1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של אי ציות לאור אדום, נהיגה רשלנית, גרימת נזק וחבלה של ממש, בניגוד לסעיפים 62 (2), 38 (2) ו-(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], ובניגוד לתקנות 22(א) ו-21 (ב)(2) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961. 2.על פי הנטען בכתב אישום, בתאריך 19/5/05 שעה 20:00 בערך, נהג הנאשם ברכב מ.ר. 4167904 בצומת ביל"ו מכיוון צפון לדרום. בכיוון נסיעת הנאשם דלק ברמזור אור אדום. הנאשם לא ציית להוראות הרמזור, בכך שחצה את קו העצירה ופגע בהולך רגל, שחצה במעבר חציה מימין לשמאל בחסות אור ירוק, שדלק בכיוון הליכתו (להלן: "התאונה"). כתוצאה ניזוק כלי הרכב והולך הרגל נחבל חבלה של ממש. 3.בהקראה כפר הנאשם באחריותו לתאונה וטען, כי מדובר בכביש בינעירוני, שבו דלק אור ירוק ברמזור בכיוון נסיעת הנאשם והולך הרגל, שעמד על אי תנועה, לפתע התפרץ לכביש. 4.בפתח ישיבת ההוכחות ביקשה התובעת לתקן את כתב האישום, באופן שתימחק העבירה של אי ציות לרמזור אדום ובמקומה תיוחס לנאשם עבירה של אי האטה לפני מעבר חציה ואי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה. משנשמעה התנגדות הסנגור, עתרה ב"כ התביעה לתיקון, שיתבטא במחיקת האישום לאי ציות לאור אדום ברמזור ויוותר האישום של נהיגה ברשלנות, בכך שלא הבחין מבעוד מועד בהולך רגל, שחצה את הכביש, ופגע בו, ולא חזרה על בקשתה להוסיף אישומים של אי האטה לפני מעבר חציה ואי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה. ב"כ הנאשם התנגד לתיקון בנימוק, שעיקר האישום הוא אי ציות לרמזור אדום ועם השמטת טענה זו מכתב האישום, נופל האישום כולו. 5.הצדדים הסכימו, כי החלטה תינתן לאחר שמיעת עדי התביעה ובשלב זה נשמע עד תביעה אחד. 6.בעובדות של כתב האישום צוינו, בין היתר, שתיים: חציית קו העצירה תוך אי ציות לרמזור אדום ופגיעה בהולך רגל, ונהיגה ברכב ברשלנות ובקלות ראש. הנהיגה בקלות ראש נומקה באי שימת לב לדרך ולאי ציות להוראות רמזור. בהוראות החיקוק בהן הואשם הנאשם על פי כתב האישום צויינו עבירות על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה ובנפרד - נהיגה רשלנית עבירה על סעיף 62(2) בקשר עם 38(2) לפקודה. אישום על פי סעיף זה אינו קשור לאישום בעניין אי ציות לאור אדום. כמו כן, נכללת בכתב האישום עבירה של גרימת חבלה של ממש לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה, ונהיגה בדרך הגורמת נזק, עבירה על תקנה 22(ב)(2) לתקנות התעבורה. 7.העולה מנוסח כתב האישום הוא, כי כתב האישום בכללותו אינו מתבסס רק על אי ציות לאור אדום, אלא האישום של נהיגה ברכב ברשלנות ובקלות ראש עומד באופן עצמאי ובנפרד מהאישום בדבר אי ציות לרמזור. 8.על פי סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי, ביהמ"ש רשאי לתקן כתב אישום, בתנאי שאין בתיקון זה כדי לפגוע בהגנתו של הנאשם. במקרה דנן, הבקשה לתיקון הועלתה לפני תחילת שמיעת הראיות. התיקון המבוקש, אינו בא להוסיף אישום חדש כנגד הנאשם אלא אדרבא, הוא מוחק אישום אחד ומותיר את האישום השני על כנו, תוך מתן פירוט להתנהגות הרשלנית. אינני רואה כל פגיעה בהגנת הנאשם, שתיגרם לו כתוצאה מהתיקון, הן עקב השלב שבו מבוקש התיקון, הן לאור מהות התיקון המבוקש והן משום שכל העובדות המיוחסות לנאשם על פי התיקון היו ידועות לו גם לפני התיקון. אינני מוצאת לנכון לקבל את עתירת ב"כ הנאשם לזכות את הנאשם כבר בשלב זה לאור התיקון, בנימוקו, שבהעדר אישום על אי ציות לרמזור אדום נופל כתב האישום כולו. כאמור, כתב האישום כולל שני אישומים נפרדים, ועם מחיקת אחד מהם, לא נופל איתו גם האישום השני. בשלב זה, לפני שמיעת הוכחות וטענות, אינני זקוקה להידרש לסיכויי אישום זה בנסיבות המקרה, כדי להכריע בשאלת תיקון כתב האישום. 9.אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה לתיקון כתב האישום כדלקמן: בחלק א' יימחקו סעיפים 2 ו-3, ובסעיף 5 יתווסף "בכך שלא הבחין מבעוד מועד בהולך רגל שחצה את הכביש ופגע בו". בחלק ב' יימחק סעיף 1. משפט תעבורהרמזורנסיעה באור אדוםאי ציות לתמרור