון חובה למשיבה. חמישית, טענת קיזוז. לטענת המבקשת נוכח נזקיה הישירים והעקיפים, העולים פי כמה על סכום השקים שביצועם נתבע, בכוונתה להגיש תביעה משפטית כנגד המשיבה. המבקשת לא הציגה כל אסמכתא לעניין נזקים אלה ולעניין זה אדרש בהמשך הדברים. דיון להלן אדון בטענות המבקשת בהתייחס, בין היתר, לאמור בחקירתם הנגדית של מנהלי המבקשת, ה"ה סימנטוב יוסף ושלום פלח. קיזוז הלכה מיוסדת היא כי טענת קיזוז עשויה לשמש הגנה טובה בפני תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר ובלבד שהמבקש פירט בתצהירו את מערכת העובדות המשמשות יסוד לטענה ואין הוא מסתפק בהעלאת טענות סתמיות. (ע"א 579/85 אריאן נ' בל"ל פ"ד מ' (2) 765). עוד נפסק כי אין מניעה מלהעלות טענת קיזוז כאשר טענה זו מועלית בין שני צדדים קרובים בשטר, כמו בענייננו (רע"א 6250/98 Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה . פ"ד נג(2) 274). דא עקא שטענה זו כזו, טעונה פירוט מהותי החסר במקרה דנן. אכן, תצהירי המבקשים נוקבים אך ורק בסכומים אותם ניתן כי יש לקזז מבלי לפרט על אילו נתונים עובדתיים או אחרים נסמכים אותם הנתונים המספריים המפורטים. בנסיבות אלה ברי כי התצהירים שהוגשו מטעמה של המבקשת אינם עונים על חובת הפירוט הנדרשת (השווה: ע"א 779/87 נח בליט נ' בנק לאומי לישראל בע"מ פ"ד מ"ד (3) 304 עמ' 311-312). מצג שווא והטעיה המבקשת טוענת כי מנהליה הוטעו לחשוב כי בידי המשיבה מצוי רישיון כדין לייצור משקאות קלים בשעה שרישיון כאמור לא היה מצוי בידיה. דין טענה זו להידחות. מנהל המבקשת מר פלח נחקר בנקודה זו והשיב: "ש.מפנה אותך לרישיון שצירפת שנספח ז'. נכון שזה מה שפרי ניב הציגו לך בתחילת ההתקשרות. ת. נכון. ש. איפה כתוב שהוא יצרן של משקאות קלים. ת. זו השאלה שאני שואל עד היום, איך לא ראיתי את זה. ש. אם זה מה שהוצג בפניך בתחילת הדרך, כאן רשום שהוא יצרן של משקאות קלים? ת. עניתי לך. לצערי הרב לא רשום." (עמ' 5, ש' 13-19). אמור מעתה: לא המשיבה היא אשר הטעתה את המבקשים. העובדות והנתונים היו כל העת לנגד עיניהם של מנהלי המבקשת אלא שאלה לא שתו ליבם לכך. ברור אם כן כי המשיבה לא הציגה בפני המבקשת כל מצג שווא ולא הטעתה אותה. משכך, ברי כי אין מקום ליתן למבקשת רשות להתגונן בעילה של הטעיה ומצג שווא שכלל לא הוכחו בפני ולו גם לכאורה. כישלון תמורה מלא וטענת "פרעתי" הואיל ושתי טענות אלה של המבקשת קשורות עניינית זו בזו, בחרתי לדון בשתיהן בהינף אחד. טענות אלה של המבקשת מבוססות על ההנחה כי המיץ שייצרה המשיבה עבור המבקשת היה פגום - כפי שעלה מבדיקות מעבדה שנערכו וצורפו לבקשה - וכפועל יוצא של פגמים האמורים מתקיים מצב של "כישלון תמורה מלא" המהווה, כידוע, טענת הגנה טובה בין צדדים קרובים בשטר. מר פלח, מנהל המבקשת נחקר בעניין זה וזו הייתה תשובתו: ש. אני אומר לך שאתה לא מדייק מכיוון שעשיתם טסט ראשוני עבר בחודש דצמבר 2003, ביום 23.12.03 נתתם למכון למיקרוביולוגיה של מזון לבדוק דוגמאות של המיץ אותו מייצרת המשיבה. ת. לא לא מדויק.... מנהל המשיבה הוא זה ששלח את דוגמאות המיץ לבדיקה במכון הנזכר בשאלתך והביא לי את תוצאות הבדיקה ממנו ראיתי שהכל בסדר." (עמ' 2, ש'13-20). ובהמשך: "ת. המיצים נשלחו אלינו בסביבות חודש ינואר. כן. בדצמבר לא היה לנו מחסן, משהו בסביבות ינואר. אני מתקן כעת את תשובתי, המיצים הגיעו נשלחו אלינו בסוף דצמבר 2003. ש. באיזה תאריך נבדקו המיצים על ידכם.... מפנה אותך לנספח ו'1. האם אתה מסכים איתי שהבדיקה נערכה על ידי מילודע למיצים נערכה רק ביום 26.4.04. ת. כן. ש. אתה בתור בעל מינימרקט יודע שמוצרי מזון צריך לאחסן בקירור מסוים, בתנאי אחסנה מסוימים. ת. נכון. ש. זה נכון שכל המשטחים עם הסחורה שהועברה אליכם מהמשיבה אוחסנו באיזה פחון במושב ליד יבנה. ת. מושב גן-שורק. ש. אני מציג לך תמונות - מוצג 3. ת. נכון. אני מאשר ששם אוחסנו המיצים. ש. רק למען סיבור העין והדעת זה נכון שבמחסן הזה לא היה שום מתקן קירור. ת. נכון. ש. נכון שהגג במחסן אסבט. ת. נכון. ש.האם גובה המחסן כשני מטר, שני מטר עשרים. ת. לא מדדתי אבל אני מעריך שכן. ש. אני אומר לך שהתנאים האלה לא תנאי איחסון מתאימים למוצרי מזון ושתיה. ת.... זה לא נכון מפני שבדצמבר היה חורף כך שהיה מינוס מעלות בחוץ.... היינו באים עם מעילים." (עמ' 6, ש' 4-25, עמ' 7, ש' 1-4). מהאמור לעיל עולה כי בחודש דצמבר בוצעה בדיקה מיקרוביולוגית למיצים אותם ייצרה המשיבה עבור המבקשת ותוצאות הבדיקה היו תקינות. כארבעה חודשים תמימים לאחר מועד זה - ולאחר שהמצים שהו משך אותו הזמן במחסן בתנאים שכל בר-בי-רב ומבין כי אין הם תנאים נאותים להחזקת משקאות - טרחה המבקשת לערוך בדיקה במשקאות רק על מנת לגלות כי אלה מכילים מיני מרעין בישין. נראה, כי לנוכח "הטיפול" לו זכו בקבוקי המשקה מן המבקשת מתערער הקשר הסיבתי, ככל שהיה כזה, בין מעשיה ומחדליה של המשיבה בייצור המשקה שהושם בבקבוקי המבקשת לבין תוצאות בדיקות המעבדה בעניין איכותו של המיץ. כיוון שכך, ניתן לומר כי טענת כשלון התמורה וטענת "פרעתי" אותן העלתה המבקשת, הן טענות דחוקות. ביטול שיקים לפני התקיימותו של "כשלון תמורה" כפי שראינו לעיל, נשענת טענת כישלון התמורה של המבקשת על כרעי תרנגולת. ברם, אם לא די בספקות שהועלו לעיל בדבר החולשות בנוגע לגרסתה של המבקשת בעניין זה באים הדברים הבאים מצידו של מר יוסף סימנטוב, אחד ממנהלי המבקשת, ושומטים את הבסיס מתחת לבקשה זו, ככל שעניינה בטענות בעניין איכותו וטיבו של המיץ שייצרה המשיבה עבור המבקשת. במה דברים אמורים? מר סימנטוב נחקר על תצהירו והשיב כדלקמן: "ש.עצרת את השקים אחרי שעשית את הבדיקות וראית שהמוצרים לא טובים. ת. ברגע שראיתי שהבקבוקים מתנפחים והמשקאות תוססים, אז עצרתי את השקים. עד אז כל תשלום התבצע בזמן ללא עיכוב. ש. צירפת מכתב תלונה מיום 18.4.04, נספח י'1, מעבר לזה לא צירפת מכתבי תלונה. ת. נכון. ש.אם היו תלונות זה היה בערך ב- 18.4.04 ואילך ולא קודם לכן. ת. נכון. ש. תאריכי פרעון של השקים נשוא ההתנגדות הם מוקדמים ליום 18.4.04 בחודש וחצי. ז"א שאתה ביטלת את השיקים בלי כל קשר לקיומן של תלונות כפי שטענת. ת. היו עוד הרבה תלונות לפני כן. זו תלונה של לקוחה ולא של חנות. המכתב הזה הגיע הרבה לאחר שתססו הבקבוקים אחרי התרענו בפני אשר. התלונות היו לפני המכתב הזה. אני מצטער שלא הבנתי את השאלה. (עמ' 9, ש'16-15; עמ' 10, ש' 1-3; ההדגשה הוספה). דא עקא שבמועד החקירה התרשמתי כי מנהל המבקשת הבין היטב את השאלה שנשאל בדבר המועד בו החלו התלונות. עוד התרשמתי כי רק לאחר שהבין מנהל המבקשת כי תשובתו עשויה לעמוד למבקשת לרועץ שינה לפתע את גרסתו והחל לדבר על "תלונות רבות לפני זו..." ברור כי באמירה זו מוטטה המבקשת את הגנתה, ככל שזו נשענת על איכותו של המיץ שייצרה עבורה המשיבה, שכן גם אם יש ממש בטענות המבקשת בדבר קיומם של פגמים במשקאות - דבר שאינו נקי מספקות כפי שצוין לעיל - ברור כי ביטול השקים קדם לתלונות בדבר איכות המשקה, ככל שהיו, ולא היה פועל יוצא של תלונות אלה. חריגה מהרשאה והתעשרות שלא כדין בחרה המשיבה להתקשר, ללא כל הרשאה מן המבקשת, עם מפיץ בשם איתן צרפתי לשם שיווק יחידות המשקה. דבר זה נעשה בניגוד להסכם בין הצדדים שנחתם ביום 6/2/04 ולפיו נקבעה למבקשת בלעדיות בכל הנוגע למכירת ושיווק המוצר. בעניין זה לא נחקרו נציגי המבקשת על ידי ב"כ המשיבה וטענותיהם לא נסתרו. כיוון שכך וכיוון שהקשר בין טענת הפגמים במציץ שייצרה המשיבה איננו הדוק, ניתן לדעתי ליתן למבקשת רשות להתגונן כנגד התביעה בטענה זו. סיכום לנוכח כל האמור אני מורה כדלקמן: א. ניתנת בזאת רשות להתגונן למבקשת בטענה של חריגה מהרשאה והתעשרות שלא כדין על חשבון המבקש. ב. הבקשה למתן רשות להתגונן בטענת קיזוז נדחית בזה בהיעדר פירוט מתאים ביחס לתשתית המשמשת יסוד לטענה זו. ג. הבקשה ליתן רשות להתגונן בטענת הטעיה ומצג שווא נדחית בזה באשר טענה זו לא הוכחה בפני ולו גם לכאורה. ד. הבקשה למתן רשות להתגונן בטענות כישלון תמורה והתעשרות שלא כדין תינתן - לנוכח קריסת הגנת המבקשת בכל הנוגע לקיומם של ליקויים במשקה כעילה לביטול השקים - וזאת בכפוף להפקדה במזומן או בערבות בנקאית של 10,000 ש"ח וזאת בתוך 20 יום מהיום. ה. המבקשת תשלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בקשה זו בסך של 1500 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק. התיק יועבר ליחידה המשפטית אשר תנתבו למסלול המתאים לו. מצג שוואהטעיה