1. שאלה אחת ויחידה ניצבת לפנינו, והיא, אם חלה על העבירה, שבה הורשע המבקש, התוספת השניה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], הכוללת בין העבירות המנויות בה, בין היתר, גם - "2. עבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות לגבי אי-ציות נוהג רכב לאות 'עמוד' ברמזור". 2. המבקש הורשע בעבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961, בשל אי-ציות לאר צהוב ברמזור, והוא משיג על החלטתו של בית המשפט המחוזי, שסבר, כי סעיף 2 הנ"ל לתוספת השניה חובק גם אי-עצירה באור צהוב ומחיב בשל כך שלילת חובה של הרישיון, כאמור בסעיף 38 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]. המבקש טוען, כי רק אי-עצירה באור אדום ברמזור היא בגדר עבירה, שהתוספת השניה חלה עליה, מאחר שהביטוי "עמוד" נכרך רק אם האור האדום ברמזור; ההתייחסות לאות "עמוד" אינה מופיעה עוד בתקנות והיא בגדר נוסח ששימש רק בתקנות התעבורה, במקורן, בחלק ב' פרק שני סימן ג' שבהן. כך נקטו תקנות 27(א) (2) ו-30 של סימן ג' הנ'ל לשון - האות "עמוד" תוך התייחסות לאור אדום ברמזור. המלים, המופיעות כיום בתוספת השניה, לא היו כלולות בתקנות מתשכ"א במקורן והוספו רק בשנת 1972, כשנתיים אחרי שבשנת 1970 (בתקנות התעבורה (תיקון מס' 3), תש"ל-1970) הוחלף חלק ב' הנ"ל, שבו הופיעה ההתייחסות למלה "עמוד" בסעיפים 27 ו-30 הנ"ל. הווה אומר, המלה "עמוד" נכללה בתוספת השניה, אשר עליה נסב הדיון שלפנינו, אחרי שהמלה האמורה פסקה מלשמש בתקנות. לפי האמור בע"פ (ב"ש) 547/84 [1], בעמ' 511 (דברי השופט א' טומשוף), יש ללמוד מכך, שמתקין התקנות ביקש לנקוב במונח, שמשמעותו עולה מן השימוש שנעשה בו בעבר באותן התקנות; משמע, למרות ביטול ההוראות בעניין הביטוי "עמוד", יש להניח, שהכונה לאותו מושג ולאותו הקשר, היינו לרמזור אדום בלבד. כך גם גירסת המבקש שלפנינו, ועל כך נסבה הבקשה לרשות ערעור, שהרי בית המשפט המחוזי סבר, כאמור, אחרת. בא-כוחו המלומד של המבקש הוסיף לכך, כי גם כיום מצוי הביטוי "עמוד" בתקנות. בתוספת הששית, הדנה בשיטת הניקוד, מופיעות שתי הוראות רלואנטיות. תחת הכותרת של מספר 14 נאמר שם: "14 2432 22(א) נהיגה בניגוד לאות ,עמוד' ברמזור". ובמספר 89 נאמר: "89 4567 22(א) נסיעה ברכב כשברמזור אור צהוב". הטענה היא, כי התוספת מבחינה בין אי-עצירה באור צהוב לבין אי- ציות להוראת "עמוד". 3. איני רואה מקום למתן רשות ערעור, כי פרושו הנכון של האמור בתוספת השנייה עולה מנוסח הכתוב. כאשר מלותיו של החיקוק הן בעלות משמעות בהירה ומשתלבות, על-פי ההקשר הכללי, בנוסחו של החוק ובהוראות האחרות הקרובות לעניין, אין מקום לסטות מן הפירוש של המלים על-פי פשוטן, ואין מקום להשליט פרשנות, השאובה מן ההיסטוריה החקיקתית, כדי לשנות מפשוטו של הנוסח. במה דברים אמורים? לפי פשוטם של דברים, היינו על-פי השימוש הלשוני הרגיל, המונח "עמוד", בהקשר לעבירה של אי-ציות לפי תקנה 22(א) מתייחס לכל ציווי, הניתן באמצעות הרמזור ואשר יש בו כדי להורות על עצירה על אתר. לו שימש המונח "עמוד" לצורך התיאור של הוראה ספציפית אחת בלבד, בו בזמן שהוראה מקבילה נוקטת לשון אחרת, היה מקום לפרשנותו של האמור בתוספת, באופן היוצר קשר בלעדי בין האמור בסעיף 2 לתוספת לבין ההוראה המתארת את הציווי, כפי שהיא מובאת בתיאור המילולי של סימני הרמזור. אולם, כפי שמסתבר, נוקט התיאור המילולי של הפקודות, הניתנות על-ידי הרמזורים, הן לגבי אור אדום והן לגבי אור צוב, את המונח "עצור", והמונח "עמוד" אינו בשימוש בהקשר זה. ממילא נובע מכך, כי המונח "עמוד" הוא ניטראלי ויכול לשמש כמלה נרדפת למונח "עצור". המלה "עמוד" מתפרשת, בנסיבות אלה, על-פי משמעותה הלשונית הרגילה, ואין לייחס לה משמעות טכנית ספציפית, הכורכת אותה בתמרור או בציווי אחד ומסוים בלבד. למותר להוסיף, לשם הסרת ספק, כי סעיף 2 לתוספת דן אך ורק בעבירה לפי תקנה 22(א), אך גם מבחינה זו אין אלא להזכיר, כי תקנה זו מתייחסת הן לרמזור המסמן אדום והן לרמזור המסמן צהוב. בנוסחן הראשון של התקנות ובמשך כעשר שנים לאחר מכן היתה אכן זיקה ניסוחית בין הסימן האדום שברמזור לבין הביטוי "עמוד". אך לאור תיקון התקנות נעלמה הזיקה האמורה כבר לפני כחמש-עשרה שנה, כמוזכר כבר לעיל, והשימוש במונח "עמוד", כפי שנעשה בסעיף 2 לתוספת השניה, היה בגדר חידוש, שהוכנס בשנת 1972, היינו שנתיים ימים אחרי שנעלמה הזיקה הניסוחית אשר בין הרמזור המסמן אור אדום לבין המלה "עמוד". בנסיבות כאלה יש בתיאורה של ההתפתחות החקיקתית כדי לתמוך בתיזה, לפיה יש לייחס למונח "עמוד" את המשמעות הלשונית הרגילה: בעת שהמחוקק כלל את סעיף 2 לחוק התוספת השניה, לא יכול היה כבר להתייחס למשמעות ניסוחית מסייגת או מותחמת, אשר יש לה אותה שעה ביטויי במקום אחר כלשהו בחוק או בתקנות, מכאן שנתכוון למשמעות הלשונית הרגילה של הביטוי "עמוד", וכך יש לפרש את סעיף 2 הנ"ל. כאמור, יש לדחות את הבקשה. משפט תעבורהאי עצירה