העבירה והעבר הנאשם הורשע על סמך הודאתו בנהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה בתוקף וללא ביטוח חובה בתוקף וזאת בשלוש הזדמנויות שונות: ביום 20/11/11 (תיק 3064-01-12 תעבורה ת"א שצורף בפני), ביום 16/11/12 וביום 1/5/13. במועד הראשון עבר גם על עבירת תנועה (אי ציות לתמרור 206 המורה פניה ימינה בלבד) . הנאשם נוהג משנת 2008 לחובתו 8 הרשעות קודמות מהן 2 דומות. טיעוני הצדדים לעונש ב"כ המאשימה ביקשה להשית על הנאשם מספר חודשי מאסר, מאסר על תנאי, פסילה, פסילה על תנאי וקנס. לחובתו של הנאשם תנאי של פסילה בת 6 חודשים להפעלה. תקופת המאסר אליה כיוונה המאשימה נעה בין שלושה לחמישה חודשים, בהתאם לגזרי הדין אליהם הפנתה בטיעוניה (פל 190-01-13, 4510-02-12 מ"י נ' חסון - 5 ח' במצטבר להפעלת תנאי מאסר בן 5 ח', ו 4017-11-12 מדינת ישראל נ' אל אקרע - 3 ח' מאסר. ב"כ הנאשם מבקש שאתן אמון בנאשם ואשית עליו עונש צופה פני עתיד בלבד. הנאשם בן 25 נשוי ואב לילדה, חייב בהוצל"פ כ 40,000 ₪, לכן הוגבל רישיונו, עובד בשיפוצים ומצהיר כי ברצונו ללכת בדרך הישר. מתחם הענישה והעונש הראוי לנאשם מי שנהג בזמן פסילה שלוש פעמים ויותר ראוי לעונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. תקופת המאסר נעה בין שבועות ספורים ועד חודשים רבים, הדבר תלוי בין היתר בתכיפות ביצוע העבירות ובקיומם של מאסרים מותנים. לא ניתן להסתפק בהצהרת הנאשם על רצונו בדף חדש, שכן הצהרה זו לא באה לידי ביטוי בהתנהגות הנאשם: הוא נעדר מדיונים והתייצב רק לאחר הוצאת צווי הבאה, הוא לא פעל לחידוש רישיונו ותיקון המחדל ועל כן אין כל ערובה כי לא ימשיך לנהוג ללא רישיון נהיגה בתוקף או בזמן פסילה, לפיכך יש צורך בענישה אפקטיבית. מגזרי הדין שהצביעה עליהם המאשימה וגזרי דין רבים אחרים, אני מגיעה למסקנה כי העונש הראוי לנאשם שלפני הוא עונש של מאסר בן 75 ימים, בנוסף למאסר על תנאי ארוך יותר וקנס. בהרשעותיו הקודמות בתעבורה לא הושת על הנאשם מאסר על תנאי, והמאשימה ביקשה שפיטה בהעדרו ולא דרשה הבאתו של הנאשם בצו הבאה. במצב דברים זה לא הועבר מסר נכון לנאשם ואי התייצבותו לדיון זיכתה אותו "בפרס". (ראה תת"ע (פ"ת) 8370-11-12 הרשעה בהעדר ל-6 חודשי פסילה או תת"ע (פ"ת) 1414-05-11 שם נדון בהעדרו לפסילה על תנאי וקנס בלבד). עתה משאולץ הנאשם לפקוח את עיניו ולהתייצב לדיונים, אני מקווה כי די יהיה בתקופת המאסר האמורה כדי שלא יחזור לבצע עבירות אלו פעם נוספת. הנאשם אינו שונה מאלפים רבים של אזרחים שנקלעו לחובות כספיים והאמצעי החוקי היעיל היחידי נגדם הוא הגבלת רישיון נהיגתם. על הנאשם להפנים כי כל עוד אין ברשותו רישיון נהיגה בתוקף נאסר עליו לנהוג ויהי מה. אשר על כן אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: אני מורה על מאסרו של הנאשם למשך 75 ימים. אני מורה על מאסרו של הנאשם למשך 5 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא ינהג בזמן פסילה או ללא רישיון נהיגה בתוקף מעל 6 חודשים. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 6 חודשים. אני מפעילה את הפסילה בת 6 חודשים שנגזרה בתת"ע 8370-11-12 מיום 9/1/13 בחופף לפסילה שקבעתי לעיל. הפסילה תחושב מהיום, אין צורך בהפקדה, אולם יובהר כי תקופת המאסר בפועל אינה באה במניין הימים. בתקופת הפסילה יהא הנאשם רשאי לגשת למבחני משרד הרישוי לצורך חידוש רישיונו, אם תוסר המגבלה של ההוצל"פ ו/או משרד הרישוי. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 11 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים. אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו שאותם יישא בנוסף לכל עונש מאסר אחר שהוטל עליו . הקנס ישולם ב-4 תשלומים חודשיים שווים, החל מיום 1/3/14. הפחתתי את סכום הקנס, בשל מצבו הכלכלי של הנאשם אך בתמורה לכך, הנאשם יחתום על התחייבות כספית על סך 5,000 ₪ לפיה יימנע מלעבור על העבירות בהן הורשע במשך 3 שנים. לא יחתום היום, ייאסר לחודש ימים בנוסף למאסר שהושת עליו דלעיל. הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום. משפט תעבורהאי ציות לתמרורתמרורים