א. רקע: 1. לפני שלש בקשות לדחיה על הסף מטעמי חוסר סמכות בשלוש תביעות שהגישה אשה כנגד בעלה כלהלן: א. תביעת מזונות אשה וילדים בתמ"ש 16740/97; ב. תביעה להחזקת ילדים בתמ"ש 16742/97; ג. ותביעה רכושית שעיקרה בקשה לקבלת סעדים ע"פ ס' 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג בתמ"ש 16741/97. 2. לגבי תביעת מזונות הילדים הסכימו הצדדים, כאמור בפרוטוקול בית המשפט מיום 26.1.98, כי הסמכות נתונה לבית המשפט ועל כן היא לא כלולה ולא תידון במסגרת הבקשה לדחיה על הסף מטעמי חוסר סמכות, אלא רק תביעת האשה למזונות. 3. ביחס לשלושת התביעות ביקש הבעל לדחותן על הסף בטענה כי אין לבית המשפט סמכות לדון בהן מאחר ובעניינן קנה לו בית הדין סמכות ייחודית, וזאת מהטעמים הבאים: א. ביום 30.7.97 הגיש המבקש תביעת גירושין לבית הדין וכרך בה את ענייני המזונות, הרכוש והחזקת הילדים. ב. ביום 12.8.97 הזדרזה האשה והגישה לבית המשפט את שלושת התביעות דנן, וזאת 12 ימים בלבד לאחר שהוגשה תביעת הגירושין על ידי המבקש. ג. כבר בכתב הגנתו טען המבקש כי לבית המשפט אין סמכות לדון בתביעות ועל כן יש לדחותן על הסף, וביום 2.12.97 הוגשו שלוש הבקשות שלפני לדחיית שלוש התביעות על הסף, מהטעם שנושאי כל שלוש התביעות וכל הנושאים השנויים במחלוקת נכרכו כבר בתביעת הגירושין ולפיכך דין כפול בשתי הערכאות יכביד על הצדדים. 4. ביום 5.7.98 החליט בית הדין הרבני כי התביעות תהיינה בסמכותו הייחודית, כלהלן: "... אנו קובעים כי הסמכות לדון ולפסוק בתביעות הבעל - התובע גירושין והכרוך במזונות, החזקת ילדים והביקורים וכן הרכוש המשותף, נתונה לבית הדין בלעדית וזאת מכיוון שהתובע הגיש תביעותיו לבית הדין ביום כ"ה בתמוז תשנ"ז (30.7.97) ורק לאחר מכן פנתה האשה והגישה אותן התביעות לערכאה אחרת. גם לאחר שמיעת טענות ב"כ הצדדים לא שמענו ולא מצאנו כל פגם בכנות הכריכה הכנה ללא ספק. אי לזאת הסמכות לדון בכל הנושאים הנז' נתונה כאמור בלעדית לבית הדין." ביום 3.9.98 הוגשה לבית המשפט בש"א 2672/98 בה חזר המבקש על בקשתו לדחיה על הסף כשהוא תומך אותה הפעם בהחלטה שנתן בית הדין לפיה הסמכות נתונה לו באופן בלעדי (במאמר מוסגר נציין כי על החלטה זו הגישה התובעת ערעור לבית הדין הגדול. הערעור נדחה לגבי המזונות והחזקת הילדים ולענין הרכוש הוחלט כי תינתן החלטה במועד מאוחר יותר). 5. עפ"י ס' 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) יכול בית הדין לקנות לו סמכות לדון בעניינים הקמים ועולים "אגב גירושין". סמכות זו - "הסמכות הנכרכת" - היא סמכות "מקבילה" אשר יכולה להקנות לבית הדין סמכות ייחודית לשיפוט במקרים בהם התובע או התובעת כרכו בתביעת הגירושין עניינים שונים. והוא, כשבן הזוג השני לא פתח קודם לכן בהליך בנושא המדובר לפני בית המשפט האזרחי. ראה: בג"צ 5507/95 אמיר ואח' נ' בית הדין הרבני האזורי חיפה ואח' פ"ד נ(3) 321. ב. כנות הכריכה: 6. הפסיקה קבעה כי יש להבחין בין שני סוגים של עניינים "נכרכים": ישנם עניינים אשר לפי עצם טיבם וטבעם כרוכים בהליך הגירושין. עניינים אלו אין צורך לציינם ולהזכירם בתביעת הגירושין על מנת שבית הדין יקנה לגביהם סמכות ייחודית ראה: ע"א 8/59 גולדמן נ' גולדמן פ"ד יג 1085; בג"צ 5507/95 לעיל. כזה הוא ענין החזקת הילדים. כל עוד לא שלל אחד מבעלי הדין את סמכותו של בית הדין הרבני בנושא זה על ידי פניה קודמת לערכאות האזרחיות, הסמכות לדון בהחזקת הילדים תינתן לבית הדין הרבני כחלק מסמכותו לדון בענייני גיטין, וזאת בשל היות הנושא כרוך "מטיבו ומטבעו" בגירושין. ראה: בד"מ 1/60 וינטר נ' בארי פ"ד טו 1457; בג"צ 552/83; ר"ע 563/83 רוני שלו ואח' נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים ואח' פ"ד לח(2) 67. 7. לעומת זאת, הלכה פסוקה היא כי המזונות והרכוש אינם עניינים הכרוכים מטיבם בגירושין ועל כן הם נצרכים לאיזכור מפורט בכתב התביעה ואין בית הדין קונה אוטומטית סמכות לגביהם. אולם משנכרכו נושאים אלו הרי קנה בית הדין לגביהם סמכות ייחודית שתקפה אינו נופל מהסמכות הנקנית לגבי הנושאים הכרוכים "מטיבם ומטבעם". וכאמור בבג"צ 5507/95 לעיל: "נושא הכריכה לא על עצמו יצא ללמד אלא על סמכות בית הדין הרבני יצא ללמד. נושא הכרוך לפי עצם טבעו וטיבו בהליך גירושין, וכמוהו נושא שנכרך במפורש ובמפורט בתביעת גירושין (והוא ממלא אחרי תנאים שקבעה ההלכה לענין תום הלב וכולי), כזה כן זה: משהועמדו לשיפוטו של בית הדין הרבני, קנה בית הדין בהם סמכות שיפוט ייחודית, והוא כדבר סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)." 8. לגבי נושאים שאינם כרוכים "מטיבם ומטבעם" יבחן בית המשפט קיומם של שני תנאים נוספים, והם - כנות הכריכה והיות הכריכה כדין, כדי לקבוע האם קנה לו בית הדין סמכות מכח הכריכה. "בהגשת תביעת גירושין הכורכת ענין המזונות, לא סגי כדי למנוע דיון באותה סוגיה ממש לפני בית-המשפט המחוזי, כי תנאי הוא, כעולה מפסיקתו של בית-משפט זה, שתביעת הגירושין שהוגשה לבית-הדין הרבני היא כנה, שענין המזונות נכרך בה כדין, וכי כריכת המזונות בתביעת הגירושין אף היא כנה, הווה אומר, כאשר מוגשת תביעה לבית-המשפט המחוזי והצד שכנגד מבקש לטעון כי בית-המשפט המחוזי מנוע מלדון בענין לאור הוראותיו של סעיף 18(2) לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957, לא די בכך שיוכיח באופן פורמלי כי הוגשה תביעה לבית-הדין הרבני, אלא עליו להוכיח כי הוגשה תביעת גירושין כנה בה נכרך ענין המזונות, כדין ובאופן כן." ראה: ע"א 118/80 לאה גבעולי ו-2 אח' נ' ירמיהו גבעולי פ"ד לד(4) 158. הנה כי כן על הבעל, הכורך ענייני מזונות בתביעת הגירושין ומבקש לדון בהם בבית הדין, להוכיח כי התביעה שהגיש היתה כנה וכי המזונות וענייני הרכוש נכרכו בה כדין, בכנות ובתום לב. ראה גם: בג"צ 552/83; ר"ע 563/83 לעיל. לעומת זאת, בענין החזקת הילדים הכרוך "מטיבו ומטבעו" בענין בתביעת הגירושין, אין צורך לדון בכנות הכריכה כדי לקבוע שהסמכות נתונה לבית הדין. ראה: ע"א 198/82 מרדכי דותן נ' יעקב דותן ואח' פ"ד לח(1) 1. בנושא החזקת הילדים ניתן לקבוע כי הסמכות קנויה לבית הדין מאחר שנכרכה. וכאמור, אין להרהר אחר כריכתה באשר היא כרוכה "מטיבה ומטבעה". בנושא המזונות והרכוש יש לבחון האם התביעה כנה והאם הכריכה נעשתה כדין והיתה כנה אף היא עפ"י הכללים המוכרים. ראה: ע"א 834/85 שרל בן יאיר נ' רועי בן יאיר ואח' פ"ד לט(4) 775. ג. טענות הצדדים: 9. המשיבה טוענת כי התביעה לבית הדין הוגשה בחוסר תום לב וכריכת הנושאים השונים בה לא היתה כנה, משום שלטענתה תכלית התביעה היתה לשלול את זכותה לפנות לבית המשפט ולא כדי לברר את ענין הגירושין לגופו. על חוסר כנות הכריכה מעיד לטענתה אי-צירוף הרצאת פרטים לתביעה שבה נכרך ענין המזונות, אי-נקיבת סכום מזונות סביר, אי-דיווח אמת לגבי הכנסות והתייחסות כללית וסתמית לנושא המזונות. לענין הרכוש טוענת המשיבה בסיכומיה כי את נושא הרכוש כלל לא ניתן לכרוך ומכל מקום העובדה שאין הבעת נכונות מצד הנתבע לתת לאשה זכויות כלשהן ברכוש מעידה על העדר כנות. כן טוענת המשיבה כי נושא הרכוש המשותף לא עלה בפני בית הדין הרבני ולא התקיים דיון בנושא. בנוסף מעלה המשיבה טענה כללית על פיה ראוי שהסמכות לדון בענין תהיה לבית המשפט משום שהאחרון ידון במזונות הילדים וממילא תיפרש לפניו יריעת המחלוקת כולה ועל כן ראוי שהוא לבדו יפסוק בכל הנושאים על מנת למנוע פיצול הסכסוך בין שתי ערכאות. 10. טענות המבקש: בסיכומיו השיב ב"כ המבקש כי תביעת הגירושין כנה שכן המשיבה עצמה היתה ערה לרצונו העז להתגרש ממנה, ומשום כך גם הוגשה לבסוף תביעת הגירושין על ידי הבעל, וזאת לא לפני שהצדדים ניסו ללא הצלחה להגיע להסדר מחוץ לכתלי בית המשפט. כן טוען הנתבע כי העובדה שהוא בחר להתדיין דווקא בפני בית הדין אין בה כדי לפגוע בכנות תביעתו והכריכה הרי נעשתה במטרה שהדיון כולו ייערך בערכאה אחת וימנע פיצול הדיון בין ערכאות שונות, דבר שיכביד על הצדדים ועל המערכת. ד. דיון: 11. כנותה של תביעת גירושין ושל כריכת המזונות או הרכוש בתביעה היא שאלה עובדתית ביסודה. השאלה תוכרע עפ"י מכלול החומר, לרבות נוסח כתב התביעה, עדויות הצדדים והנסיבות. ראה: ר"ע 173/82, ר"ע 442/82 שלמה כהן נ' פסי כהן פ"ד לח(3) 181. נטל ההוכחה כי התביעה הוגשה ונכרכה בכנות וכדין מוטלת על הנתבע החפץ למשוך את תביעת המזונות שהוגשה נגדו מתחת ידיו של בית המשפט. 12. כנות תביעת הגירושין: מהחומר שבפני עולה כי תביעת הגירושין הוגשה על רקע קרע בחיי בני הזוג. התביעה הוגשה לאחר שהזוג פנה לעו"ד על מנת להגיע לפשרה בנושא הגירושין, והאשה עצמה העידה כי שמעה מבעלה שהוא רצה להתגרש ממנה עוד באפריל 97 (ראה עמ' 5 לפרוטוקול הדיון מ-15.10.98), והוא אף הציע הפרדת חשבונות והסדר כלכלי לפיו היא תממן מזון, בגדים, בילויים והחזקת רכב לה ולילדים, ואילו הוא ישלם את הוצאות הבית השוטפות, בריאות וחינוך. כמו כן חתמו בני הזוג על טיוטות "הסכם גירושין", שאמנם לא הוגשו לבית המשפט אך מעדויותיהם של שני בני הזוג עולה כי עשו כן, ונראה כי ניסו להכין את עצמם לקראת פירוד סופי. על רקע זה ובנסיבות שתוארו הרי שתביעת הגירושין של הבעל לבית הדין הינה תביעה כנה שהוגשה מתוך רצון אמיתי להפרדת דרכים ולהתגרש. 13. כנות הכריכה - מזונות: לגבי הכריכה נפסק כבר כי הכריכה תהא כנה כאשר הבעל שואף בכנות וברצינות להתדיין ולהגיע לפתרון קונקרטי של שאלת המזונות לאשתו ראה: ע"א 834/85 בן יאיר ליל. הבעל טען בכתב תביעתו כי האישה מורדת ועל כן לא זכאית למזונותיה ולחלופין כי האשה עובדת ויש לומר לה "צאי מזונותיך במעשה ידיך". אלו אמנם טענות שתוצאתן שלילת המזונות מהאשה, אך בכך לא סגי כדי לראות את הכריכה כלא כנה. תובע הרוצה לקיים דיון ענייני בבית הדין רשאי וזכאי במסגרת אותו דיון לטעון כי בשל סיבות שונות הוא פטור ממזונות אשתו, וזאת בלא לחשוש שכריכתו תחשב כלא כנה. ראה: ר"ע 173/82; ר"ע 442/82 כהן לעיל, בעמ' 184 פסקה ב'. עצם העובדה שהבעל רוצה להתדיין דווקא בבית הדין וכרך את מזונותיו על מנת למנוע דיון בבית המשפט המחוזי אינה מעידה על חוסר כנותו. זכותו של בעל דין לבחור לו את הערכאה הרצויה לו, כל עוד הוא עומד בקריטריונים שנקבעו בפסיקה. ראה: רע"א 347/87 קפלן אהרן נ' קפלן שלי פ"ד מא(4) 587. לגבי אי הגשת הרצאת הפרטים נפסק כבר כי טעויות או מחדלים כמו גם ניסוחים מבריקים של עוה"ד של בעל הדין לא יטו את הכף לכאן או לכאן בשאלת תום-לבו ראה: ר"ע 173/82, ר"ע 442/82 כהן לעיל. לפיכך בענין המזונות הסמכות קנויה לבית הדין, למעט מזונות הילדים, שבהסכמת הצדדים הוקנתה הסמכות לבית משפט זה לדון בהם (והסכמה זו אף עולה בקנה אחד עם עקרונות הפסיקה בענין מזונות ילדים). 14. כנות כריכת הרכוש: ניתן לומר כי גם כאן הורם הנטל והוכח כי רצונו של המבקש היה לרכז את הדיון בכל ענייני הרכוש בבית הדין. כך הוא טוען בתצהירו מיום 30.8.98, כך עולה מנוסח כתב התביעה בבית הדין שאף מפרט את הרכוש וכך עולה גם מן העובדה שהבעל והאשה ניסו להגיע להסדר גירושין כולל ורק כשהדבר נכשל פנה המבקש בתביעתו לבית הדין. מכנות הכריכה וכריכתה כדין ניתן ללמוד בבירור מאופן ניסוחה בתביעת הגירושין כלהלן: "11. בכרוך לתביעת הגירושין וטרם הגירושין, יתבקש כת"ר לדון ולפסוק בכל נושא הרכוש שבין הצדדים מכל מין וסוג שהוא ללא יוצא מהכלל, ולרבות: דירת הצדדים ביישוב עומר, הידוע כגוש 38570 חלקה 29 מטלטלין, חסכונות, קרן השתלמות, פנסיה, קופות גמל ו/או כל רכוש אחר ללא יוצא מהכלל." (ההדגשה במקור - א.ז.) לא ברור מה מקורה של טענת המשיבה לגבי קיום הדיון בענין זה, שכן אם קנה לו בית הדין סמכות ייחודית אין צורך בקיום דיון כדי להכריע שהסמכות אכן נתונה לו. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי כריכת ענייני הרכוש בתביעת הגירושין בביה"ד נעשתה כדין והיא כנה. 15. מצאתי לנכון להתייחס לנקודה נוספת שהועלתה על ידי התובעת בענין פיצול הדיון בין הערכאות. פיצול הסכסוך בין בית המשפט בדיון בתביעת מזונות הילדים ובין בית הדין הרבני בשאר העניינים מביא אמנם לתוצאה קשה שאינה ראויה ורצויה, אולם אין בו כשלעצמו כדי לשנות ולהשפיע על סמכות השיפוט אם אכן הסמכות הוקנתה כדין לבית הדין. תופעת הפיצול נובעת מעצם קיומם של שני טריבונלים בעלי סמכות מקבילה והיא מקשה על בני הזוג המתדיינים. אמנם מניעת פיצול הדיון בין ערכאות שונות דבר מבורך הוא, והמקרה שלפני הוא דוגמה להכבדתו על הצדדים המתדיינים, שכן תביעת מזונות הילדים הוגשה לבית משפט זה והיא תידון בו במפוצל משאר התביעות, אך אין בכך למצער עילה להעברת סמכות שהוקנתה כדין לערכאה אחרת. סופו של ענין, תביעת הגירושין הינה כנה והוגשה מתוך כוונה אמיתית לסיים את קשר הנישואין בין בני הזוג על כל ספיחיו בערכאה אחת והעובדה שהערכאה שנבחרה ע"י המבקש היא בית הדין אינה שוללת את כנות התביעה או כנות הכריכה. אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ומוחקת על הסף את תביעות האשה למזונותיה, לחלוקת הרכוש ולהחזקת הילדים, אשר תידונה בבית הדין הרבני. 16. אני מחייבת את המשיבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ בסך 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה עד התשלום המלא בפועל. הרצאת פרטיםכריכה (גירושין)