אי עצירה לפני מסילת רכבת

1.נגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של אי עצירה לפני מסילת ברזל כשניתן אות אזהרה בעדשה אדומה מהבהבת, בניגוד לסעיף 65 (1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961. 2.עפ"י הנטען בהזמנה לדין וכתב אישום (הדו"ח - ת/1) - בתאריך 11/7/07 שעה 9:50 בערך, נהגה הנאשמת ברכב מ.ר. 6563059 ברחובות ברח' פיינשטיין לכיוון דרום, הנאשמת נהגה ברכב ולא עצרה לפני מסילת ברזל בעת שניתן אות אזהרה על התקרבות רכבת בעדשה אדומה מהבהבת. עפ"י המתואר בדו"ח השוטר עמד בתחנת ההסעה בדרך הים לכיוון מזרח, בקשר עין עם השוטר ניר פרנסיס, שהיה ממוקם ליד ביתן המאבטח בסמוך לפסי הרכבת במחסום. השוטר ניר פרנסיס קרא בקשר לשוטר תמיר גוטה, עורך הדו"ח וביקש שיעצור רכב מסוג שברולט ירוק ובו נהגת שישבה לבדה ברכב. כמו כן, השוטר פרנסיס הוסיף ואמר כי הנהגת מחזיקה ביד בצמוד לאוזן ימין מכשיר סלולרי ועברה את פסי הרכבת באור אדום. השוטר עצר את הרכב הנ"ל והשוטר פרנסיס ניר אישר שהרכב שנעצר הוא אכן הרכב שביצע את העבירה נשוא הדו"ח. כמו כן, הנהגת הודתה בפני השוטר תמיר גוטה כי דיברה במכשיר טלפון. תגובת הנאשמת לדו"ח היתה: "כשהתקרבתי לפסי הרכבת נסעתי לאט, האטתי וראיתי שיש מקום. הרמזור לא הבהב ולא היה צלצול". 3.בהקראה טענה הנאשמת: "לא ראיתי עדשה אדומה מהבהבת, לא דגל, לא מחסום. אני גרה שם 15 שנה, מגדלת ילדים". 4.בישיבת ההוכחות העד מטעם המאשימה השוטר ניר פרנסיס (עת/1) וכן השוטר עורך הדו"ח, תמיר גוטה (עת/2), והנאשמת העידה מטעם ההגנה. 5.בעדותו, סיפר עת/1 כי בעת שעמד ליד ביתן אבטחה של הרכבת, בסמוך למפגש של המסילה עם רח' פיינשטיין ברחובות, הוא הבחין ברכב מסוג שברולט ירוק שנסע מכיוון צפון לדרום וחצה את מסילת הברזל כשהרמזור מהבהב והפעמון פועל (ר' מזכר - ת/1). בחקירתו הנגדית חזר העד על גירסתו והעיד "אני יודע בוודאות שהעדשה האדומה של הרכבת עבדה" (עמ' 2 שורה 1). עת/2, השוטר עורך הדו"ח, חזר על הגירסה כמפורט בדו"ח (ת/2). בחקירתו הנגדית הודה השוטר כי לא ראה את הנאשמת מבצעת את העבירה המיוחסת לה, אולם ראה אותה עם הטלפון הסלולרי ביד. 6.הנאשמת שבחרה להעיד, סיפרה בעדותה כי היה עומס תנועה, וכי אחרי שעברה את הרמזור התקדמה ועברה את פסי הרכבת. כפי שהעידה: "לא הייתה רכבת, לא היה אות אזהרה, לא פס ולא מחסום" (עמ' 4 שורה 4). הנאשמת הודתה בעדותה, כי נסעה כאשר חלונות הרכב סגורים ושמעה מוזיקה ברכב. בנוסף, היא השתמשה בטלפון הסלולרי, אולם לטענתה השימוש בטלפון היה רק לאחר שחצתה את מסילת הרכבת, ועמדה ברמזור. 7.גירסת הנאשמת תומכת בעדות השוטר בכך, שהיא מודה שהשתמשה בטלפון הסלולרי וכן בהודאתה כי שמעה מוזיקה וחלון הרכב היה סגור, שיש בהם כדי לאשר חלק מעדות השוטר עת/1 ולתמוך בה. יתר על כן, יש בעובדות אלה כדי להסביר את העובדה מדוע לא שמעה הנאשמת על פעמון האזהרה. לא זו אף זו, על פי סעיף 65 (1) על נהג לעצור את רכבו כשניתן אות אזהרה בעדשה אדומה מהבהבת. אין כל התייחסות בסעיף לפעמון אזהרה. לפיכך, גם אם נכונה טענת הנאשמת כי הפעמון לא עבד, עובר לחצייתה את פסי הרכבת, הרי שהיה עליה לציית לרמזור המהבהב ולעצור את רכבה. 8.כבר נפסק לא פעם, כי בעבירות התעבורה מסוג העבירה הנדונה, ניתן להרשיע הנאשמת על סמך עדותו היחידה של השוטר, שהבחין בביצוע העבירה, אולם זאת בתנאי שאין סתירות בה ואין תמיהות. ערה אני לעובדה, כי הרשעת הנאשמת במקרה דנן נובעת מעדותו היחידה של עד התביעה, אולם עדות זו מסתייעת בעדותה של הנאשמת בבית המשפט. על כן ניתן להרשיעה על סמך עדות השוטר בלבד. 9.סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר, המיוחס לנאשמת בכתב האישום. לפיכך אני מרשיעה אותה בעבירה של אי עצירה לפני מסילת ברזל כשניתן אות אזהרה בעדשה אדומה מהבהבת, בניגוד לסעיף 65 (1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א- 1961. גזר דין הנאשמת הורשעה בביצוע העבירה המיוחסת לה בכתב האישום. מדובר בעבירה של אי עצירה לפני מסילת ברזל, כשניתן אות אזהרה בעדשה אדומה מהבהבת. לזכותה של הנאשמת עברה התעבורתי שאינו מכביד כלל ועיקר. לנאשמת רישיון נהיגה משנת 86' ולחובתה 3 הרשעות, כולן מסוג ברירת משפט. אחרונה משנת 2000 (עבירה על תקנה 9 (א)). בנסיבות אלו, אינני מוצאת מקום למצות את הדין עם הנאשמת. לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים ובחנתי עברה התעבורתי של הנאשמת, אני מחליטה לגזור על הנאשמת העונשים הבאים: אני דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 1,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו. הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים, וזאת על תנאי למשך שנתיים. על הנאשמת לחתום התחייבות להמנע מהעבירה בה הורשעה. סכום ההתחייבות 2,500 ₪. משך ההתחייבות שנתיים. תסרב לחתום ייאסר 30 ‏יום. ההתחייבות תחתם היום. הקנס ישולם תוך 21 יום. זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי מרכז. משפט תעבורהאי עצירהרכבת