עניינה של עתירה זו במכרז עבודות לבניית אולם ספורט בבית הספר צאלים בעיר אילת (להלן: "המכרז"), בו הוכרזה המשיבה 2 כזוכה. העובדות הצריכות לעניין בחודש מרץ 2011 פרסמה המשיבה 1 מכרז לביצוע עבודות לבניית אולם ספורט בבית הספר צאלים בעיר אילת. בסעיף 5 לתנאי המכרז, נקבע: "מציע שהינו עוסק מורשה, תושב אילת, כמשמעותו בחוק סחר חופשי אילת (פטורים והנחות ממיסים), התשמ"ה - 1985, יגיש הצעתו ללא חיוב מע"מ. מי שאינו רשום כעוסק מורשה תושב אילת במועד הגשת הצעתו - יגיש הצעתו בתוספת פירוט חישוב המע"מ, כאשר סכום המע"מ מצוין בנפרד. לא צוין סכום המע"מ בנפרד תחשב ההצעה ככוללת מע"מ". ביום 17/04/11, הגישה העותרת הצעתה במסגרת המכרז, כאשר הצעת העותרת עמדה על סך של 9,388,655 ₪ ובתוספת מע"מ בסך 1,502,184 ₪ ובסך הכול 10,890,840.80 ש"ח. בעת פתיחת ההצעות נשמעה הערה, כי הצעת העותרת אינה הנמוכה ביותר היות והיא תיבחן לפי הסכום הכולל את רכיב המע"מ. בעקבות כך, שלח ב"כ העותרת מכתב לוועדת המכרזים ובו הבהיר כי אין הדבר מדויק, היות וההצעה הבאה אחריה גבוהה בכמיליון ₪ מהצעת העותרת והיות ובדעת העותרת לפתוח סניף באילת מיד לאחר ההודעה על הזכייה, ולא ניתן היה לעשות זאת קודם לכן, מאחר ואישור פתיחת סניף על ידי שלטונות מע"מ מותנה בקבלת עבודה בפועל. ביום 01/05/11, השיבה היועצת המשפטית לעירייה, עו"ד דפנה ישראלי, למכתב שלעיל וכתבה כי במכרז הנדון טרם התקיים דיון בוועדת המכרזים, אלא נפתחו ההצעות בלבד, ואלו הועברו לבדיקה ועל כן היא מנועה מלהתייחס לטענות שהועלו על ידי העותרת בעניין המע"מ. ביום 02/06/11, התקיימה ישיבת ועדת המכרזים. הצעת משתתף נוסף נפסלה בשל אי עמידה בתנאי סף וכן הוחלט "להכריז על המציע הכשר הזול ביותר כזוכה במכרז בהתאם לחוות דעת היחידה המזמינה". המשיבה 1 ראתה במשיבה 2 כזוכה במכרז. טענות העותרת בקצרה לטענת העותרת, היא זו שהייתה צריכה לזכות במכרז לאור העובדה כי הצעתה היא ההצעה הזולה ביותר וכי הצעתה של המשיבה 2, המציעה הזוכה במכרז, גבוהה משמעותית מהצעת העותרת כשהפער עומד על כ- 1,400,000 ₪. כן טענה העותרת, כי כפי שהבהירה למשיבה 1 במכתבה, העותרת מתכוונת לפתוח תיק עוסק מורשה באילת, מיד לאחר הודעת הזכייה, וזאת כפי שפורט לעיל, ולפיכך לא תהיה עוד כל משמעות לרכיב המע"מ שבהצעה. טענות המשיבות בקצרה לטענת המשיבות, הצעתה של העותרת איננה בגדר ההצעה הזולה ביותר. הודעת העותרת בדבר כוונתה לפתוח סניף בעיר אילת, נמסרה רק לאחר פתיחת ההצעות הכספיות וגילוי תוכנן לכל המציעים שנכחו בפתיחה ולכן יש להתעלם ממנה. לטענתן, ההודעה הנ"ל הינה בגדר ניסיון לשפר את ההצעה בדיעבד, ומסירתה מעלה חשד כבד כי מלכתחילה ההצעה הייתה תכסיסנית וחסרת תום לב, במטרה לאפשר לעותרת טווח תמרון פסול. דיון והכרעה העותרת שלא הייתה תושבת אילת במובן המיסויי, ולא הייתה זכאית לפטור ממע"מ במועד הגשת המכרז, פעלה על פי סעיף 5 לתנאי המכרז ופירטה בהצעתה את המחיר המוצע ללא מע"מ, את מחיר המע"מ ואת סך שני הסכומים הנ"ל, שהוא המחיר הנדרש על ידה לביצוע החוזה נשוא המכרז. המשיבה 2 הרשומה כעוסקת באילת, פעלה גם היא על פי סעיף 5 לתנאי המכרז והגישה הצעתה ללא מע"מ והצעתה נמוכה בכ- 165,000₪ מהצעתה של העותרת הכוללת את רכיב המע"מ. ואילו הצעתה של העותרת, במקרה של אי חיוב במע"מ, נמוכה מהצעת המשיבה 2 בכ-1,400,000 ₪. השאלה שמעלה העתירה היא, האם היה על הוועדה להתייחס למכתבו של ב"כ העותרת דאז, (נספח ג' לעתירה), בדבר כוונת העותרת לפתוח תיק עוסק מורשה במע"מ באילת, שאז הייתה גם העותרת פטורה ממע"מ, ובמקרה כזה הצעתה היא הזולה ביותר, או שהיה על וועדת המכרזים להתעלם ממכתב זה ולראות בו ניסיון לשיפור ההצעה שאינו מותר על פי דיני המכרזים, כטענת המשיבות. בעניין זה, טוענות המשיבות, בנוסף, כי העותרת לא התחייבה לפתוח תיק עוסק מורשה באילת הפוטר אותה ממע"מ אלא רק הודיעה על כוונתה לכך וכן שהיה על העותרת למצער להודיע על כך בהצעתה ולא לאחר פתיחת ההצעות. המשיבה 1 אף הוסיפה וטענה כי גם לו הייתה העותרת מודיעה על כוונתה האמורה לא היה בכך כדי לסייע לה, היינו, שהיה על העותרת, על פי תנאי המכרז, להיות עוסק מורשה באילת פטור ממע"מ, במועד הגשת ההצעות. שני הצדדים נאחזים באמור בפסק הדין עע"מ 8340/04 מורדן-שירותי גבייה וייעוץ לרשות בע"מ נ' איגוד ערים לשירותי כבאות אילת-אילות (להלן: "פרשת מורדן"). בפרשת מורדן נערכה תחרות על גובה העמלה המוצע כתמורה לשירותיי המציע העוסק בניהול ותפעול מערכות גבייה במגזר הציבורי. המערערת בפרשת מורדן, הציעה עמלה בשיעור של 8% וציינה בהצעתה, כי בהיותה עוסק מורשה העוסק בעיר אילת, אין לצרף לאחוז העמלה שייגבה על ידה מע"מ. לעומת זאת בהצעתה של המשיבה מ.ג.ע.ר, נקבע אחוז עמלה בשיעור של 7.7% ולצידו נאמר, כי "לסכום המצוין יתווסף מע"מ כחוק". לאחר קבלת ההצעות התכנסה וועדת המכרזים והחליטה לבקש מהמשיבה מ.ג.ע.ר הבהרה בנוגע לשיעור המע"מ אשר ייגבה על ידה. בהתאם לכך, פנתה הוועדה בכתב אל המשיבה, וביקשה להבהיר את הצעתה בנוגע לשיעור המע"מ. בתשובתה לפניית הוועדה ציינה מ.ג.ע.ר, כי היא אינה עוסק מורשה בעיר אילת, אולם, אם תזכה במכרז, היא מתחייבת לפתוח תיק עוסק מורשה באילת ועל כן לא ייגבה על ידה מע"מ. בפרשת מורדן, המשיבה - מ.ג.ע.ר זכתה במכרז על אף שהצעתה הכוללת מע"מ הייתה גבוהה מהצעת מורדן (ללא המע"מ). המערערת מורדן, שהייתה כאמור תושבת אילת, טענה כנגדה וכנגד מזמין המכרז- איגוד ערים, בין היתר, כי הליך ההבהרה שקיימה וועדת המכרזים עם מ.ג.ע.ר היה בגדר ניהול משא ומתן פסול. ומטעם זה, בין היתר, יש לפסול את הצעת מ.ג.ע.ר. עיננו הרואות כי קיים דמיון רב בין העובדות בפרשת מורדן לענייננו. בפרשת מורדן נקבע כי ניתן להתחשב באירועים העשויים להתרחש לאחר מועד הגשת ההצעות למכרז ואף לאחר מועד קבלת החלטת וועדת המכרזים, גם במקום בו הדבר לא עוגן במפורש בתנאי המכרז. השופט י. עדיאל קבע בחוות דעתו, אליה הצטרפו השופטות ד. בייניש (כתוארה אז) והשופטת מ. נאור: "חוק אזור סחר חפשי באילת קובע בסעיף 5 כי "מתן שירותים באזור אילת בידי תושב אזור אילת יהא פטור ממס ערך מוסף". סעיף 1 לחוק קובע כי חבר בני אדם ייחשב "תושב אילת" באם הוא מנהל עסק באילת ובאם "נרשם באילת כעוסק לעניין חוק המע"מ". תקנה 1א' לתקנות אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים), התשמ"ה-1985, קובעת כי רישומו של תושב אזור אילת כעוסק באזור אילת יהא כאמור בחוק מס ערך מוסף והתקנות מכוחו. תקנה 1ד' לתקנות סחר חופשי באילת קובעת כי חבר בני אדם שיש לו עסק באילת צריך בנוסף לרישום להמציא ייפוי כוח לתושב אילת המוסמך לייצגו באילת. סעיף 53ב' לחוק מס ערך מוסף קובע כי "אדם שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שהוא מקים עסק, רשאי להירשם כעוסק ומשנרשם דינו לכל דבר ועניין כדין עוסק". רישום עוסקים לעניין חוק המע"מ מוסדר בתקנות מס ערך מוסף (רישום), תשל"ו-1976, המחייבות הגשת טפסי רישום שונים לצורך הרישום. (ההדגשות במקור- ח.ס). מהוראות אלו עולה, כי אף שרישומו של חבר בני אדם כעוסק באילת הנו קונסטיטוטיבי ובלעדיו לא יינתן פטור ממע"מ, הרי שהליכי הרישום הנם הליכים פורמאליים, וכל חבר בני אדם העומד בתנאי הרישום (ניהול עסק באילת, הגשת טפסי רישום והצגת ייפוי כוח לתושב אילת), רשאי להירשם כעוסק. בנסיבות אלו, לאור הוראות הדין המאפשרות את הרישום ומקנות את הפטור ולאור התחייבותה של המשיבה, כי אם תזכה במכרז היא מתחייבת להירשם כעוסקת באילת ועל כן אין לצרף מע"מ להצעתה, ועדת המכרזים רשאית הייתה להתייחס להצעת המשיבה, כאל הצעה שלא תחייב אותה בתשלום מע"מ (כל עוד החוק הקיים נותר על כנו). על בסיס הנחה זו גם ברור, שהצעת המשיבה הייתה ההצעה הזולה ביותר." (ההדגשות אינן במקור- ח.ס). גם בעניין מורדן כבענייננו, לא צוינה ההתחייבות להירשם כעוסק באילת בעת ההצעה, אלא לאחר מכן, כמתואר לעיל. בית המשפט העליון אישר את התנהלות וועדת המכרזים שפנתה אל המשיבה שם, וקבלה ממנה את התחייבותה האמורה. לעניין מכתבה של העותרת לוועדת המכרזים, אין לראות ב"כוונה" להירשם כעוסק באילת כשונה מהתחייבות, ומכל מקום, ב"כ העותרת דהיום, הודיע על התחייבות כנדרש כבר ביום 06/06/11 (נספח ו' לעתירה), קודם להגשת העתירה. פרשנות לסעיף 5 למכרז אין לראות בסעיף 5 למכרז, כקובע דרישה של היות המציע עוסק מורשה באילת במועד הגשת ההצעות. כל שנאמר בו הוא, שעוסק שאינו מורשה באילת במועד הגשת הצעתו, יגיש הצעתו ויצרף לה את חישוב המע"מ. אין ללמוד מהוראת סעיף 5 למכרז את שלא נאמר בה. ההלכה בעניין זה קובעת כי אין לפרש תנאי בתנאי המכרז כמצמצם את חוג המציעים. (ראה למשל עע"מ 5487/06 סופרמאטיק בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, ). בנוסף, לו תתקבל טענת המשיבה 1, לפיה יש לפרש את סעיף 5 כמתנה את היות המציע תושב אילת, אשר הוכרה זכאותו לפטור ממע"מ באילת כבר בעת הגשת ההצעות, יש בכך משום אפליה המעדיפה מציעים מקומיים על פני מציעים זרים. כך נאמר בפרשת מורדן בעניין זה: "ודוק: אפליה זו אינה נובעת מכך שהמציע המקומי נהנה מפטור ממע"מ בעוד שהמציע שאינו תושב אילת אינו נהנה מפטור כזה. האפליה נובעת מעצם העדפתם של נותני שירותים אשר פועלים באילת ויש להם תיק עוסק מורשה באילת בעת הגשת ההצעות למכרז, על פני מציעים שאינם פועלים בשלב זה באילת. בכך, נשללת מהמציעים "הזרים", בהקשר למכרז זה, הזכות להפוך לתושבי אילת במובן המיסויי וליהנות מהפטור ממע"מ, אם וכאשר יזכו במכרז. הפסיקה אכן פסלה סוג כזה של העדפת מציעים מקומיים, לפחות כל עוד הדבר אינו מעוגן בתנאי המכרז" בענייננו, העותרת לא יכולה הייתה לקבל פטור ממע"מ כל עוד לא זכתה בעבודה, שכן תנאי לרישום כעוסק מורשה באילת, שתהיה לה עבודה בפועל בעיר אילת, כך שאם מקבלים את פרשנות המשיבה את סעיף 5 לתנאי המכרז, לעולם לא תוכל העותרת להפוך לתושב אילת במובן המיסויי וליהנות מהפטור ממע"מ, אם וכאשר תזכה במכרז. בהכניסה את הדרישה בסעיף 5 לתנאי המכרז כלפי מי שאינו תושב אילת, לפיה, עליו לכלול את רכיב המע"מ בהצעתו, נראה כי המשיבה התייחסה לאמור בפרשת מורדן (בסעיף 17 לפסק הדין), לפיו, אין להתעלם מרכיב המע"מ בהשוואה בין ההצעות, אך המשיבה 1 לא פעלה, בהמשך, כפי שנהגה וועדת המכרזים בפרשת מורדן וכפי שהיה מצופה מהמשיבה 1 לנהוג, היינו לקבל את התחייבות העותרת להירשם כעוסק מורשה תושב אילת הפטור ממע"מ. לאור התחייבות העותרת לפתוח תיק עוסק מורשה באילת, על וועדת המכרזים בענייננו היה להתייחס להצעת העותרת כאל הצעה שלא תחייבה בתשלום מע"מ ועל בסיס הנחה זאת גם ברור שהצעת העותרת הייתה ההצעה הזולה ביותר, כפי שהתייחס בית המשפט העליון אל הצעת המשיבה בפרשת מורדן. תכלית ההשוואה בין ההצעות נועדה לחסוך בכספי ציבור ולאפשר למזמין להוזיל ככל האפשר את עלות ביצוע העבודה נשוא המכרז. הצעתה של העותרת, שכאמור יש לראותה כזולה ביותר, לאור התחייבותה, חוסכת לכספי הציבור סכום נכבד של 1,400,000 ₪. אין גם לראות בהתחייבות המאוחרת העולה ממכתבו של העותר להירשם כעוסק מורשה באילת, כמפרה את עיקרון השוויון, שכן כל מציע יכול לנהוג כפי שנהגה העותרת, כפי שעולה מפרשת מורדן. לא מצאתי כי יש לאבחן, כטענת המשיבות, את שנפסק בפרשת מורדן מזה שבענייננו בשל כך שהמציעים בפרשת מורדן לא היו נוכחים בעת פתיחת ההצעות. בשני המקרים, זה שבפרשת מורדן וזה שבענייננו, הוגשו ההצעות, בציון המע"מ, ללא ההתחייבות לפתוח תיק עוסק מורשה באילת. אדרבא, בענייננו, פנתה העותרת למשיבה 1 עוד קודם להחלטת וועדת המכרזים ולדיון בה ואילו בפרשת מורדן, פנתה וועדת המכרזים ביוזמתה למשיבה שם לאחר הדיון בוועדה וקיבלה התחייבותה לפתוח תיק עוסק מורשה באילת. אין לראות באי צירוף ההתחייבות להצעה, כתכסיסנית, שהרי המע"מ שהיה אמור להתקבל מהמשיבה 1 היה עובר על ידי העותרת למע"מ ולא היה נכנס לכיסה של העותרת. לאור האמור לעיל, יש לבטל את החלטת וועדת המכרזים ויש לראות בעותרת כזוכה במכרז. המשיבות תשאנה בהוצאות העותרת בסך של 5,000 ₪ כל אחת. מכרזעוסק מורשה