אי צירוף בעל דין

1. בפניי בקשה שהוגשה לכב' הרשם והועברה לטיפולי עם קביעת התיק לשמיעה בפני. הבקשה היא, לצירוף בנק המזרחי-טפחות בע"מ (להלן - "הבנק") כנתבע נוסף. המבקשים טוענים כי מכתב התביעה עולה שהמשיב, ביצע לכאורה הונאה של הבנק שנתן לו הלוואה, המובטחת במשכנתא (כמפורט בבש"א 1857/10 ובבש"א 2345/10). בהתאם למצג שהוצג בפני הבנק ע"י המשיב על קבלת מלוא התמורה בגין עסקת המכר נשוא התביעה, ניתנה ההלוואה. למרות מצג זה הכחיש המשיב את קבלת מלוא התמורה במסגרת טענותיו בכתב התביעה. כפועל יוצא מאותה הונאה ומצג שווא בפני הבנק מסר המשיב לבנק התחייבות לרישום משכנתא (להלן-"התחייבות"). הפרת ההתחייבות, מקנה לבנק זכות להעמיד את ההלוואה שבגינה ניתנה ההתחייבות, לפירעון מלא. הואיל והמשיב, לא רשם את המשכנתא, תוך הווה הפרה יסודית של ההתחייבות, רשאי הבנק להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי. בנסיבות אלו, טוענים המבקשים כי יש להורות על צירוף הבנק להליך שבכותרת, בהיותו צד ראוי ונכון לתביעה. 2. המשיב, מתנגד לבקשה וטוען שנועדה ליצור טשטוש במחלוקות והפלוגתאות בין בעלי הדין ולהאריך את שמיעת התביעה תוך דחיית מועד פרעון ההלוואה נשוא התביעה. התביעה הכספית, הוגשה בגין אי החזרת כספי הלוואה שקיבלו המבקשים מהמשיב, לרכישת דירתו של המשיב. לפיכך, אין רלוונטיות ליחסים עם הבנק אשר אין כל טענות כנגדו ולא נדרש ממנו כל סעד. לאור זאת, אין הצדק לצירוף הבנק בעל דין. 3. תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת: "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". המבחן, לצירופו של בעל דין נוסף הוא אם דרוש הצירוף, כדי שבית המשפט יוכל לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתות העומדות לבירור (ראה אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 10 עמ' 96 וההפניה שם). ככל שניתן, לדון בפלוגתות באופן יעיל ושלם גם ללא הוספת נתבע אז אין מקום לצרפו (בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד מה(5) 457 , 462). הנטל להוכחת קיומם של תנאים אלה, מוטל על מבקש הצירוף (עע"ם 7926/06 אדרי-אל ישראל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה גליל עליון, ניתן ביום 24.06.2009 ). יוער כי צירוף נתבע אינו מיועד למנוע ריבוי משפטים, גם אם השימוש בכך עשוי להביא לכך בעקיפין. לא די בעובדה כי אי צירוף בעל דין נוסף עשוי להביא להליך אחר באותו עניין, כדי לקבוע כי נוכחותו של בעל הדין הנוסף, נדרשת. 4. מעיון בבקשה עולה כי גם לשיטת המבקשים, אין מניעה לדון בתובענה בלעדי צירוף הבנק כנתבע נוסף, אלא שהוא צד ראוי ונכון. לדידם, יכול להתעורר חשש כי בדרישת הבנק לפירעון ההלוואה על אתר עקב הפרה של המשיב את התחייבותו באי רישום משכנתא, עשוי להיגרם להם נזק חמור ( סעיפים 5 ו-7 לבקשה). 5. בחשש האמור, אין כדי לבסס את הצורך בצירוף הבנק כנתבע בעת שאין למשיב טענות כנגד הבנק או סעד המתבקש ממנו וניתן להביא להצגת המצגים שהוצגו בפני הבנק לצורך בירור התביעה במסגרת הבאת הראיות ומבלי להורות על צירוף הבנק כבעל דין. נכונים הדברים בפרט כאשר גם לשיטת המבקשים, לא הועלתה דרישה לפרעון מיידי של ההלוואה. בנוסף, לא תינעל דלת בפני המבקשים לקבל את יומם במסגרת תביעה אחרת, אם ככל שתהיה התפתחות מצד הבנק או כל פעולה אחרת שתדרוש זאת לטעמם. 6. בנסיבות אלו, לא מצאתי כי קיים צורך בצירוף הבנק כבעל דין לצורך בירור העניינים השנויים במחלוקת בתביעה זו, ביעילות ובשלמות . 7. לפיכך, דין הבקשה להידחות. הוצאות הבקשה, יילקחו בחשבון בהתאם לתוצאות, במסגרת פסק הדין. עותק יישלח לצדדים. צירוף / החלפת בעלי דין