הנאשמת הורשעה לאחר ניהול הוכחות בעבירה של אי ציות לתמרור ב-37. נסיבות האירוע פורטו בהרחבה בהכרעת הדין. לציין כי בעדותה של הנאשמת עצמה בפניי, ציינה הנאשמת עצמה כי אי עצירה בעצור במקום וכניסה לצומת מבלי לעצור, זה דבר מסוכן, ואפנה בהקשר זה לעדותה של הנאשמת בעמוד 2 שורה 24 לפרוטוקול... נמצאתי אומר לפיכך שאף על פי עמדתה של הנאשמת המעשה אשר מצאתי כי עשתה, הוא מעשה מסוכן בצומת זה. עיון בגליון ההרשעות הקודמות של הנאשמת שהוגש לי כעת בעקבות הרשעתה, מלמד למרבה הצער, כי מדובר כבר בכישלון שלישי במספר אצל נאשמת זו בעבירה זו עצמה של אי ציות לתמרור עצור. ניכר בעיני כי לנוכח העובדה כי מדובר כאמור בעבירה חוזרת בפעם השלישית, ראוי שיצא מסר מתאים כלפי נאשמת זו אשר יסייע בידה של הנאשמת להפנים את הצורך בשמירה קפדנית יותר על המתבקש לנוכח תמרור עצור וזאת למען בטיחותה שלה ובטיחות עוברי הדרך האחרים. לציין כי בעברה של הנאשמת אף ניתן למצוא עבירות נוספות בעלות אופי בטיחותי כגון אי ציות לאור אדום ברמזור, שימוש בטלפון נייד שלא כדין אגב נהיגה, ואף עבירה בעלת מהות שונה אך מטרידה גם כן והיא העמדת רכב במקום המיועד לנכה. אף לא נפקד מקומה של גרימת תאונת דרכים בעברה של הנאשמת. במסגרת מכלול שיקולי הענישה, אף לא אוכל לזקוף לזכותה של הנאשמת לקיחת אחריות, הודאה וחיסכון בזמן שיפוטי. כן אזקוף לזכותה של הנאשמת את וותק הנהיגה שלה, ואת העובדה כי בשנים האחרונות עברה תקין. לאחר כל זאת, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים: קנס כספי בסך 700 ₪. פסילת רשיון הנהיגה לתקופה של חודש אחד וזאת על תנאי למשך שלוש שנים. הקנס ישולם בתוך 45 יום מהיום. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 45 יום מהיום. משפט תעבורהאי עצירהקנס